בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

תקופת הבחירות המקדימות (הפריימריז) במפלגות השונות בעיצומה. כך מועמדים ומועמדות שונים מתמודדים על מקום ריאלי ברשימות לכנסת הבאה. המועמדים נשאלים על עמדותיהם בסוגיות שונות. במפלגות אחרות אין בחירות מקדימות, וההחלטה על הרכב הרשימה לכנסת נתונה לשיקול של העומד או העומדת בראש המפלגה. לאחר ההחלטה על ההרכב הסופי של הרשימות לכנסת, כל חבריהן וחברותיהן יהיו מועמדים ומועמדות להיות חברי כנסת, ויעמדו למבחן הבוחרים והבוחרות. במקביל, המועמדויות לפרסי האוסקר כבר הוכרזו. כעת אנסה לעמוד על מקור המילה 'מועמד' ועל הקשר בינה לבין מילים אחרות מהשורש עמ"ד.

המילה מָעֳמָד (אפשר לנקד ולהגות גם מֻעֲמָד) היא חידוש של אליעזר בן-יהודה, והיא נגזרה מצורת הווה של השורש המקראי עמ"ד בבניין הופעל – הָעֳמַד. פועל זה מופיע פעמיים במקרא: הראשונה – בצורת העתיד: " וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד-חַי לִפְנֵי ה'" (ויקרא טז י); והשנייה – בצורת ההווה: "וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם" (מלכים א כב לה). פועל זה הוא צורת הסביל של הפועל הֶעֱמִיד. אחת המשמעויות הבסיסיות של 'העמיד' היא 'גרם למישהו לעמוד באופן מסוים ביחס לאובייקט, לשֶטח או לאנשים אחרים', למשל: "וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן… וַיַּעֲמִידוּ אוֹתוֹ בֵּין הָעַ מּוּדִים" (שופטים טז כה). המילה עַ מּוּד נגזרת אף היא מאותו שורש. לפועל זה יש עוד משמעות בסיסית: 'הביא מישהו לידי כך שיתרומם למצב של עמידה זקופה', לדוגמה: "וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַ תַּעֲמִדֵנִי עַל-רַגְלָי" (יחזקאל ב ב). מכאן נתגלגל הביטוי הֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל הָרַגְלַיִם (במובן מטפורי: השיב אותו לאיתנו) בעברית בת-זמננו. משמעות בסיסית נוספת של הפועל 'העמיד' היא 'החזיר משהו לתנוחתו הזקופה;  הקים או עיצב וארגן משהו שלם על כל מרכיביו', למשל: "הִתְנַדְּבוּ לְבֵית הָאֱלֹהִים לְהַעֲמִידוֹ עַל-מְכוֹנוֹ" (עזרא ב סח), כלומר: לגרום שבית המקדש יעמוד שוב על יסודותיו.

נוסף על כל המשמעויות הפיזיות של הפועל 'העמיד', יש לו משמעות מופשטת מיוחדת בלשון המקרא: 'מינה לתפקיד, הפקיד מישהו על', כפי שנכתב על יהושפט מלך יהודה: "וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת" (דברי הימים ב, יט ה). משמעות זו קרובה למשמעות של הפועל הנרדף 'הציב'. בהקשר זה מערכת השלטון והמשפט נתפסת באופן מטפורי כבניין שצריך להקים את יסודותיו ולייצב אותם, ולכן יש 'להעמיד שופטים'. בספר משלי (כט ד) המשפט ההוגן נחשב ליסוד שבזכותו הארץ עומדת: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ". אפשר להניח ש'מועמד' הוא מי שמינו אותו לתפקיד, ולחלופין – מי שהעמיד את עצמו לבחירת הציבור.

