בפעם הקודמת כתבתי כאן על השורש רג"ש. אם הרגשתם בחסרונן של חלק מהמילים מהשורש הזה, כעת אשלים את החסר. בימים אלה אנו חוגגים את חג החנוכה ברגשות מעורבים ובציפייה לחזרתם של כל החטופים. בינתיים הגענו לסיומה של השנה האזרחית, שהייתה קשה במיוחד מבחינה רגשית.
כזכור, המשמעות המקורית של השורש רג"ש קשורה בהמולה וברעש .המילה רִגּוּשׁ מופיעה בתרגום המקרא לארמית במובן 'רעש'. למשל, הביטוי "לְרִגוּשׁ קִרְיָתָא" מופיע כתרגום של הצירוף "לַהֲמוֹן קִרְיָה" (איוב לט ז), כלומר 'לרעש של העיר'. מילה זו מופיעה בעברית במדרש המיוחס לימי הביניים, בפרשנות על הפסוק "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם [=עמים] וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ-רִיק" (תהלים ב א): "אמר ר' איבו כל ריגושן של רשעים וכל יגיען לריק" (מדרש תהלים). ככל הנראה, המילה 'ריגוש' משמשת כאן במובן 'המהומה והרעש שהרשעים יוצרים'. המילה הזאת משמשת כיום במובן 'התרגשות רבה, סערת רגשות'. בלשון הפסיכולוגיה היא משמשת גם כחלופה למונח הלועזי 'אמוציה': מצב נפשי המלווה בהתרגשות רבה, בעוררות נפשית וגופנית ובתגובות גופניות מוגברות. ממילה זו נגזר התואר רִגּוּשִׁי כחלופה ל'אמוציונלי'.
הפועל הִרְגִּישׁ מופיע בכתבי חז"ל בכמה משמעויות, ובחלקן דנתי במאמר הקודם בנושא זה. בין היתר, פועל זה משמש גם במובן 'שם לב, הבחין', לדוגמה: "למה הרִבִּית דומה? למי שֶׁנְּשָׁכוֹ נחש, ולא הרגיש מי נְשָׁכוֹ" (שמות רבה לא ו). משמעות זו נשארה אחת ממשמעויותיו של הפועל גם בלשון ימינו.
שם הפעולה הַרְגָּשָׁה מופיע בלשון חז"ל הן במובן 'תחושה גופנית' (בין היתר: נדה נז ע"ב) והן במובן 'חוש': "חמש הרגשות" (במדבר רבה יד יב). מילה זו מופיעה גם במובן האמוציונלי בחיבור רבני מהמאה ה-13: "על היות יראתנו בלא הרגשה כמצות אנשים מלומדה" (יעקב אנטולי, הקדמת 'מלמד התלמידים', הכתיב במקור).
הפועל הסביל הֻרְגַּשׁ מופיע בלשון ימי הביניים, בעיקר בצורת ההווה 'מורגש', במובן 'נתפס בחושים', למשל בחיבור הבלשני 'תשובות על מנחם' מאת דונש בן לברט: "כי הזהימה והצחנה הם הריח הרע המורגש באף". המילה 'מורגש' משמשת גם במובן 'מובחן, שמבחינים בו', בין היתר בתרגום ספר הכוזרי ליהודה הלוי בידי יהודה אבן תיבון: "והיא [=האומה היהודית] איננה מורגשת בין האומות ממיעוטה ודלותה וגלותה" (מאמר ב, סימן סד). גם כיום זו משמעותה העיקרית של המילה 'מורגש', לדוגמה: "הטעם של היין כמעט אינו מורגש בעוגה".
הפועל נִרְגַּשׁ בבניין נפעל (המוכר בעיקר בצורת ההווה 'נִרְגָּשׁ') מופיע אף הוא בלשון ימי הביניים במובן 'מורגש, נתפס בחושים'. פועל זה מופיע בפירושו הדקדוקי של אברהם אבן עזרא למילה "וִיהוּדָה" (שמות א ב). הוא מסביר שאחרי ו' החיבור ה-י' אינה נהגית: "כי עתה היו"ד הוא נעלם ואינו נזכר ונרגש בשפה". משמעות זו אינה משמשת עוד בלשון ימינו.
בלשון ימי הביניים המילה 'רֶגֶשׁ' משמשת גם במובן 'חוש', למשל בשירו של יהודה הלוי 'התרדוף נערוּת': "וְסוּר מֵעַל חֲמֵשֶׁת הָרְגָשִׁים".
מילים אלה מהשורש רג"ש מעידות על הקשר הסמנטי בין תחושות גופניות, תפיסה בחושים והבחנה. קשר זה בא לידי ביטוי גם בקשר האטימולוגי בין המילים 'תחושה' ו'חוש'.
בעברית החדשה נגזרו עוד מילים רבות מהשורש רג"ש במשמעות המודרנית של המילה רֶגֶשׁ. התואר רִגְשִׁי משמש במובן 'אמוציונלי', לדוגמה: "התפתחות קוגניטיבית ורגשית". תואר זה מופיע בצירוף עֵרֶךְ רִגְשִׁי, כלומר ערך שאדם מייחס לדבר מה בגלל הקשר הרגשי שלו אליו (ולא בגלל מחירו). צורת הנקבה רִגְשִׁית משמשתגם כתואר הפועל, למשל: "ידידיו הרבים תמכו בו, רגשית וכלכלית, בתקופת המשבר הקשה". בסלנג הוגים את המילה 'רגשי' במלעיל, בין היתר במובן מניפולציה רגשית, לדוגמה: "הוא עשה לי רגשי כדי שאסכים לבוא איתו לסרט".
התואר רַגְשָׁנִי מתייחס להבעת רגשות מופרזת, בדומה למונח הלועזי 'סנטימנטלי', ונאמר לעיתים בנימה שלילית, לדוגמה: "מלודרמה רגשנית ומתקתקה". המילה רַגְשָׁן מתארת אדםהנוטה להתרגש בקלות או להביע רגשות, לרוב בצורה מופרזת. מתארים אלה נגזר שם העצם המופשט רַגְשָׁנוּת (סנטימנטליוּת).
לתואר רָגִישׁ ולשם העצם המופשט רְגִישׁוּת יש משמעויות רבות (בדומה למילים sensitive ו-sensitivity באנגלית): הם מתארים פגיעוּת, הן מבחינה רגשית (לדוגמה: הוא אדם רגיש מאוד, וכל ביקורת פוגעת בו) והן מבחינה פיזית, למשל "עור רגיש לקרינת השמש". בתחום הרפואה המילה 'רגישות' משמשת במובן נטייה לתגובה שלילית בעקבות מגע או היחשפות לדבר מסוים. אלרגיה היא רגישות יתר לחומרים מסוימים. מהשורש רג"ש נגזרה גם החלופה העברית ל'אלרגיה' – רַגֶּשֶׁת.
המילה 'רגיש' מתארת גם הבחנה חושית חדה: "יש לו אוזן רגישה – הוא מבחין מייד בכל זיוף בנגינת התזמורת". מילה זו והמילה 'רגישות' מתארות גם כושר הבחנה ברגשות הזולת והבנה רגשית (לדוגמה: חברים רגישים ומבינים); וגם את יכולת ההבחנה של כלי מדידה, כלומר: עד כמה כלי מדידה יכול לאתר שינויים זעירים ולמדוד אותם (לדוגמה: "שיטות רגישות למדידת רמת ההורמונים בגוף"). משמעויות אלה קשורות למשמעות של הפעלים 'הרגיש', 'הורגש' ומילים נוספות מהשורש רג"ש בתחום ההבחנה והתפיסה בחושים. בדומה לכך, הצירוף דַּק רֶגֶשׁ מתאר מישהו המצליח להבחין בדקויות.
מהשורש רג"ש נגזרה גם המילה מַרְגָּשׁ, המופיעה רק בצירוף אֵיךְ הַמַּרְגָּש,ששימש בעבר בלשון הדיבור במובן 'מה שלומך'. כיום הנוסח המקובל בלשון הדיבור הוא "איך זה מרגיש [לך]", כלומר 'מה אתה מרגיש [במצב כלשהו]', בעקבות How does it feel באנגלית. נהוג גם להגיד "זה מרגיש לי [כמו/ש…]" במובן "יש לי תחושה ש…". ניסוח זה אינו נחשב לתקני בעברית.
תרגישו בנוח לכתוב תגובות!
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 