Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘כדור הארץ’

ימי המונדיאל הגיעו, וזה הזמן לדבר על החפץ העגול המשגע את העולם – הכדור. המילה עתיקה, גלגוליה מפתיעים, והיא התפשטה לתחומים רבים, לא רק לספורט. היא מככבת גם בעולם הצבאי, ברפואה, במזון, בשמות חפצים שונים ועוד כהנה וכהנה.

המילה 'כדור' מופיעה במקרא, בספר ישעיהו: "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב". המשמעות כאן היא "סבבתי אותך במעגל", וכאן עומדת שאלה שאין עליה הסכמה: האם כ' של הכדור כאן היא כ' הדימוי, כלומר: חניתי עלייך כמו דוּר? דור פירושה מעגל, כמו דור – במעגל. ואולי מדובר כבר כאן במילה שלמה רגילה?  פירוש למקרא, 'מצודת דוד', כותב על הפסוק בישעיהו: "אשכון עליך גייסות מסביב, ככדור הזה שהיא עגולה", אבל יש לזכור שזהו פירוש מאוחר, כאשר המילה 'כדור' כבר הייתה שגורה.

מכל מקום, 'כדור' הפכה מילה גנרית לכל גוף עגול. כבר מאות שנים אנחנו יודעים שכדור הארץ עגול, אם כי בימי הבערות המודרנית יש מיליוני שוטים המשוכנעים שהוא שטוח דווקא. הכוכב שעליו אנו חיים הוא 'כדור הארץ', כבר מימי הביניים. אבן עזרא כותב בפירוש לתהלים: "וטעם וים רחוקים בעבור היות חצי כדור הארץ ימים". המונח התחזק גם בהשפעת שפות שונות. ביידיש מדובר על 'ערדקײַלעך', בגרמנית: die Erdkugel ובערבית: אַלְכֻּרָה אַלְאַרְדִיָּה. יהודה עמיחי כתב: "ועדיין/ כדור האדמה סובב/ מכוסה שטיחי ארצות".

מכאן החל הכדור לנדוד למקומות הנראים היום מוזרים מעט. למשל, קליע של רובה, שצורתו היא דווקא צורת גליל שראשו מחודד. הסיבה לכך היא בגרמנית, שבה קראו לקליעים של רובה, או לפגזים של תותח, כדור (Kugel), כי צורתם בעבר הייתה צורת כדור, כפי שאפשר לראות עד היום לצד תותח נפוליאון בעכו. סופרי ההשכלה הלכו בעקבות הגרמנית וקראו לקליעים ולפגזים 'כדורי אש' או 'כדורי ברזל'.

שימושי המלחמה הולידו פתגמים וניבים, ובראשם הפתגם המקברי "לכל כדור יש כתובת", הקובע כי מותו של החייל במלחמה הוא בלתי נמנע ונגזר מראש. במקור באנגלית יש משחק מילים: Every bullet has its billet. אמרה זו כלשונה מיוחסת למלך ויליאם השלישי מן המאה ה-17. הניב "נלחם עד הכדור האחרון", כלומר, נלחם ללא פשרות, סירב להיכנע, מקורו באנגלית: fight to the last bullet, ובגרמנית: bis zur letzten Kugel kämpfen. 'כדור בראש' שייך לז'רגון עברייני- משטרתי, ופירושו: חיסול ממוקד.

השימוש ב'כדור' בתחום הרפואה מוזר מעט. לגלולות צורות מגוונות, וכמעט אף אחת מהן אינה כדורית. ואכן, 'כדור' נחשבת היום מילה 'עממית', אבל היא הנפוצה ומקורה אינו מוזר כל כך. כמעט בכל השפות המוכרות לנו המילה קרובה לכדור רפואי, גלולה, היא – pill באנגלית, פילולה ביידיש וכך בגרמנית, בצרפתית ועוד. מילים אלה התגלגלו כולם ממקור לטיני משותף: פּילה, במשמעות כדור. נראה שהמקור לשימוש הזה הוא הצורה הכדורית של טבליות התרופה במאות קודמות.

אנחנו גם נוהגים לאכול כדורים בטעמים וחומרים שונים, ובראשם 'כדור בשר', כשהכוונה בדרך כלל לקציצה מבושלת ברוטב, וצורתה אכן עגולה. זהו תרגום מהמילה האנגלית meatball. ממתק אהוב הוא 'כדור שוקולד', אבל הכדור המסורתי הוא דווקא 'קיגל', כדור ביידיש, העוגה המתוקה שצורתה עגולה, השלמה תואמת לחמין של שבת.

'כדור שלג' הוא פיסת שלג מגולגלת המשמשת למשחק, אבל המשמעות התרחבה למצב של חוסר שליטה על עניין ההולך ומחמיר. כך בצרפתית בהוראה המורחבת: faire boule de neige (לעשות כדור שלג), ובאנגלית: to snowball. מקור הדימוי בכדור שלג המתחיל לרדת במורד הר, נדבק אליו עוד ועוד שלג ומהירותו עולה, עד שבהגיעו למטה בצורת מפל שלג יש לו כוח הרס עצום. הצירוף נהוג גם בשפת העסקים, בהוראת תהליך שבו פקודות לסיוג הפסדים מביאות ללחץ על המחירים ולהגברת התהליך.

'כדור פורח' הוא מתקן תעופה עגול, המרחף על-ידי חימום האוויר הכלוא בו, או מילויו בגז קל מהאוויר, ונע בחסדי הרוח. בעיתונות התחייה קראו לו 'ספינה אווירית', ועליו שרים שיר ילדים, שהוא גם ריקוד: "כדור פורח/ מתנפח/ מתכווץ/ ומתפוצץ". העטים שאנחנו משתמשים בהם הם בדרך כלל עטים כדוריים, כי קצה העט שאנו כותבים בו הוא כדור קטן של דיו. בשנות השמונים של המאה הקודמת פרצה מכונת הכתיבה החשמלית 'כדורית', ונעלמה כלעומת שבאה. ואיך נולד שמו של בית הספר החקלאי כדורי בגליל, שבעבר למדו בו אנשים רבים שהפכו למנהיגים, וביניהם יצחק רבין? הוא נקרא כך כי נוסד מכספי עיזבונו של איש העסקים היהודי יליד עיראק סר אליס (אליהו) כדורי. אלא שכדורי זה הוא שיבוש של ח'דורי, שמשמעותו – הירוק. אליהו הנביא, למשל, נקרא הנביא הירוק, כי נחשב לנביא המוריד גשם.

נשוב לספורט. משחקי הכדור השונים יצרו לעיתים הרכבים, בעקבות אנגלית ושפות אחרות: כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדור מים, ולבעלי השרירים – כדור ברזל. המשחק 'כדור בסיס' לא נקלט בארצנו, ובמשחק הכדורת מגלגלים כדורים כבדים. במדרש 'כדורת' היא כדור קטן.  

המשחק בכדור אינו חדש. בלשון חז"ל מדברים על "אנשים שמשחקים בכדור". מדרש חז"לי שיש בו משחק מילים מעיד גם הוא שמשחקי כדור היו מקובלים באלף הראשון, בהתייחסות לפסוק בקהלת: "'דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות נטועים': בעלי אסופות נתנו מרועה אחד כדור של בנות. מה הכדור של בנות מזרקין בו לכאן ולכאן. כך היו הדיברות מזרקין בסיני". במדרש יש אפילו תיאור שמזכיר משחק כדורסל, למרות שהמשחק הזה הומצא רק בימינו: "מה כדור זה מקלעין בה הידיים ואינה נופלת, כך משה קיבל תורה מסיני" (קהלת רבה יב).

ממשחקי הכדור נוצרו שני שורשים גזורי שם: כד"ר וכדר"ר. במסכת עבודה זרה אחד מסימני הביצים הוא שהיא 'כודֶרֶת', כלומר עגולה. במדרש קהלת הכדור "מתכדר מיד ליד", כלומר, נמסר. מתכדר פירושו גם הפך לכדור. הפועל כדרֵר מתייחס לשני ענפי הספורט המובילים, כדורגל וכדורסל, ומתייחס להעברת הכדור באמצעות הרגל או היד תוך התקדמות.

משחקי הכדור השונים יצרו שורה של דימויים. מי ש"הכדור בידיים שלו" הוא בעל היוזמה, ויש לחכות לתגובתו. הניב הזה לקוח ממשחק הכדורסל. מי ש"הכדור במגרש שלו" אמור לפעול או להגיב. הצירוף לקוח ממשחק הטניס ומקורו באנגלית: The ball’s in his court. גם משחק הכדורעף הוליד ניב: "הרים להנחתה". 'כדור משחק' הוא דימוי לאדם או גוף שכוחות חזקים ממנו שולטים בו ומשתמשים בו. גרמנית: der Spielball. בעקבות כל אלה נולד הפתגם הפילוסופי, מעין טאוטולוגיה: "הכדור הוא עגול", כלומר, אין לדעת מה יתרחש, במשחק, וגם במשחק החיים. מקור האמרה בפרשנות למשחקי כדורגל, ובאנגלית: The ball is round.

Read Full Post »

מדי פעם צצה הטענה ש"העברית היא אם כל הלשונות". הטענה הזו נסמכת על האמונה התמה והנחושה שסיפורי המקרא, כולל קורות אדם הראשון, נוח וממשיכיו אינם מיתוסים אלא תיעוד היסטורי. במסגרת האמונה הזו גם סיפור מגדל בבל היה וגם נברא, ומכאן שבימי קדם שלטה שפה אחת בעולם, עברית כמובן, ולאחר מגדל בבל השפות 'נבללו', העברית התפזרה בגירסאות שונות ברחבי העולם, וכל השפות עלי אדמות הן צאצאיה החוקיים.

לאמונה הזו, למותר לציין, אין ידיים ורגליים לא במדע הלשון, לא בידע המצטבר שלנו על התפתחות השפות, לא בהיגיון הפשוט, וכמו שאומרת הפרסומת: לא. פשוט לא. אלא שלצד האמונה לקחו על עצמם כמה אנשים חרוצים להוכיח את תקפותה באמצעים שהם מגדירים מדעיים. ההוכחה לכאורה נשענת רובה ככולה על דמיון בין מילים עבריות למילים משפות שונות. דמיון בין מילים הוא תופעה מוכרת ונפוצה. מילים משפות שונות דומות זו לזו כמעט תמיד – במקרה. כדי להוכיח קשר של ממש בין מילים דומות ואפילו זהות יש להציג מסלול סביר של השפעה. ברור לכל שהדמיון ולמעשה הזהות בין 'סנדל' ו'בסיס', הקיימות גם בעברית וגם באנגלית, אינו מקרי, אלא נובע מההשפעה היוונית הישירה על העברית בתקופת הכיבוש היווני, ועל האנגלית כשפה הודו-אירופית. ברור לכל שהדמיון בין מילים בעברית ובערבית השמיות אינו מקרי. ידוע על פי המחקר שהמילה העברית קָנֶה והמילה האנגלית cane דומות כי מקור שתיהן באכדית. הגמל העברי והגמל האירופי מקורם בגמל השמי הקדום. 'יין' העברית לצד wine האנגלי ומילים דומות בשפות רבות מקורן בהודית עתיקה.

אף אחת מהדוגמאות האלה אינה מצביעה על השפעתה של העברית. על השפעה זו נכתב כאן לאחרונה, אך היא מאוחרת הרבה יותר ומוגבלת למדי. ובכל זאת נכתבו טקסטים שלמים כדי להוכיח שהעברית היא אם השפות. בשנת 1989 פירסם יצחק מוסזון עבודה מקיפה ובה הביא דוגמאות רבות של דמיון בין מילים עבריות רבות מן המקרא  למילים בלשונות אחרות. המחקר זכה ללא מעט אוהדים, אף כי פחות מאלה המאמינים שכדור הארץ שטוח. אחת מהן כתבה לי: "העובדה שעשרות אלפי מילים בכל שפות העולם דומות יותר מדי לעברית מצריכה להתייחס לטענה הזאת ברצינות. לדוגמא: יגון ו-agony;  לבן ו-albino; נושן ו-ancient; עתיק ו-antique. האות השמינית חי"ת והספרה eight;  עין ו-eye;  פירות ו-fruit; גרעין ו-grain; חלול ו-hollow; ידיעה ו-idea; ילד ו-lad, שומר העברי וסמוראי היפני, ועוד". אוהד נוסף נחרץ יותר: "היכול להיות ויכוח כי earth בא מהמילה ארץ? הדוגמאות ממש זועקות לשמים!  theoria מהמילה תורה. chaise  (בצרפתית כסא) מהמלה כס. table (שולחן) מהמלה טבלה, ועוד אלפי דוגמאות של מונחים ומושגים בסיסיים".

מאמין נוסף מרחיב את תחולת ממצאיו של מוסזון למקומות נידחים: "מוסזון מצא שחלק מהמילים העבריות חדרו לאנגלית דרך שפה אמצעית כגון להגים אינדיאניים, שפת ילידי הוואי, צרפתית ועוד. גינזה, רובע העסקים במרכז טוקיו,  מקורו בגנזך, שפירושו אוצר המלך בעברית הקדומה. סקאנק הבואש מקורו במילה האינדיאנית צחנח, שיבוש של צחנה. לוייתן הוא leviathan. דורמיר הצרפתית, לישון, מקורה בשורש רד"ם העברי. ועוד: source הוא שורש, camel הוא גמל, aura היא אורה, side הוא צד, wine הוא יין ומקורו עברי,   evilהוא אוויל (במובן רע, רוע), suffix הוא סוף". באבוריג'ינית, מוסיף המאמין הנלהב בעקבות מוסזון, שפת ילידי אוסטרליה, דורוכו פירושה דרך. "האבוריג'ינים היו מנותקים דורות רבים משאר המין האנושי, ואין הסבר מדעי טבעי כיצד חדרו לשפתם מילים בעברית אלא אם כן נקבל שהעברית היא אם הלשונות, ובשפה זו דיברו בזמן הקדום של העולם, אך בגלל חוצפתם של בוני מגדל בבל כלפי ה', ה' בלל את שפתם, והפיצם בכל העולם. שפות היסוד של בוני מגדל בבל היו כולן פשוט שיבושים של העברית".

מוסזון, מוסיף הכותב, "מסיק שהעברית היא מדע מדויק", וכל מילה מבטאת רעיון, ואינה אוסף מקרי של הגאים כמו שבשפות אחרות. למשל, 'כלב' שווה 'כולו לב'. על פני הכלב יותר מאשר חיות אחרות ניתן לראות באופן בולט האם הוא שמח, עצוב, רגוע או כועס".

ספר נוסף בכיוון דומה הוא "שפת כל הארץ", מאת עמנואל גרנצ'ז. שלא כמו ספרים קודמים בנושא שהצטיינו בדמיון פורה בלבד, גרנצ'ז מלווה את ממצאיו בעיון בספרי מחקר רבים, והוא נחרץ פחות. בכך מסתכמות המילים הטובות, וכל קשר בין עיוניו של גרנצ'ז לטקסט שהנפיק מקרי בהחלט. גרנצ'ז תוהה למשל על הקשר בין 'שורש' לבין source, או בין 'סגור' ל-secure. כך בין  'נוגה', שפירושה אור, לבין nox הלטינית שפירושה לילה.

הקוראים שנשבו בקסם התיאוריה, והחוקרים מטעם עצמם מוסזון, גרנצ'ז ואחרים, חייבים להחליט אם עמדתם נשענת על  הבלשנות ההיסטורית, או שהם מתייחסים אליה רק אם היא נוחה לאמונה הדתית. ערבוב השתיים אינו אפשרי. הדוגמאות שמביא מוסזון הן ממש מגדל בבל של עניינים לשוניים בלתי קשורים. חלק מהמילים העבריות הן תלמודיות ומקורן ביוונית. 'טבלה' התלמודית ו-table האנגלית אכן באו מאותו מקור לטיני-יווני: tabula. גמל ויין אכן מקבילות כאמור למילים בעברית, אבל העברית אינה מקורן. לוייתן העברית הגיעה לשפות אירופה באמצעות תרגומי התנ"ך.  fruit לעומת זאת התגלגלה מהפועל הלטיני frui, שפירושו ליהנות, בעוד 'פרי' קשור לשורש השמי הנפוץ פרה, הקשור להתרבות המינים בטבע, וממנו נגזרו גם 'פרו ורבו' ו'פריון'. idea  פירושה מחשבה ומקורה מיוונית: idein, לראות, שום קשר ל'ידיעה', מן השורש השמי העתיק יד"ע או וד"ע. 

מוסזון  מתעלם מהמבנים השונים של השפות. כך נו"ן במילה "אלבינו" היא חלק מסופית –ִינו, בעוד ב'לבן' מופיעה נ' שורשית. suffix נולדה מחיבור לטיני של שתי מילים: sub+figere, תַת+להדק, שום קשר ל'סוף'. antique  בנויה מ-ante (לפני)+הסיומת que, בעוד 'עתיק' נגזרת מהשורש השמי עת"ק וכאן ק' היא שורשית. והרשימה חלקית.   

גם חיבורי המשמעות המובאים בשמו של מוסזון רופפים מאוד בדרך כלל. 'אוויל' איננו רשע, ו-evil איננו שוטה. המילה האנגלית  agony (סבל) נולדה מהמילה היוונית agon שפירושה תחרות, בעוד 'יגון' העברית מתקשרת ל'וג'י' הערבית שפירושה כאב. על הקישור בין רובע גינזה שבטוקיו ל'גנזך' אין להכביר מילים. באותה מידה אפשר לומר ששמו של רובע הארלם בניו יורק נקבע במקרא, והוא רובע "הערלים", מפני שיש בו פשיעה רבה. האבוריג'ינים ישמחו לדעת שבזכות מילה אחת באחת מעשרות השפות שלהם הדומה במקצת למילה עברית הם זכו לתואר צאצאי בוני מגדל בבל.  ובאשר לכלב, סופרי המקרא אהבו כלבים הרבה פחות מאשר מר מוסזון, והוא נחשב בדרך כלל יצור נקלה ובזוי. בכל מקרה בעניין 'כולו לב' מדובר במדרש לשון מפותל ולא ב'עובדה מדעית'. הטענה שהעברית היא 'מדע מדויק' (כלומר, מין פיזיקה או מתמטיקה לשונית-תאולוגית) לעומת יתר השפות היא כבר קשקוש מוחלט.

אין רע באמונות, גם אם הן חסרות כל בסיס עובדתי. זה טיבה של אמונה. יש רע במניפולציה של העובדות ושל התהליך המדעי בשירות האמונה. המניפולציה האמונית-פסאודו מדעית של שוחרי העברית כאם כל השפות נמצאת במקום הרע הזה.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »