Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘תקשורת’

לאחרונה נפל דבר בטלוויזיה הישראלית: ערוץ שתיים התפצל לשני ערוצים נפרדים, 12 ו-13 ואילו ערוץ עשר עבר לשדר באפיק 14. מהפכה זו עוררה תגובות רבות: הזכייניות חוששות לנתוני הצפייה, והצופים אינם יודעים היכן לחפש את התוכניות האהובות עליהם. ואולם, שינוי זה מעלה גם שאלות לשוניות על מקור השימוש במונחים 'ערוץ' ו'אפיק' בהקשר זה.

מקורם של מונחים אלה בתחום הגיאוגרפיה: שניהם מתארים תוואי (מסלול זרימה) של מים על פני הקרקע, חריץ עמוק וצר שזורם בו נחל או נהר.

במקרא המונח הנפוץ הוא 'אפיק', למשל בפסוק הידוע ממזמור תהלים (קכו ד): "שׁוּבָה ה' אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)  כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב", וכן – בצירוף "אֲפִיקֵי מַיִם" (שם, יח טז). יש המוצאים קשר בין השורש של המילה הזו לשורש אפ"ק, המופיע במקרא רק בבניין התפעל: הִתְאַפֵּק. המשמעות הבסיסית של שורש זה היא כוח (שהרי מי שמתאפק כובש את יצרו), ויש המסבירים את המילה 'אפיק' כזרימה חזקה של מים, או כתוואי טבעי העוצר את זרימת המים (כפי שאדם מתאפק ועוצר את עצמו מלעשות משהו). לעומת זאת לפי דעות אחרות, אין קשר בין המילה 'אפיק' למשמעויות אחרות של השורש. על כל פנים, אין קשר למילה 'אופק'.

ואילו 'ערוץ' היא מילה יחידאית במקרא: "בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן" (איוב ל ו). יש המפרשים את המילה הזאת כצורת הבינוני הפעול של הפועל המקראי עָרַץ, שפירושו הוא 'לפחוד' (או 'להפחיד'), לדוגמה: "לֹא-תַעַרְצוּן וְלֹא-תִירְאוּן מֵהֶם" (דברים א כט). משורש זה נגזרת גם המילה עָרִיץ המתארת מישהו אכזרי המטיל את מוראו (למשל: "זֵדִים קָמוּ-עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי", תהלים פו יד). לפי הסבר זה, "ערוץ נחלים" פירושו 'הנחל הנורא ביותר (שפוחדים מפניו)'. ואילו אחרים גורסים כי אין קשר בין המילה היחידאית 'ערוץ' לשאר המשמעויות של השורש. לפי אחד ההסברים, מילה זו קשורה דווקא לשם העצם המקראי חָרוּץ  שפירושו 'תעלה', לדוגמה: "תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ" (דניאל ט כה).

אחת המילים באנגלית המקבילות ל'אפיק' ו'ערוץ' בתחום הגיאוגרפי היא channel, הקשורה מבחינה אטימולוגית למילה canal (תעלה). בתקופה מוקדמת החלו להשתמש במילה זו במובן מטפורי: 'אמצעי שדרכו מעבירים מידע'. המידע נתפס כחומר נוזלי העובר מנקודה לנקודה בתעלה או בצינור. במאה ה-19 החלו להשתמש בה גם בתחום הטכני של תקשורת טלגראפית, ובסוף שנות העשרים של המאה הקודמת – במובן טווח תדרים לשידורי רדיו או טלוויזיה.

כאשר הגיעה העת לתרגם את מונחי התקשורת לעברית, נבחרה המילה 'אפיק' כתרגום ל-channel. למשל, במילון למונחי אלקטרוניקה: טלפונאות (תשי"ז) , 1957 של האקדמיה ללשון, הצירוף transmission channel מתורגם כ"אֲפִיק תִּמְסֹרֶת".

ועם זאת, בציבור הרחב החלו להשתמש יותר ויותר במילה 'ערוץ' כתרגום ל-channel בתחום הטלוויזיה, בעיקר עם תחילת שידוריו של ערוץ שתיים לצד תחילת שידורי הטלוויזיה בכבלים. בפרוטוקול ישיבה ר"ל של האקדמיה ללשון (כ"ט במרחשוון תשנ"ז, 11 בנובמבר 1996, עמ' 47) צוין כי משרד התקשורת התנגד זמן רב לשימוש במונח 'ערוץ' במובן זה, אך לבסוף הוחלט לקבל את השימוש במונח זה בעקבות השתגרותו בציבור הרחב. באותה ישיבה החליטה האקדמיה לאשר את השימוש במונח 'ערוץ' לצד 'אפיק'.

כיום, לאחר יותר מעשרים שנה, דווקא המילה 'אפיק' זוכה לעדנה מחודשת: המונח 'ערוץ' הרחיב את משמעותו ואינו חל עוד רק על המספר הטכני המייצג את תדר השידורים, אלא בעיקר על התוכן של השידורים: החֶברה המפיקה אותם, האופי שלהם וכמובן – גם הפנים המוכרות המככבות בתוכניות הקבועות. כך הפכו 'ערוץ שתיים' ו'ערוץ עשר' למושגים (ולמותגים) בפני עצמם. לכן עם השינוי הטכני במספרי הערוצים, נדרש בידול במשמעות בין 'ערוץ' ל'אפיק'. כך נתייחדה המילה 'אפיק' לציון המשמעות הטכנית של המספר בשלָּט.

Read Full Post »

בשולי טקס בחירת מלכת היופי לפני מספר שנים עמדו חברי קבוצה הקרויה "כביסה שחורה", היא הגדירה עצמה "קבוצת פעולה ישירה של לסביות והומואים". חברי הקבוצה נשאו כרזות שונות, וביניהן הכרזה "זה לא יופי – זה פס ייצור". ‘ייצור’, מסתבר, הפכה למילת מפתח בעברית הישראלית,  והיא צצה מפינות ומתחומים שונים, ומשחקת בכל הופעותיה משחק כפול: מילה קונסטרוקטיבית, חיובית, משוש נפשו של כל פרח כלכלה; ומילה אירונית, ביקורתית, שבאמצעותה נחשפים דווקא חוליי החברה והכלכלה.

"זה לא יופי, זה פס ייצור", פירושו שמלכות היופי הן חלק מתעשייה, ואין להן קיום כנשים אוטנטיות. מבקרי החברה המודרנית משתמשים ב’ייצור’ ביחס לבני אדם כשהם רוצים להצביע על שטיפת מוח. למשל, כדי לבטל את הלגיטימיות והאוטנטיות של השהידים הפלסטינים מדברים הישראלים על "ייצור מתאבדים" בנשימה אחת עם ייצור פצמ"רים וטילי קסאם 2. משמעות ביקורתית יש בדרך כלל גם למושג "פס ייצור". הביקורת הזו התקבעה באמצעות סרט המופת "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין, ו"פס ייצור" הפך לקלישאה שלילית המייצגת  עבודה לא אנושית ולא מספקת. בדף עמדה של הסיינטולוגיה נכתב למשל כי "יש סבורים שקל יותר לעמוד מול המוות מאשר מול חיי עבדות של פס ייצור".

למרות זאת, בדרך כלל  ‘ייצור’ היא מילה חיובית. "עם הפנים אל הייצור" היא סיסמת מפתח של ממשלות רבות בישראל, ומובטל הוא מי ש"נפלט ממעגל הייצור". כאשר נסגר  "פס ייצור" אחד ב"בגיר" חרב עולמן של  עשרות משפחות עובדים. יצרן הוא אדם התורם לחברה ולכלכלה. הייצור אמור להיות היסוד הבריא של הכלכלה, לא רק משחק של ספקולנטים, אלא שימוש הוגן במשאבי הטבע והתרבות לצורכי בני האדם. הבעיה היא, שבכלכלה המודרנית לא ברור בדיוק מהו ‘ייצור’. מה בדיוק מייצר עורך הדין? או הברוקר? או האמן? או הספורטאי? ומה מייצר החייל בחזית? לפחות על פי השימוש הלשוני מתברר שהם בכל זאת "מייצרים" משהו. כדורגלן פלוני במשחק כדורגל "מייצר מצבים שמהם ניתן לכבוש שער",  פלוגת לוחמים "מייצרת אש". אנשי עסקים "מייצרים רווחים", ובתעשיית הטלקומוניקציה מחפשים דרכים "לייצר זמן אוויר", כלומר, לגרום לאנשים לשוחח בטלפונים סלולריים.

השימוש הלשוני ב’ייצור’ בדוגמאות האלה נראה מופרך, אבל הלשון נחלצת לעזרת הכלכלה באמצעות מילה אחרת ממשפחת השורש יצ"ר והיא 'מוצר'. השפה התעשייתית החדשנית הופכת את כל 'תוצרי' (עוד בן למשפחת יצ"ר) הפעילויות ל'מוצרים'. התעלול הזה קיים גם באנגלית בקירבה שבין to produce (לייצר) ו- product (מוצר).  כך צץ  ה’ייצור’ שנזרק מדלת היצרנות וחוזר לשפה דרך חלון הצרכנות. עורך הדין  אולי אינו "פועל ייצור", אבל יש לו "מוצר" להציע: ייעוץ או הגנה משפטית. אולי הסופר אינו "מייצר" ספרים, אבל הוא בהחלט מציע "מוצר", הוא הספר.

הקירבה הלשונית טורדת המנוחה בעברית היא בין 'ייצֵר' ו’ייצור’ בפיעל, המייצגים את עולם התעשייה והמוצרים, לבין 'יָצַר' ו'יוצר' בבניין קל המייצגים פעילות אנושית מקורית וייחודית. הבלשן יצחק אבינרי הוא שהציע כבר ב-1927 בעיתון הארץ להשתמש בפועל 'מייצר' בהקשר התעשייתי, ולהימנע משימוש ב'יוצר'. הוא מנמק: "כל העיתונים כתבו אז 'בית החרושת יוצר גרביים, תעשיית הברזל יוצרת מיטות', וראיתי בזה כעין חילול היצירה והיוצר". באנגלית יש מרחק משמעות רב בין produce  במשמעות ייצר לבין  create במשמעות יָצַר. בעברית הם נשארו תחת אותו שורש.

הפועל יצר מופיע פעמים רבות במקרא, ובדרך כלל היוצר הוא אלוהים. 'יְצור' או 'יְציר' הוא מי שנוצר בידי אלוהים. 'נייר אשר יצר' הוא נייר טואלט, על פי התפילה התלמודית המפורסמת "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם,  אשר יצר את האדם בחוכמה, וברא בו נקבים נקבים, חלולים חלולים".   בתהליך הפרשני של העברית הותר לאדם העושה יש מאין, מעשה  אמנות או רעיון חדשני, להיקרא יוצר, מעין אלוהים קטן, והמוצר שלו – יצירה, להבדיל ממוצר תעשייתי רגיל. הפועל הקרוב, ברא, נשאר בתחום המיתולוגי והדתי, ושומר על בלעדיות אלוקית.

בעניין זה מצאה הבלשנית הדסה קנטור שבעברית החדשה, בספרות ובתקשורת, החלו גם בני אדם לברוא. למשל: "תיאטרון המבקש לברוא על הבמה מציאות של חלום" (אליקים ירון, מעריב). "לברוא מניע סביר ולייחס אותו לרצח" (יהודית אוריין, ידיעות אחרונות). "לחזור אל ההתחלה ולברוא ממנה את הקולנוע מחדש" (אורי קליין, הארץ). "האיש ברא נווה מדבר" (גל אוחובסקי, מעריב). חיים באר, בספרו "חבלים" כותב: "לדאבוני עלי להודות כי קצרה ידי לברוא לאמא דמות". וסילבי קשת חזתה את התהליך באחד מטוריה בידיעות אחרונות: "היו היו פעם 'אמנים'. כעת יש 'יוצרים'. אם נתקדם בקצב הזה, האמנים של אתמול והיוצרים של היום יהיו 'הבוראים' של מחר."

הניגוד בין הייצור והיצירה בא לביטוי גם כאשר רוצים לשבור את "שיגרת פס הייצור", מצב שבו יש לגלות "יצירתיות". ה"יצירתיות" אינה מובחנת רק למעשה האמנותי אלא לכל תחומי הפעולה, ולפעמים היא זוכה במצב הישראלי לפיתוחים מעוררי צמרמורת נוסח "פיגוע יצירתי", אחיו השובב של "פיגוע איכותי". ולחילופין, אורי מילשטיין כותב ברשימה על מושא כתיבתו אריק שרון: "כל חייו היה שרון יצירתי בתחום הביטחוני. יצירתו החשובה ביותר של שרון היתה יחידה 101, שהוקמה באוגוסט 1953".

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית,   http://www.ruvik.co.il

פס יצור

Read Full Post »

החורף הסוער מביא עימו ברקים ורעמים. המילה 'ברק' לקוחה מלשון המקרא. את הברקים הראשונים המתוארים בתנ"ך ראו בני ישראל לפני מעמד הר סיני: "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר" (שמות י"ט, ט"ז). בשירת הנביאים ובמזמורי תהלים הברק מתואר כאחת מיצירותיו המופלאות של האל, למשל: "הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל" (תהלים צ"ז, ד). כמו כן, הברקים מתוארים במקרא כחיצים שהאל שולח, כמו בפנייה של דוד לאלוהיו באחד ממזמורי תהלים: "בְּרֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם [תביא עליהם מהומה]" (שם קמ"ד, ו). בפסוק זה מופיע הפועל בָּרַק במובן שלח ברק. פועל זה משמש גם במובן נצנץ, הבהיק, האיר, ולרוב הוא מתאר את נצנוץ העיניים: "עיניו ברקו לשמע הבשורה המרגשת."

בגלל אורו הנוצץ של הברק נוצרה משמעות נוספת למילה זו: אור מסנוור המוחזר מפני השטח של דבר מה או משתקף בו. גם משמעות זו מקורה במקרא, ובו היא מתייחסת תמיד לברק של חרב או חנית, לדוגמה: "וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית" (נחום ג, ג). כיום מדברים על ברק של חפצים שונים, כמו כלי כסף, נעליים וגם – על "שיער בריא ומְלֵא ברק".

הפועל הבריק נגזר משם העצם 'ברק' על שתי המשמעויות שלו: הוא משמש גם לתיאור ברק החולף בשמיים: "לפתע הבריק ברק שהאיר את פני כל השמיים", וגם במובן כללי של 'האיר באור חזק ומנצנץ', למשל "הרצפה הבריקה מניקיון". כמו כן, 'הבריק' משמש כפועל יוצא במובן 'צחצח וליטש משהו עד שהפך מבריק ונוצץ; החזיר למשהו את הברק הטבעי שלו', למשל: "להבריק פמוטים". הברק המופיע לפתע בשמיים משמש כמטפורה לרעיון או למחשבה המופיעים פתאום בתודעה האנושית, למשל: "לאחר שעות של התלבטויות ומחשבות הבריק במוחו רעיון נהדר". רעיון מוצלח מכונה 'רעיון מבריק' ואדם בעל כישורים יוצאי דופן נקרא 'מבריק'. תופעה זו קשורה לכך שהמושג 'אור' מציין הבנה וידיעה, כפי שכתבתי באחד הטורים הקודמים.

אליעזר בן-יהודה חידש את המילה מִבְרָק כחלופה ל'טלגרמה', ובמילונו (כרך ו', עמ' 2775) הסביר זאת  בכך שזו הודעה המגיעה "במהירות הברק". האם יש קשר בין מהירותו של הברק לבין הביטוי בִּמְהִירוּת הַבָּזָק? מסתבר שכן.

המילה בָּזָק מופיעה במקרא פעם אחת, בהקשר המסתורי של 'מעשה המרכבה' בספר יחזקאל (א, י"ד): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק". הפרשנים והחוקרים חלוקים לגבי משמעותה של מילה זו. יש הטוענים שמדובר בטעות העתקה: 'בזק' במקום 'ברק'. ואילו אחרים, כמו בן-יהודה במילונו, מציעים לפרש מילה זו כברק שאינו מלווה ברעם. תופעה זו מכונה "sheet lightning", ובעברית החדשה ניתן לה השם בְּרִיקָה בענן, מעין ברק המוחזר מן העננים ונראה כיריעה רחבה. ככל הנראה, אין קשר בין השורש בז"ק במובן זה לבין הפועל 'בָּזַק' במובן 'פיזר או זרה'. כך או כך, ההקשר המקראי מתאר את המהירות שבה רצות החיות הלוך ושוב, ומכאן נתגלגלה משמעות המילה 'בָּזָק' כדי לציין מהירות ופתאומיוּת, הן בצירוף 'במהירות הבזק' והן כמילה שנייה בצירופים נוספים: 'מבצע בזק', 'פעולת בזק'.

מן המילה היחידאית הזו במקרא נגזרו כמה מילים, והן קרובות במידת מה למשמעות המילים שהזכרתי לעיל מהשורש בר"ק. לפועל הבזיק יש אותה משמעות כמו לחלק מהמובנים של הפועל 'הבריק'. המילה  הֶבְזֵק פירושה נצנוץ פתאומי וקצר מאוד של אור בהיר. מילה זו מתורגמת למילה flash באנגלית. בתחום הצילום אנו משתמשים בה כמילה שאולה: פְלֶשׁ (במצלמה), ובעברית: מַבְזֵק. המילה flash באנגלית היא רכיב ראשון בצירופי מילים רבים בתחומים שונים, וחלקם מתורגמים לעברית במילים מהשורש בז"ק. בין היתר, 'פלשבק' הוא הֶבְזֵק לֶעָבָר או הֶבְזֵק לְאָחוֹר. הצירוף news flash  מתורגם כמִבְזַק חֲדָשׁוֹת.

משורש זה נגזרה גם המילה בֶּזֶק, החלופה העברית ל'טלקומוניקציה' (תקשורת על-ידי טלפון, טלגרף, רדיו, טלוויזיה, לוויין וכד'), המתארת תקשורת מנקודה לנקודת 'במהירות הבָּזָק'. ב'חוק הבֶּזֶק'  (התשמ"ב 1982( נכתב: "למדינה הזכות לבצע פעולות בֶּזֶק ולתת שירותי בֶּזֶק". זה גם מקור שמה של  חברת הטלפונים 'בזק'.

כמו תמיד, אתם מוזמנים להוסיף 'הברקות' והערות כתגובות לדברים אלה, והכול יתפרסם ברשת במהירות הבזק.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: