חייה של המילה העברית 'כאילו' מלאים הפתעות וחמקמקים ממש כמו מה שהיא אמורה להביע: מה שאנחנו רואים איננו מה שיש, מה שנגלה לעין מתחלף במראית עין חדשה, ובקיצור, כאילו.
'כאילו' היא מילה הנפוצה מאוד במקורות, ומופיעה מאות פעמים במשנה, בתלמוד ובמדרשים. בתוך ארבע אותיותיה (שהרי המילה היא כְּאִלּוּ, האות י' היא אם קריאה מאוחרת) מסתתרות שלוש מילים: מילית הדימוי 'כ', מילת התנאי 'אִם', ומילת התנאי השלילי 'לוּ', כאשר הל' בלעה את המ' של 'אם'. כבר במשנה היא עוסקת בדימויים. במסכת סנהדרין נכתב "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא". בסדר פסח אנחנו משננים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
חיטוט נוסף מגלה שגם כאן הקדים התנ"ך את המשנה. המילה 'אילו' מופיעה בו פעמיים, בקהלת, ובמגילת אסתר, במשנה הוסיפו את מילית הדימוי 'כ'. 'אילו' ו'כאילו' קיימות גם בארמית. בתרגום יונתן לתורה צצה המילה 'כאילו' כמה וכמה פעמים, למרות שאין לה רמז במקור המקראי.
בעברית החדשה זכתה 'כאילו' לשימושים רבים. "עלינו לעזור לבריטים כאילו אין ספר לבן, ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו אין מלחמה", אמר בן גוריון שבועיים אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה. בכך יצר דפוס לשוני שבו השתמשו אחריו משה דיין, יצחק רבין ואחרים. "כאילו כלום" הוא ביטוי המעטה ישראלי נפוץ. הגששים שִדרגו את 'כאילו' והפכו את המילה לתמצית הקיום הישראלי. "אני מבין", אומר השליח בבנק, "אני מקבל ספרות מקצועית כאילו אני יודע לקרוא". 'כאילו', הנאמר כאן בהדגשה ערמומית, הוא מקור הביטוי הנפוץ ביותר של הגששים: 'ישראבלוף'.
'כאילו' לא נחה על זרי הדפנה שהגישו לה הגששים. בשנות התשעים של המאה העשרים היא פרצה לחיינו בכוחות מחודשים. תחילה נזקקה לשחקנית חיזוק בדמותה של 'כזה'. מכל פינה במתחם שינקין ובנותיה אפשר היה לשמוע משפטים בנוסח "אני כאילו עובד כזה בעיתון כאילו שאני כזה עורך לשוני כאילו?". סימן השאלה המובלע בסוף המשפט הוא חלק מן השפה, שכן כל כולה שפת העל-יד, האולי, הערבוב של מה שיש ומה שאולי יש או אולי יהיה כאילו?
'כאילו' החדשה היא מה שקרוי 'קשר ריק', מילה או ביטוי או סתם כחכוח שנועדו להקל על שטף הדיבור, שהרי בדרך כלל הדיבור רץ קדימה והמחשבה מתקשה להדביק אותו ונזקקת למילות מעבר. 'כאילו' התגלגלה לתפקיד הזה היישר מן האנגלית האמריקנית, שם משמשת בתפקיד הזה like. like התאימה לעברית גם מפני שהיא דומה לה במשמעות (כמו משהו), וגם בזכות הצליל הדומה, השימוש בעיצורים k ו-l. שיטוט ברשת מגלה שגם 'לייק' בשימוש דומה התאזרחה במקומות רבים, כמו במשפט הפקצי "לירזוש וליטלוש אתן לייק מוקסי מקסימות".
לייק עצמה פרצה אל חיינו בלבוש חדש לאחרונה, באמצעות הרשתות החברתיות, שבהן הגולש נדרש שוב ושוב לבטא הסכמה, אהדה או סתם אישור קבלה באמצעות הכפתור 'לייק', שתורגם בעברית ל'אהבתי'. 'לייק' התאזרחה כמות שהיא, ובפייסבוק כבר מזמן עושים ליייקים, מלייקקים ואפילו מלייקלקים. באנגלית like במשמעות דומה התרחקה מ-like במשמעות לחבב, אבל אי שם בדמדומי הלשונות האירופיות הן היו אחת. הן התפצלו בשפות קדומות שהשפיעו על האנגלית לפני כאלף שנה, שהרי לחבב פירושו להרגיש קרוב למישהו או משהו אחר, להיות כמוהו. כאילו.
Read Full Post »
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 