Posts Tagged ‘פירות’
ד"ר רוביק רוזנטל / אל תשכחיני, חבצלת השרון
Posted in רוביק רוזנטל, tagged אדמומית, אדמונית, אזוב, אל תשכחיני, אפרוחים, ארגמני, בוטני, בוטנים, בוטניקאים, גביעול, גזע, דימויים, ורד, זעתר, חבצלת, חבצלת השרון, חנות, חנות פרחים, ט"ו בשבט, טחב, ירקות, כלניות, כפתור, כרכום, מחזור החיים, מיורן, מילון בוטני, מילון פרחים, משורר, נורית, ניצן, ניצנים, נרקיסים, סיגלית, סמל יופי, עלים, ענפים, עץ הדובדבן, עץ השקד, עצים, ערוגות, עשבים, פירות, פרח, פרחח, פרחי טיס, פרחים, פרי, פריחת האביב, צומחים, ציפורן, ציפורני חתול, ציפורניים, צמח, צמחי בר, קוצים, קישוט, שושן, שושן צחור, שושנה, שיחים, שיר השירים, שפות שמיות, תבלין, תפוחי אדמה, תרזה on ינואר 24, 2019| 10 Comments »
ד"ר רוביק רוזנטל / קש יווני, ביצי שלג ואיטלקייה זועמת
Posted in רוביק רוזנטל, tagged אוכל, אוסטרית, אופנה, איטלקי, אירופאי, אנגלי, אצבעות, אשקלון, בהמה, בינלאומי, ביסטרו, ביצים, בירה, במיה, בצל, בריאות, בריטי, ברכה, בשר, גבינה, גברת, דג, הונגרית, חומוס, חידון, חילבה, חלבון, חמאה, טאפס, טוסט, טעים, יווני, יין, יפני, ירקות, ישראלי, כוס, לאסי, לחם, לטיני, לטמפרר, לשוני, מבושל, מוקצף, מזון, מים, מלאכים, מנה, מסעדה, מעודן, מעורב ירושלמי, מקרא, מרוקאי, מרנג, מרק, משביע, מתוקים, נימוח, נקניק, סוכר, סומלי, סיני, עברית, עגל, עוגה, פטיפור, פטר, פטרייה, פירות, פסטה, פריך, פשטידה, צרפתית, קדירה, קוקטייל, קינוח, קלמרי, קש, רוסית, רעב, שאלוט, שאלות, שוקולד, שותה, שטרודל, שלג, שם, שמות, שמיכה, שערות, שפה, תבלין, תבשיל, תיאבון, תימני, תשובות on יוני 15, 2017| 15 Comments »
המפגש בין אוכל לשפה יוצר עולם לשוני טעים, פריך, עפיץ, נימוח, משביע ומרעיב לפחות כמו האוכל עצמו. ולהלן חידון קט, שאלות ותשובות בצידן.
איזה סומלי ממש לא סובל מרעב וצמא?
סומליֶה – האחראי על תפריט היינות במסעדה.
מה משותף לפטר הקדוש ולמשה רבנו?
על שם שניהם יש דגים. אמנון נקרא דג סן-פטר (וגם מושט), סול קרוי דג משה רבנו (וגם סנדל).
מה המשותף לטרין ולטאג'ין?
שניהם סוגי קדירות, וכן שמות תבשילים המתבשלים בקדירות הנ"ל. הראשון אירופאי, השני מרוקאי.
מי שותה מרק אנגלי?
האיטלקים, בדמות הקינוח ‘זופה אינגלזה’, עוגה המורכבת בין היתר מפירות מסוכרים ומרֶנג.
ומי אוכל קש יווני?
התימנים. שמה לטיני של החילבה הוא פֶנוּגְרִיק, מילולית: קש יווני. הרומאים השתמשו בזרעי החילבה כמזון לבהמות.
מה המאכל היפני הכי סיני אצל ישראלים?
שיטאקי, הקרויה גם ‘פטרייה סינית’.
איזה מאכל בינלאומי נקרא על שמה של אשקלון?
הבצל המעודן הקרוי ‘שאלוט’ (ובעברית: ‘אֶשלוט’), שהתגלגל לאורך הדורות משמו הלטיני ascalon, היא אשקלון.
מנה לפחות שלושה יינות על שם מקומות?
דאקירי, על שם כפר בקובה בו הוכן לראשונה; טוקאי, על שם עיירה בהונגריה; ומדירה, על שם האי לחופי פורטוגל.
וגם לפחות שלושה מאכלים ישראליים על שם מקומות?
מעורב ירושלמי, חומוס אבו גוש וגבינה צפתית.
מה עוד יצא מווישי בצרפת מלבד משטרו של פטן?
מעדן גזר עם סוכר הקרוי ‘וישי’, מבושל במים מינרליים ממעיינות וישי.
מה ההבדל בין אפונת שלג לביצי שלג?
‘אפונת שלג’ היא מה שאנו קוראים אפונה סינית, ‘ביצי שלג’ הוא קינוח העשוי מחלבונים מוקצפים, וקרוי גם ‘איים צפים’.
איך אפשר לאכול שמיכה ולא להקיא?
‘בלאנקט’, שמיכה, הוא שמו של תבשיל בשר בהיר המבושל בציר בהיר, ירקות ארומטיים ושמנת מתוקה.
מי ועל שום מה נקראת מסעדה צרפתית ביסטרו?
‘ביסטרו’ היא מילה רוסית שפירושה ‘מהר’, והיא נוצרה על ידי חיילים רוסיים שנהגו להיכנס למסעדות בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולבקש שהאוכל יוגש במהירות.
האם אצבעות הגברת טעימות?
‘אצבעות הגברת’ הוא כינויה של הבמיה אצל האנגלים.
האם שערות המלאכים נועדו לאכילה?
‘שערות המלאכים’ היא פסטה דמוית ספגטי.
על מה ולמה אומרים ‘טוֹסְט’ כשמרימים כוס יין?
מקור המנהג במאה ה-17, toast היה ברכה לבריאותה של גברת, על פי הנוהג להכניס פיסות לחם ליין כמזון בריאות.
למה ועל מה קוראים למנות הספרדיות המקדימות ‘טאפאס’?
‘טאפא’ פירושה מכסה בספרדית, ברבים: טאפאס; במאות קודמות נהגו לכסות את כוסות היין בפרוסות לחם מרוחות כדי שלא ייכנסו לתוכן זבובים. אכלו גם את הלחם.
אז מה זה לעזאזל שטרודל? ולא תגידו עוגה.
שטרודל היא מערבולת בגרמנית, והעוגה האוסטרית נקראה כך על פי צורתה.
מה רוצה איטלקי רעב כשהוא אומר ‘הרם אותי למעלה’?
טיראמיסו. ‘הרם אותי למעלה’ הוא משמעות שמה של העוגה המופלאה.
ואיך יודעים שאיטלקי נהנה ממנת עגל משולב בהאם, מרווה, חמאה ויין לבן?
הוא קורא לה סַלטימבּוֹקה – קופץ לפה.
פעם אחת ולתמיד, מאיפה הגיע שמו של נקניק הסלמי?
לא, זה לא בהונגרית. זה באיטלקית. בלטינית salame פירושו: להמליח.
מיהי האיטלקייה הזועמת?
ארביאטה, רוטב עגבניות חריף, שפירוש שמו באיטלקית ‘הזועמת’.
ומה אוהב לאכול השטן?
בשר או דג מצופה ביצה ופירורי לחם. הבריטים קוראים לזה devilled, והצרפתים: a la diable.
מה ההבדל בין שַׁטְצָד לשַׁלְפָּח?
שטצד הוא דג ההליבוט. שלפח הוא פרי צהוב הקרוי פיסאליס, וגם 'דובדבן היהודים'.
האם יש קשר בין קָלָמָרי וקלמר?
ועוד איך. מקור שתיהן במילה היוונית kalamos שממנה נולדה המילה קולמוס, והמילה הלטינית calamarion, שפירושה קסת ודיו. ממנה נגזר הקלמר שלנו (דרך ‘קלמרין’ התלמודית, קסת הסופר) וגם פרי הים קָלָמָרי, המצוי בקונכייה ובה דיו.
מי היה קודם, כמון או cumin?
כמון. שמו הלטיני של התבלין התגלגל מהמקור השמי, המופיע גם במקרא.
מי היה קודם, הפיסטוקים שלנו או הפיסטאצ'יו של האיטלקים?
שניהם באו מאב קדמון אחד: הפרסית.
מה ההבדל בין חמישה תבלינים לארבעה תבלינים?
חמישה תבלינים היא תערובת סינית: אניס, שומר, ציפורן, קינמון ופלפל. ארבעה תבלינים היא תערובת אירופית: פלפל שחור, אגוז מוסקט, ציפורן וקינמון.
ומי הם ארבעת הקטנים?
הפטיפורים, מעדני השוקולד. petit four, באנגלית מצורפתת: ארבעה קטנים.
איזה ירק מכונה בעברית בארבעה שמות?
כרֵשה, פרָסָה, לוף, פורי.
ולאיזו עוגה מפורסמת יש ארבעה שמות?
עוגת נפוליון, קרם שניט, אלף עלים, מיל פיי.
למי קוראים לָאסי והיא לא נובחת?
לאסי הוא משקה יוגורט הודי.
מיהי לוֹלוֹ רוֹסוֹ ואיך נראה השיער שלה?
לולו רוסו היא החסה המתולתלת, ובאיטלקית כשמה כן היא.
מה עדיף, לשלהב או לטַמְפְּרֵר?
לטמפרר פירושו ליצור טמפרטורה נוחה להכנת שוקולד, לשלהב פירוש לבצע פְלַמְבֶּה, יציקת אלכוהול והבערתו על מזון.
ומתי עושים גימוּץ?
כשרוצים לעשות חור בקמח, גוּמָץ היא מילה תנכית נדירה שפירושה חור.
איש אחד חטף חָרָרָה פעמיים בארוחה ויצא בריא ושבע.
חָרָרָה היא גם מרק ירקות מרוקני וגם עוגה דקה.
איש אחר קיבל קבס ולא נשאר צמא.
קבס היא בירה רוסית.
מיהם מאדאם ומיסייה קרוֹק?
מיסייה קרוק הוא סנדוויץ' צרפתי חם. מאדאם קרוק היא אותו סנדוויץ', כולל ביצת עין.
מה הבדל בין פִיסטו לפֶסטו?
פיסטו הוא פסטו בסגנון צרפתי, ואין בו צנוברים.
גלי המשוגעת עושה סקס על החוף עם רוסי שחור?
במשפט תמוה זה טמונים שלושה כינויים של קוקטיילים.
נפוליון רואה חיים מתוקים אחרי מותו?
‘נפוליון’ ו’דולצ'ה ויטה’ הן פשטידות.
מי לפעמים מלוכלך ולפעמים עוקץ?
מרטיני.
ולסיום, מה אתם מעדיפים שיהיה לכם, סיטומַניה או סיטופוביה?
סיטומניה היא תשוקה חולנית למזון. סיטופוביה – פחד חולני ממזון. לבחירתכם. בתיאבון!
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
ד"ר רוביק רוזנטל / ללכת אנגזֶ'ה ולאכול סופלֶה
Posted in רוביק רוזנטל, tagged rendez-vous, אהבה, אימאז', אישה, אנגזֶ'ה, בָּגָז', בגט, ביסטרו, בישול, בצרפתית, גָרָז', גבר, הומאז', יחי ההבדל הקטן, מאדאם, מטבח, מסעדות, מקור המילה, משפה לשפה, סופלה, עברית, עולם, עוף ממולא, פטה, פטיפורים, פירה, פירות, פרפרה, צירופים, צרפתים, קולאז', רנדֶווּ, שפה on נובמבר 12, 2015| 17 Comments »
ברשימה הקודמת הוצג הנושא הראשון שבו השפיעו הצרפתים, ועדיין משפיעים על השפה המקומית באמצעות מילים שאולות, והוא הביגוד והאופנה. התחום השני הוא יחסי המינים: רומנטיקה, סקס וכל מה שביניהם. "טרמינל ז'ה טם, איי לאב יו טרמינל" שר מאיר אריאל, רמז לכך שבצרפתית הצהרות האהבה נשמעות טוב יותר מכל שפה אחרת, בוודאי מן העברית. עם זאת, גם כאן כוכבה של הצרפתית דרך במחצית הראשונה של המאה העשרים, והועם ככל שחלפו השנים. הדייט של פעם היה רנדֶווּ, rendez-vous. ממנו גם נולד הפועל 'התרַנדְווּ'" האפשרי רק ברבים. ככל שמתמסדים היחסים הולכים השניים אַנְגָזֶ'ה, יחדיו, בדרך כלל בשילוב ידיים. הגבר, בן הזוג הנחשק והמוצג לראווה הוא הקאוואליר, גלגול של הפרש מימי האבירים. הגבר הנחשק או האשה הנחשקת הם בעלי 'שארם'. שייקה אופיר מספר במערכון הכבשה שחצתה את הגבול על הגנרל הצרפתי שרמנטייה, שהפך אצלו לשרמוטייה.
וכן, גם המקצוע העתיק בעולם ספוג אצלנו צרפתית. בית הזונות נקרא בורדֶל, והאשה העומדת בראשו היא המאדאם. המאדאם בהקשרים אחרים היא הרעיה הנאמנה, כפי ששרים הגששים למילותיה של נעמי שמר: "ובשבת הם מניחים את הסולם והפחים, לוקחים את המאדאם ואל הים הולכים". האהבה הצרפתית אינה אוהדת המונוגמיה והנאמנות. משולש האהבים נקרא גם אצלנו בשמו הצרפתי מֶנָאז' אֶ-טְרוּאָה, והאשה הלוכדת ברשתה גברים היא פאם פאטאל, אשת הגורל. הצרפתית היא גם מקורו של הכינוי לאשה מושכת 'פצצה', על פי המשפט המאצ'ואי הצרפתי C'est une bombe!. אשה מצודדת ואקזוטית היא 'קוקֶטית'. צרפתית, אלא מה.
בסצינה הלהט"בית לא אוהבים את המונח קוקסינל, אבל הוא עומד בערשם של הכינויים לגבר שהפך אשה, או מגדיר עצמו אשה, קודם למונח הטעון פחות טרנסג'נדר. בהווי הקהילה נהג הכינוי הצרפתי לגן העצמאות: ג'ורד ליבֶּרטֶה, והיוצאים בו למטרות חיפוש זכו לפועל לגַ'רדל. ועל כל אלה אמרו הצרפתים: חפש את האשה, ובשפת המקור: שֶׁרְשֶׁה לָה פאם.
תחום המזון הישראלי הוא כידוע רב לאומי. סעודה ישראלית מכילה ספגטי או פסטה איטלקית, חומוס ערבי, סטייק אנגלי, סושי יפני ושניצל גרמני, והרשימה חלקית. היכן מקומה של צרפת, הגאה במטבחיה, בשולחן הבינלאומי הזה? דווקא כאן יש עדכונים. בבתי הקפה תוכלו להזמין אומלֶט בשלל גירסאות. ברשתות השיווק מוכרים מקלות בָגֶט מוארכים. ובשדרות תל אביב חזרו למכור גזוז, צרפתית: eau gazeuse, מים מוגזים. למנה ראשונה אפשר להזמין פָּטֶה, למנה עיקרית בסגנון הנובֶל קוויזין תקבלו את הספֶציאליטה דֶלָה מזון, המנה המיוחדת של הבית, למשל, קורדון בלו, שהוא עוף ממולא בבשר בקר או אווז, וקרוי על שם בית ספר מפורסם לבישול. הוא ילווה אולי בפירֶה, המחית הצרפתית. לקינוח אפשר לקבל סופלֶה שוקולד או פַּרְפֶה חלבה, ולצידו גולת הכותרת של השוקולד: הפֶּטיפורים. ולמי ששכח, גם המיונֶז הפושטי הוא שם צרפתי.
הערים השונות פתחו לא מעט מוסדות הקרויים 'ביסטרו'. על מקור המילה יש ויכוח. יש המייחסים את המקור לחיילים רוסיים במלחמת רוסיה-צרפת בראשית המאה ה-19, כאשר הרוסים ביקרו במסבאות צרפתיות והשתמשו במילה הרוסית bystro – מהר. אחרים טוענים שמדובר בשיבוש של bistouille, שפירושה בצרפתית אלכוהול גרוע. במסעדות רבות עברו לשיטת הבופֶה, מילה צרפתית למהדרין, באחרות משרתים א-לה קארט. המומחה ליינות במסעדות נחשבות הוא הסומֶלייה, אבל אם תעזו לקרוא למלצר 'גרסון' הוא עלול להגיב בצורה מאוד ישראלית. ומי שעוד מפקפק בפריצת המטבח הצרפתי למסעדנות העברית, שינסה לחפש מסעדה עם טבח. אין. יש רק שֶפים, ושֶפיות, כולם אשפי מטבח, גם אם זה עתה סיימו קורס מזורז בבית הספר למלונאות.
וסוגיה לענייננו. מה מקור הביטוי 'פירות ים'? למה דווקא 'פירות', הרי מדובר ביצורים חיים? המקור הוא אכן צרפתי, הביטוי המקורי הוא fruits de mer. הוא נתקבל בשפות שונות, ובאיטלקית מגישים במסעדות frutti di mare. נראה שהדמיון הקולינרי הצרפתי עבד כאן שעות נוספות, ובכל מקרה נדרשה הפרדה יצירתית בין דגים לבין יצורי ים שאינם דגים.
הצרפתית צצה בתחומי חיים נוספים. בבתים של שנות החמישים האירו את החדר באבז'ור, אהיל, וישבו על פוטֶל, כורסה. עד היום קרויים השיפוצים 'רֶמונט'. בתחום הרכב, הנשלט על ידי האנגלית הבריטית, נדחקו גם מילים צרפתיות. מזוודות מכניסים לבָּגָז', לצורך תיקונים מגיעים לגָרָז', ושם בודקים לך את השאסי, שלדת הרכב. הצמיג מורכב על ג'אנט, והפגוש הוא טמבון, בעקבות המילה הצרפתית טמפון, בהגייה ערבית. וכן, זה אותו הטמפון. באופניים ובאופנוע מחזיקים בכידון, גם הוא שיבוש פונטי של המילה הצרפתית: guidon.
מילים רבות בצרפתית מככבות בתחומי האומנות והשפה, וביניהן אימאז', קולאז' והומאז'. גם האוואנגארד הוא צרפתי, וכן הז'רגון והז'ורנל. ומי שמתגעגע לימי עברו מוזמן להחזיק בקָרָבּין, לצאת למאבק במחתרות של ימי הסֶזון ולגלות שְפְּיונים.
עולם הצירופים ניזון כידוע מהעברה של צירופים משפה לשפה באמצעות תרגום. למהלך הזה ניתן השם הצרפתי קאלק,calque . בעברית נוכחים מאות צירופים שיש להם מקבילה צרפתית. ואולם, רובם הגדול אינם צרפתים מקוריים, ואפשר למצוא אותם גם באנגלית, בגרמנית ובשפות נוספות. קבוצה קטנה מקורה צרפתי בלעדי, ולהלן כמה טעימות.
'העולם השלישי', הוא ביטוי צרפתי: tiers monde, והוא נטבע על ידי הדיפלומט הצרפתי ז'ורז' בלנדייה בשנת 1956, בעקבות כינוס המדינות הבלתי מזדהות מאסיה ואפריקה. בעקבותיו נשמעו גם החל משנות השישים הצירופים 'העולם השני' ו'העולם הראשון'. מקורו של הביטוי כנראה בביטוי 'המעמד השלישי', המתייחס לפשוטי העם.
הביטוי 'יחי ההבדל הקטן' אומץ אצלנו גם במקורו הצרפתי: Vive la petite différence!. הוא מיוחס לדיון בבית הנבחרים הצרפתי בראשית המאה העשרים, שם נאמה נציגה על השוויון בין המינים, ולבסוף רצתה להוכיח שלנשים יש אפילו יתרון על הגברים: "ויחד עם זה יש בין המינים הבדל קטן". באותו רגע נשמעה קריאת ביניים: "יחי ההבדל הקטן!". בעקבות זאת אומץ הביטוי גם בגרמנית, שבה משמש 'ההבדל הקטן' (der kleine Unterschied) ככינוי לאיבר המין הגברי.
הצרפתים חובבים צפרדעים, ועל כן יש להם בעלות על הביטוי 'בלע את הצפרדע': avaler des couleuvres. אם בעקבות הצפרדע שבלעתם חיכיתם למישהו בסיבוב על מנת להתנקם, עשיתם זאת בצרפתית: attendre quelqu’un au tournant . אם לעומת זאת החלטתם לא לעשות מזה סיפור, גם כאן המקור צרפתי: en faire toute une histoire. אז אל תחכו לצרפתים בסיבוב, ואל תעשו מזה סיפור, זה לא הם, זה אנחנו.
עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il
רוביק רוזנטל / בין ירקות לפירות
Posted in רוביק רוזנטל, tagged בין פירות לירקות, בלוג שפה עברית, ירקות, סיפורה של מילה, פירות, רוביק רוזנטל on מרץ 7, 2011| 26 Comments »
האם העגבנייה היא פרי או ירק? כיצד מבחינים בין פירות לירקות? ומה ההבדל בין יֶרֶק ליָרָק? אולי פרי צומח על העצים וירק על האדמה? האבטיח והמלון מוחים בתוקף, והבננה קצת מבולבלת. אולי פירות הם מתוקים וירקות אינם מתוקים? האבוקדו לא בעניין, הלימון מחמיץ פנים, והבטטה אינה יודעת את נפשה. אולי הירק ירוק והפרי לא? ספרו את זה לפרי הירוק תפוח, ספרו את זה לירק הכתום גזר. ומה ההבדל בין יָרָק לבין יֶרֶק?
הבלבול בין פירות וירקות אכן רב. "פרי" (fruit) הוא ביסודו מונח בוטני: פרי הוא החלק האכיל בצמח המכיל זרע. יֶרֶק הוא שם כולל לכל הצמחים הירוקים, מן הקישוא ועד לעשב השדה. יָרָק, שאותו מגדלים בגן הירק, באנגלית ,vegetable הוא לכאורה כל מה שאינו פרי. בעברית היום ההבדל בין יֶרֶק ליָרָק נעלם. יָרָק מצוי רק בצירוף המקראי גן יָרָק, וצורת היחיד המקובלת של המילה ירקות היא דווקא יֶרֶק.
אז היכן מותחים את הקו? מסתבר שהדבר אינו אפשרי, שכן ירק ופרי אינם יושבים על אותה ערוגה לשונית. בניגוד לפרי, ירק איננו מונח בוטני אלא קולינרי, ככתוב במשלי, "טוב ארוחת יָרָק ואהבה שם, מבית מלא זבחי ריב". ירק הוא שם כולל לסוג המזון המוגש בארוחות לצד המנה העיקרית, כסלט (ירקות!) חי או באופן מבושל. בגן ירק מגדלים צמחים שונים, המיועדים למאכל כירקות. רד"ק מסביר בפרשנותו לסיפור נבות היזרעאלי שירק "הוא העשב שהוא מאכל האדם, או עשבים שיש להם ריח טוב".
אז עגבנייה היא פרי מבחינה בוטנית, וכמוה המלפפון והפלפל. מבחינה קולינרית היא ירק, ואנו מצפים לה בסלט הירקות שלנו, בעוד שאת התפוז והתפוח נשמח לגלות בסלט הפירות. כשיגיעו הירקות לשולחן, בחלקם ננגוס בפרי (עגבנייה, פלפל ומלפפון), באחרים נכרסם את העלים (חסה, כרוב), או ננשנש את התפרחת (כרובית). לעתים נבשל את הפקעות (תפוחי אדמה), ובקבוצה מובחרת נרד אל השורש (סלק, גזר וצנון).
אז למה אנחנו קוראים פרי, ובשום פנים איננו ירק? למה שהוא גם פרי בהגדרה הבוטנית (כלומר, מכיל זרע), וגם במשמעות הקולינרית: בדרך כלל הוא מתוק (אם כי האבוקדו הוא פרי לכל דבר), בדרך כלל נאכל אותו בנפרד מהארוחה (אף כי לא נוותר על צלי ברוטב שזיפים), והוא מתאים לקינוח (אפשר גם אשכולית לפתיחת היום).
חובבי הגיאומטריה מתבקשים לצייר שני עיגולים שיש להם חלק חופף: פירות, וירקות. בחלק החופף, הכולל "ירקות שהם פירות", נעשה סלט מעגבנייה, מלפפון ופלפל, ונבשל חציל וקישוא. בחלק "ירקות שאינם פירות" יסתופפו הבצל, הגזר, החסה וחבריהם. בחלק "פירות שאינם ירקות" נמצא את האבטיח, הענבים, התפוזים ועוד.
סלט הירקות, יש לומר, נחשב המאכל הישראלי האותנטי. המילה סלט, עם זאת, לא נולדה בעברית אלא הסתפחה אליה מגירסאות שונות שלה בשפות אירופה. מקורה במילה sal, מלח, להזכירכם שסלט נטול מלח כמוהו כאהבה נטולת סוכר, וכחוכמה נטולת פלפל.
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 