ברשימות קודמות עסקנו בהשפעת העברית על שפות העולם. להשפעה הזו שני מקורות מרכזיים: התנ"ך והיידיש. ואולם, יש מילים בשפות אירופה שמקורן שמי, אך המקור אינו עברי ישיר. מדובר במפגש בין שתי משפחות שפה מובילות ושונות מאוד זו מזו: המשפחה השמית והמשפחה ההודו-אירופית. המפגש ביניהן היה מועט, אבל הוא הותיר בכל זאת את רישומו.
אפשר להתחיל ביבשת המדוברת, אירופה. אירופה פירושה המקורי "האזור בו שוקעת השמש", והשם שאול לאו דווקא מן העברית אלא משפות שמיות אחרות כמו האכדית: erebu שפירושו נכנס, ירד, שקע. שמו של ארבוס – erebos, מלך החושך במיתולוגיה ובעלה של מלכת הלילה, נגזר על פי האטימולוג קליין ישירות מ"ערב" העברי. גם "אסיה" מקורה שמי: השורש האכדי asi פירושו 'יצא, זרח', ואסיה היא "האזור בה זורחת השמש", לעומת אירופה. שלא במקרה הוא מזכיר את השורש העברי יצ"א.
אחת המילים באנגלית שמקורן ללא ספק שמי היא cane, בעברית קנה. המילה מופיעה לצד העברית בסורית – קאנו, בערבית – קַנַהּ ועוד. היוונית אימצה את המילה בצורה kanna, וממנה נולדו מילים לא מעטות, 'קאנון' שהוא תותח על פי הקנה האופייני לו, 'קניון' שפירושו בספרדית שפופרת, פסטת הקנלוני דמוית הצינורות הממולאים ועוד.
שלא במפתיע, בעל החיים המזוהה עם המדבר של המזרח, הגמל, נדד כמו שהוא לשפות אירופה שבה הוא קרוי באנגלית camel, ובצורות דומות בשפות נוספות. היוונית תיווכה עם 'קאמֶלוֹס', ומשם נסללה הדרך.
גם המילה 'שק' – באנגלית sack – מקורה שמי, והיא מופיעה בשפות עתיקות כמו אכדית, פיניקית וארמית סורית, וכמובן בעברית. היוונית אימצו או סאקוֹס, ומכאן היא התגלגלה לשפות הודו אירופיות, לטיניות וגרמניות במקביל. איך אומרים לקנות חתול בשק ביידיש? קויפֿן אַ קאַץ אין אַ זאַק.
מילה מפתיעה היא בגרסה האנגלית map, ובעברית תלמודית ובשפות שמיות נוספות: מַפָּה. גירסה תלמודית נוספת: מְנַפָּה, שממנה נולדה גם המילה האנגלית napkin, מפית. המילה האנגלית לשטיחון לניקוי רגליים בכניסה לבית, mat, התגלגלה מן המילה הפיניקית matta, וממנה נוצרה גם המילה העברית מיטה. המילה האנגלית souk, שפירושה בשפות שמיות רבות שוק, משמשת באנגלית במשמעות שוק ערבי.
השפות השמיות הטביעו חותם גם במונחים מהמיתולוגיה ועולם הכשפים. כך מילת הקסם אברקדברא היא על פי רוב הדעות גלגול של המילים הארמיות אבדה כדברא – תיעלם במילה זו, או בדיבור זה. שמו של אל התשוקה והיופי אדוניס הגיע מהמילה הפיניקית 'אדון' המוכרת גם בעברית. ממנה נולדו מילים נוספות כמו adonian הקשור באדוניס, והפועל to adonize שפירושו להעריץ יופי. מריה מגדלנה, הלא היא מרים המגדלית, נולדה במקרה זה מן העברית, ויש גם פיתוחים. maudlin הוא סנטימנטלי עד דמעות,Madeleine הוא שם פרטי וגם סוג של עוגה.
כמה מילים שמקורן שמי קשורות לעולם החומרים, בדרך כלל חומרים בעלי יוקרה. הדבר מעיד על כך שחלק מהמילים עברו ממשפחת שפות אחת לשנייה בדרכי המסחר. המילה bdellium שהיא השרף של עץ המור וכן הבדולח, התגלגלה מן האכדית והפיניקית, בעברית היא משמשת במשמעות גביש שקוף ויקר ערך. האריג היקר העשוי פשתן בוּץ ממגילת אסתר אומץ ביוונית – בוּסוֹס, ומכאן נדד למילה האנגלית byssus במשמעות זו. האבן היקרה ספיר התגלגלה ליוונית ולטינית, ומוכרת לנו באנגלית כ-sapphire. יתכן שיש כאן גלגול כפול, כאשר השפות השמיות השאילו את המילה מסנסקריט, מקור ההודו-אירופיות – סַניפּירִייה.
