Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘כאילו’

האדם הוא יצור מגמגם. מהו גמגום? עצירה של הדיבור עקב קושי קוגניטיבי לספק לדובר את המילים המתאימות. הקושי הזה הוא של כולנו, כמעט כולנו, אבל לרובנו יש דרכים להתגבר על הקושי באמצעות מחסן חירום: מילים שניתן לתחוב אותן בתוך המשפט עד שהוד מעלתו המוח יואיל לספק לנו את המילה הנדרשת להמשך המשפט. מילים אלה זכו בבלשנות לכינוי 'קשרים ריקים'. הם קושרים מילים במשפט, אבל הם ריקים לכאורה ממשמעות. יש גם שם חלופי: 'סמני שיח'.

הקשר הריק המקובל ביותר והמורה על כך שמדובר בעצם בגמגום הוא "אֶה", ובגירסה האנגלית "אֶר". מילון אוקספורד קובע כיer   הוא מבע המבטא היסוס, והוא הוקלט ותועד לראשונה באנגליה באמצע המאה ה-19. ל’אֶה’ ו'אֶר’ אחים ואחיות כמו ‘אֶם’, 'אוּמ’, 'אהמממ’.  היידיש מלגלגת על הגמגומים האלה בביטוי ‘אֶ-בֶּ-ציגלה מֶה’: אֶ-בֶּ, העז אומרת מֶה.

בדרך כלל הקשרים הריקים הם מילה וביטוי בעלי משמעות. אלא שהמשמעות אינה חלק מיצירת משפט מלוכד ונהיר, היא אינה דרושה לנו כשאנו משמיעים את דברינו. לפעמים היא אפילו מנוגדת לטקסט, אבל אנחנו חיים עם הפרדוכס בשלום. למשל:

"אז נלך מחר לסרט?" אז היא מילה המרמזת על העבר, הסיפור כאן עתיד להתרחש, אולי מחר.

"זה היה, פשוט, נורא מסובך". פשוט או מסובך? מסובך. ברור.

"טוב, מה שקרה היה נורא ואיום". טוב או נורא ואיום?

"לא, תקשיב, אני מסכים לכל מילה שאתה אומר". אז למה לא? כן!!

"בסופו של דבר, התחלנו בעבודה במלוא המרץ". סוף, התחלה, אמצע?

מקור הביטוי "בסופו של דבר" הוא מלשון ימי הביניים. הרמב"ם, למשל, אומר בפירוש למשנה: "תהיה תכליתו בסופו של דבר שמגיע לדבר שחייבין על זדונו כרת" (סנהדרין יא ב). אצל הרמב"ם הביטוי אינו קשר ריק. הוא מתאר סיכום של תהליך מחשבתי. לביטוי הזה קרוב משפחה האהוב מאוד על אנשי המשפט: "בסופו של יום", תרגום של הביטוי האנגלי at the end of the day. אפשר להשמיע אותו גם בבוקר.

קבוצה רבת השפעה בעולם הקשרים הריקים היא בעלת ארומה פילוסופית, ובה מככבים ארבעה קשרים: למעשה, בעצם, בעיקרון, ממש.

"למעשה התוכנית התבצעה תוך שנה וחצי". ולהלכה? יותר? פחות?

"בעצם לא התכוונתי לפגוע בך". התכוונת או לא התכוונת?

"אתה בעיקרון רוביק רוזנטל?" שאלה שנשאלתי לא פעם אחת. בהחלט. בעיקרון, כן, בעצם.

"זה ממש לא שווה כלום", אז זה לא ממש ממשי הדבר הזה, לא כן?

הדוגמאות האלה הן, בעיקרון, המחשה לביקורת שיש לחלק מהבלשנים כנגד המונח 'קשר ריק'. לכל אחת מהמילים האלה יש משמעות. נכון שהיא אינה דרושה להצגת הרעיון במשפט, אבל אין לטעון שהיא 'ריקה'. 'ממש' נועד להדגשה, 'בסופו של דבר' למעין סיכום, 'פשוט' להצגת המשמעות המיידית והברורה של המשפט. השקפתי היא שהקשר נותר ריק כי הוא איבד את המשמעות הגלומה בו עקב השימוש, אבל אין צורך להכריע בוויכוח כאן. הוויכוח הלא פתור הזה חל גם על הקשר הריק המוביל של המאה ה-21, 'כאילו'.

'כאילו' ממלא כאן תפקיד של קשר ריק גנרי, לכל משימה ולכל משפט, ואם אפשר כמה פעמים במשפט. ל'כאילו' יש בשיח הישראלי סבא ואבא. הסבא הוא 'אפעס', ומי שגדל בישראל כילד עד שנות השישים יכול היה לשמוע 'אפעס' באותה תדירות בה אנו שומעים היום את 'כאילו'. אפעס פירושו ביידיש: משהו. את אפעס ירש 'יעני', או בשיבוש 'יענו', בערבית: כלומר. הדוד הייקה של שתי מילים אלה הוא הקשר הגרמני אַלְזוֹ.

אז איך, למעשה, צץ לנו ה'כאילו'? 'כאילו' היא החלופה העברית של המילה האנגלית like, המשמשת כקשר ריק בשפה האנגלית הגלובלית. המילה התלמודית כאילו, שהיא אכן רבת משמעות, החליפה את like בזכות קרבת המשמעות בין המילים (X דומה ל-Y), וגם בזכות דמיון הצליל וזהות העיצורים בין המילים. ל'כאילו' דבקה לאורך כמה שנים החברה 'כָזה', וכך נולדה שפת הכזה כאילו, המזוהה עם מה שקראו פעם 'שינקינאית'. על השימוש ב'כזה כאילו' כבר נכתבו מאמרים אקדמיים, ונטענה בהן הטענה שהם מבטאים את רוח התקופה הפוסט מודרנית, שאינה מייחסת אמת מוחלטת ואמונה בטוחה לשום דבר ועניין.

'כאילו' הפכה עם הזמן בסיס לכמה קשרים ריקים מורכבים יותר, ואפילו למשפטים שלמים, חסרי משמעות אך אפקטיביים. "כאילו מה", כלומר, על מה מדובר, איזו טענה טיפשית מסתתרת כאן, צורה מקוצרת של 'כאילו מה אתה אומר כאן?', 'כאילו מה זה מספר לנו?'; "כאילו דה": ברור, אין צורך להשמיע את המובן מאליו. 'דה' אינו קשר ריק, אלא מילת סלנג אמריקנית: duh?!, שפירושה: איזו שטות אתה אומר, ולחילופין, "כל אחד יודע את זה, ברור!!!" הביטוי האנגלי המלא הוא like duh?!. והיפה מכולם, סמל הימים האלה: "תכלס סבאבה כאילו?!" 'תכלס' כבר תופס את מקומו כקשר ריק נפוץ, ומחזיר את עטרת היידיש ליושנה.

וטיפ לסיום. איך מזהים קשר ריק? חוזרים על המשפט בלעדיו. אם לא נפגע המסר, לפנינו קשר ריק. אבל מדובר בעבודה רבה מאוד. חיינו ושיחותינו מוצפים ב'למעשה', 'בעצם', 'ככה', נו', 'אז', ואֶה, בֶּה, ציגלה מֶה.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

חייו המלאים של הקשר הריק

Read Full Post »

חייה של המילה העברית 'כאילו' מלאים הפתעות וחמקמקים ממש כמו מה שהיא אמורה להביע: מה שאנחנו רואים איננו מה שיש, מה שנגלה לעין מתחלף במראית עין חדשה, ובקיצור, כאילו.

'כאילו' היא מילה הנפוצה מאוד במקורות, ומופיעה מאות פעמים במשנה, בתלמוד ובמדרשים. בתוך ארבע אותיותיה (שהרי המילה היא כְּאִלּוּ, האות י' היא אם קריאה מאוחרת) מסתתרות שלוש מילים: מילית הדימוי 'כ', מילת התנאי 'אִם', ומילת התנאי השלילי 'לוּ', כאשר הל' בלעה את המ' של 'אם'. כבר במשנה היא עוסקת בדימויים. במסכת סנהדרין נכתב "לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא". בסדר פסח אנחנו משננים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

חיטוט נוסף מגלה שגם כאן הקדים התנ"ך את המשנה. המילה 'אילו' מופיעה בו פעמיים, בקהלת, ובמגילת אסתר, במשנה הוסיפו את מילית הדימוי 'כ'. 'אילו' ו'כאילו' קיימות גם בארמית. בתרגום יונתן לתורה צצה המילה 'כאילו' כמה וכמה פעמים, למרות שאין לה רמז במקור המקראי.

בעברית החדשה זכתה 'כאילו' לשימושים רבים. "עלינו לעזור לבריטים כאילו אין ספר לבן, ולעמוד נגד הספר הלבן כאילו אין מלחמה", אמר בן גוריון שבועיים אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה. בכך יצר דפוס לשוני שבו השתמשו אחריו משה דיין, יצחק רבין ואחרים. "כאילו כלום" הוא ביטוי המעטה ישראלי נפוץ. הגששים שִדרגו את 'כאילו' והפכו את המילה לתמצית הקיום הישראלי. "אני מבין", אומר השליח בבנק, "אני מקבל ספרות מקצועית כאילו אני יודע לקרוא". 'כאילו', הנאמר כאן בהדגשה ערמומית, הוא מקור הביטוי הנפוץ ביותר של הגששים: 'ישראבלוף'.

'כאילו' לא נחה על זרי הדפנה שהגישו לה הגששים. בשנות התשעים של המאה העשרים היא פרצה לחיינו בכוחות מחודשים. תחילה נזקקה לשחקנית חיזוק בדמותה של 'כזה'. מכל פינה במתחם שינקין ובנותיה אפשר היה לשמוע משפטים בנוסח "אני כאילו עובד כזה בעיתון כאילו שאני כזה עורך לשוני כאילו?". סימן השאלה המובלע בסוף המשפט הוא חלק מן השפה, שכן כל כולה שפת העל-יד, האולי, הערבוב של מה שיש ומה שאולי יש או אולי יהיה כאילו?

'כאילו' החדשה היא מה שקרוי 'קשר ריק', מילה או ביטוי או סתם כחכוח שנועדו להקל על שטף הדיבור, שהרי בדרך כלל הדיבור רץ קדימה והמחשבה מתקשה להדביק אותו ונזקקת למילות מעבר. 'כאילו' התגלגלה לתפקיד הזה היישר מן האנגלית האמריקנית, שם משמשת בתפקיד הזה like. like התאימה לעברית גם מפני שהיא דומה לה במשמעות (כמו משהו), וגם בזכות הצליל הדומה, השימוש בעיצורים k ו-l. שיטוט ברשת מגלה שגם 'לייק' בשימוש דומה התאזרחה במקומות רבים, כמו במשפט הפקצי "לירזוש וליטלוש אתן לייק מוקסי מקסימות".

לייק עצמה פרצה אל חיינו בלבוש חדש לאחרונה, באמצעות הרשתות החברתיות, שבהן הגולש נדרש שוב ושוב לבטא הסכמה, אהדה או סתם אישור קבלה באמצעות הכפתור 'לייק', שתורגם בעברית ל'אהבתי'. 'לייק' התאזרחה כמות שהיא, ובפייסבוק כבר מזמן עושים ליייקים, מלייקקים ואפילו מלייקלקים. באנגלית like במשמעות דומה התרחקה מ-like במשמעות לחבב, אבל אי שם בדמדומי הלשונות האירופיות הן היו אחת. הן התפצלו בשפות קדומות שהשפיעו על האנגלית לפני כאלף שנה, שהרי לחבב פירושו להרגיש קרוב למישהו או משהו אחר, להיות כמוהו. כאילו.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: