בשבעה באוקטובר החלה תקופה קשה מאין כמוה בתולדות המדינה. לצד חדשות קשות מנשוא שמענו גם סיפורים מרגשים ומעשי גבורה. אבחן כאן את גלגוליה של המילה קָשֶׁה. כמו כן, אעלה את השאלה מדוע כל כך קשה לנו להגיד את המילה הזאת ואנו מחפשים תחליפים עבורה.
בעבר כתבתי כאן על השינוי שעברה המשמעות של התואר 'קשֶה' ממובן פיזי למובן מטפורי. המובן הפיזי הוא ההיפך של 'רך', והוא מתייחס לחומרים שצריך להתאמץ מאוד כדי לעבד אותם; ואילו המובן המטפורי הוא ההיפך של 'קל', והוא מתאר דברים שצריך להתאמץ כדי לבצע אותם.
בלשון המקרא התואר 'קשֶה' מופיע כמעט רק במשמעות המטפורית. בפסוק אחד נהוג לפרש אותו במשמעות הפיזית: ”בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ [מפלצת ימית אגדית]…“ (ישעיהו כז א). המלבי"ם, הפרשן בן המאה ה-19, פירש את המילה 'הַקשה' בפסוק זה כך: "קשה מציין איכות המתכות והחומר שממנו עשו הכלי, והפוכו רך" (הכתיב במקור). במקומות אחרים במקרא התואר 'קשה' מופיע במובן המופשט, בין היתר כדי לתאר עבודה: "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה" (דברים כו ו). תואר זה מתאר גם עניין מופשט שנדרש מאמץ כדי להבין אותו: "וְשָׁפְטוּ [השרים] אֶת הָעָם בְּכׇל עֵת; אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכׇל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם" (שמות יח כו).
הביטוי המקראי קְשֵׁה עֹרֶף פירושו 'עקשן', לדוגמה בדברי האל למשה אחרי חטא העגל: "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא" (דברים ט יג). לפי רוב הפרשנים, ביטוי זה מתאר את מי שמפנה את עורפו למישהו אחר הקורא אחריו ומוכיח אותו על דרכו הרעה. הביטוי המקראי קְשֵׁה לֵב משמש במשמעות דומה: "וּבֵית יִשְׂרָאֵל לֹא יֹאבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלֶיךָ […] כִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי מֵצַח וּקְשֵׁי לֵב הֵמָּה" (יחזקאל ג ז), וכך גם התואר 'קשה' לבדו: "כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עׇרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה" (ישעיהו מח ד). בימינו אומרים על אדם קפדן ולא גמיש שהוא 'איש קשה'.
ביטוי נוסף מופיע בפסוק "אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיוֹן" (איוב ל כה). לפי הפרשנים, ביטוי זה מציין אדם המצוי בזמן קשה, ואולי גם אדם עני. בימינו הביטוי קְשֵׁה יוֹם מציין בעיקר את מי שמתקשה להתפרנס מעבודה מפרכת.
התואר 'קשֶה' מופיע יותר במובן הפיזי בלשון חז"ל, למשל באמירה שמופיעות בה שתי המשמעויות: "ללמדך שכשם שהאבן קשה מן הלבינה, כך שיעבודה של בבל היה קשה משיעבודה של מצרים" (ירושלמי סוכה ד ג, הכתיב במקור).
בלשון חז"ל נטבע הביטוי דְּבָרִים קָשִׁים במובן 'דיבור נוקב וחריף', למשל: "אותה שעה דיבר הקב"ה כנגדו [=כנגד משה] דברים קשים" (שמות רבה מב). בעקבות הכתוב "קשה לזווגם (איש עם אישה) כקריעת ים סוף" (סנהדרין כב ע"א) נוצר הביטוי קָשֶׁה כִּקְרִיעַת יַם סוּף.
שם העצם המופשט קֹשִׁי מופיע בצורת הנסמך שלו כמילה יחידאית במקרא, בדברי התשובה של משה לאל על הטענה שהעם הוא 'קשה עורף': "אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ" (דברים ט כז). נהוג לפרש מילה יחידאית זו במובן 'עקשנות'. במגילות מדבר יהודה מופיע הביטוי קְשִׁי עֹרֶף באותו מובן. ברבדים מאוחרים יותר של העברית המילה 'קושי' מופיעה הן במובן הפיזי של 'מוצקוּת, ההיפך של רכות', למשל: "וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף" (רמב"ם, הלכות שביתת עשור ג ז); והן – במובן המופשט של מצוקה, לדוגמה בפירוש רש"י לישעיהו ח כא: "נלאה בצרות קשות ורעב, כי קושי ומצור ומציק ורעב יבא עליהם". המילה 'בקושי' משמשת בעברית ההיסטורית במובן במאמץ גדול, למשל: "שאין להן כדי צרכיהם ומתפרנסים בקושי" (פירוש רש"י על ברכות יז ע"ב). בימינו היא משמשת בלשון הדיבור גם במובן 'כמעט שלא'.
בשנים האחרונות לרבים מאיתנו קשה מדי להשתמש במילה 'קשֶה'. יש המחליפים אותה באמצעות שלילת המילים ההפוכות לה: 'לא קל', 'לא פשוט' וכיו"ב. אחרים מעדיפים להשתמש במילים שנשמעות שליליות פחות: מֻרְכָּב או מְאַתְגֵּר. המילה 'מורכב' משמשת גם במובן 'שיש בו יסודות, מרכיבים או היבטים שונים ואף מנוגדים, ושקשה משום כך להבינו, לנתח אותו או לטפל בו', לדוגמה: "יחסיו עם הוריו טעונים ומורכבים".לעיתים משתמשים בה במובן זה כדי לתאר מצב שאינו 'שחור או לבן', שאינו חיובי לחלוטין או שלילי לחלוטין. גם השם המופשט מֻרְכָּבוּת, הנגזר ממילה זו, משמש כחלופה למילה 'קושי'.
לצד שימוש במילה 'מְאתגר' במקום 'קשֶה', החלו לדבר על כל קושי כ'אתגר'. מנהג לשוני זה הושפע, ככל הנראה, מהשימוש המקביל במילים challenging ו- challenge באנגלית. 'אתגר' הוא משימה קשה המעוררת רצון להתמודד איתה ולהתגבר עליה. האם כל משבר בריאותי או ביטחוני מאלה שידענו בשנים האחרונות יכול להיחשב לאתגר; או שמא אפשר לשמור את המילה הזאת עבור משימות קשות אך מהנות שאנו מבצעים ברצון, כגון פתירת תשבץ היגיון או טיפוס הרים?
במקביל להחלפת המילה 'קשה' במילים חיוביות יותר, בלשון הדיבור החלו להשתמש במקומה גם במילה אחרת שיש לה דווקא קונוטציה שלילית: קָשׁוּחַ. מילה זו החלה לתאר לא רק בני אדם מחמירים או תקיפים, אלא גם מצבים לא נעימים, למשל "יום קשוח בעבודה". ייתכן ששימוש זה הושפע מהמילה tough באנגלית, הנאמרת גם על מצבים קשים וגם על אנשים קשוחים. המילה 'קשוח' נגזרה מהשורש קש"ח, שיש לו משמעויות דומות לאלה של השורש קש"י (וגם לו יש משמעות פיזית של 'לא רך'). בעבר נטו לקשר בין שני השורשים האלה, אבל כנראה אין קשר ביניהם.
בקושי הספקתי להתייחס למילים אחרות שנגזרו מהשורש קש"י. המשך יבוא, ובינתיים אסיים באיחולי ימים קלים יותר.
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 