בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת: נגה פורת

כבר נכתב רבות על יחסה של השפה בכלל והעברית בפרט למעמד האישה. ברקע עומדת הסוגיה הכללית יותר: האם הלשון משקפת את המציאות החברתית, למשל האם היא משקפת מציאות שוביניסטית; או שמא בכוחה של השפה לעצב מחדש את המציאות החברתית, למשל להשתמש במונחים "פמיניסטיים" יותר וכך להפוך את החברה לשוויונית יותר.

המילון עצמו הוא כלי תיאורי של השפה, ולא כלי שמתיימר לשנות אותה ולהנהיג שפה "שוויונית" יותר או פחות. לכן מעניין לבחון מקרים של  א-סימטריה מגדרית בין ערכים שונים במילון, ולחשוב מה הם אומרים על היחס לנשים בתרבות היהודית ובמציאות הישראלית של זמננו:

א) צירופים הפותחים ב"אֵשֶת"
לרוב הצירופים הלקסיקליים הפותחים ב"אשת": אשת חברה, אשת קריירה ועוד, אין במילון צירוף מקביל הפותח ב"איש".  רק לצד אשת חיל, כשמו של המזמור הידוע (משלי ל"א), יש איש חיל, אך אין חפיפה מלאה בין משמעויות צירופים אלה. בעברית בת-זמננו כדי להיחשב לאיש חיל,  די להיות "אדם מצליח, אדם העושה חַיִל". ואילו אשת חיל נדרשת להיות "סופרוומן": "אישה חרוצה ובעלת מרץ רב, אישה זריזה ורבת-פעלים המצליחה בכל מעשיה", למשל: "היא ממש אשת חיל – גם עובדת, גם לומדת וגם מנהלת בהצלחה את משק הבית שלה ומגדלת שמונה ילדים לתפארת." ההבדל הזה משקף את הציפיות השונות של החברה מגברים ומנשים.

לשם האיזון, לשון המקרא תרמה לנו גם צירוף "פמיניסטי" שאין לו מקבילה "גברית" – הצירוף אֵשֶת לפידות, המתאר במקרא (שופטים ד ד) את דבורה הנביאה ומציין כיום "כינוי לאישה חזקה ונמרצת, אישה שופעת כוח ומרץ".

ב) גרסאות "גבריות" לעיסוקים "נשיים"
בעקבות ההתפתחויות הפמיניסטיות בחברה גם השפה משתנה, ואחריה המילון. כך נוספו עם השנים מילים וביטויים בלשון זכר, כמקבילים לאלה השגורים יותר בלשון נקבה.

למשל, לצד הצורה הרווחת גננת (בגן ילדים), המשמשת כערך עצמאי במילון, נמצא גם במשמעות השנייה של גנן את ההסבר: "אדם שמקצועו חינוך וטיפול בילדים בגן ילדים". בנוסף במילון מצויים הצירופים עוזר בית, ועקר בית, והסבריהם מפנים, בהתאמה, לצירופים ה"ותיקים" יותר, עוזרת בית ועקרת בית. במקרה אחר הוקדש ערך אחד בזכר לבעל-המקצוע סַיָּע, ובתוכו כערך משנה – סייעת: "עוזרת לגננת בגן ילדים".