Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מקורות’

ד"ר רוביק רוזנטל / מדור המבול ועד דור ה-Y

בהגדה של פסח נאמר כי "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". הביטוי הזה מקורו במשנה, והוא מתבסס על פסוק מספר תהילים. ההגדה של פסח היא כידוע אוסף של קטעים ממקורות שונים, והיא סוכן לשוני רב עוצמה. ביטוי, פסוק, רעיון שנכנס להגדה, צץ על שולחן הסדר מדי שנה וחודר דרכו לשפה, ורשימת הביטויים שהחדירה ההגדה של פסח ארוכה כאורך המגילה.

'דור' שייכת לקבוצת מילים מן השורש דו"ר: הפועל לדור, וכן דייר, דירה, מדור, מדורה ועוד. המילה כדור המופיעה פעמיים בתנ"ך  נתפסת כצירוף: כ+דור. המשותף לכל אלה הוא המעגל: הבית העגול, המדורה העגולה, הכדור העגול – ומעגל הדורות, התפתחות האנושות באמצעות מחזורי חיים. השורש קיים גם בערבית. בשפת העבריינים מוכר הביטוי "דוּרי דוּרי", סיבוב כפול, המרמז על הוצאת עבריין סורר לחולות, והשארתו שם לנצח.

המילה "דור" אוהבת להגיע בזוגות, ולכן שוכנים באוצר הביטויים העברי נכסי צאן ברזל כמו "דורֵי דורות" (מן המדרש), "דור הולך ודור בא" (תוצרת קהלת), "דור דור ודורשיו" (מסכת סנהדרין), והביטוי המקראי "דור לדור יביע אומר". הביטוי הזה הוא חיבור שני פסוקים מספר תהילים. 'דור לדור' ("דור לדור ישבח מעשיך", קמה ד), ו'יביע אומר' ("יום ליום יביע אומר", יט ג). 'דור לדור' ו'יום ליום' עשויים בדפוס דומה, וההתכה יצרה את הביטוי החדש, הפופולרי עד היום במסכות בתי ספר ונאומים נמלצים. העקבות להיתוך מובילות לספרות ההשכלה המאוחרת. פרץ סמולנסקין כתב במאמרו "נחפשה דרכנו": "דבר לא ישוב ריקם כי יעשה ויצליח, ודור לדור יביע פעלו אשר פעל לאחיו בצר להם".  גם שני חלקי הביטוי עשו חיל. 'דור לדור' נקבע כשם לאגודה אקדמית המתמחה בהיסטוריה של החינוך בארץ ישראל. 'יביע אומר' הוא שם ספר תשובות מאת הרב עובדיה יוסף.

גלגולי הדורות יצרו בעברית מאז ימי התלמוד ועד ימינו שיטה היסטורית של חלוקה לדורות, ולדורות ניתנו שמות. המדרש מספר כי "העביר הקב"ה לפניו כל הדורות, דור הבריאה, דור המבול, דור הפלגה, דור האבות, דור מצרים". "דור המבול" הוא הדור החוטא והנכחד של תקופת התנ"ך, "דור הפלגה" הוא הדור של מגדל בבל, שבעקבות הקמתו התפלגה האנושות לעמים ולשפות. "דור המדבר" הוא הדור שיצא ממצרים ולא הגיע לארץ ישראל. שרשרת הדורות הזו נשענת על סיפורי התנ"ך מבריאת העולם עד יציאת מצרים. "דורות ראשונים" ו"דורות אחרונים" מחלקים את חכמי המשנה והתלמוד לשתי קבוצות דוריות, כשקו התפר עובר אצל יוחנן בן זכאי.

בסיפור הציוני מיוחס דור המדבר לדורות מהגרים שלא זכו להנות מפירות ההגירה. המונח "דורות ראשונים" מזכירים לנו את דור המייסדים, ו"דורות אחרונים" את דור ההמשך, בין "דור ההמשך" במפלגת העבודה ששיערו האפיר והוא נמוג, ועד דור ההמשך בקיבוצים ובמושבים, הרואה דווקא ימי פריחה בקיבוץ המופרט.

ההיסטוריה של מדינת ישראל, הסוגרת 130 שנות ציונות ושבעים שנות מדינה הספיקה ליצור  שרשרת דורות מרשימה. ראשיתה ב'דור המייסדים' או 'דור החלוצים' שזכו לכינוי המלעיג "אנו באנו", על פי השיר הציוני המלהיב "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה". דור הבנים שלחם במלחמת העצמאות נקרא דור תש"ח או דור הפלמ"ח. הם נקראו גם 'דור בארץ', להבדיל מהאבות המהגרים, על פי אסופה מרשימה של יצירות סופרי הדור הזה. מול אנשי "אנו באנו" הם זכו לכינוי "אנו אנו", על פי המנון הפלמ"ח. אחיהם הצעירים, בני דור המדינה, הם ילידי שנות הארבעים והחמישים בישראל. הם התאפיינו באימוץ ערכי ההורים, מהשומר הצעיר ועד בית"ר, ובהליכה לתנועות נוער.

הדורות הבאים זכו לשרשרת כינויים לא מחמיאים, סימן לדרכם של אנשים שבגרו להשקיף מלמעלה על הדורות הבאים. צעירי שנות השישים בישראל שלא השתלבו בתרבות תנועות הנוער נקראו "דור האספרסו". הביטוי מיוחס להוגה הדעות היהודי ארתור קסטלר, והוא נטבע בעברית על ידי הסופר ס. יזהר בנאום בוועידת מפא"י בקיץ 1960. יזהר הסביר אז שהדור דומה לאספרסו כי הוא "חריף, מהיר וזול: חוויה חריפה, שתהיה תגובה מהירה לאירוע, וזול – כי הוא שייך להמונים רבים השוקקים לאותו הדבר". באותן שנים החלו מכונות האספרסו האיטלקי להגיע לישראל. גם האמריקנים מחזיקים ביטוי espresso generation, אבל הוא מתייחס לדור של מכונות קפה. מעט מאוחר יותר הצטרף לשותי האספרסו "דור הג'ינס",  צעירי שנות השישים-שבעים בישראל, שבישרו את ראשית ההשפעה האמריקנית. מקור הביטוי בסיסמת פרסומת למשקה קל: "דור הג'ינס שותה קווינס". הסיסמה הותירה חותם בשפה, המשקה נעלם.

את העשורים האחרונים מלווים בהתאמה דור האיקס ודור ה-Y, מונחים בינלאומיים שאומצו גם בישראל. דור האִיקס הם צעירי שנות התשעים של המאה העשרים בישראל ובעולם. הם מתאפיינים בדחייה פסיבית של ערכי החברה הקפיטליסטית. בעקבות הביטוי הזה נטבעה החלופה הישראלית "דור מזוין", ביטוי שנטבע על ידי הזמר אביב גפן בשיר "עכשיו מעונן".

הדור הנוכחי המדובר הוא דור ה-Y. זהו דור שגדל בתוך מסכים ועולם דיגיטלי. בישראל ובעולם יש לו מאפיינים שונים. מחויבות פוחתת, החלפת עיסוקים, מקומות עבודה ותחומי השכלה, קשיים כלכליים וחברתיים, ויש מונים גם שפה דלה. עוז ותמר אלמוג קראו לספרם על הדור הזה "כאילו אין מחר". הדור הזה זכה בארצות שונות לשמות שונים, מזוויות שונות. חלקם מתייחסים להיבט הכלכלי. דור הבומרנג מתייחס לאנשים החוזרים בגיל עשרים פלוס לגור בבית ההורים במקום לצאת לעצמאות. בספרד קוראים להם "דור האֶלֶף יורו", וביוון "דור השבע מאות יורו", על פי הכנסתם החודשית. בבריטניה הם נקראים "דור השוכרים", כיוון שאינם מסוגלים להרשות לעצמם לקנות בית בשל המחירים הרצחניים. בסין הם נקראים "שבט נמלים", בוגרי אוניברסיטאות שאינם מצליחים למצוא עבודה, ומתגוררים בלהקות בדירות זולות בשולי הערים. בסרט וול-סטריט 2 נטבע המושג דור הנינג'ה, ראשי תיבות ninja, כלומר: no income, no job, no assets.

כינויים אחרים מתייחסים לטכנולוגיות המקיפות את הדור הזה, וגם את הבוגרים ממנו, מכל עבר: דור האֶמ.טי.וי., דור הנינטאנדו, דור הפלזמה. הרשתות החברתיות הולידו את דור הפייסבוק, דור הלייק, דור הגוגל, ובעקבות שיטפון הסלפי דור 'תסתכלו עלי' (look at me generation): דור המאוהב בעצמו ומרבה לפרסם צילומים וקטעי וידאו אישיים.

כינויים אחרים מתמקדים בפסיכולוגיה: דור הפיטר-פנים, דור העצמי או generation I, וביפן מתועדים ההיקיקומורי, צעירים המתחבאים ומסתתרים בפני החברה. בפורטוגל הם נקראים "הדור המיואש", ואחרים מכנים אותם פשוט "הדור הסתום" (dumbest generation). דור שאינו קורא, אינו צורך תרבות גבוהה אלא ג'אנק פוד רוחני, ואינו מתעניין בפוליטיקה.

האם מדובר במלחמת דורות המוכרת מאז ומתמיד, ובסופו של דבר תורם כל דור את תרומתו לחברה ולתרבות? או שמא באמת הולך ופוחת הדור? בספר "ים של שלמה" מן המאה ה-16 נכתב: "וכל שכן בזמנים, שהדורות פוחתים והולכים, ואם הראשונים כענקים, אנו כיתושין". ימים יגידו. או שלא.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »

הרשומה הזו נולדה ממכתב שנשלח אלי על ידי קוראת, ששמה, הבדוי בהחלט לצורך העניין, אורנית.

"פונה אליך בשאלה אם תוכל לעזור לי בקטע הזוי. בעיצומו של הקיץ נסע בעלי (בן 57)  לצורך עבודתו בפתח תקווה. בסביבות 10 בבוקר, לאחר שרוקן כבר בקבוק מים לתוכו, חיפש מקום לרוקן מעצמו את עודפי המים. שירותים ציבוריים, גם אם קיימים כאלה, אסורים לגישה  אם אתה מספיק מודע לעצמך. לכן מצא כמוצא יחידי מגרש ריק, ניגש לקיר והטיל את מימיו. משום מקום צץ לו פקח, רדף אחרי בעלי, ובשמחה יוקדת תקע בידיו הזמנה לדין בבית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה. האישום: 'שפיכה, או הוצאת שפיכה של מי שופכין למקום ציבורי'. בתחילה הוא האשים את בעלי ב'שפיכה ברבים', אך כשבעלי שאל אותו האם הוא באמת ובתמים מאשים אותו באוננות במקום ציבורי – רשם את מה שרשם. הקנס (מחיר התחלתי) הוא 660 ש"ח.

לפי מיטב ידיעתי, מי שופכין הינם מים מלוכלכים, מכל סוג, כמו מי כביסה או  מי ביוב. ממה שביררתי אין איסור חוקי בארץ על הטלת 'מי רגליים'. האמנם אפשר להאשים אדם שהשתין בפינה נידחת של מגרש נטוש באשמה של 'שפיכת מי שופכין'?"

 קראתי, שפכתי מעט דמעות צחוק מהולות בשושני בכי על טיפשותם של בני האדם מן הזן 'פַקָּח', אבל על כך אמר חכם מיימון על פוחצ'בסקי הבלתי עציב: המקרה מעניין. אז ככה. ‘שופכין’ מקורו בתלמוד, פעם אחת במסכת שבת,  ומשמעותו לדעת כולי עלמא מים מלוכלכים, וכהגדרת חנוך אלבק: "המים הנשפכים, שאינם ראויים לשתייה, אלא לגבל בהם את הטיט". הצירוף ‘מי שופכין’ מופיע בספרות מאוחרת יותר באותה משמעות. בעברית החדשה הוא התקבל כשם כללי למי ביוב, והאקדמיה קבעה חלופה קרובה, ‘מי שפכים’. הוויכוח העז ניטש דווקא לא על המלה ומשמעותה אלא בשאלה איך לנקד אותה: שוֹפָכִין, שוֹפְכִין, שְׁפָכִים או שֳׁפָכִים. הצורה המקובלת היא שְׁפָכִים.

אז אולי צדק פקחנו החרוץ? שמא גם  השתנה היא "שפיכת מי שופכין", לפחות כמעין משל? הפקח יכול היה להסתמך כאן על שמו הקדום של איבר המין הגברי ‘שופכה’, שהתייחד היום לצינור השתן, מן התיאור המלבב בספר דברים "פצוע דַכָּה וכרות שופכה". אלא שאף אחד לא ‘שופך שתן’, לא במקורות וגם לא בעברית החדשה. התלמוד הציע כאן חלופה נקייה ונאה במסכת יומא:  ‘מטיל את מימיו’. ‘שפך’  נקשר לפעולות בוטות יותר של הטלת נוזלים. במקרא רוב ההופעות של הפועל הן בהקשר של שפיכת דם או חלקים אחרים של גוף האדם כגון שפיכת מעיים. יוצא מהכלל מפתיע הוא זכריה: "ושפכתי על בית דוד רוח חן".

ומה היה קורה לפקח שלנו אם היה מתעקש על טענתו הראשונה בעניין ‘שפיכה ברבים’? גם כאן הבסיס הלשוני שלו רעוע. מה עושים במקורות עם ‘זרע לבטלה’? בדרך כלל  ‘מוציאים’, ובכתבים מאוחרים יותר ‘משחיתים’. הצירוף ‘שפיכת זרע’ נדירה יחסית. בספרות השו"ת עוסקים באירוע של "שפיכת זרע על עצים ואבנים", שהיא השחתת זרע לבטלה. בפירוש מצודת דוד מן המאה ה-18 עוסק הפרשן בשאלה העתיקה "למי יש יותר גדול", ועל הגויים נאמר שם: "על אשר אבר התשמיש שלהם גדול כשל חמור, וזרמת הזרע שלהם מרובה כזרם שפיכת זרע הסוסים". ‘שפך’ קשור לענייני תשמיש עד היום, וכך נתקענו עם הפועל ‘להשפיך’ ועם מלת הזהב ‘שְׁפִּיך’ לציון מעדן הזרע הלבנבן. המלה מככבת במדורי הסקס, כמו אותה נערה צעירה אשר "שותה שְפּיך ובירה", ומופיעה  גם בספרו של דודו בוסי "ירח ירוק בוואדי". הפועל ‘הִשפיך’ הפך בעקבות זאת דימוי לאושר עילאי, כולל הביטוי המוזר משהו ‘השפיך ניטים’.

המאזין המיתולוגי של הגששים מסביר מהו הצ'ופצ'יק של הקומקום: "זה שמשפיך את התה". עילגות? קריקטורה? לא בהכרח. מסתבר שרש"י כבר הקדים תרופה למכת פקחי פתח תקווה באמצעות בניין הפעיל,  ובפירושו למסכת תענית הוא כותב: "הַשְׁפֵּך מימיך לארץ".

‘שפך’ התגלה כפועל יצירתי בעל פוטנציאל דימויים נאה. אדם עייף החש שגופו מתרוקן מתוכן הוא ‘שפוך’, ‘נשפך מעייפות’ או ‘נשפך למיטה’. גם לדימוי הזה בסיס במקורות, בספר תהלים: "כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי". עולם הרכב מחזק את העייפים באמצעות ביטויים שכבר צימח להם זקן: ‘שפך לאגר’ ו’שפך מנוע’. כמו הגוף גם תאומתו הנפש נשפכת, כאשר הרגשות עולים על גדותיהם. כך בשמואל: "ואשפוך את נפשי לפני ה'", ובאיוב: "עלי תשתפך נפשי". בעקבותיהם בעברית החדשה המשורר או הזמר ‘משתפך’, המיואש ‘שופך את מררתו’, והפסיכולוג מבקש: "שפוך הכל, אל תשאיר שום דבר בבטן". הרגש השָׁפיך מכולם הוא הכעס,  מאז "שפוך חמתך על הגויים" (ירמיהו) או "ושפכתי עלייך זעמי" (יחזקאל), ועד "שפך עליו אש וגופרית". דברי הבל גסים ובוטים קרויים ‘תשפוכת’.

מה אירע לבעלה החוטא של אורנית? עיריית פתח תקווה התעשתה וביטלה את התביעה, לאחר שזו הפכה שם לבדיחת החודש. בסוד נרמז לאורנית שנשקלה תביעה חמורה הרבה יותר נגד בעלה, והיא התערטלות בפומבי, אך גם זו נדחתה מטעמי כבוד העיר. גברים יקרים, רק לקח אחד ניתן ללמוד מסיפורנו: כשאתם מגיעים לפתח תקווה והשלפוחית מציקה באמצע הרחוב, הסתכלו היטב ימינה ושמאלה פן יצוץ פקח מאותגר משפטית. ואם קלטתם אחד כזה, אל תשתינו בכיוון שלו.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »