Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘פיל’

אלפי שפות יש בעולם, ורובן שונות זו מזו כמעט בכל היבט. גם כאשר שפות קרובות זו לזו, ההבדלים ביניהן עולים בדרך כלל על הדמיון, שלא לדבר על המרחק בין סינית, אנגלית ועברית, למשל.

בעולם שבו מתקצרים המרחקים בין הארצות באמצעות הטכנולוגיה והתחבורה, דוברי שפות שונות פועלים יחד ומתַקשרים ביניהם, ואלפי ספרים ומאמרים זוכים לגרסאות בכמה שפות, יש לעובדה הזאת חשיבות מכרעת. המעבר משפה לשפה הוא מעין מרוץ מכשולים בלתי פוסק, כאשר במעברים ניצבים מחסומים שכל אחד מהם דורש פיצוח. הקושי הזה הוא מנת חלקם של המתרגמים המקצועיים, אבל גם אנשים מן היישוב חווים אותו בטיולים בחו"ל, במידע בשפה זרה ובדרכים נוספות רבות.

חלק מהמחסומים הם בתחום התחביר, סדר המילים במשפט, טבלת הזמנים וכללי היסוד של התחביר. מחסומים אחרים הם בתחום הצורות, הדרך שבה נוצרות מילים, הנטיות השונות, וכמובן המין הדקדוקי השונה כל כך משפה לשפה. כך למשל מתורגמת המילה ליבבתיני ב"שיר השירים" באנגלית עתיקה ללא פחות מחמש מילים  – thou hast ravished my heart.

לצד אלה ניצבים זה מול זה, כגדודי ענק, המילונים, אוצר המילים השונה בין השפות. במקרה של העברית, הדרמה בעיצומה. מול כמה עשרות אלפי מילים בעברית ניצבת למשל האנגלית עם קרוב למיליון מילים, ושפות ענק נוספות עם מאות אלפי מילים. המחסור במילים הטריד מאוד את אנשי תחיית הלשון, ולכן התגייסו לחדש מילים רבות שחסרו, כדי למנוע את השימוש במילים לועזיות. סופרי ההשכלה לפניהם בחרו ליצור ביטויים ארוכים כאשר חסרה להם מילה. ל'תזמורת', מילה שחידש בן יהודה, קראו 'מקהלת נוגנים בכלי שיר', ול'מרפסת' קראו בעקבות פסוק בתהילים 'המגביהי לשבת והמשפילי לראות'. המפעל לחידוש המילים ענה על חוסרים רבים, אבל מחסומי מילים רבים נותרו בעינם.

אחד המחסומים הוא בדרך שבה מַבנה השפה את העולם שמחוץ לשפה, מה שקרא הבלשן דה סוסיר מסמן (מילה) מול מסומן (מה שהמילה מציינת או מצביעה עליו). בדרך כלל נמצא בכל שפה שמות לאיברי הגוף, לבני משפחה מדרגה ראשונה ואפילו למרכיבים של הנוף, כמו הר, עמק, ים ונהר. העניין מסתבך כשמדובר במסומנים ששפה א' בוחרת ליצור להם מילה, ובשפה ב' נדרש תיאור מפורט כי המילה חסרה, בדומה לבעיה שניצבה בפני סופרי ההשכלה. כך למשל בצרפתית המילה  dépaysement  היא 'התחושה שאדם מרגיש כשהוא נמצא בארץ אחרת עם נופים זרים', וביפנית komorebi  היא 'אור השמש החודר דרך עלי העצים'. ברור שאין בעברית צורך במילה מקבילה לאלו, אבל מסתבר שיש הפתעות בכיוון ההפוך. באנגלית למשל אין מילה עבור 'מחרתיים' והם מפרטים: the day after tomorrow, ול'יממה' הם קוראים:

24 hour period

מילים לא מעטות במכלול שאנחנו קוראים לו 'לועזית' לא הצליחו להציג מילה עברית מקבילה, מפני שהמילה הלועזית מכילה ניואנסים שאינם עוברים בתרגום. למשל, איך אומרים בעברית 'ספונטני'? המילון הלועזי של פרולוג מגדיר את המילה הזו באמצעות 35 מילים, הנפתחות ב"הנובע או פועל מתוך רגשות פנימיים או מתוך נטייה טבעית, ללא מעצורים וללא מחשבה או תכנון מוקדמים". מי שטבעו מילה מקבילה לשימוש הרפואי של 'ספונטני' הם הרופאים, שהולידו את 'עצמוני', אך המילה הזו משמשת רק בתחום הרפואי. 'אותנטי' הוא גם מקורי (תעודה אותנטית), גם אמיתי (מידע אותנטי), וגם תוכו כברו (הוא בן אדם אותנטי). למילה 'כריזמה' לא נמצאה מקבילה מדויקת. אולי 'קסם אישי', אבל הביטוי הזה מיוחס בעיקר למפגש בין-אישי ופחות לאופי הציבורי של הכריזמה המנהיגותית. ביחס למילה 'אופורטוניזם' נעשו ניסיונות באקדמיה ללשון להציע מילה עברית, אבל לא נמצאה מילה שתכיל גם את היכולת לנצל הזדמנות, גם  את הסתגלנות ואת היעדר העמדה האישית של האופורטוניסט, וגם את היכולת שלו לנצל מצבים משתנים לצרכיו.

הפתרון הפשוט הוא להשתמש במילה הלועזית בטקסט עברי, אבל המחסום הזה מעיד על המפגש המורכב במעבר בין השפות. המצב מסובך יותר כאשר אנחנו מדברים על משמעות המילה. כאשר יש מסומן אחד ומסמן אחד, למשל 'פֶה' מול mouth או 'פיל' מול elephant, החיים קלים. אבל לעיתים קרובות מילה מכילה כמה משמעויות, מצב הקרוי 'פוליסמיה', מול פיצול במשמעויות האלה בשפות אחרות. למשל, למילה 'קורבן' בעברית יש שתי חלופות באנגלית: sacrifice, שהוא קורבן שאדם בוחר להקריב מתוך אמונה, וכן victim, שהוא קורבן שאדם נקלע אליו בלי רצונו, כמו תאונת דרכים או רצח. המילה 'רוח' יכולה להתייחס למזג האוויר – wind,  ולתחום הנפשי –  spirit. לעומת זאת יש בתנ"ך 20 מילים נרדפות לפחד, לעומת מספר קטן בהרבה באנגלית. דוגמה מאלפת היא המילה  earth. לשימושים השונים שלה באנגלית יש לפחות חמש מילים שונות בעברית: ארץ, מדינה, אדמה או קרקע, כדור הארץ או 'העולם'.

הדבר בולט במיוחד במה שנקרא לו לצורך הדיון 'פעלים גנריים', כמו עשה, נתן, לקח ועוד. כאן דווקא העברית הענייה לכאורה עשירה לעיתים יותר מהאנגלית. הדבר מוכר בתחום הבגדים. באנגלית משתמשים בפועל הגנרי to put על כל סוג של בגד. בעברית יש אפשרות לגרוב גרביים, לנעול נעליים, לחבוש כובע, להרכיב משקפיים, לחגור חגורה, לענוד צמיד, לענוב עניבה, וגם פשוט ללבוש. למרבה הצער, הפועל הגנרי 'לשים' משתלט בהשפעת האנגלית על הפעלים הספציפיים האלה, והופך את העברית ענייה יותר.

לפעמים הפוליסמיה הולכת לכיוונים בלתי צפויים. למשל, המילה 'מבצע' מסמנת פעולה צבאית או תהליך הוצאה לפועל של משימה, בעקבות המילה האנגלית operation, וכאן יש התאמה. אבל בעברית 'מבצע' היא גם sale, מכירה בהנחות גדולות, ובאנגלית operation היא גם ניתוח רפואי.

חלק מהמחסומים הם תרבותיים או אידיאולוגיים. כך למשל יהודים הבאים לחיות בישראל מהגולה הם 'עולים', ואלה העוזבים אותה הם 'יורדים'. לפעלים האלה, שמקורם בתנ"ך, יש קונוטציה אידיאולוגית-ציונית, אבל המקבילה immigrants, מהגרים, מאבדת את הקונוטציה הזאת. דוגמה מהתחום הפוליטי היא ההבחנה הישראלית בין 'מתיישבים' ל'מתנחלים', שנוצרה לאחר מלחמת ששת הימים. בשפות אחרות המונח הוא 'מתיישבים', והמתח הפוליטי הכרוך בשימוש הנבדל אובד.

מחסום גבוה במיוחד הוא תחום מטבעות הלשון. במקרים רבים יש מעבר משפה לשפה באמצעות תרגום. בעברית אלפי מטבעות לשון שתורגמו משפות אחרות, מה שקרוי 'תרגומי שאילה'. למשל, 'קור כלבים' הוא תרגום מרוסית, והוא מתאים בשתי השפות ל'קור גדול מאוד', גם אם רמת הקור שונה בחוויית המשתמשים. ואולם, לצד הקבוצה הזאת, רוב מטבעות הלשון בשפה מסוימת לא עברו באמצעות תרגום לשפה המקבילה. למשל, 'נכסי צאן ברזל', ביטוי תלמודי השאול מחוקי הנדוניה, אבל משמעותו העכשווית היא נכסי תרבות שאין לוותר עליהם, מן הסתם לא יתורגם ל-assets of iron sheep. לעומת זאת it's raining cats and dogs כביטוי לגשם חזק ביותר לא זכה לתרגום שאילה: "גשם של כלבים וחתולים", ו-piece of cake, במשמעות דבר קל ערך או קל לביצוע, לא זכה לביטוי עברי מקביל בנוסח 'חתיכת עוגה'.

ברור שלמחסומים האלה יש פתרונות שונים, והם דורשים מיומנות רבה מצד מי שהתרגום הוא מקצועו. אבל חשוב תמיד לזכור כשאנו נחשפים לשפה אחרת, שמעבר למילים יש עולם שלם של משמעויות נסתרות, תרבות והיסטוריה, שכדאי לפחות להיות רגישים לו.

Read Full Post »

חוקרי טבע למיניהם מספרים לנו שוב ושוב שהשליטים האמיתיים של היקום הם החרקים, וכי הם היו כאן לפנינו ויהיו כאן אחרינו. נקמת האדם בחרקים היא הצבתם בתחתית ההיררכיה של בעלי החיים. הזבוב, היתוש והג'וק נתפסים כיצורים מאוסים. לדבורה ולחיפושית  יש מעמד טוב במקצת, אבל עדיין הם רחוקים ממעמד האריה והפיל, הכלב והסלמון השוחה במעלה הזרם.

מה מספרת השפה על החרקים? דומה שמי שזכה למירב הטיפול הלשוני הם הזבובים. הסיבה לכך היא כנראה שהם בני הבית הנאמנים ביותר. מעצבנים אך עקשנים. כבני בית הם עדים אילמים למתרחש בו, ומכאן המונח האנגלי שזכה לתרגומים רבים "זבוב על הקיר". הזבוב על הקיר הוא המתעד הנסתר, ומכאן הביטוי האמריקני "סרטי תעודה של זבוב על הקיר". גברים מזילי ריר מתים להיות זבוב על הקיר בחדר השינה של דוגמניות מפורסמות, ועיתונאים סקרניים משתוקקים להיות זבוב על הקיר בדיון צפוף בקבינט או בבית הלבן.

אחד משיאי כהונתו של ברק אובמה היה הצלחתו לבצע סיכול ממוקד בזבוב, וזאת על רקע הטענות שהוא נשיא פייסן ש"אינו מסוגל לפגוע בזבוב על הקיר". מטבע הלשון הזו מצויה בשפות רבות, ביניהן אנגלית, יידיש, רוסית, גרמנית, צרפתית וערבית ומקורה ברומן "חייו ודעותיו של טריסטרם שנדי, ג'נטלמן", מאת הסופר האנגלי לוֹרנס סטרן מן המאה ה-18. הרומן מתאר אדם שקט, בעל מזג טוב, שאפילו אינו מסוגל לפגוע בזבוב. כאשר זבוב גדול הטריד אותו, הוא תפס אותו ושחרר אותו בחוץ, באומרו: "העולם בוודאי גדול מספיק כדי שיהיה בו מקום גם לך וגם לי". לעומת יפה הנפש הנ"ל הביטוי "נפלו כמו זבובים" מספר לנו על מצב שבו בני אדם נקטלים בהמוניהם במהלך מלחמה. הוא מופיע ביידיש: פֿאַלן ווי פֿליגן, ובשפות רבות נוספות.

ההיררכיה בין החרק והחיות הגדולות  מגולמת בביטוי "עשה מזבוב פיל", כלומר הגזים, עורר מהומה והתרגשות סביב עניין פעוט. מקורו ביידיש: מאַכן פֿון אַ פֿליג אַ העלפֿאַנד. מסתבר שדוברי היידיש החליפו את היתוש בזבוב. בגרמנית אומרים 'לעשות מיתוש פיל' בעקבות אמרה מקורית בלטינית. ויש גירסאות נוספות|: לעשות מפרעוש גמל (לדינו). לעשות מזבוב גמל (יהודי עירק), לעשות מתל החפרפרת כיפה של מסגד (גרמנית), ועוד. ועל כך אמר מוטה גור: לא דובים ולא זבובים.

הזבוב מככב בפתגם חשוב בענייני דיבורים מלדינו: "אֶן בּוֹקָה סֶירָאדָה – נוֹ-אֶינְטְרָה מוֹשְׁקָה". בפה סגור – לא נכנס זבוב. משמע, השתיקה עדיפה. במשמעות הפוכה זהו פתגם בזכות האסרטיביות: אם תשתוק, לא יקרה כלום!

היתוש נאבק על מקומו בעולם הפתגמים. "יתוש בראש" מזכיר את הסיפור המדרשי על היתוש שהרג את טיטוס לאחר שהתיישב בתוככי קודקודו.  הביטוי התלמודי הנפלא ממסכת שבת מספר: "חמשה אימות הן, אימת מפגיע על ארי, אימת יתוש על הפיל, אימת שממית על העקרב, אימת סנונית על הנשר, אימת כילבית על לויתן". על מי שמפעיל כוח רב ומיותר לצורך השגת מטרה פעוטה נאמר שהוא "הרג יתוש בתותח", אִמרה שיש לה גירסאות רבות, המיוחסת לקונפוציוס, ומזהירה בפני שימוש בכוח יתר בלתי נדרש. בתאילנד אומרים: "רכב על פיל כדי לתפוס חגב".

מהיכן הגיע אלינו הג'וק? מן החשוד המיידי: יידיש, ששאלה אותו מן השפות הסלאביות. שמו העברי החדש הוא  'תיקן', מפני שהחרק הנ"ל מטיל את ביציו לתוך מעטפת דמוית תיק, וככל הנראה גם בעקבות צליל המלה המקבילה ברוסית וביידיש 'טרקן'. באנגלית הוא נקרא בשם המרתק cockroach, שיבוש של השם הספרדי לאותו חרק, cucaracha.  השם העברי הנפוץ יותר לג'וק הוא 'מקק'. בתלמוד נכתב על מקק הספרים ומקק התפילין. פרשנים רבים ראו כאן מילה נרדפת לריקבון (מק). רש"י סבר שמדובר בסוג של חרק: "מקק ספרים – אכילת תולעת אוכלת הספרים ומרקבן, ושמו מקק". זהו גם מקורו של הביטוי "תולעת ספרים" שמקורו ביידיש, "ביכערוורמען".

ביידיש נקרא המקק בין היתר 'פרנצויז', כלומר, הצרפתי, והצרפתים לא לבד. באוצר לשון יידיש של נחום סטויצ'קוב סידרת שמות לאומיים נוספים שניתנו ביידיש לג'וקים: 'רוס', כלומר רוסים, 'פרוסק', דהיינו, פרוסים, ו'שוואב', גרמנים. רפול דיבר על "ג'וקים מסוממים בבקבוק" כשהוא מתכוון למחבלים. חרקים מבחילים במיוחד, המוציאים ריח רע כשהם נמחצים, נקראו בהווי הקיבוצי 'פשיסטים'. לאחר המהפכה האירנית ובזכות צבעם החום הוסב שמם ל'חומיינים'. היהודים זכו כידוע לדימויי חרקים בספרות האנטישמית.

דימוי החרקים ליצורים אנושיים בדויים מלווה אותנו מן המקרא. בספר שמואל א' נכתב: "אחרי מי אתה רודף, אחרי כלב מת, אחרי פרעוש אחד?" לפי הפרשנים "פרעוש היא כינה שחורה הקופצת ממקום למקום". הרמב"ן טוען שהפרעוש הוא "מין רמש שפרה ורבה, ויש אומרים שהוא מין הידוע ההווה מן העפר בימות החמה שקורין בערבי אלברגו"ת, והוא אינו פרה ורבה". 'ברגוט' קרוב פונטית גם לשמו של יצור דוחה אחר שהטריף את דעת החלוצים בקיבוצים, הברחש. הפשפש הפך בזכות רביעיית מועדון התיאטרון שם נרדף לאיש קטן המטפס במעלות השלטון, כשכוונת המשורר הייתה לאדם מסוים מאוד. המקבילה הערבית ל'פשפש' היא 'פספאס', שפירושה גם קטן, ומכאן נולד 'פספוס' העברי לילד קטן. יש סברה שכך נולד הפועל התלמודי 'לפשפש': גירוד על מנת למצוא ולסלק פשפשים התרחב לחיפוש בכלל. "שוק הפשפשים" הוא תרגום שאילה מהמונח האנגלי flea market, אבל אינו מדויק, flea הוא פרעוש ולא פשפש. הטענה הרווחת היא שזו אינה אלא הגייה סינית של הביטוי האנגלי הסביר יותר free market.

החיפושית היא האזרח הנחמד בממלכת החרקים, לפחות על פי נוכחותה הלשונית. 'חיפושית' היא מלה תלמודית, אבל בתרגומי שאילה היתה שם למכונית גרמנית פופולרית וללהקת קצב אלמותית, ה-Beatles. הלהקה נקראה בראשיתה "חיפושיות הכסף", Silver Beetles, השיבוש beatles קשר את שם הלהקה לbeat. bug, השם הנוסף לחיפושית, זכה למשמעויות רבות בסלנג האמריקני: תקלת מחשבים, מכשיר ציתות, חולה נפש ועוד ועוד.

החרק הנקרא בעברית פרת משה רבנו נקרא בצרפתית 'קוקסינל'. איך הפך החרק הסימפטי הזה כינוי לטרנסוורטיסט? אמן/ית הדראג המפורסמ/ת ז'ק שארל דופרנסנוי קרא לעצמו/ה קוקסינל, ושם הבמה הזה היה לשם כללי לבן המין שלישי. השם פרת משה רבנו בא מן היידיש: 'משה רבנו קייעלע' (פרונת משה רבנו), אבל היא נקראה גם 'בהמונת משה רבנו' ו'משיחון משה רבנו'. ח"נ ביאליק כותב בשירו "זוהר": "זבוב הומה, 'בן סוסו של משה רבנו' – כולמו חמדתי ויהיו לי רֵעים". דוברי היידיש העניקו לחיפושית עם הנקודות האדומות את כבוד האלים לו זכתה לפניהם בשפות רבות. באנגלית היא קרויה 'חרק הגבירה הקדושה' (ladybug), ברוסית 'פרת אלוהים', בגרמנית 'חיפושית מרים' (Marienkafer) , ובצרפתית, לצד קוקסינל,  bete a bon dieu, החרק של אלוהים הטוב.

ולסיום, שיר ילדים הזכור פה ושם לילדים מדורות שונים: "איציק ביציק עכביש הלך לו על הכביש/ פתאום ירד הגשם שטף אותו בוויש". ככה זה עם חרקים. כאשר יענו אותם, כן ירבו וכן יפרצו.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »