Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘למה’

לכבוד שנת הלימודים החדשה, 22 הערות על האלף-בית העברי.

אלף-בית. תרומת הכנענים לאנושות. שיטת הכתב הראשונה שבה עומד סימן אחד מול עיצור אחד, התגלגלה ככל הנראה ממכרות בדרום סיני. סדר האותיות אינו מוסבר, ובדרום ערב היה נהוג סדר אחר, שפתח באותיות ה-ל-ח-ם.

בֶּגֶד כֶּפֶת. שישה עיצורים שזכו בעברית לשתי גירסאות, דגושה ורפה, כאב ראש תמידי למורים ולקריינים. על כך אמרו הגששים: לְבֶן האדם, לא לַבֶּן אדם, שהוא יצור לשוני וולגרי.

גימַטריה. המצאה מופלאה שמקורה יווני ואומצה בעברית ובערבית: אות מול מספר. כלי משחק לפרשנים, דרשנים ומחזירים בתשובה, ושיטת ספירה מקורית.

דָנָה נָמָה דָנָה קָמָה. שיטת שינון חביבה ומעצבנת שלימדה את הסבים והסבתות בהיותם תלמידי כיתות אל"ף עברית כהלכתה, ודי הצליחה.

הֵ"א הידיעה. עוד כאב ראש שהורישו לנו דקדקני התנ"ך. הֶענן הָרטוב והֶחֳדשים הָעבריים.

וְדַיֵיק. אימת תלמידי הלשון, ספר תקנות שנועד להורות להם מתי יש לומר כך ואסור בשום פנים לומר כך, מה ההבדל בין וגו' לבין וכו', בין מדוע לבין למה ובין מצקת לבין תרווד.

זכר ונקבה. קללת הדקדוק העברי, הדנה אותנו לזכור תמיד שצומת ועט הן זכר, עיר וציפור הן נקבה, שמש וסכין הן גם וגם, הנעליים חומות והגרביים קרועים, ואיך ומתי לעזאזל אומרים את המספר ההוא, 18.

חֵית ועַיִן. סימן ההיכר של ההגייה הספרדית-מזרחית. הגירסה הגרונית הוטמנה בבקבוק יחד עם השד העדתי.

טיפוגרפיה. אומנות עתיקה של עיצוב אותיות האלף-בית. הספרים והעיתונים אוהבים את הטיפוגרפים הגרמנים פרנק וריהל, גם נרקיס ודוד מככבים, ועל הטקסטים ברשת השתלט כתב אריאל.

יוֹד כאם קריאה. גִלְגֵל או גילגל? אִמא או אימא? עבֵרה או עבירה? זכרון או זיכרון? מִנהל או מִינהל? יש תקנות במסגרת "הכתיב חסר הניקוד", אבל פקחי העברית מתרשלים באכיפה.

כתב רש"י. רש"י היה ענק, אבל הוא ממש לא הכיר את הכתב הזה, שהיה הצורה הקורסיבית-מהירה לכתוב עברית, אומץ מאות שנים לאחר מותו, ועדיין מעצבן תלמיד ישראלי ממוצע.

ליטוּן. ניסיונות חוזרים ונשנים שכשלו ללכת בעקבות אתאטורק ולכתוב עברית בכתב לטיני. גם איתמר בן אב"י, הילד העברי הראשון, היה בעד.

מין ומספר. החוק המרכזי של התחביר העברי, חוק ההתאם, שכל ילד מכיר גם בלי שהלך לכיתה אלף. נכון: ילדה חכמה צועדת לבית הספר. לא נכון: ילדה חכם צועדים לבית הספר, וגם לא: ילד חכמות צועדת. לאן? לבית הספר.

ניקוד. תשובת חכמי טבריה לקושי בקריאת התנ"ך. הניקוד הטברני הביס את הניקוד הבבלי והארץ-ישראלי. בכיתה א' ובאולפן אי אפשר בלעדיו, כשמתבגרים הניקוד הוא מלאכה ליודעי ח"ן.

סופיות. חמש אותיות כַּמְנַפֵּץ שזכו לגירסה מיוחדת לסוף המילה, נוהג הקיים בערבית בכל האותיות. היסטורית הן היו (פרט למ"ם סופית) הצורה המוקדמת והמקובלת, אבל הצורה האמצעית המתחברת השתלטה, והן נדחקו לסוף.

עיצורים. תחנות העצירה בחלל הפה המעצבות את הדיבור שלנו. בעברית יש לנו להלכה 26 עיצורים: 22, בגד כפת רפות ושין שמאלית. בפועל הצטמצמנו ל-17. עיצורים יפהפיים כמו חית ועין לועיות ואפילו הא ואלף הגרוניות, קוף ענבלית וטית נחצית הם נחלת ההיסטוריה.

פ"א רפה. הבת החורגת של השפה העברית. צורת המשנה של הפ"א הדגושה, ועל כן אינה נחשבת אות עצמאית, למרות שמילים כמו פֵיָה, פִרגון ופלאפל הן חלק בלתי נפרד מהווי חיינו.

צ'דיק. אין אות כזו בעברית, אבל נסו לומר שלושה משפטים בלעדיה. יהיה מצ'עמם. עשתה עלייה לעברית דרך אנגלית (צ'יפס), יידיש (צ'ולנט), ערבית מדוברת (צ'ילבה וצ'יזבט), איטלקית (צ'או), ספרדית, פולנית, סינית ושאר שפות, וגם עיוותי עברית טהורה (צ'מעו סיפור).

קָמָץ אָלֶף אָה. דנה נמה של החדר היהודי, שיטת שינון שבאמצעותה לימדו מלמדים עבריים את ילדי ישראל קרוא וכתוב, עם מעט עזרה של המקל והסרגל.

רֵיש מתגלגלת. להיט "הדיבור העברי הנכון" עד שנות השבעים, נכס צאן ברזל של קריינים וזמרים. ברררגע מסוים בהיסטוריה הפכה ההגייה הזו נלעגת וארכאית, והריש פסקה להתגלגל.

שין שמאלית. עוד בת חורגת של האלף-בית העברי. היסטורית היא היתה עיצור נפרד, אבל כיוון שבכתב הכנעני-פיניקי היו רק 22 סימנים היא הצטופפה באותה משבצת עם השין הימנית. לימים התלכדה עם הסמך, אבל בכתיב היא צמודה לשין הימנית לנצח. תפשתם (או תפסתם)?

תנועות. עקב האכילס של הכתב העברי: העיצורים נהדרים, אבל מה עם התנועות? אותיות אהו"י התייצבו למשימה, אבל באופן חלקי בהחלט. הניקוד היה התשובה, אבל מי חוץ מילדי כיתה א' וחובבי שירה עברית קורא טקסט מנוקד? הליטון (ע"ע) לא הושיע.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »

"למה" היא שאלת השאלות. היא חותרת אל הסיבות ואל התכלית של הדברים גם יחד, ובניגוד לשיעורי לשון עתיקים אין הבדל בינה לבין "מדוע", היא פשוט נפוצה ודיבורית יותר. אפשר גם לחבר את השתיים, ולשאול כמו ע. הלל: "מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?", או בהיפוך סדר, כמו בשירו של עמנואל הרוסי: "ירושלים עיר הקודש, למה ומדוע, לא נתת לי בזה החודש יומיים בשבוע?"

"למה" היא גם סימן היכר של הנודניקים בכל הדורות ובכל הלאומים, ועל כן התמסדו בשפה תשובות קבועות לשאלה הזו, שנועדו לנפנף את הטרדנים. ברירת המחדל של התשובה הישראלית היא כבר כמה דורות  "ככה", קיצור של "כי ככה זה", כלומר, אין תשובה לשאלה, ואם יש, היא לא ממש חשובה.

תשובת הנפנוף הזו זוכה לגירסאות נוספות בשפות שונות. באנגלית עונים לשואל why בתשובה הקצרה because, מפני שֶ. הרוסים עונים לשאלה פָּצֶ'מוּ, למה, בתשובה מחורזת: פָּתָמוּ, שהיא חלק מביטוי שלם שפירושו "מפני ש". חובבי הספורט זוכרים מן הסתם את שאלת הלמה הכואבת של ארקדי גיידמק כאשר שמעון גרשון ניגש לבעוט בעיטת 11, והחטיא: פצ'מו גרשון, פצ'מו? ביידיש עונים לשאלה "פאר ווס?", למה, תשובה עם לחן יידישאי עוקצני: דערפאר, ולפעמים גם "זעסט דאך", אתה רואה. הליטאים אומרים פשוט: "אזוי", כלומר, עזוב אותך משטויות.

יש שפות שבהן התשובות יצירתיות יותר. בגרמנית, למשל, נהוגה תשובה שהכרתי בילדותי מפי סבתא גרטרוד, כאשר הייתי שואל בגרמנית warum. התשובה ניתנה בחרוז יקי: "warum? weil du bist dumm", למה? מפני שאתה טיפש. גירסה מחורזת נוספת מאותה תפוצה: warum? Weil die Banane ist krumm. למה? מפני שהבננה עקומה. השאלה "מדוע הבננה עקומה" מהווה בסיס למשחק ילדים פופולרי בגרמניה. בלדינו, כאשר שואלים "דֶי קֵיי", למה, עונים: "דֶי קֵייזוֹ!". למה – גבינה.

העברית מציעה גם היא תשובות יצירתיות יותר מ"ככה". בשיר "למה ככה" שכתב דודו ברק והיה להיט ילדים בשנות השמונים יש כמה תשובות כאלה, כמו למה יויו, למה רותי ועוד, אבל נזכרת בהן התשובה הישראלית הנפוצה "למה כובע", שהיא בוטה ואמורה להיות משכנעת יותר מ"ככה". מהיכן צצה "למה כובע"? יש טענה שהתשובה הזו היא קיצור של תשובה ארוכה ומחורזת: "למה? – למה כובע עף לגובה!". עדויות משכנעות יותר מגיעות משנות החמישים, משפת החיילים. באותה תקופה נהגו לשפץ להיטים ולחבר להם מילים חדשות. כך עשו גם ללהיט "אל תיקח הכל ללב", ונוספה לו השורה "שים חצי על הכתף". שירי החיילים פיתחו את המנגינה הקצבית, וכך הזדמר לו שיר חיילים בלתי תקין פוליטית אבל חיילי מאוד: "למה יש לזין כובע? למה יש לכוס זקן?". כשרצו לשיר את השיר בסביבה מהוגנת יותר היו שרים: "למה לה-לה-לה לה כובע? למה לה-לה-לה-זקן". ככה, טוענת הגירסה, נולד "למה כובע". אנחנו קונים. למה? כובע.

Read Full Post »