בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

בטור הקודם עסקנו בכלי הרכב ביבשה ובאוויר, שזכו לשלל מונחים עבריים. כאשר יורדים אל קרביהם של כלי הרכב התמונה מורכבת יותר. כלי רכב הוא יצור מורכב, ובו מאות אם לא אלפי חלקים וכולם זקוקים לשמות. השמות משמשים את יצרני הרכב ואת המוסכניקים, ומופיעים בפירוט החשבונית לאחר כל טיפול. וכאן מתבררת התמונה: החשבונית מביאה את המונח העברי הרשמי, המוסכניקים משתמשים בז'רגון הרכב, בדרך כלל במונחים לועזיים. 'שאסי' הוא שלד הפלדה של כלי הרכב, מקורו במלה הצרפתית chassis, והוא נקרא בעברית שִלדה. 'בודי' האנגלי הוא גוף הרכב המונח על השלדה, והוא נקרא בעברית מֶרכָּב. 'בגאז" הצרפתי הוא תא המטען, 'גראז" הוא המוסך.

כמה מן המילים המחודשות, שלא ממש נקלטו, הגיעו היישר מהמילון התלמודי. 'גובתת סיכה' היא תיבת שמן, 'גובתה' בתלמוד פירושה צינור. 'כוֹש' הוא מוט, מילה תלמודית, תרגום ל'שפינדל' הגרמנית. 'לוֹלָב' הוא בורג, תרגום ל- bolt. 'קסווה' יושבת בתוך המֵסַב, והיא עשויה ממתכת רכה, כהגדרת אבן-שושן: "ריפוד המסב במתכת רכה כגון פליז".

במילון מונחי הרכב מופיעים זה לצד זה הקרבורטור-המאייד, הרדיאטור-המקרן, בעוד הדיפרנציאל, הצילינדר והקולקטור נותרו ללא תרגום. 'גיר' משמש כשם עברי למערכת ההילוכים. בחשבונית מופיעה 'רצועת תזמון', בז'רגון המקצועי זו 'חגורת טיימינג'. לעומתם נותרו כמה מילות יסוד בעברית ללא מתחרים: מנוע (אבותינו אמרו 'מוטור'), הגה, גלגלים, מושבים ושמשות. ל'קלאץ", מונח שהועם זוהרו בעידן המכוניות האוטומטיות, ניתנו שני שמות במשקל מַקְטֵל האופייני למכשירים: מַצמֵד ומַזוֵוג, מצמד ניצח. פּלאג, המוכר בצורת הריבוי שלו פלאגים, נקרא מַצָּת, והסטרטר – מַתְנֵעַ.

חלקי מנוע אחרים עברו שיבוש. 'אגזוז' הוא שיבוש של exhaust, בעברית קוראים לו מַפְלֵט. 'ברקס', כידוע, היא צורת יחיד המבוססת על הריבוי האנגלי של בלמים, brakes, והיא זכתה גם לריבוי עברי כפול: ברקסים. צורת היחיד של בלמים היא בֶּלֶם. גלגול דומה עברה מילת הפינגליש הקלסית 'סילבּ', פנס קדמי. באנגלית היא seal beam. 'סילבּים' נתפס כשם ברבים, וכך נולד 'סילבּ'. 'אַקס' הוא היגוי עברי של axle, סרן. סרן אחורי נקרא 'בֶקָאקס', ומכאן האוקסימורון 'בקאקס קדמי'. 'פנצ'ר' הוא שיבוש של puncture, ממנו נגזר גם שם התואר 'מפונצ'ר'. בעברית קוראים לזה 'נֶקֶר'. מתקן הנקרים, הפנצ'רמאכר, זכה לשם העברי הנאה צמיגאי. 'אמברקס', שיבוש של handbrake, הוא בלם יד. אוברול, overhaul – שיפוץ כללי. דרַיישַפט, גל הינע, הוא שיבוש של אנגלית: drive shaft. 'רייס', נסיעה מהירה והרפתקנית, נולדה בעקבות המילה האנגלית למירוץ race: "עשיתי איתו רייס אחושרמוטה!" כל אלה שיבושי הפּינגליש – העברית-אנגלית המנדטורית. 'וינקר', שפירושו המילולי 'קורץ' הוא כינוי סלנג למנורת האיתות.

לצד הפינגליש מככבים בשפת המוסכים מילים רבות באנגלית לצד המקבילה העברית. דוושת ההאצה היא דוושת הגז או פשוט 'גז', בעקבות המילה האנגלית gas עבור בנזין. לעומת זאת, הישראלים אינם ממלאים בתחנות 'גז' אלא בעברית – דלק, ובעבר – בנזין. גֶ'ק הוא כלי להגבהת המכונית בעת תיקון נקר, בעברית: מַגְבֵּהַּ. דימֶר הוא ידית לעמעום אורות הרכב, בעברית: עֲמָמוֹר. ומכל הדלק הוא פשוט 'טנק'.

יש גם גרמנית. המגבים זכו בשם גרמני-יידישאי: 'וישרים'. עוזרו של הווישר הוא הפּישר, המשתין מים על השמשה. דיפרֶנציאל הוא רכיב המאפשר לכל גלגל להסתובב בנפרד בהתאם לקוטר הסיבוב. לאגֶר הוא מסב, קוגלאגר – מסב כדורי, שעליו נאמר 'אם פוטין ייסוג מחר מאוקראינה אני קוגלאגר'. צילינדר הוא רכיב מרכזי במנוע הרכב, קדח הבוכנה. הגרמנית הביאה גם את הביטוי 'שלייף סופפים', השחזת שסתומים, שהונצח בקללות הנהגים של דן בן אמוץ: "שיעשו לך שלייף סופפים במעיים, חתיכת טייר מפונצ'ר". 'טייר' חי בשלום ליד 'צְמיג' עד היום הזה. 'טמבון' מקורו במלה התורכית באותה משמעות tampon, והוא זכה לשם העברי המצליח: פגוש. בּלינקֶר הוא חברו של הווינקר, פנס איתות משני. טאסות הן צלחות המתכת המונחות על גלגלי הרכב.

גם הצרפתית נוכחת. שאסי (שלדה), מונו-קוק (כלומר: קונכייה אחת, ובעברית מקצועית, 'שלדה אחודה'), קבריולֶה (בשפת העם: קבריולֶט), סדאן (בעברית של כתבי רכב: תצורת ארבע דלתות, ובשפת העם מכונית עִם תחת), כידון (של אופנוע ואופניים), לימוזינה (מקור: לימוזין, המקום שבו יוצרו כרכרות פאר) ועוד.

יצאנו לדרך, וגם תהליך הנסיעה, וסביבת החיים של הנסיעה, מוקפים אנגלית. נותנים 'גז' או 'פול גז', ומכאן פועל הסלנג החדש 'לגזגז', נוסח 'גזגזי מכאן' – צאי לנו מהעיניים. נוסעים לאחור? ממש לא. ברוורס. מקבלים דוח? כן, פעם קראו לזה רפורט, שאותו נתן 'טראפיק' – שוטר תנועה.

שפת המוסכים העמומה יצרה פולקלור ערמומי. בהכשרות הפלמ"ח היו שולחים את החבר'ה החדשים בהכשרה להביא מן המוסך 'קונפייטר', והמהדרין ביקשו שיביא גם 'סמיצ'יק' או 'פיסטינים', שמות חלקים חסרי משמעות. פיסטין הוא ככל הנראה שיבוש של 'פיסטון', כלומר, בוכנה. וכל אלה התגלמו במערכון הגששי 'קלאראשו', המתמקד בביקור במוסך: "את האלמנט אני לא מחשיב לך".

חלקי הרכב יצרו מגוון דימויים שחדרו לשפה הלא-מוסכניקית. 'לעשות סוויץ' – לשנות מהלך, או בלשון ווייז: לחשב מסלול מחדש. ספֶּר, גלגל חלופי, הוא קיצור של אנגלית: spare wheel ומשמש למצבים שבהם אדם או קבוצה מגלים שהם בסך הכל חלקי חילוף למקרה תקלה. דימוי חביב הוא 'פול גז בניוּטרל' – פעילות נמרצת אך ללא תשומות, פעילות סרק, בעקבות ניוטרל – הילוך סרק. ואילו 'שחקן קלאץ' בכדורסל הוא שחקן המתפקד היטב במצבי לחץ. משמש גם ביחס לאנשי עסקים.

ולסיום, כמה מונחי אופניים. הכידון, מוט לכיוון האופניים, הוא אמנם שיבוש מצרפתית – guidon – אבל משתלב במילון הפּינגליש. 'סַבָּל' הוא מתקן באופניים המשמש להרכבת משאות או רוכב נוסף. פֶּדלים הם דוושות אופניים, המקור בגרמנית ומכאן הפועל לפדֵל, לדווש באופניים. פרַיילָאוּף הוא סיבוב פדלים חופשי לאחור, גרמנית: ריצה חופשית. רָמָה היא מוט אופניים המחבר בין הכיסא והחלק הקדמי, שיבוש של גרמנית: rahmen. השפּיצים הם חוטי התיל בגלגלי האופניים, בעברית: חישורים, בירושלמית: סילקים, ובכלל-ישראלית: סִיחים, היינו, שיפודים. בתיאבון, וסעו בזהירות.

Read Full Post »

תקופת הבחירות המקדימות (הפריימריז) במפלגות השונות בעיצומה. כך מועמדים ומועמדות שונים מתמודדים על מקום ריאלי ברשימות לכנסת הבאה. המועמדים נשאלים על עמדותיהם בסוגיות שונות. במפלגות אחרות אין בחירות מקדימות, וההחלטה על הרכב הרשימה לכנסת נתונה לשיקול של העומד או העומדת בראש המפלגה. לאחר ההחלטה על ההרכב הסופי של הרשימות לכנסת, כל חבריהן וחברותיהן יהיו מועמדים ומועמדות להיות חברי כנסת, ויעמדו למבחן הבוחרים והבוחרות. במקביל, המועמדויות לפרסי האוסקר כבר הוכרזו. כעת אנסה לעמוד על מקור המילה 'מועמד' ועל הקשר בינה לבין מילים אחרות מהשורש עמ"ד.

המילה מָעֳמָד (אפשר לנקד ולהגות גם מֻעֲמָד) היא חידוש של אליעזר בן-יהודה, והיא נגזרה מצורת הווה של השורש המקראי עמ"ד בבניין הופעל – הָעֳמַד. פועל זה מופיע פעמיים במקרא: הראשונה – בצורת העתיד: " וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד-חַי לִפְנֵי ה'" (ויקרא טז י); והשנייה – בצורת ההווה: "וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם" (מלכים א כב לה). פועל זה הוא צורת הסביל של הפועל הֶעֱמִיד. אחת המשמעויות הבסיסיות של 'העמיד' היא 'גרם למישהו לעמוד באופן מסוים ביחס לאובייקט, לשֶטח או לאנשים אחרים', למשל: "וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן… וַיַּעֲמִידוּ אוֹתוֹ בֵּין הָעַ מּוּדִים" (שופטים טז כה). המילה עַ מּוּד נגזרת אף היא מאותו שורש. לפועל זה יש עוד משמעות בסיסית: 'הביא מישהו לידי כך שיתרומם למצב של עמידה זקופה', לדוגמה: "וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַ תַּעֲמִדֵנִי עַל-רַגְלָי" (יחזקאל ב ב). מכאן נתגלגל הביטוי הֶעֱמִיד אוֹתוֹ עַל הָרַגְלַיִם (במובן מטפורי: השיב אותו לאיתנו) בעברית בת-זמננו. משמעות בסיסית נוספת של הפועל 'העמיד' היא 'החזיר משהו לתנוחתו הזקופה;  הקים או עיצב וארגן משהו שלם על כל מרכיביו', למשל: "הִתְנַדְּבוּ לְבֵית הָאֱלֹהִים לְהַעֲמִידוֹ עַל-מְכוֹנוֹ" (עזרא ב סח), כלומר: לגרום שבית המקדש יעמוד שוב על יסודותיו.

נוסף על כל המשמעויות הפיזיות של הפועל 'העמיד', יש לו משמעות מופשטת מיוחדת בלשון המקרא: 'מינה לתפקיד, הפקיד מישהו על', כפי שנכתב על יהושפט מלך יהודה: "וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת" (דברי הימים ב, יט ה). משמעות זו קרובה למשמעות של הפועל הנרדף 'הציב'. בהקשר זה מערכת השלטון והמשפט נתפסת באופן מטפורי כבניין שצריך להקים את יסודותיו ולייצב אותם, ולכן יש 'להעמיד שופטים'. בספר משלי (כט ד) המשפט ההוגן נחשב ליסוד שבזכותו הארץ עומדת: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ". אפשר להניח ש'מועמד' הוא מי שמינו אותו לתפקיד, ולחלופין – מי שהעמיד את עצמו לבחירת הציבור.

המילה "מָעֳמָד" מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר מיוחד: "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה  וְאֵין מָעֳמָד" (תהלים סט ג). לפי פירוש רד"ק, גם זה הפועל 'הועמד' בצורת הווה: "ואין אחד מאיברי שהיה מָעמד", ואילו לפי רוב הפרשנויות, מילה זו משמשת כשם עצם במובן 'מקום שאפשר לעמוד בו'. למילה מַעֲמָד יש משמעות דומה בלשון המקרא: 'אופן עמידתו של אדם, או המקום שבו הוא עומד', לדוגמה: "כִּי מַעֲמָדָם [של הלוויים] לְיַד-בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית ה'" (דברי הימים א, כג כח). מילה זו משמשת גם לציון מִשְׂרתו של אדם, כפי שאמר הנביא ישעיהו (כב יט) לאיש בשם שֶׁבְנָא, שהיה לו תפקיד בכיר בממלכת חזקיהו: "וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִ מַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ".

בעברית החדשה החלו להשתמש במילה 'מעמד' במובן 'שכבה חברתית, קבוצה גדולה של אנשים בחברה בעלי מצב כלכלי או חברתי דומה'. במקביל נוספה למילה 'מעמד' משמעות ספיציפית בתחום הכלים הפיזיים: 'כַּן, בסיס שניתן להניח עליו חפצים שונים', לדוגמה: "מעמד גדול לעציצים".

הביטוי הֶחְזִיק מַעֲמָד נמצא לראשונה בלשון המגילות הגנוזות (מגילות מסוף ימי בית שני שנמצאו במערות קומראן במדבר יהודה), לדוגמה: "החזיק מעמד בתוך העדה" (מגילת הסרכים, סרך העדה).  ביטוי זה מבוסס על תפיסה מטפורית על מי שממשיך 'לעמוד' ואינו 'נופל' או 'נשבר' במצבים קשים. גם לפועל 'עמד' יש משמעות דומה בצירוף ב' היחס אחריו, למשל: "לא עמד בלחץ", עָמַד בַּנִּ סָּיוֹן, עָמַד בַּ מִּבְחָן  ועוד. מקורו של שימוש זה בלשון חז"ל, למשל: "לפי שאין גוזרין גזֵרה על הצִבּור אלא אם כן רוב צִבּור יכולין לעמוד בה" (בבא קמא עט ע"ב).

המילה עֶמְ דָּה מופיעה פעם אחת במקרא במובן פיזי של 'מקום שעומדים בו': "יִקַּח מִכֶּם עֶמְ דָּתוֹ" (מיכה א יא). בעברית החדשה משמעותה התרחבה מאוד. היא מציינת גם מקום מסוים שהוקצה למישהו כדי שיוכל למלא את תפקידו, למשל: "העובדים נטשו את עמדותיהם ליד המכונות", וגם עמדה צבאית, כמו עֶמְ דַּת  תַּצְ פִּית  או עֶמְ דַּת ירִי. בספורט מציינת מילה זו את חלק המגרש או אזור המשחק שבו השחקן מוצב או פועל, לדוגמה: "באחת מעמדות ההגנה". בשימושים אלה המילה 'עֶמדה' עדיין מציינת מקומות שיוחדו למטרה כלשהי, אך לאו דווקא מקומות שעומדים בהם. רוב השימושים האלה מקבילים במשמעותם למילה הלועזית 'פוזיציה'. המילה 'עֶמדה' זכתה גם למשמעויות מופשטות יותר: יש לה משמעות קרובה לזו של 'מעמד', בין היתר בצירופים כמו עֶמְ דַּת מַפְ תֵּחַ (ביטוי המשמש גם בהקשר הצבאי), ועֶמְ דַּת כּוֹחַ, לדוגמה: "בשלב זה של המאבק חותרים המועמדים לתפיסת עמדות כוח במפלגה ולביסוסן." ויש לה גם משמעות של 'יחס, גישה או דעה על נושא מסוים, נקודת מבט'. אחת המילים באנגלית המקבילות למשמעות זו היא standpoint (מילולית: מקום שעומדים בו ומשקיפים ממנו על העולם). גם המילה האנגלית stance מתרגמת משמעות זו, והיא נגזרה מאותו מקור כמו הפועל to stand. המילה stand עצמה משמשת גם כשם עצם שאחד מתרגומיו הוא 'עֶמדה', בין היתר בביטוי to take a stand שפירושו 'לנקוט עמדה'.

המועמדים והמועמדות למפלגות ולכנסת צריכים לעמוד במבחנים רבים בתקופת הבחירות, והמטרה הסופית שלהם היא לזכות במושבים (מנדטים) בכנסת, שעליהם יוכלו סוף סוף לשבת.

Read Full Post »