המילה "מָעֳמָד" מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר מיוחד: "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה  וְאֵין מָעֳמָד" (תהלים סט ג). לפי פירוש רד"ק, גם זה הפועל 'הועמד' בצורת הווה: "ואין אחד מאיברי שהיה מָעמד", ואילו לפי רוב הפרשנויות, מילה זו משמשת כשם עצם במובן 'מקום שאפשר לעמוד בו'. למילה מַעֲמָד יש משמעות דומה בלשון המקרא: 'אופן עמידתו של אדם, או המקום שבו הוא עומד', לדוגמה: "כִּי מַעֲמָדָם [של הלוויים] לְיַד-בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית ה'" (דברי הימים א, כג כח). מילה זו משמשת גם לציון מִשְׂרתו של אדם, כפי שאמר הנביא ישעיהו (כב יט) לאיש בשם שֶׁבְנָא, שהיה לו תפקיד בכיר בממלכת חזקיהו: "וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִ מַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ".

בעברית החדשה החלו להשתמש במילה 'מעמד' במובן 'שכבה חברתית, קבוצה גדולה של אנשים בחברה בעלי מצב כלכלי או חברתי דומה'. במקביל נוספה למילה 'מעמד' משמעות ספיציפית בתחום הכלים הפיזיים: 'כַּן, בסיס שניתן להניח עליו חפצים שונים', לדוגמה: "מעמד גדול לעציצים".

הביטוי הֶחְזִיק מַעֲמָד נמצא לראשונה בלשון המגילות הגנוזות (מגילות מסוף ימי בית שני שנמצאו במערות קומראן במדבר יהודה), לדוגמה: "החזיק מעמד בתוך העדה" (מגילת הסרכים, סרך העדה).  ביטוי זה מבוסס על תפיסה מטפורית על מי שממשיך 'לעמוד' ואינו 'נופל' או 'נשבר' במצבים קשים. גם לפועל 'עמד' יש משמעות דומה בצירוף ב' היחס אחריו, למשל: "לא עמד בלחץ", עָמַד בַּנִּ סָּיוֹן, עָמַד בַּ מִּבְחָן  ועוד. מקורו של שימוש זה בלשון חז"ל, למשל: "לפי שאין גוזרין גזֵרה על הצִבּור אלא אם כן רוב צִבּור יכולין לעמוד בה" (בבא קמא עט ע"ב).

המילה עֶמְ דָּה מופיעה פעם אחת במקרא במובן פיזי של 'מקום שעומדים בו': "יִקַּח מִכֶּם עֶמְ דָּתוֹ" (מיכה א יא). בעברית החדשה משמעותה התרחבה מאוד. היא מציינת גם מקום מסוים שהוקצה למישהו כדי שיוכל למלא את תפקידו, למשל: "העובדים נטשו את עמדותיהם ליד המכונות", וגם עמדה צבאית, כמו עֶמְ דַּת  תַּצְ פִּית  או עֶמְ דַּת ירִי. בספורט מציינת מילה זו את חלק המגרש או אזור המשחק שבו השחקן מוצב או פועל, לדוגמה: "באחת מעמדות ההגנה". בשימושים אלה המילה 'עֶמדה' עדיין מציינת מקומות שיוחדו למטרה כלשהי, אך לאו דווקא מקומות שעומדים בהם. רוב השימושים האלה מקבילים במשמעותם למילה הלועזית 'פוזיציה'. המילה 'עֶמדה' זכתה גם למשמעויות מופשטות יותר: יש לה משמעות קרובה לזו של 'מעמד', בין היתר בצירופים כמו עֶמְ דַּת מַפְ תֵּחַ (ביטוי המשמש גם בהקשר הצבאי), ועֶמְ דַּת כּוֹחַ, לדוגמה: "בשלב זה של המאבק חותרים המועמדים לתפיסת עמדות כוח במפלגה ולביסוסן." ויש לה גם משמעות של 'יחס, גישה או דעה על נושא מסוים, נקודת מבט'. אחת המילים באנגלית המקבילות למשמעות זו היא standpoint (מילולית: מקום שעומדים בו ומשקיפים ממנו על העולם). גם המילה האנגלית stance מתרגמת משמעות זו, והיא נגזרה מאותו מקור כמו הפועל to stand. המילה stand עצמה משמשת גם כשם עצם שאחד מתרגומיו הוא 'עֶמדה', בין היתר בביטוי to take a stand שפירושו 'לנקוט עמדה'.

המועמדים והמועמדות למפלגות ולכנסת צריכים לעמוד במבחנים רבים בתקופת הבחירות, והמטרה הסופית שלהם היא לזכות במושבים (מנדטים) בכנסת, שעליהם יוכלו סוף סוף לשבת.

Read Full Post »

לפני כשבועיים התחילה שנת הלימודים. אלפי תלמידים התחילו ללמוד בכיתה א' או עלו לכיתה חדשה, וברחבי הארץ נבנו כיתות לימוד חדשות. המילה 'כיתה' מציינת הן את קבוצת התלמידים הלומדים יחד והן את כל אחד מחדרי הלימוד בבית הספר; ויש לה גם משמעות כאחת מסוגי היחידות הצבאיות.

המילה כִּתָּה הופיעה לראשונה כמילה נדירה בלשון ימי הביניים, ונשתגרה בעברית החדשה. מילה זו מבוססת על המילה כַּת, שמקורה בלשון חז"ל. צורת הריבוי של שתי המילים זהה: כִּתּוֹת (ולא 'כַּתּוֹת', כפי שנהוג לעיתים להגות את הריבוי של המילה 'כת'). משמעותה הראשונית של המילה 'כת' היא חבורה, עדה, קבוצה, ולרוב היא משמשת במובן ספציפי של קבוצה הנבדלת מהציבור באורח חייה, בדעותיה או באמונתה הדתית.

מילונים היסטוריים מציעים שני הסברים למקור המילה 'כת'. לפי ההסבר הראשון, מקורה במילה הארמית 'כְּנָת' (האות נ' נבלעה באות ת', ולכן הדגש בנטייה), שפירושה 'חבר'. מילה זו מופיעה בארמית מקראית וגם באחד מהפסוקים העבריים בספר עזרא (הכתוב חלקו עברית וחלקו ארמית): "וּשְׁאָר כְּנָו‍ֹתָו" (ד, ז), כלומר: ושאר חבריו. ואילו לפי ההסבר השני מילה זו נגזרת מהשורש כת"ת, ויש דגש בנטייתה בגלל התלכדות שני העיצורים הרצופים הזהים.

נתמקד בהסבר השני. הפועל כָּתַת במקרא פירושו 'כתש, טחן עד דק; שבר וניפץ לרסיסים, שיבר, ניתץ', למשל: "וָאֶכֹּת אֹתוֹ [את עגל הזהב] טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר" (דברים ט כא). בדומה לכך, הפועל כִּתֵּת פירושו 'ניתץ': "וַיְנַתֵּץ אֶת הַמִּזְבְּחוֹת וְאֶת הָאֲשֵרִים וְהַפְּסִלִים כִּתַּת לְהֵדַק" (דברי הימים ב לד ז). פועל זה מופיע בפסוק הידוע מחזון אחרית הימים: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" (ישעיהו ב ד, כלומר: יהפכו את כלי הנשק לכלים חקלאיים). לפי חלק מהפירושים, תהליך שינוי כלי הברזל האלה יתבצע באמצעות הכאה עליהם בפטיש. מהשורש כת"ת נגזרו מילים מקראיות נוספות, וביניהן: המילה 'כתית' המופיעה בצירוף שֶׁמֶן כָּתִית (במקרא: שמן זית זך שהופק בכתישה במכתש) ; ומְכִתָּה – חתיכה של משהו שנופץ ונשבר, שבר, רסיס, לפי "וְלֹא-יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ" (ישעיהו ל יד).

בלשון חז"ל נוצר הביטוי כִּתֵּת (אֶת) רַגְלָיו, כלומר: הלך הרבה במטרה כלשהי, לכאורה עד שרגליו נשברו, למשל: "אלו תלמידי חכמים שמכתתים רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה" (בבא בתרא, ח ע"א). בגלל ההגייה המבלבלת של חלק מצורות הנטייה, כמו 'לכתת רגליים', יש המפרשים בטעות את הפועל בביטוי זה כ'חיטט', ועל כך נכתב בעבר בפינת 'המשיבון' בבלוג זה (https://blog.ravmilim.co.il/qa/nitpick/).

בלשון ימי הביניים החלו להשתמש בשם הפעולה כְּתִיתָה (הנגזר מהפועל כָּתַת) במובן 'רסיס, שבר', בין היתר גם כאחד מסוגי השברים ברפואה. בעברית החדשה מילה זו משמשת במובן מעיכה או כתישה (בעיקר של מזון) על-ידי הכאה בכלי כבד; שחיקה ופירור לפירורים דקים והידוקם, לדוגמה: "לצורך כתיתת הבשר משתמשים בפטיש מיוחד, שבו מכים על הבשר עד שהוא נהיה דק." לכן הוחלט להשתמש במילה 'כתיתה' כחלופה העברית ל'שניצל'.

סביר להניח שהמילה 'כת' נגזרה מהשורש כת"ת, כי היא מציינת קבוצת אנשים שנוצרה בעקבות תהליך התפרקותה של קבוצה גדולה יותר, כמו רסיסים או שברים הנותרים לאחר שכָּתְתוּ חומר או כלי. לתהליך סמנטי זה יש מקבילות במילים אחרות בעברית; שמות נוספים של יחידות בתוך ארגון גדול נגזרו משורשים המורים על פירוק וחיתוך: 'מחלקה' (מאותו שורש כמו 'חילוק'), 'מפלגה', 'פלוגה' ו'פֶלֶג' (מהשורש של 'פילוג'), 'חטיבה' (מהשורש של חָטַב). גם המילים הלועזיות סקציה (מחלקה או חטיבה של ארגון, section באנגלית) וסקטור, מקורן במילה לטינית שפירושה 'לחתוך'. ואפשר להרחיב על כל אחת ממילים אלה ועל מילים נרדפות נוספות בהזדמנות אחרת.

Read Full Post »

מטבעות לשון וניבים הם עניין רציני, בלעדיהם לא ניתן לעבור נאום טוב ואפילו שיחה יומיומית. מסתבר שיש מאגר לא קטן של בדיחות ואנקדוטות ששורת המחץ שלהן היא מטבע לשון. ולהלן מקבץ, שרובו נאסף בידי איש האשכולות, הלשונאי ומנחיל הלשון אברהם שטאל ז"ל. בחלק הראשון: בדיחות יהודיות, מן הגולה הדוויה וישראל המתחדשת.

אין דבר העומד בפני הרצון. לעסקן הציוני הדגול מנחם אוסישקין ייחסו את האימרה "אין דבר העומד בפני הרצון". כשמלאו לאוסישקין שישים שנה, פגש אותו חיים נחמן ביאליק ואמר: "העין רואה, הלב חומד, ואין לך דבר העומד".

אלוהים אדירים. שני יהודים נפגשו יום אחד ברכבת. האחד מציג את עצמו: "שמי ליברמן”. משיב השני: "ושמי אלוהים אדירים”. אומר ליברמן: "אתה עושה ממני צחוק?" עונה השני: "אני סוכן מסחרי, ולכל מקום שאני מגיע, מקדמים את פני במילים 'אלוהים אדירים, אתה שוב פה?!'"

באתי, ראיתי, ניצחתי. המנצח היהודי-אמריקני ליאונרד ברנשטיין ביקר בארץ. כאן ניצח בקונצרטים שונים באולמות, וגם לפני חיילים. כשנשאל בעברית על רשמיו מן הארץ ענה: "באתי, ראיתי, ניצחתי".

גילה את אמריקה. מהגר יהודי מגיע מעיירה ברוסיה לנמל ניו-יורק. הוא מבחין מרחוק באורות הרבים המאירים את גורדי השחקים, את הגשרים ואת הנמל. אומר היהודי: "נו, עם כל האורות האלה, מה מתפעלים כל כך מזה שקולומבוס גילה את אמריקה?"

דַבֵּר אל הקיר. בשנים הראשונות של מדינת ישראל היו משרדי הממשלה ממוקמים בקריה בתל אביב. אזרח ישראלי שהגיע  כמה וכמה פעמים לאחד המשרדים שם והעניין שלו לא סודר עדיין אמר בייאושו: "דבר אל הקריה!"

הכסף מתגלגל ברחובות. שני מהגרים יהודים שהגיעו לניו יורק ערכו טיול ברחובות העיר. אומר איציק: "שמע ינקל, אומרים שכל מה שצריך לעשות כאן באמריקה, זה להתכופף ופשוט להרים את הכסף מהמדרכה”. השניים רואים שטר של מאה דולר מתגלגל על הרצפה. אומר ינקל: "אולי נרים את השטר?" משיב איציק: "באמת ינקל, זה היום הראשון שלנו כאן. נתחיל לעבוד מחר".

הרע במיעוטו. ב"ספר שעשועים" של יוסף אבן זבארה, רופא ואיש ספר מן המאה ה-12, הוא מביא את הסיפור הבא: "לסוקרטס היתה אשה קטנה, רזה ונמוכת קומה. כששאלו אותו מדוע בחר דווקא בה ענה: בחרתי ברע במיעוטו".

יושב על האולימפוס. חבורת אמנים תל אביבית יושבת בכסית ומקוננת על סופרים השקועים באומנותם ומרוחקים מהמציאות המקומית. אומר אמן אחד: "אלה התיישבו להם על האולימפוס”. עונה לו אברהם שלונסקי: "אל תקרא עולימפוס אלא יורדימפוס".

לא אסון. שני מנהיגי הנאצים, היטלר וגבלס, קיימו במשרדי הרייך ויכוח בלשני על משמעות המילים 'תאונה' ו'אסון'. כדי להכריע יצאו שניהם למרפסת, עצרו עובר אורח שהיה במקרה יהודי והציגו לפניו את השאלה. השיב היהודי: "אם המרפסת תתמוטט ותפלו על המדרכה זו תהיה  תאונה, אבל זה בוודאי לא יהיה אסון".

לא בן אדם. נשיא הקהילה ביקש מאחת הקהילות המלצה על רב חדש. בתשובה קיבל מכתב חם: "הרב שלנו דומה למשה רבנו, לשייקספיר ולקדוש ברוך הוא”. הקהילה שמחה לאמץ לה איש אשכולות כזה, ומינתה אותו לתפקיד. עד מהרה התבררו החסרונות הרבים של האיש. פנה הנשיא בכעס רב לממליץ. השיב לו הנ"ל: "הרב דומה למשה, שכן אינו יודע אנגלית; הוא דומה לשייקספיר, כי אינו יודע יידיש; והוא דומה להקדוש ברוך הוא, כי הוא לא בן אדם".

לא יאומן כי יסופר. לאברהם שלוֹנסקי הייתה בלורית גדולה, כמו משוררים ואמנים רבים בני דורו. יום אחד החליט להסתפר. עמיתו-יריבו, חיים נחמן ביאליק שמע על כך ואמר: "לא יאומן כי יסופר".

לא יצא לו מהראש. אשה אחת מיהודי מרוקו סבלה מאוד מבעלה, ופנתה לעזרת מכשף. המכשף גבה ממנה סכום כסף, והורה לה להטמין קמיע  בקצה השוק. למכשף היה תנאי אחד: אם האשה תחשוב בדרכה על תרנגול שחור, הקמיע לא יעזור. האשה עשתה כדברי המכשף, אך המחשבה על תרנגול שחור לא יצאה לה מהראש. היחס של בעלה אליה לא השתנה. כשבאה להתלונן אמר לה המכשף: "הזהרתי אותך!"

להרוג טורקי ולנוח. גילוי נאות: הבדיחה הופיע בפוסט קודם, אבל היא שייכת לחבורה העליזה הזו. אמא יהודייה מרגיעה את בנה העומד להתגייס לצבא הרוסי. "אל תתאמץ", היא אומרת לו, "תהרוג טורקי, תנוח, ואז תהרוג עוד טורקי". הבן המבוהל שואל: "אמא, ומה אעשה אם בין שני אלה יבוא טורקי שלישי ויהרוג אותי?" עונה לו אמא: "למה שיהרוג אותך? עשית לו משהו רע?!"

מתהפך בקברו. מוישה שכב על ערש דווי. שאלה אותו אשתו: "מוישה, עכשיו אתה יכול להגיד לי את האמת. האם אי פעם בגדת בי?" ענה מוישה: "אף פעם לא בגדתי בך!!! ואם אני משקר, שאתהפך בלי הפסקה בקבר!!" לימים מתה אשתו. בעולם האמת ביקשה מפמליא של מעלה לפגוש את בעלה משה, וסיפרה להם מה שאמר לה על ערש דווי. מיד קראו כולם: "אהה, משה ונטילטור!"

נגולה אבן מלבי. אחד המכרים של הסופר מנדלי מוכר ספרים שלח לו מכתב ללא בולים. במכתב הודיע לו ששלומו טוב. מנדלי נאלץ לשלם קנס הגון. לקח מנדלי אבן גדולה, עטף אותה היטב, ושלח את המעטפה השמנה בדואר בלי בולים. המכר שילם קנס הגון, פתח את החבילה ומצא בה את האבן, בצירוף מכתב: "כששמעתי ששלומך טוב נגולה אבן מליבי, והריני שולח לך אותה".

נגמר לו הסוס.  קצין אחד לימד טירונים לרכב על סוס. טירון יהודי התיישב על הסוס, והסוס התחיל לדהור. הטירון זז בהדרגה אל אחורי הסוס. רגע לפני שעמד ליפול נבהל וצעק: "מהר, המפקד, תביא לי סוס אחר, כי הסוס הזה נגמר".

על כרעי תרנגולת. חיים נחמן ביאליק התייחס לדרך שבה מתרימים את יהודי ארצות הברית למען יישוב הארץ ואמר: "כל הציונות באמריקה עומדת על כרעי תרנגולת". כששאלו אותו למה הוא מתכוון הסביר: "כדי לכנס את התורמים עורכים להם סעודה, ומה מגישים? כרעי תרנגולת".

עשה ויברח. איציק אומר לינקל: "תקשיב, הקופאי שלי עשה ויברח עם הכסף מהקופה ועם הבת שלי גיטל". "מה את סח!" אומר ינקל. ממשיך איציק: "עושה רושם שהוא מתחיל להתחרט". "השבח לאל", אומר ינקל, "הוא החזיר לך את הכסף?" "לא", עונה איציק, "אבל הוא כבר החזיר לי את גיטל".

שק לי בתחת. שלושה אנשי דת, קתולי, פרוטסטנטי ורב כיהנו בעיר אחת. יום אחד נסעו יחד לראיון עם האפיפיור. האפיפיור פנה תחילה לכומר הקתולי ואמר: "כחבר בכנסייה שלנו, תוכל לנשק לי את היד”. לאחר מכן פנה אל הכומר הפרוטסטנטי: "כאדם המאמין בנצרות, אני מרשה לך לנשק לי ברגל”. כשרצה האפיפיור לפנות לרב, הסתובב הרב לאחור ואמר: "הבנתי, אני הולך".

תודה לאל. שלוימה, יהודי אמריקני, ביקר את אחיו אברום שחי ברומניה הקומוניסטית. "נו, מה שלומכם?", שאל שלוימה. "תודה למפלגה, הכל בסיידר", ענה אברום.  "אני רואה שכולכם גרים בחדר אחד קטן"; "תודה למפלגה, זה מספיק לנו". "ואיך הפרנסה?", "תודה למפלגה, חיים איכשהו”. התעצבן שלוימה ואמר: "מה זה, אברום, תודה למפלגה, תודה למפלגה, מה תגיד כשכבר לא תהיה מפלגה?!" ענה אברום: "אז אגיד: תודה לאל!'"

בפוסט הבא: סיפורי מטבעות לשון מערוגת הניבים שהתנחלה בעברית מן התרבות הכללית.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »