בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

ימי המונדיאל הגיעו, וזה הזמן לדבר על החפץ העגול המשגע את העולם – הכדור. המילה עתיקה, גלגוליה מפתיעים, והיא התפשטה לתחומים רבים, לא רק לספורט. היא מככבת גם בעולם הצבאי, ברפואה, במזון, בשמות חפצים שונים ועוד כהנה וכהנה.

המילה 'כדור' מופיעה במקרא, בספר ישעיהו: "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב". המשמעות כאן היא "סבבתי אותך במעגל", וכאן עומדת שאלה שאין עליה הסכמה: האם כ' של הכדור כאן היא כ' הדימוי, כלומר: חניתי עלייך כמו דוּר? דור פירושה מעגל, כמו דור – במעגל. ואולי מדובר כבר כאן במילה שלמה רגילה?  פירוש למקרא, 'מצודת דוד', כותב על הפסוק בישעיהו: "אשכון עליך גייסות מסביב, ככדור הזה שהיא עגולה", אבל יש לזכור שזהו פירוש מאוחר, כאשר המילה 'כדור' כבר הייתה שגורה.

מכל מקום, 'כדור' הפכה מילה גנרית לכל גוף עגול. כבר מאות שנים אנחנו יודעים שכדור הארץ עגול, אם כי בימי הבערות המודרנית יש מיליוני שוטים המשוכנעים שהוא שטוח דווקא. הכוכב שעליו אנו חיים הוא 'כדור הארץ', כבר מימי הביניים. אבן עזרא כותב בפירוש לתהלים: "וטעם וים רחוקים בעבור היות חצי כדור הארץ ימים". המונח התחזק גם בהשפעת שפות שונות. ביידיש מדובר על 'ערדקײַלעך', בגרמנית: die Erdkugel ובערבית: אַלְכֻּרָה אַלְאַרְדִיָּה. יהודה עמיחי כתב: "ועדיין/ כדור האדמה סובב/ מכוסה שטיחי ארצות".

מכאן החל הכדור לנדוד למקומות הנראים היום מוזרים מעט. למשל, קליע של רובה, שצורתו היא דווקא צורת גליל שראשו מחודד. הסיבה לכך היא בגרמנית, שבה קראו לקליעים של רובה, או לפגזים של תותח, כדור (Kugel), כי צורתם בעבר הייתה צורת כדור, כפי שאפשר לראות עד היום לצד תותח נפוליאון בעכו. סופרי ההשכלה הלכו בעקבות הגרמנית וקראו לקליעים ולפגזים 'כדורי אש' או 'כדורי ברזל'.

שימושי המלחמה הולידו פתגמים וניבים, ובראשם הפתגם המקברי "לכל כדור יש כתובת", הקובע כי מותו של החייל במלחמה הוא בלתי נמנע ונגזר מראש. במקור באנגלית יש משחק מילים: Every bullet has its billet. אמרה זו כלשונה מיוחסת למלך ויליאם השלישי מן המאה ה-17. הניב "נלחם עד הכדור האחרון", כלומר, נלחם ללא פשרות, סירב להיכנע, מקורו באנגלית: fight to the last bullet, ובגרמנית: bis zur letzten Kugel kämpfen. 'כדור בראש' שייך לז'רגון עברייני- משטרתי, ופירושו: חיסול ממוקד.

השימוש ב'כדור' בתחום הרפואה מוזר מעט. לגלולות צורות מגוונות, וכמעט אף אחת מהן אינה כדורית. ואכן, 'כדור' נחשבת היום מילה 'עממית', אבל היא הנפוצה ומקורה אינו מוזר כל כך. כמעט בכל השפות המוכרות לנו המילה קרובה לכדור רפואי, גלולה, היא – pill באנגלית, פילולה ביידיש וכך בגרמנית, בצרפתית ועוד. מילים אלה התגלגלו כולם ממקור לטיני משותף: פּילה, במשמעות כדור. נראה שהמקור לשימוש הזה הוא הצורה הכדורית של טבליות התרופה במאות קודמות.

אנחנו גם נוהגים לאכול כדורים בטעמים וחומרים שונים, ובראשם 'כדור בשר', כשהכוונה בדרך כלל לקציצה מבושלת ברוטב, וצורתה אכן עגולה. זהו תרגום מהמילה האנגלית meatball. ממתק אהוב הוא 'כדור שוקולד', אבל הכדור המסורתי הוא דווקא 'קיגל', כדור ביידיש, העוגה המתוקה שצורתה עגולה, השלמה תואמת לחמין של שבת.

'כדור שלג' הוא פיסת שלג מגולגלת המשמשת למשחק, אבל המשמעות התרחבה למצב של חוסר שליטה על עניין ההולך ומחמיר. כך בצרפתית בהוראה המורחבת: faire boule de neige (לעשות כדור שלג), ובאנגלית: to snowball. מקור הדימוי בכדור שלג המתחיל לרדת במורד הר, נדבק אליו עוד ועוד שלג ומהירותו עולה, עד שבהגיעו למטה בצורת מפל שלג יש לו כוח הרס עצום. הצירוף נהוג גם בשפת העסקים, בהוראת תהליך שבו פקודות לסיוג הפסדים מביאות ללחץ על המחירים ולהגברת התהליך.

'כדור פורח' הוא מתקן תעופה עגול, המרחף על-ידי חימום האוויר הכלוא בו, או מילויו בגז קל מהאוויר, ונע בחסדי הרוח. בעיתונות התחייה קראו לו 'ספינה אווירית', ועליו שרים שיר ילדים, שהוא גם ריקוד: "כדור פורח/ מתנפח/ מתכווץ/ ומתפוצץ". העטים שאנחנו משתמשים בהם הם בדרך כלל עטים כדוריים, כי קצה העט שאנו כותבים בו הוא כדור קטן של דיו. בשנות השמונים של המאה הקודמת פרצה מכונת הכתיבה החשמלית 'כדורית', ונעלמה כלעומת שבאה. ואיך נולד שמו של בית הספר החקלאי כדורי בגליל, שבעבר למדו בו אנשים רבים שהפכו למנהיגים, וביניהם יצחק רבין? הוא נקרא כך כי נוסד מכספי עיזבונו של איש העסקים היהודי יליד עיראק סר אליס (אליהו) כדורי. אלא שכדורי זה הוא שיבוש של ח'דורי, שמשמעותו – הירוק. אליהו הנביא, למשל, נקרא הנביא הירוק, כי נחשב לנביא המוריד גשם.

נשוב לספורט. משחקי הכדור השונים יצרו לעיתים הרכבים, בעקבות אנגלית ושפות אחרות: כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדור מים, ולבעלי השרירים – כדור ברזל. המשחק 'כדור בסיס' לא נקלט בארצנו, ובמשחק הכדורת מגלגלים כדורים כבדים. במדרש 'כדורת' היא כדור קטן.  

המשחק בכדור אינו חדש. בלשון חז"ל מדברים על "אנשים שמשחקים בכדור". מדרש חז"לי שיש בו משחק מילים מעיד גם הוא שמשחקי כדור היו מקובלים באלף הראשון, בהתייחסות לפסוק בקהלת: "'דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות נטועים': בעלי אסופות נתנו מרועה אחד כדור של בנות. מה הכדור של בנות מזרקין בו לכאן ולכאן. כך היו הדיברות מזרקין בסיני". במדרש יש אפילו תיאור שמזכיר משחק כדורסל, למרות שהמשחק הזה הומצא רק בימינו: "מה כדור זה מקלעין בה הידיים ואינה נופלת, כך משה קיבל תורה מסיני" (קהלת רבה יב).

ממשחקי הכדור נוצרו שני שורשים גזורי שם: כד"ר וכדר"ר. במסכת עבודה זרה אחד מסימני הביצים הוא שהיא 'כודֶרֶת', כלומר עגולה. במדרש קהלת הכדור "מתכדר מיד ליד", כלומר, נמסר. מתכדר פירושו גם הפך לכדור. הפועל כדרֵר מתייחס לשני ענפי הספורט המובילים, כדורגל וכדורסל, ומתייחס להעברת הכדור באמצעות הרגל או היד תוך התקדמות.

משחקי הכדור השונים יצרו שורה של דימויים. מי ש"הכדור בידיים שלו" הוא בעל היוזמה, ויש לחכות לתגובתו. הניב הזה לקוח ממשחק הכדורסל. מי ש"הכדור במגרש שלו" אמור לפעול או להגיב. הצירוף לקוח ממשחק הטניס ומקורו באנגלית: The ball’s in his court. גם משחק הכדורעף הוליד ניב: "הרים להנחתה". 'כדור משחק' הוא דימוי לאדם או גוף שכוחות חזקים ממנו שולטים בו ומשתמשים בו. גרמנית: der Spielball. בעקבות כל אלה נולד הפתגם הפילוסופי, מעין טאוטולוגיה: "הכדור הוא עגול", כלומר, אין לדעת מה יתרחש, במשחק, וגם במשחק החיים. מקור האמרה בפרשנות למשחקי כדורגל, ובאנגלית: The ball is round.

Read Full Post »

לשפה מנגנוני צמיחה שונים, ואחד החשובים בהם הוא הדימוי הלשוני, המטפורה. למילה יש משמעות כלשהי, ובאמצעות הדימוי אנחנו מרחיבים את מוטת הכנפיים של המילה ומעניקים לה משמעות נוספת. לפעמים הקשר בין המשמעות המקורית והמורחבת הוא אסוציאטיבי. להרחבת המשמעות נקרא מטונימיה.

הדימויים באים מתחומים רבים, כמעט מכל תחום בשפה. אחד התחומים האלה הוא הגאומטריה, הענף המתמטי העוסק בשטחים ובמרחבים. בדימויים הפשוטים הצורה הגאומטרית הבסיסית זוכה לשימוש ייחודי. זה מה שאירע לשתי צורות קרובות: כדור וגליל. 'כדור' מופיעה בתנ”ך פעמיים, בספר ישעיהו ("וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ", כט 3). לדעת רוב הפרשנים היא מורכבת ממילת היחס המיודעת כַ' ושם העצם דוּר שפירושו עיגול. נ"ה טור סיני סבור ש'כדור' בפסוק זה היא מילה שגויה ויש לקרוא "וחניתי כדוד עלייך". בלשון חכמים משמשת 'כדור' בשימושים שונים, ואפילו ככלי משחק, על פי המדרש העוסק במילה 'כדרבונות': "כדור בנות, ככדור מניקתא שהם (מלקטים) [מקלעין] בה מיד ליד, כך משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע". מלשון חכמים התפתח כדור המשחק לעולם משחקי הילדים והמשחקים הקבוצתיים, כגון כדורגל וכדורסל.

הצורה העגולה העתיקה את 'כדור' לתחומים שונים. בתחום כלי הנשק 'כדור' הוא פריט תחמושת של כלים קטנים, אף כי בדרך כלל צורתם גלילית ולא כדורית. המקור הוא במילה הגרמנית Kugel – חפץ עגול – שניתנה לתחמושת בתקופה שבה הייתה כדורית בצורתה, ומוכרת ליהודים כעוגת שבת עתירת קלוריות. גם התרופה המוגשת בטבליות קרויה כדור, למרות שבדרך כלל אינה כדורית.

'גליל' הוא גוף הנדסי ששני הבסיסים העגולים שלו שווים. בתנ"ך פירוש המילה הוא עמוד, ובמגילת שיר השירים מתואר הגבר האהוב: "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ" (ה 14), כלומר, ידיו דומות לעמודים של זהב. גליל, מן השורש גל"ל, נקשרת לעצמים או תופעות שיש בהם תנועה סיבובית, תנועת גלים. 'מגילה', שצורתה צורת גליל, נקראת כך כי אנו מגוללים אותה כשאנו פותחים או סוגרים אותה. 'גלולה' נקראת כך בגלל הצורה העגולה שלה.

'גליל' הורחבה למשמעות של חבל ארץ. ההרחבה הזו מופיעה בשפות שמיות שונות וכן בתנ"ך: "אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל" (מלכים א ט 11), והיא מוגדרת במקורות מאוחרים יותר 'גליל הגויים'. אין הסכמה על מהות הקשר בין הצורה הגאומטרית לחבל הארץ. רש"י מסביר שגליל הגויים היא כל ארץ ישראל, שהיתה "גוללת אליה את כל הגויים", כלומר, אוספת אותם אליה. אפשר גם לשער שהאזור נראה להם כאילו הוא נפרש ונגלל לכל רוחב העין.

הדימויים הגאומטריים גולשים לתחומי הנפש, החברה והפוליטיקה. הם פוריים במיוחד בתיאור תכונות אנוש. אדם סבלן הוא 'ארך אפיים', כבספר משלי: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר". הצירוף מופיע 11 פעמים בתנ"ך, בדרך כלל ככינוי לאלוהים. 'אפיים' פירושו פנים, ובשפה העכשווית 'פנים ארוכות' הן דווקא פנים המעידות על חוסר שביעות רצון, ואף ארוך מרמז על שקר בעקבות פינוקיו. מול הסבלן מופיע במשלי האיש קצר הרוח: "אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה, וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת". קוצר הרוח מוכר מסיפורי העבדות במצרים: "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו 9), וכאן על פי רש"י מדובר בקשיי נשימה: "כל מי שהוא מיצר, רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו". הצירוף במשמעותו היום מצוי במדרש, בשמות רבה: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח. מפני שהיו קטני אמנה וקוצרי רוח". הפרשנות של רש"י מוליכה אל תופעת קוצר הנשימה, האסטמה, ובעברית: קַצֶּרֶת.

הגאומטריה מספקת דימויים לתחום המוסר. הצדיק הוא 'ישר', הרשע הוא 'נפתל' או 'הולך בדרכים עקלקלות'. כמעט כל 132 הופעות 'ישר' ו'יושר' בתנ"ך מתייחסות לתחום המוסר. השימוש הזה מעיד על מי שהולך בדרך ישרה, ללא פניות וסטיות. היום נאמר על אדם כזה שהוא "ישר כמו סרגל". הקישור בין אישיות מוסרית להליכה בדרך מופיע גם בתמונת הראי, בספר תהלים. מול הצדיקים ישרי הדרך, הרשעים הם "המטים עקלקלותם". כך בפסוקים אחרים בתהלים: "עִם־חָסִיד תִּתְחַסָּד … וְעִם־עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּֽל". היום נאמר על מי שאינו אומר אמת ומתבטא באי שקיפות שהוא 'מתפתל'. לחבורת המתפתלים נוסף הפועל 'לזגזג', מן המילה 'זיגזג' שמקורה בשפה הגרמנית, על פי צורת הברק. על פוליטיקאי המחליף עמדות על פי הרוח הנושבת או המשבר התורן נאמר שהוא 'מזגזג'.

הגאומטריה פלשה גם לתכונת הנדיבות – או הקמצנות. אדם נדיב הוא רחב לב: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב" (מלכים א ה 9). היפוכו הוא אדם צר עין, קנאי, ביטוי שמקורו תלמודי.

אדם משעמם, חסר שאר רוח הוא 'מרובע', וזאת בעקבות המונח האנגלי-אמריקני square, במשמעות הזו. אדם בעל ידיעות רבות והסתכלות מורכבת הוא 'רחב יריעה' או 'רחב דעת'. מקור הביטוי באנגלית: broad-minded. בלשון חכמים מצוי הצירוף 'דעתו רחבה'. כנגדו עומד האדם צר האופק, אדם שעולמו הרוחני וההשכלתי מוגבל. כך בגרמנית: einen engen Horizont haben. האופק, הלקוח מתחום הגאוגרפיה, הוא דימוי מקובל להשכלה וידע על העולם. הידע והתבונה זוכים לדימויים גאומטריים גם בתלת ממד. מי שחוכמתו רבה או הידע שלו מקיף הוא אדם מעמיק, היורד ל'עומק הדברים'. מי שהידע שלו דל או חיצוני הוא 'שטחי', בעקבות שם התואר האנגלי superficial, שיש לו משמעות גאומטרית ומטפורית. גם לדימוי העומק שורשים בשפות שהשפיעו על העברית.

דימויים גאומטריים משמשים גם בתחום הציבורי והפוליטי. המילה 'חוג', שמשמעותה באיוב עיגול ("וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּֽךְ", כב 14) משמשת בעברית החדשה במשמעות קבוצה חברתית או מקצועית. השימוש הזה מקביל לשימוש במילה האנגלית circle. 'השטח' הוא מונח מתחום הפוליטיקה: המרחב הציבורי שממנו שואב הפוליטיקאי את כוחו, ועל כן עליו מדי פעם 'לרדת לשטח'.

'קו' הוא כבר בתנ"ך גם קו גאומטרי וגם גבול. פירוש המילה המקורי הוא חוט מדידה, ומכאן התפתחה לשרטוט: "חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד" (ישעיהו מד 13). מכאן יש ל'קו' גם משמעות של קביעת גבולות של בית או ממלכה: "וְנָטִיתִי עַל־יְרוּשָׁלַם אֵת קָו שֹׁמְרוֹן וְאֶת־מִשְׁקֹלֶת בֵּית אַחְאָב" (מלכים ב כא 13). בעברית החדשה זכתה 'קו' למשמעות גבול בזכות מפת הארץ התלויה בכל בית-ספר ומוסד ממשלתי, ומודפסת בכל אטלס. "הקו הירוק" נקרא כך כי לאחר הקמת המדינה הגבול שורטט בצבע ירוק במפות. אחרי מלחמת ששת הימים הוא נעלם בהדרגה מהמפות והתחלף בקו בצבע סגול, המסמן את הגבול דה-פקטו שלא הוכר עד כה על ידי מדינה כלשהי, וגם לא זכה לאישור רשמי של כנסת ישראל. 'קו' הוא גם המונח הצבאי לשרשרת מוצבי הגנה לאורך הגבולות, מ'קו מז'ינו' ועד 'קו ברלב'. חיילי מילואים נקראים מדי שנה 'לעשות קו', או לפחות 'להחזיק את הקו'. כמו הגבול, הגדר והסייג גם הקו הוא דימוי לכללים וחוקים, כמו 'קווי היסוד' של הממשלה, או 'הקווים האדומים' שאין לחצות אותם בתחום המנהל הציבורי. מקור הביטוי 'קו אדום' הוא ככל הנראה מהפועל האנגלי to redline, סימון תחום קניין באמצעות קו אדום.

ונקנח בשלושה ניבים גאומטריים מטפוריים.

יישר את ההדורים. פתר את המחלוקות והכעסים: "אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר" (ישעיהו מה 2), וכאן בהוראה מוחשית: אדאג לכך שדרכך תהיה ללא פיתולים.

לְרַבֵּעַ את העיגול. לפתור בעיה שלכאורה אינה ניתנת לפתרון. הניב מופיע בשפות אירופיות שונות, והוא מתייחס להוכחה המתמטית הקובעת כי לא ניתן לבנות ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון. הצורה המקובלת 'לרבע את המעגל' שגויה, שכן 'מעגל' הוא הקו המקיף את העיגול.

עיגל פינות. התעלם מבעיות שוליות, ויתר על טיפול יסודי בנושאים משניים, תכונה המיוחסת לא פעם לאנשי ציבור וגם לאנשי צבא בארצנו. הניב הצרפתי מתייחס למצבי עימות בהוראת פשרה ופיוס.

אז אל תהיו מרובעים, צרי עין וקצרי רוח, ואל תסתבכו במשולש רומנטי, או אז תרחב דעתכם וירחב לבבכם.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »