Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מַפְלֵט’

בטור הקודם עסקנו בכלי הרכב ביבשה ובאוויר, שזכו לשלל מונחים עבריים. כאשר יורדים אל קרביהם של כלי הרכב התמונה מורכבת יותר. כלי רכב הוא יצור מורכב, ובו מאות אם לא אלפי חלקים וכולם זקוקים לשמות. השמות משמשים את יצרני הרכב ואת המוסכניקים, ומופיעים בפירוט החשבונית לאחר כל טיפול. וכאן מתבררת התמונה: החשבונית מביאה את המונח העברי הרשמי, המוסכניקים משתמשים בז'רגון הרכב, בדרך כלל במונחים לועזיים. 'שאסי' הוא שלד הפלדה של כלי הרכב, מקורו במלה הצרפתית chassis, והוא נקרא בעברית שִלדה. 'בודי' האנגלי הוא גוף הרכב המונח על השלדה, והוא נקרא בעברית מֶרכָּב. 'בגאז" הצרפתי הוא תא המטען, 'גראז" הוא המוסך.

כמה מן המילים המחודשות, שלא ממש נקלטו, הגיעו היישר מהמילון התלמודי. 'גובתת סיכה' היא תיבת שמן, 'גובתה' בתלמוד פירושה צינור. 'כוֹש' הוא מוט, מילה תלמודית, תרגום ל'שפינדל' הגרמנית. 'לוֹלָב' הוא בורג, תרגום ל- bolt. 'קסווה' יושבת בתוך המֵסַב, והיא עשויה ממתכת רכה, כהגדרת אבן-שושן: "ריפוד המסב במתכת רכה כגון פליז".

במילון מונחי הרכב מופיעים זה לצד זה הקרבורטור-המאייד, הרדיאטור-המקרן, בעוד הדיפרנציאל, הצילינדר והקולקטור נותרו ללא תרגום. 'גיר' משמש כשם עברי למערכת ההילוכים. בחשבונית מופיעה 'רצועת תזמון', בז'רגון המקצועי זו 'חגורת טיימינג'. לעומתם נותרו כמה מילות יסוד בעברית ללא מתחרים: מנוע (אבותינו אמרו 'מוטור'), הגה, גלגלים, מושבים ושמשות. ל'קלאץ", מונח שהועם זוהרו בעידן המכוניות האוטומטיות, ניתנו שני שמות במשקל מַקְטֵל האופייני למכשירים: מַצמֵד ומַזוֵוג, מצמד ניצח. פּלאג, המוכר בצורת הריבוי שלו פלאגים, נקרא מַצָּת, והסטרטר – מַתְנֵעַ.

חלקי מנוע אחרים עברו שיבוש. 'אגזוז' הוא שיבוש של exhaust, בעברית קוראים לו מַפְלֵט. 'ברקס', כידוע, היא צורת יחיד המבוססת על הריבוי האנגלי של בלמים, brakes, והיא זכתה גם לריבוי עברי כפול: ברקסים. צורת היחיד של בלמים היא בֶּלֶם. גלגול דומה עברה מילת הפינגליש הקלסית 'סילבּ', פנס קדמי. באנגלית היא seal beam. 'סילבּים' נתפס כשם ברבים, וכך נולד 'סילבּ'. 'אַקס' הוא היגוי עברי של axle, סרן. סרן אחורי נקרא 'בֶקָאקס', ומכאן האוקסימורון 'בקאקס קדמי'. 'פנצ'ר' הוא שיבוש של puncture, ממנו נגזר גם שם התואר 'מפונצ'ר'. בעברית קוראים לזה 'נֶקֶר'. מתקן הנקרים, הפנצ'רמאכר, זכה לשם העברי הנאה צמיגאי. 'אמברקס', שיבוש של handbrake, הוא בלם יד. אוברול, overhaul – שיפוץ כללי. דרַיישַפט, גל הינע, הוא שיבוש של אנגלית: drive shaft. 'רייס', נסיעה מהירה והרפתקנית, נולדה בעקבות המילה האנגלית למירוץ race: "עשיתי איתו רייס אחושרמוטה!" כל אלה שיבושי הפּינגליש – העברית-אנגלית המנדטורית. 'וינקר', שפירושו המילולי 'קורץ' הוא כינוי סלנג למנורת האיתות.

לצד הפינגליש מככבים בשפת המוסכים מילים רבות באנגלית לצד המקבילה העברית. דוושת ההאצה היא דוושת הגז או פשוט 'גז', בעקבות המילה האנגלית gas עבור בנזין. לעומת זאת, הישראלים אינם ממלאים בתחנות 'גז' אלא בעברית – דלק, ובעבר – בנזין. גֶ'ק הוא כלי להגבהת המכונית בעת תיקון נקר, בעברית: מַגְבֵּהַּ. דימֶר הוא ידית לעמעום אורות הרכב, בעברית: עֲמָמוֹר. ומכל הדלק הוא פשוט 'טנק'.

יש גם גרמנית. המגבים זכו בשם גרמני-יידישאי: 'וישרים'. עוזרו של הווישר הוא הפּישר, המשתין מים על השמשה. דיפרֶנציאל הוא רכיב המאפשר לכל גלגל להסתובב בנפרד בהתאם לקוטר הסיבוב. לאגֶר הוא מסב, קוגלאגר – מסב כדורי, שעליו נאמר 'אם פוטין ייסוג מחר מאוקראינה אני קוגלאגר'. צילינדר הוא רכיב מרכזי במנוע הרכב, קדח הבוכנה. הגרמנית הביאה גם את הביטוי 'שלייף סופפים', השחזת שסתומים, שהונצח בקללות הנהגים של דן בן אמוץ: "שיעשו לך שלייף סופפים במעיים, חתיכת טייר מפונצ'ר". 'טייר' חי בשלום ליד 'צְמיג' עד היום הזה. 'טמבון' מקורו במלה התורכית באותה משמעות tampon, והוא זכה לשם העברי המצליח: פגוש. בּלינקֶר הוא חברו של הווינקר, פנס איתות משני. טאסות הן צלחות המתכת המונחות על גלגלי הרכב.

גם הצרפתית נוכחת. שאסי (שלדה), מונו-קוק (כלומר: קונכייה אחת, ובעברית מקצועית, 'שלדה אחודה'), קבריולֶה (בשפת העם: קבריולֶט), סדאן (בעברית של כתבי רכב: תצורת ארבע דלתות, ובשפת העם מכונית עִם תחת), כידון (של אופנוע ואופניים), לימוזינה (מקור: לימוזין, המקום שבו יוצרו כרכרות פאר) ועוד.

יצאנו לדרך, וגם תהליך הנסיעה, וסביבת החיים של הנסיעה, מוקפים אנגלית. נותנים 'גז' או 'פול גז', ומכאן פועל הסלנג החדש 'לגזגז', נוסח 'גזגזי מכאן' – צאי לנו מהעיניים. נוסעים לאחור? ממש לא. ברוורס. מקבלים דוח? כן, פעם קראו לזה רפורט, שאותו נתן 'טראפיק' – שוטר תנועה.

שפת המוסכים העמומה יצרה פולקלור ערמומי. בהכשרות הפלמ"ח היו שולחים את החבר'ה החדשים בהכשרה להביא מן המוסך 'קונפייטר', והמהדרין ביקשו שיביא גם 'סמיצ'יק' או 'פיסטינים', שמות חלקים חסרי משמעות. פיסטין הוא ככל הנראה שיבוש של 'פיסטון', כלומר, בוכנה. וכל אלה התגלמו במערכון הגששי 'קלאראשו', המתמקד בביקור במוסך: "את האלמנט אני לא מחשיב לך".

חלקי הרכב יצרו מגוון דימויים שחדרו לשפה הלא-מוסכניקית. 'לעשות סוויץ' – לשנות מהלך, או בלשון ווייז: לחשב מסלול מחדש. ספֶּר, גלגל חלופי, הוא קיצור של אנגלית: spare wheel ומשמש למצבים שבהם אדם או קבוצה מגלים שהם בסך הכל חלקי חילוף למקרה תקלה. דימוי חביב הוא 'פול גז בניוּטרל' – פעילות נמרצת אך ללא תשומות, פעילות סרק, בעקבות ניוטרל – הילוך סרק. ואילו 'שחקן קלאץ' בכדורסל הוא שחקן המתפקד היטב במצבי לחץ. משמש גם ביחס לאנשי עסקים.

ולסיום, כמה מונחי אופניים. הכידון, מוט לכיוון האופניים, הוא אמנם שיבוש מצרפתית – guidon – אבל משתלב במילון הפּינגליש. 'סַבָּל' הוא מתקן באופניים המשמש להרכבת משאות או רוכב נוסף. פֶּדלים הם דוושות אופניים, המקור בגרמנית ומכאן הפועל לפדֵל, לדווש באופניים. פרַיילָאוּף הוא סיבוב פדלים חופשי לאחור, גרמנית: ריצה חופשית. רָמָה היא מוט אופניים המחבר בין הכיסא והחלק הקדמי, שיבוש של גרמנית: rahmen. השפּיצים הם חוטי התיל בגלגלי האופניים, בעברית: חישורים, בירושלמית: סילקים, ובכלל-ישראלית: סִיחים, היינו, שיפודים. בתיאבון, וסעו בזהירות.

Read Full Post »

אלה הימים שבין יום השואה ליום העצמאות. בזמן מלחמת העולם השנייה ואחריה פעל היישוב היהודי בארץ להצלת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה והעלה פליטי שואה רבים לארץ במבצע ההעפלה כדי לספק להם מִפְלָט מפני רודפיהם. עם קום המדינה החל מאמץ לאומי לקליטת העלייה ההמונית. בימים אלה ישראל ומדינות אחרות קולטות פליטים מהמלחמה באוקראינה. צמד השורשים פל"ט וקל"ט מציינים פעולות המשלימות זו את זה, וראוי להקדיש לו צמד מאמרים בבלוג. הפעם נתחיל בשורש פל"ט.

השורש פל"ט מצוי בשפות שמיות שונות, כגון בפועל 'פַלַתַ' בערבית (בחילופי ט' ו-ת') שפירושו 'ברח'. רבים מקשרים בין השורש הזה לבין השורש מל"ט, שממנו נגזרו הפעלים נִמְלַט (ברח) ומִלֵּט (הצליל, חילץ). האותיות מ ו-פ דגושה מסמנות עיצורים הנהגים דומה, ולכן סביר שבמקור היה זה שורש אחד שנתפצל לשני אופני הגייה. נ"ה טורטשינר, עורך הכרכים האחרונים של מילון בן-יהודה, קישר בין שני השורשים הקרובים האלה ובין השורש בל"ט, הנהגה אף הוא בצורה קרובה (בחילופי ב' ו-פ'). לדבריו, המשמעות הראשונית של הפועל בָּלַט היא "יצא מעל פני השטח", וגם למילים מהשורש פל"ט יש משמעות בסיסית של הוצאה או יציאה.

הפועל פָּלַט מופיע במקרא פעם אחת לצד שם העצם 'פליט' במובן 'ברח, ניצל' (בדומה לפועל 'נמלט' מהשורש הקרוב מל"ט): "וּפָלְטוּ פְּלִיטֵיהֶם" (יחזקאל ז טז). בלשון חז"ל החל פועל זה לשמש גם במובן 'הוציא (משהו מפיו)', למשל בדיון על בהמה: "היתה מהלכת ופולטת עשבים" (ירושלמי בבא קמא א א); וכן – במובן הפריש או הוציא מתוכו (משהו), כפי שנכתב בכלל ההלכתי על הגעלת כלים: "כבולעו כך פולטו" (בין היתר: פסחים ל ע"ב). לפי כלל זה, כל חמץ (או מאכל אסור אחר) שנבלע בכלי נפלט ממנו באותה דרך שהוא נבלע בו; לדוגמה, סיר שבושל בו חמץ אפשר להכשירו על-ידי הטבלתו במים רותחים. בימינו צירוף זה משמש כביטוי מליצי שמשמעותו 'נכנס לו באוזן אחת ויוצא באוזן השנייה'.

במקרא מופיע גם הפועל פִּלֵּט בבניין פיעל במובן 'הציל, הושיע', למשל: "מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי" (תהלים מג א). הפועל 'מִלֵּט' משמש באותה משמעות במקרא. הפועל הִפְלִיט בבניין הפעיל מופיע פעמיים במקרא בפסוקים קשים לפירוש בדברי הנביאים. באחת מהן פועל זה מופיע בנבואת זעם שבה נמשל הצבא האשורי לאריה מאיים: "שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא […] וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל (ישעיהו ה כט; ראו גם מיכה ו יד). הפרשן שד"ל הציע את הפירוש הזה לפסוק הזה: "ישחק בו ויניחהו לברוח מידו (כדרך שעושות החיות הטורפות), ואף על פי כן לא יוכל הטרף להנצל מידו". ברבדים מאוחרים יותר הפועל 'הפליט' משמש במובן 'הוציא', למשל: בפירוש רש"י לתלמוד (עבודה זרה עו ע"ב): "כבולעו – כענין שבלעו שפת הדוד את האיסור [=את המאכל האסור] יפליטהו ".

הפועל נִפְלַט אינו מופיע במקרא. הוא מופיע לראשונה במגילת ההודיות (אחת ממגילות מדבר יהודה): "וַיִּפָּלֵט גבר", ואחר כך – במדרש שמות רבה (כז, ו): "למקום יפה ברחת ונפלטת". פירוש הפועל במובאות אלה הוא 'נמלט'. בפירושי רש"י לתלמוד (וגם במשנֵה תורה לרמב"ם) פועל זה משמש גם כפועל הסביל של 'פָּלַט' שעניינו הוצאה, כלומר במובן יצא או הוצא מתוך משהו שהכיל אותו, לדוגמה: "שהמים נפלטין וחוזרין ונבלעין" (פירוש על פסחים מ ע"א).

במקרא מופיעים גם כמה שמות עצם שנגזרו מהשורש פל"ט, כגון המילה פָּלִיט, המופיעה בין היתר בצירופים המקראיים פְּלִיט חֶרֶב (למשל: "וּפְלִיטֵי חֶרֶב יְשֻׁבוּן מִן אֶרֶץ מִצְרַיִם אֶרֶץ יְהוּדָה מְתֵי מִסְפָּר", ירמיהו מד כח) וכן שָׂרִיד וּפָלִיט – שרידים מועטים שנותרו מאסון, לדוגמה: "וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שָׂרִיד וּפָלִיט מִפְּנֵי הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם" (שם מב יז). במקרא מופיעה צורת ריבוי חלופית ל'פליט' – "פְּלֵטים מֵחֶרֶב" (שם נא נ). שם העצם פְּלֵטָה משמש במובן 'שארית, שריד (אחרי אסון או צרה)', גם לבני אדם ששרדו אסון וגם לשאריות תבואה בסיפור מכות מצרים: "וְאָכַל [הארבה] אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כׇּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה" (שמות י ה). גם הביטוי שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה מקורו במקרא (דברי הימים א, ד מג). המילה פְּלֵטָה משמשת במקרא גם במובן 'הצלה', לדוגמה: "וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ" (עובדיה יז). המילה מִפְלָט מופיעה פעם אחת במקרא: "אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה [=סוערת] מִסָּעַר" (תהלים נה ט); משמעות המילה היא מחסה שאפשר להימלט אליו.

המילה "פֶּלֶט" משמשת במקרא כשם פרטי (דברי הימים א, ב מז), לצד שמות פרטיים נוספים הקשורים לשורש פל"ט, כגון: "פְּלַטְיָהוּ" (בין היתר: יחזקאל יא א) ו"אֱלִיפֶלֶט" (בין היתר: דברי הימים א, ג ח). נהוג לפרש שמות אלה כשילוב של שם האל עם הרכיב 'פֶּלֶט' הקשור בהצלה וישועה. וכך דרשו חז"ל את שם בעלה השני של מיכל בת שאול, המכונה גם "פַּלְטִי בֶן לַיִשׁ" (שמואל א, כה מד) וגם "פַּלְטִיאֵל בֶּן לָיִשׁ" (שמואל ב, ג  טו): "אמר ר' יוחנן: פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל? שֶׁפְּלָטוֹ אֵל מן העבירה" (סנהדרין יט ע"ב), כלומר שהאל הציל אותו מדבר עבירה.

שם הפעולה פְּלִיטָה מופיע לראשונה בלשון ימי הביניים, בין היתר בכתבי רש"י, לדוגמה בפירושו לכתוב "וְלֹא-תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם" (ויקרא כו יא), כך הסביר את הפועל 'תגעל': "לשון פלִיטַת דבר הבלוע בְדבר". הביטוי פְּלִיטַת קֻלְמוּס מופיע בספרו של הרב פנחס אליהו הורביץ 'ספר הברית', חיבור תורני שראה אור ב-1797 (במהדורתו הראשונה) וכלל גם מאמרים על מדע וטכנולוגיה. בתחילת הספר פנה המחבר לקורא בדברים אלה: "יהי נא חסדך לראות בלוח הטעות, המתקן השיבושים הנופלים בדפוס, אולי משגה הוא, וטעות סופר, […] פליטת הקולמוס, והשמטת הדפוס המבלבל את הענין ומשחית את הכונה" (דף ה, עמ' א). במאה ה-19, בתקופת תחיית העברית החדשה, הוחל להשתמש בפועל 'פָּלַט' גם במובן 'אמר או כתב משהו שלא במתכוון', בין היתר בהקדמתו של אחד העם לספרו על פרשת דרכים א' (1895): "התרתי לעצמי […] למחוק […] בטויים קשים שפלט עטי 'בעידן ריתחא'". הפועל 'נפלט' החל לשמש אף הוא במובן דומה, למשל: "ושגיאה נפלטה מקולמוסו" (מנדלי מוכר ספרים, תולדות הטבע ג', 1872, עמ' 37). גם הפועל 'הִפְליט' החל לשמש במובן אמר משהו ללא מחשבה תחילה או שלא במתכוון. לימים נוצר גם הביטוי פְּלִיטַת פֶּה, ובעידן הדיגיטלי יש גם 'פליטת מקלדת'.

למילה 'פלִיטה' יש עוד משמעויות בתחומים שונים, ואחת מהן מוכרת בעיקר בעקבות משבר האקלים והשאיפה העולמית להגיע לאפס פליטוֹת פחמן.

בעברית החדשה נוצרו עוד מילים מהשורש פל"ט, כגון מַפְלֵט והמונח הרפואי תַּפְלִיט. המילה הנדירה פֶּלֶט (שהופיעה כשם פרטי במקרא, כאמור לעיל, וגם מעט בלשון הפיוט והשירה במובן 'מפלט') קיבלה משמעות מיוחדת בתחום עיבוד המידע והמחשבים, במקביל למילה קֶלֶט. המשך יבוא על השורש קל"ט והקשר בין מילים משני השורשים.

Read Full Post »