עולם הצומח זכה אף הוא לאימוץ שמות צמחים שמיים. המילה האנגלית לתאנה fig, שהתגלגלה מהפיקוס הלטיני מקורה כנראה מפיניקית, ואולי היא קשורה למילה העברית פג, המופיעה בשיר השירים: התאנה חנטה פגיה. נראה שהעץ sycamore התגלגל מהעץ המוכר לנו היטב: שקמה.
בתחום התבלינים וצמחי התבלין מבחר עשיר של צמחי תבלין שמיים שהתגלגלו לשפות אירופה. האזוב היה ל-hyssop, הכמון ל-cumin, הקינמון, המוכר לנו אף הוא משיר השירים, היה ל-cinnamon. לצידו של הקינמון מופיע עץ המוֹר, באנגלית בכתיב המוזר myrrh. המקור הקדום האכדית: murru.
קבוצה בולטת במעברים בין השמי לשפות אירופה היא שמות האותיות. המילה alphabet עצמה מייצגת את האלף בית היווני, וזאת בעקבות שמות האותיות הפותחות: אלפי וביתא, גלגולים של האותיות השמיות שמקורן כנעני-פיניקי, בעברית: אלף ובית. מכאן גם האנאלפבית – זה שאינו יודע קרוא וכתוב. הדמיון עד כמעט זהות בין האותיות הכנעניות-עבריות לאותיות היווניות אינו מותיר מקום לספק. גאמא (גימל), דלתא (דלת), יוטא (יוד), אֶתָה – חית, טֶתָא – טית, כַּפָּא – כף, לַמְבְּדָא – למד, סיגמא – סמך, פיי – פֵּא ועוד. בדרך זו שמות האותיות מזכירות גם מילים עבריות כמו דלת, בית, אלוף או מלמד הבקר.
חלק מהאותיות התמקמו באנגלית כמונחים. זכר אלפא הוא הזר המוביל, הגבר השולט. גרסת ביתא היא גרסת ניסיון. דלתא היא שפך נהרות, deltoid הוא בעל צורת משולש. יוטא היא כמות מזערית.
קבוצה רבת עניין, מאוחרת יותר, היא מילים שהגיעו לשפות אירופה ישירות מן הערבית. כמה דוגמאות על קצה המזלג. המילה אדמירל היא גלגול של הוד מעלתו האמיר. אלכוהול היא מילה ערבית לכל דבר: אלקַהְל, האבקה השחורה, המוכרת בעברית ככחל לאיפור. ג'יראפה היא זראפה הערבית.
אלגברה נוצרה בעקבות ספרו של המלומד הערבי אל-קואריזמי, במקור אלג'באר: החישוב, איחוד החלקים השבורים. שמו של המלומד הוא מקור האלוגוריתם, המנהל את חיינו בימים דיגיטליים אלה.
הזעפרן העברי וכן סַפרון באנגלית מקורם בערבית. ספינאץ', התרד האנגלי, מקורו בערבית אנדלוסית. ארטישוק הוא גלגולו של אלחרשוף הערבי, המזכיר את החרשף העברי. הקפה שאנו שותים אינו אלא קהווה הערבית. השרבט, הסורבה והצ'ורבה הרומנית ואפילו הסירופ מקורן במילה הערבית שַרַבּ, משקה, ובפועל שַרִבַּ – לשתות. את היסמין קיבלו העברית והאנגלית, ושפות נוספות במקביל, מערבית, וכמוהו הלימון.
קאראוואן אינה אלא מילה ערבית עתיקה שפירושה שיירה, שהתגלגלה מהמילה הפרסית קרְוואן. המילה אף קוצרה וכך קיבלנו את כלי הרכב ואן. ספארי, שהגיעה לאנגלית מסוואהלית, נוצרה על בסיס השורש הערבי ספר – נסע. המילה מגזין שפירושה מחסן נדדה לצרפתית משם לאנגלית, וזכתה גם למשמעות כתב עת צבעוני לקהל רחב. המילה גם התבייתה על המילה העברית מחסן, והשתלבה בשורש חס"ן במשמעות אוצר.
לאלה יש להוסיף את הסולטן, החומוס, הטחינה ושאר מילים שהפכו כמעט בינלאומיות. סובב לו גלגל השפות בין המשפחות, ועוד נכונו לו עלילות.
אדמירל, לפי הידוע לי, היא עיוות של 'אמיר-אל-בחר,' נסיך הימים בערבית, שקוצרה לאדמיראל בספרדית ובכל חילות העולם. כמו מלים רבות בשפה הספרדית השואבת מהשפה הערבית ששלטה בספרד שנים רבות. כמו אוסטדה (אוסטאז-אדון), מנטל (מנדיל-מטפחת) אינפלואנזה (אינפ-אל-עינזא – האף של העז – נזלת) ועוד רבות אחרות
בדקתי מקורות של הקנאביס בשלוש אנציקלופדיות. הקנאביס משמש בתרבויות עתיקות ושמו לא נקבע על פי צירוף מלים פלאי של קנה-בושם או משהו כזה. כך לפחות אני חושב. אם אתה מחפש חיבור פלאי של מלים אז אולי יין שרדונה כאשר שרדונה הוא בעצם 'שער-אדוני' על פי ההנחה שכל מה שגודל בסביבות ירושלים נמצא ב'שער-אדוני' והכוונה לענבי שרדונה הגדלים בירושלים ועל פי הניב הזה נקבע שרדונה.. או בצלי שאלוט.. שאלוט היא אשקלון העתיקה שהייתה עיר מסחר ימי גדולה בעת העתיקה, או אסקלוניה בפי האיטלקים. יש עוד כמה ביטויים מחוזיים כאלה אם אתה ממש מעונין
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, המדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם. שפות אלו מתחלקות למשפחות, אשר רובן נוצרו באירופה ובמערב אסיה.
קבוצת שפות זו כוללת, בין היתר, את השפות: בנגלית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית, איטלקית, פרסית והינדית, שלכל אחת מהן מעל מאה מיליוני דוברים ברחבי העולם. ניתן להוסיף לאלה שפות שמספר הדוברים אותן מועט יותר והן אוסטית, אירית, רומנית, יוונית וארמנית — מתוך ויקיפדיה.
כך שעל פי כל דין רוב שפות אירופה ולא רק האריות
על פי כל דין אפשר גם להבין את מה שכתבתי ולא לחזור על השגיאה של הטור.
הודו-אירופיות – משפחת-על של שפות.
סנסקריט – מקור המשפחה ההודו-ארית, שהיא חלק מתוך משפחת העל. בעלת ״מעמד״ דומה ללטינית, מקור הענף הרומאני, ולפרוטו-גרמאנית, מקור הענף הגרמאני.
מה שכתוב בטור, כאילו סנסקריט היא מקור כל משפחת-העל – שגוי.
מה שאתה הבנת שכאילו תיקנתי – שגוי.
בנוסף; לרשימת השפות הגרמניות ניתן להוסיף גם את השפות הנגררות הסקנדינביות, הקלטית, היידיש (שיש לה מקורות מעורבים). כמו גם את הלטינית על כל נגזרותיה כך שמדובר בהרבה מאד שפות
אחלה פוסט! מעניין ומחדש לא מעט. תודה! נזכרתי בקטע מהתוכנית ההיסטורית, או מוטב לומר פרה-היסטורית של אורי זוהר "היה היו זמנים", (לחג העשור של ישראל, אם אני לא טועה) ושם אחד השחקנים שואל ברוסית: "איך אומרים גמל ברוסית?" והתשובה היא: "קמאל".
אני מעוניינת בכתבה על השפעת העברית על שפות אחריות במיוחד אנגלית.
אהבתיאהבתי
אדמירל, לפי הידוע לי, היא עיוות של 'אמיר-אל-בחר,' נסיך הימים בערבית, שקוצרה לאדמיראל בספרדית ובכל חילות העולם. כמו מלים רבות בשפה הספרדית השואבת מהשפה הערבית ששלטה בספרד שנים רבות. כמו אוסטדה (אוסטאז-אדון), מנטל (מנדיל-מטפחת) אינפלואנזה (אינפ-אל-עינזא – האף של העז – נזלת) ועוד רבות אחרות
אהבתיאהבתי
גם עץ החרוב נשמע דומה מאוד באנגלית carob
אהבתיאהבתי
ייתכן שאברא כדברא היא אטימולוגיה עממית ברא הוא אכן מקביל לברא העברי אבל המקביל לפועל דבר העברי הוא מלל הארמי
אהבתיאהבתי
קנה בושם > קנאבוס > קאנאביס
אהבתיאהבתי
בדקתי מקורות של הקנאביס בשלוש אנציקלופדיות. הקנאביס משמש בתרבויות עתיקות ושמו לא נקבע על פי צירוף מלים פלאי של קנה-בושם או משהו כזה. כך לפחות אני חושב. אם אתה מחפש חיבור פלאי של מלים אז אולי יין שרדונה כאשר שרדונה הוא בעצם 'שער-אדוני' על פי ההנחה שכל מה שגודל בסביבות ירושלים נמצא ב'שער-אדוני' והכוונה לענבי שרדונה הגדלים בירושלים ועל פי הניב הזה נקבע שרדונה.. או בצלי שאלוט.. שאלוט היא אשקלון העתיקה שהייתה עיר מסחר ימי גדולה בעת העתיקה, או אסקלוניה בפי האיטלקים. יש עוד כמה ביטויים מחוזיים כאלה אם אתה ממש מעונין
אהבתיאהבתי
סנסקריט אינה מקור כל השפות ההודו-אירופיות, אלא של הענף ההודו-ארי.
אהבתיאהבתי
השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות, הכוללת כ-150 שפות, המדוברות בפי כשלושה מיליארדי אנשים ברחבי העולם. שפות אלו מתחלקות למשפחות, אשר רובן נוצרו באירופה ובמערב אסיה.
קבוצת שפות זו כוללת, בין היתר, את השפות: בנגלית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, רוסית, איטלקית, פרסית והינדית, שלכל אחת מהן מעל מאה מיליוני דוברים ברחבי העולם. ניתן להוסיף לאלה שפות שמספר הדוברים אותן מועט יותר והן אוסטית, אירית, רומנית, יוונית וארמנית — מתוך ויקיפדיה.
כך שעל פי כל דין רוב שפות אירופה ולא רק האריות
אהבתיאהבתי
על פי כל דין אפשר גם להבין את מה שכתבתי ולא לחזור על השגיאה של הטור.
הודו-אירופיות – משפחת-על של שפות.
סנסקריט – מקור המשפחה ההודו-ארית, שהיא חלק מתוך משפחת העל. בעלת ״מעמד״ דומה ללטינית, מקור הענף הרומאני, ולפרוטו-גרמאנית, מקור הענף הגרמאני.
מה שכתוב בטור, כאילו סנסקריט היא מקור כל משפחת-העל – שגוי.
מה שאתה הבנת שכאילו תיקנתי – שגוי.
אהבתיאהבתי
כשצריך להודות על טעות אני עושה זאת. כנראה פניתי למקור הלא נכון שהפנה אותי לויקיפדיה. אני חוזר בי
אהבתיאהבתי
בנוסף; לרשימת השפות הגרמניות ניתן להוסיף גם את השפות הנגררות הסקנדינביות, הקלטית, היידיש (שיש לה מקורות מעורבים). כמו גם את הלטינית על כל נגזרותיה כך שמדובר בהרבה מאד שפות
אהבתיאהבתי
الحمدالله على نعمه الاسلام
אהבתיאהבתי
חשבתי גם על המילה הפטרה, מפטיר, האם יש קשר למילה after באנגלית…
אהבתיאהבתי
אחלה פוסט! מעניין ומחדש לא מעט. תודה! נזכרתי בקטע מהתוכנית ההיסטורית, או מוטב לומר פרה-היסטורית של אורי זוהר "היה היו זמנים", (לחג העשור של ישראל, אם אני לא טועה) ושם אחד השחקנים שואל ברוסית: "איך אומרים גמל ברוסית?" והתשובה היא: "קמאל".
אהבתיאהבתי
שמו של המתמטיקאי הערבי אל-קואריזמי היה מקור השראה לא רק לאלגוריתם, אלא גם ללוגריתם.
אהבתיאהבתי
לבקר מוחסן:
سعيد لمعرفة أنك تقرأ العبرية
אהבתיאהבתי