נגה פורת / ניצנים נראו בארץ
אפריל 20, 2017 על-ידי ravmilimteam
לאחרונה חגגנו את חג הפסח המסמל את ראשית האביב. בחג זה מקובל לקרוא את שיר השירים, ספר מקראי שרבים מפסוקיו הולחנו והפכו לשירי אביב בזֵמֶר העברי, וביניהם: "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ" (פרק ב, פס' יב). בפסוק זה המילה 'ניצנים' מופיעה במקרא בפעם היחידה. הניצנים מעידים על תחילת הפריחה, ולכן למילה 'ניצן' יש גם משמעות מטפורית: 'הסימן הראשון להופעתו של דבר מה', למשל "ניצני כישרון".
בשיר השירים מופיע פעמיים הצירוף "הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים" (פרק ו, פס' יא; פרק ז, פס' יג), כלומר: הצמיחו ניצנים. הפועל הֵנֵץ נגזר מהשורש נצ"ץ בבניין הפעיל, ומשורש זה נגזרו גם המילה נִצָּן והמילה הנרדפת נִצָּה (ישעיהו יח ה).
נוסף למילים אלה, מהשורש נצ"ץ נגזרו שתי מילים מקראיות מתחום האור והזריחה: הפועל נָצַץ ושם העצם ניצוץ. בלשון חז"ל נגזרה משורש זה המילה הראשונה בצירוף הָנֵץ הַחַמָּה (זריחת השמש). האם יש קשר אטימולוגי והיסטורי בין שתי המשמעויות של השורש נצ"ץ – פריחה וזריחה?
בעניין זה הדעות חלוקות, ויש מילונים היסטוריים שאינם מקשרים בין שתי המשמעויות. ואולם אחרים מוצאים קשר סמנטי בין תחום האור והזריחה לתחום הצמיחה והפריחה. הניצנים מתחילים לבצבץ מהצמח כשם שהאור מתחיל לבצבץ עם עלות השחר.
יש המביאים ראיות לקשר סמנטי זה משורשים אחרים בעברית ובשפות שמיות אחרות. בין היתר, בערבית הפועל זַהַרַ פירושו 'זרח', כמו 'זָהַר' בעברית, והמילה זַהְר פירושה 'פֶּרח'. בארמית הפועל 'צמח' פירושו גם 'זרח'. הקשר הסמנטי הזה ניכר גם בשורש זר"ח. משורש זה נגזרה המילה 'אזרח', המופיעה במקרא לרוב במובן 'בן האומה', בניגוד לגֵר, למשל: "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה" (ויקרא כד כב). רק בפסוק אחד בתהלים (פרק לז, פס' לה) מופיעה מילה זו במשמעות אחרת, והיא כנראה משמעותה המקורית: "וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן". חוקר הלשון שלמה מורג פרסם מאמר על ביטוי זה (בכתב העת תרביץ מ"א, תשל"ב). מורג מפרש את המילה 'אזרח' בפסוק זה כ'נֶבט, צֶמח', וקושר בינה ובין הפועל 'זרח', הנגזר מאותו שורש. הוא מוצא קשר סמנטי נוסף – בין צמיחה לבין לידה. הקשר הזה מסביר כיצד נוצרה המשמעות המוכרת של 'אזרח' כבן שנולד לאומה ו'נטוע' בתוכה.
כך, דרך קשרי המשמעות בין השדות הסמנטיים השונים, נתגלגלה משמעות השורש זר"ח ממושגים פיזיים בסיסיים המוכרים לכול – אור השמש וצמיחת הפרחים – למושג מופשט כמו אזרחות. וכך הגענו מניצני הפרחים בפסח לאזרחי המדינה ביום העצמאות.

פורסם בנגה פורת | מתויג אביב, אור, ארץ, היסטורי, זהר, זמר, זריחה, חג, לידה, מדינה, מורג, מילה, מילון, מקרא, משמעות, ניצן, נצץ, נראה, נרדפת, סמל, סמנטי, עברי, עצמאות, פסוק, פסח, פרח, פריחה, פרק, צירוף, צמח, קשר, שורש, שיר, שמש, תהילים | 2 תגובות
תודה נגה על הרשימה המופלאה, מזמור פ"ט בתהלים פותח במילים: "משכיל לאיתן האזרחי", יש הסוברים כי איתן האזרחי הוא כינוי לאברהם אבינו ע"ה, מדוע? כי כשם שנחל איתן נותן מימיו כל השנה ללא קשר להמטרת ממטרים, כך היה נשפע חסדו וטובו של אברהם אבינו, ללא תנאי, לכן נקרא איתן, מה שאין כן נחל אכזב הוא נחל על תנאי, כאשר יורדים ממטרים יש בו זרימה, וכאשר אין, הוא יבש. איתן אותיות תנאי. א' בראש המילה איתן מייצגת התפשטות האחד, שהוא חסד אינסופי, המשול למים, לתורה, לנותן, לעומת זאת, תנאי, מצביע על דואליות, על הנותן (הגשם) והמקבל (נחל אכזב).
ואזרחי נקרא מפני שע"י השפעת החסד האינסופי המכונה אית"ן, הוא גורם לא', המרמז על אלופו של עולם, לזרוח בלב האדם. כי האדם מרגיש קשר עם האינסוף ע"י מתן וחסד.
כל טוב ותודה על שזירת הנושאים יחדיו.
אהבתיLiked by 1 person
מן הראוי לציין שחדש ניסן הוא חדש בו הניצן נראה בארץ
הוא ניסן הוא ניצן
אהבתיLiked by 1 person