בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

"למה" היא שאלת השאלות. היא חותרת אל הסיבות ואל התכלית של הדברים גם יחד, ובניגוד לשיעורי לשון עתיקים אין הבדל בינה לבין "מדוע", היא פשוט נפוצה ודיבורית יותר. אפשר גם לחבר את השתיים, ולשאול כמו ע. הלל: "מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?", או בהיפוך סדר, כמו בשירו של עמנואל הרוסי: "ירושלים עיר הקודש, למה ומדוע, לא נתת לי בזה החודש יומיים בשבוע?"

"למה" היא גם סימן היכר של הנודניקים בכל הדורות ובכל הלאומים, ועל כן התמסדו בשפה תשובות קבועות לשאלה הזו, שנועדו לנפנף את הטרדנים. ברירת המחדל של התשובה הישראלית היא כבר כמה דורות  "ככה", קיצור של "כי ככה זה", כלומר, אין תשובה לשאלה, ואם יש, היא לא ממש חשובה.

תשובת הנפנוף הזו זוכה לגירסאות נוספות בשפות שונות. באנגלית עונים לשואל why בתשובה הקצרה because, מפני שֶ. הרוסים עונים לשאלה פָּצֶ'מוּ, למה, בתשובה מחורזת: פָּתָמוּ, שהיא חלק מביטוי שלם שפירושו "מפני ש". חובבי הספורט זוכרים מן הסתם את שאלת הלמה הכואבת של ארקדי גיידמק כאשר שמעון גרשון ניגש לבעוט בעיטת 11, והחטיא: פצ'מו גרשון, פצ'מו? ביידיש עונים לשאלה "פאר ווס?", למה, תשובה עם לחן יידישאי עוקצני: דערפאר, ולפעמים גם "זעסט דאך", אתה רואה. הליטאים אומרים פשוט: "אזוי", כלומר, עזוב אותך משטויות.

יש שפות שבהן התשובות יצירתיות יותר. בגרמנית, למשל, נהוגה תשובה שהכרתי בילדותי מפי סבתא גרטרוד, כאשר הייתי שואל בגרמנית warum. התשובה ניתנה בחרוז יקי: "warum? weil du bist dumm", למה? מפני שאתה טיפש. גירסה מחורזת נוספת מאותה תפוצה: warum? Weil die Banane ist krumm. למה? מפני שהבננה עקומה. השאלה "מדוע הבננה עקומה" מהווה בסיס למשחק ילדים פופולרי בגרמניה. בלדינו, כאשר שואלים "דֶי קֵיי", למה, עונים: "דֶי קֵייזוֹ!". למה – גבינה.

העברית מציעה גם היא תשובות יצירתיות יותר מ"ככה". בשיר "למה ככה" שכתב דודו ברק והיה להיט ילדים בשנות השמונים יש כמה תשובות כאלה, כמו למה יויו, למה רותי ועוד, אבל נזכרת בהן התשובה הישראלית הנפוצה "למה כובע", שהיא בוטה ואמורה להיות משכנעת יותר מ"ככה". מהיכן צצה "למה כובע"? יש טענה שהתשובה הזו היא קיצור של תשובה ארוכה ומחורזת: "למה? – למה כובע עף לגובה!". עדויות משכנעות יותר מגיעות משנות החמישים, משפת החיילים. באותה תקופה נהגו לשפץ להיטים ולחבר להם מילים חדשות. כך עשו גם ללהיט "אל תיקח הכל ללב", ונוספה לו השורה "שים חצי על הכתף". שירי החיילים פיתחו את המנגינה הקצבית, וכך הזדמר לו שיר חיילים בלתי תקין פוליטית אבל חיילי מאוד: "למה יש לזין כובע? למה יש לכוס זקן?". כשרצו לשיר את השיר בסביבה מהוגנת יותר היו שרים: "למה לה-לה-לה לה כובע? למה לה-לה-לה-זקן". ככה, טוענת הגירסה, נולד "למה כובע". אנחנו קונים. למה? כובע.

Read Full Post »

האם העגבנייה היא פרי או ירק? כיצד מבחינים בין פירות לירקות? ומה ההבדל בין יֶרֶק ליָרָק? אולי פרי צומח על העצים וירק על האדמה? האבטיח והמלון מוחים בתוקף, והבננה קצת מבולבלת. אולי פירות הם מתוקים וירקות אינם מתוקים? האבוקדו לא בעניין, הלימון מחמיץ פנים, והבטטה אינה יודעת את נפשה. אולי הירק ירוק והפרי לא? ספרו את זה לפרי הירוק תפוח, ספרו את זה לירק הכתום גזר. ומה ההבדל בין יָרָק לבין יֶרֶק?

הבלבול בין פירות וירקות אכן רב. "פרי"  (fruit) הוא ביסודו מונח בוטני: פרי הוא החלק האכיל בצמח המכיל זרע. יֶרֶק הוא שם כולל לכל הצמחים הירוקים, מן הקישוא ועד לעשב השדה. יָרָק, שאותו מגדלים בגן הירק, באנגלית ,vegetable  הוא לכאורה כל מה שאינו פרי. בעברית היום ההבדל בין יֶרֶק ליָרָק נעלם. יָרָק מצוי רק בצירוף המקראי גן יָרָק, וצורת היחיד המקובלת של המילה ירקות היא דווקא יֶרֶק.

אז היכן מותחים את הקו? מסתבר שהדבר אינו אפשרי, שכן ירק ופרי אינם יושבים על אותה ערוגה לשונית. בניגוד לפרי, ירק איננו מונח בוטני אלא קולינרי, ככתוב במשלי, "טוב ארוחת יָרָק ואהבה שם, מבית מלא זבחי ריב".  ירק הוא שם כולל לסוג המזון המוגש בארוחות לצד המנה העיקרית, כסלט (ירקות!) חי או באופן מבושל. בגן ירק מגדלים צמחים שונים, המיועדים למאכל כירקות. רד"ק מסביר בפרשנותו לסיפור נבות היזרעאלי שירק "הוא העשב שהוא מאכל האדם, או עשבים שיש להם ריח טוב".

אז עגבנייה היא פרי מבחינה בוטנית, וכמוה המלפפון והפלפל. מבחינה קולינרית היא ירק, ואנו מצפים לה בסלט הירקות שלנו, בעוד שאת התפוז והתפוח נשמח לגלות בסלט הפירות. כשיגיעו הירקות לשולחן, בחלקם  ננגוס בפרי (עגבנייה, פלפל ומלפפון), באחרים נכרסם את העלים (חסה, כרוב), או ננשנש את התפרחת (כרובית). לעתים נבשל את הפקעות (תפוחי אדמה), ובקבוצה מובחרת נרד אל השורש (סלק, גזר וצנון).

אז למה אנחנו קוראים פרי, ובשום פנים איננו ירק? למה שהוא גם פרי בהגדרה הבוטנית (כלומר, מכיל זרע), וגם במשמעות הקולינרית: בדרך כלל הוא מתוק (אם כי האבוקדו הוא פרי לכל דבר), בדרך כלל נאכל אותו בנפרד מהארוחה (אף כי לא נוותר על צלי ברוטב שזיפים), והוא מתאים לקינוח (אפשר גם אשכולית לפתיחת היום).

חובבי הגיאומטריה מתבקשים לצייר שני עיגולים שיש להם חלק חופף: פירות, וירקות. בחלק החופף, הכולל "ירקות שהם פירות", נעשה סלט מעגבנייה, מלפפון ופלפל, ונבשל חציל וקישוא. בחלק "ירקות שאינם פירות" יסתופפו הבצל, הגזר, החסה וחבריהם. בחלק "פירות שאינם ירקות" נמצא את האבטיח, הענבים, התפוזים ועוד.

סלט הירקות, יש לומר, נחשב המאכל הישראלי האותנטי. המילה סלט, עם זאת, לא נולדה בעברית אלא הסתפחה אליה מגירסאות שונות שלה בשפות אירופה. מקורה במילה sal, מלח, להזכירכם שסלט נטול מלח כמוהו כאהבה נטולת סוכר, וכחוכמה נטולת פלפל.

Read Full Post »

הלהיט "אתה תותח" של שרית חדד שייך לזרם המזרחי-לייט, אבל מן התותח מבצבץ אביו הלשוני: הקאנון, שהולדתו דווקא ביידיש, והיה נהוג עוד בשנות השבעים כמילת סלנג מובילה שפירושה גבר רב פעלים וברוך כשרונות. המילה הונצחה בעוד שיר של גיבור מזרחי, קזבלן, שבו יהורם גאון שר על עצמו במילותיו של חיים חפר: "כולם יודעים איזה קאנון הולך בסימטאות".
את הקאנון-התותח כדימוי לגבר-גבר לקחה היידיש מן הגרמנית, שבה Kanone הוא גם תותח, גם גבר רציני, וגם אישה שמנה. באנגלית קראו לגבר כזה big gun, רובה גדול, ואחר כך הומר הביטוי ל-big shot, ירייה גדולה.  בסלנג העברי נהוג מאז ומתמיד שימוש במלים אינסטרומנטליות כדי לאפיין אנשים, כמו "כלי", "בורג", "קליבר" המושפע מאנגלית, וכאמור, "קנון" ו"תותח".
המילה תותח מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר איוב, במשמעות כלי מפץ. רלב"ג מגדיר את התותח "הכלי הגדול שמשליכין בו האבנים הגדולות להפיל החומות והבניינים החזקים". תותח היא מלה יחידאית, חסרת שורש, אך יש קושרים אותה לשורש הערבי ותח: להכות באלה, כמו למילה האכדית תַרְתַחֻ, אלה.
כשחיפש אליעזר בן יהודה שם לתותח, הוא לא אהב את הביטוי שהיה נהוג זמן מה, 'קנה און', שהוצע בגלל דמיונו לקאנון הגרמני, והציע לקרוא לו מַקְלֵעַ. כמו בכמה מילים אחרות של בן יהודה המילה לא התקבלה, אבל מאוחר יותר התבייתה על כלי נשק אחר, כבד קצת פחות. מי שהציע את קנה און כשם לתותח עשה בלי דעת היפוך לשוני של 180 מעלות, שכן המילה קאנון התגלגלה מהמילה הלטינית kanna, שפירושה קָנֶה, ומקורה בשפות השמיות, ביניהן האכדית והארמית. מכאן התגלגלה גם המילה האנגלית cane.
קאנון הוא תותח, אבל הוא גם חוק, וגם שיר מקהלה כנסייתי. ככל הנראה גם הקאנון במשמעות חוק או שיר מקהלה מקורו בקנה  השמי, בהתייחסות לקנה המידה, הנזכר גם בספר יחזקאל. באנגלית המילים נכתבות אחרת, כידוע: cannon התותח נכתב ב-n כפולה, שלא כמו canon  החוק.
התותח היה מאז ומתמיד אחד מסמלי המלחמה, ועד היום מחזיקים בעכו למזכרת את אחד מתותחי נפוליאון. במלחמה המודרנית הוא ירד מבכירותו ועבר ליציע. אחד האירועים הטראומתיים בתולדות המדינה, הטבעת האונייה אלטלנה, התבצע באמצעות מה שנקרא "התותח הקדוש". הביטוי יוחס לבן גוריון, אבל אין עדות שבאמת אמר זאת. מאוחר יותר שרו בלהקת הנח"ל שיר לעידוד המאמץ הלאומי: "תותחים במקום גרביים".
החיילים שנטבחו במלחמות של פעם נקראו בשר תותחים בכל צידי המתרס, בצרפתית, באנגלית( cannon fodder) ובגרמנית (Kanonenfutter futter )בגרמנית הוא מזון מסוג נחות, הניתן לבעלי חיים. במחזה "הנרי הרביעי" מאת ויליאם שייקספיר מופיע הצירוף food for powder (מזון לאבק שריפה). שייקספיר, יש להודות, היה תותח. מה זה תותח? תותח על.

Read Full Post »