ברשימות קודמות עסקנו בהשפעת העברית על שפות העולם. להשפעה הזו שני מקורות מרכזיים: התנ"ך והיידיש. ואולם, יש מילים בשפות אירופה שמקורן שמי, אך המקור אינו עברי ישיר. מדובר במפגש בין שתי משפחות שפה מובילות ושונות מאוד זו מזו: המשפחה השמית והמשפחה ההודו-אירופית. המפגש ביניהן היה מועט, אבל הוא הותיר בכל זאת את רישומו.
אפשר להתחיל ביבשת המדוברת, אירופה. אירופה פירושה המקורי "האזור בו שוקעת השמש", והשם שאול לאו דווקא מן העברית אלא משפות שמיות אחרות כמו האכדית: erebu שפירושו נכנס, ירד, שקע. שמו של ארבוס – erebos, מלך החושך במיתולוגיה ובעלה של מלכת הלילה, נגזר על פי האטימולוג קליין ישירות מ"ערב" העברי. גם "אסיה" מקורה שמי: השורש האכדי asi פירושו 'יצא, זרח', ואסיה היא "האזור בה זורחת השמש", לעומת אירופה. שלא במקרה הוא מזכיר את השורש העברי יצ"א.
אחת המילים באנגלית שמקורן ללא ספק שמי היא cane, בעברית קנה. המילה מופיעה לצד העברית בסורית – קאנו, בערבית – קַנַהּ ועוד. היוונית אימצה את המילה בצורה kanna, וממנה נולדו מילים לא מעטות, 'קאנון' שהוא תותח על פי הקנה האופייני לו, 'קניון' שפירושו בספרדית שפופרת, פסטת הקנלוני דמוית הצינורות הממולאים ועוד.
שלא במפתיע, בעל החיים המזוהה עם המדבר של המזרח, הגמל, נדד כמו שהוא לשפות אירופה שבה הוא קרוי באנגלית camel, ובצורות דומות בשפות נוספות. היוונית תיווכה עם 'קאמֶלוֹס', ומשם נסללה הדרך.
גם המילה 'שק' – באנגלית sack – מקורה שמי, והיא מופיעה בשפות עתיקות כמו אכדית, פיניקית וארמית סורית, וכמובן בעברית. היוונית אימצו או סאקוֹס, ומכאן היא התגלגלה לשפות הודו אירופיות, לטיניות וגרמניות במקביל. איך אומרים לקנות חתול בשק ביידיש? קויפֿן אַ קאַץ אין אַ זאַק.
מילה מפתיעה היא בגרסה האנגלית map, ובעברית תלמודית ובשפות שמיות נוספות: מַפָּה. גירסה תלמודית נוספת: מְנַפָּה, שממנה נולדה גם המילה האנגלית napkin, מפית. המילה האנגלית לשטיחון לניקוי רגליים בכניסה לבית, mat, התגלגלה מן המילה הפיניקית matta, וממנה נוצרה גם המילה העברית מיטה. המילה האנגלית souk, שפירושה בשפות שמיות רבות שוק, משמשת באנגלית במשמעות שוק ערבי.
השפות השמיות הטביעו חותם גם במונחים מהמיתולוגיה ועולם הכשפים. כך מילת הקסם אברקדברא היא על פי רוב הדעות גלגול של המילים הארמיות אבדה כדברא – תיעלם במילה זו, או בדיבור זה. שמו של אל התשוקה והיופי אדוניס הגיע מהמילה הפיניקית 'אדון' המוכרת גם בעברית. ממנה נולדו מילים נוספות כמו adonian הקשור באדוניס, והפועל to adonize שפירושו להעריץ יופי. מריה מגדלנה, הלא היא מרים המגדלית, נולדה במקרה זה מן העברית, ויש גם פיתוחים. maudlin הוא סנטימנטלי עד דמעות,Madeleine הוא שם פרטי וגם סוג של עוגה.
כמה מילים שמקורן שמי קשורות לעולם החומרים, בדרך כלל חומרים בעלי יוקרה. הדבר מעיד על כך שחלק מהמילים עברו ממשפחת שפות אחת לשנייה בדרכי המסחר. המילה bdellium שהיא השרף של עץ המור וכן הבדולח, התגלגלה מן האכדית והפיניקית, בעברית היא משמשת במשמעות גביש שקוף ויקר ערך. האריג היקר העשוי פשתן בוּץ ממגילת אסתר אומץ ביוונית – בוּסוֹס, ומכאן נדד למילה האנגלית byssus במשמעות זו. האבן היקרה ספיר התגלגלה ליוונית ולטינית, ומוכרת לנו באנגלית כ-sapphire. יתכן שיש כאן גלגול כפול, כאשר השפות השמיות השאילו את המילה מסנסקריט, מקור ההודו-אירופיות – סַניפּירִייה.
עולם הצומח זכה אף הוא לאימוץ שמות צמחים שמיים. המילה האנגלית לתאנה fig, שהתגלגלה מהפיקוס הלטיני מקורה כנראה מפיניקית, ואולי היא קשורה למילה העברית פג, המופיעה בשיר השירים: התאנה חנטה פגיה. נראה שהעץ sycamore התגלגל מהעץ המוכר לנו היטב: שקמה.
בתחום התבלינים וצמחי התבלין מבחר עשיר של צמחי תבלין שמיים שהתגלגלו לשפות אירופה. האזוב היה ל-hyssop, הכמון ל-cumin, הקינמון, המוכר לנו אף הוא משיר השירים, היה ל-cinnamon. לצידו של הקינמון מופיע עץ המוֹר, באנגלית בכתיב המוזר myrrh. המקור הקדום האכדית: murru.
קבוצה בולטת במעברים בין השמי לשפות אירופה היא שמות האותיות. המילה alphabet עצמה מייצגת את האלף בית היווני, וזאת בעקבות שמות האותיות הפותחות: אלפי וביתא, גלגולים של האותיות השמיות שמקורן כנעני-פיניקי, בעברית: אלף ובית. מכאן גם האנאלפבית – זה שאינו יודע קרוא וכתוב. הדמיון עד כמעט זהות בין האותיות הכנעניות-עבריות לאותיות היווניות אינו מותיר מקום לספק. גאמא (גימל), דלתא (דלת), יוטא (יוד), אֶתָה – חית, טֶתָא – טית, כַּפָּא – כף, לַמְבְּדָא – למד, סיגמא – סמך, פיי – פֵּא ועוד. בדרך זו שמות האותיות מזכירות גם מילים עבריות כמו דלת, בית, אלוף או מלמד הבקר.
חלק מהאותיות התמקמו באנגלית כמונחים. זכר אלפא הוא הזר המוביל, הגבר השולט. גרסת ביתא היא גרסת ניסיון. דלתא היא שפך נהרות, deltoid הוא בעל צורת משולש. יוטא היא כמות מזערית.
קבוצה רבת עניין, מאוחרת יותר, היא מילים שהגיעו לשפות אירופה ישירות מן הערבית. כמה דוגמאות על קצה המזלג. המילה אדמירל היא גלגול של הוד מעלתו האמיר. אלכוהול היא מילה ערבית לכל דבר: אלקַהְל, האבקה השחורה, המוכרת בעברית ככחל לאיפור. ג'יראפה היא זראפה הערבית.
אלגברה נוצרה בעקבות ספרו של המלומד הערבי אל-קואריזמי, במקור אלג'באר: החישוב, איחוד החלקים השבורים. שמו של המלומד הוא מקור האלוגוריתם, המנהל את חיינו בימים דיגיטליים אלה.
הזעפרן העברי וכן סַפרון באנגלית מקורם בערבית. ספינאץ', התרד האנגלי, מקורו בערבית אנדלוסית. ארטישוק הוא גלגולו של אלחרשוף הערבי, המזכיר את החרשף העברי. הקפה שאנו שותים אינו אלא קהווה הערבית. השרבט, הסורבה והצ'ורבה הרומנית ואפילו הסירופ מקורן במילה הערבית שַרַבּ, משקה, ובפועל שַרִבַּ – לשתות. את היסמין קיבלו העברית והאנגלית, ושפות נוספות במקביל, מערבית, וכמוהו הלימון.
קאראוואן אינה אלא מילה ערבית עתיקה שפירושה שיירה, שהתגלגלה מהמילה הפרסית קרְוואן. המילה אף קוצרה וכך קיבלנו את כלי הרכב ואן. ספארי, שהגיעה לאנגלית מסוואהלית, נוצרה על בסיס השורש הערבי ספר – נסע. המילה מגזין שפירושה מחסן נדדה לצרפתית משם לאנגלית, וזכתה גם למשמעות כתב עת צבעוני לקהל רחב. המילה גם התבייתה על המילה העברית מחסן, והשתלבה בשורש חס"ן במשמעות אוצר.
לאלה יש להוסיף את הסולטן, החומוס, הטחינה ושאר מילים שהפכו כמעט בינלאומיות. סובב לו גלגל השפות בין המשפחות, ועוד נכונו לו עלילות.
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 