Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ישיבה’

השפה העברית לא צמחה בחלל לשוני מבודד. מילים נשאלות משפה לשפה, וגם משמעויות נשאלות משפה לשפה. כאשר מילה מרחיבה את משמעותה בשפה כלשהי, דוברי העברית נוטים להרחיב את משמעותה גם בעברית. התהליך הזה נקרא 'שאילת משמעות'. למשל, המילה המקראית 'כוכב' מקבילה למילה האנגלית star. המילה האנגלית הורחבה ל-movie star – כוכב קולנוע, המילה העברית 'כוכב' הורחבה בהתאם, ומאז היא משמשת במשמעות אדם מצליח ובולט בתחומו, ולא רק בקולנוע.

שאילות משמעות מתרחשות בכל תחומי השפה והחיים; עיקר ההשפעה היא משפות אירופה, ובעיקר הגרמנית והאנגלית. כך המילה הגרמנית Bewegung פירושה גם תנועה פיזית וגם ארגון, וכך גם באנגלית: movement. באמצעות שאילת משמעות נקראים ארגונים גדולים 'תנועות' גם בעברית: תנועת העבודה, התנועה הקיבוצית ועוד. המילה הגרמנית Stand מקבילה בעברית למילה המקראית 'מעמד', שפירושה מצב או כַּן, מקום עמידה יציב. בגרמנית המילה הרחיבה משמעות: מעמד הוא גם שכבה חברתית-כלכלית. בעברית הורחבה משמעות 'מעמד' בהתאם: מעמד הפועלים.

המילה 'מעגל' לתיאור תופעות חברתיות כמו מעגל העוני, מעגל הזנות ועוד היא שאילת משמעות מאנגלית של המילה circle: מעגל העוני: vicious circle of poverty, מעגל השפעה: circle of influence. תהליך דומה מתאר איך התגלגלה המילה 'חוג', שפירושה מעגל, למשמעותה כקבוצה, כגון: חוג כדורגל, חוג ריקוד.

עולם החפצים זוכה אף הוא לשאילות משמעות. תרגום שאילה רב-לשוני הוא בשימושי המילה 'כפתור'. מקור המילה בתנ”ך, בצירוף 'כפתור ופרח' (שמות כ”ה 33), המתאר קישוט דמוי פרח – כפתור הוא הניצן שממנו יוצא הפרח. איך הגיע הכפתור אל הכותונת והמעיל? אליעזר בן יהודה מגדיר במילונו את 'כפתור' במשמעותה הבוטָנית, אך קושר אותה להוראתה כחפץ לבוש: "דבר עבה קצת עגול, כמו מה שמתהווה בצמחים, שמקום שיציץ שם הציץ או יסתעף הסעיף". בן יהודה נסמך על המילה הצרפתית bouton, שפירושה גם ציץ הפרח וגם כפתור הבגד. השימוש במילה אף הורחב למתג החשמל בצרפתית ובאנגלית, ומכאן גם בעברית, על פי הצורה העגולה של חלק ממתגי החשמל.

תהליך דומה אירע גם למילה המקראית 'סוללה'. בתנ”ך היא תל עפר המשמש למצור על עיר, בדרך כלל לצורכי הגנה. היא נגזרה מהשורש סל"ל, או כדברי רש"י: "על שם שסוללים וכובשין אותה במקבות כדי שיתקשה". עם השנים התרחבה המשמעות למערך מבוצר כלשהו, ומאוחר יותר למערך תותחים, ומכאן ‘סוללה ארטילרית’, ובימינו גם ‘סוללת טילים’. הסוללה הזאת נקראה באנגלית battery, מערכת תותחים, בעקבות הפועל הצרפתי batter שפירושו להכות. באנגלית battery הרחיבה משמעות, ופירושה גם מערכת כלים כלשהי הניצבים זה לצד זה, למשל כלי נגינה או כלי מטבח. מאחר שהסוללה החשמלית הראשונה הייתה מערכת דסקיות של מתכות שונות, היא נקראה גם כן battery. כשחיפשו בעברית החדשה שם לסוללה החשמלית, העתיקו מאנגלית את battery, והרחיבו אותה מסוללת תותחים למשמעות הנוספת – סוללה חשמלית, או בגרסה הישראלית, בטרייה.

המילה טובין במשמעות מוצרים שנועדו לשימוש היא צורת רבים של 'טוב'. היא נוצרה בעברית החדשה בשאילת משמעות בעקבות המילה האנגלית goods באותה משמעות.

עולם הניהול שאב מילים רבות משאילת משמעות. למשל, מה מקור המילה 'ישיבה' במובן של פגישה עסקית? בגרמנית Sitzung פירושה גם ישיבה פיזית, וגם ישיבה במשמעות פגישה או מפגש דיון. המילה 'משרד' שחודשה בעקבות 'בגדי שרד' מהתנ"ך משמשת במקורה במשמעות החדר או האתר שבו מתקיימת פעילות מוסדית כלשהי. עם הקמת המדינה היא הורחבה למשמעות תיק או תפקיד בממשלה כמו 'משרד האוצר'. ההרחבה נשענת על המילה האנגלית office – שהיא גם משרד פשוט, וגם תחום ממשלתי.

כך גם בתקשורת. מהיכן הגיעו התחנות לרדיו? שאילת משמעות. באנגלית המילה station מתייחסת למתקן סטטי ויציב, ועל כן נקראו מבני הרדיו 'תחנות', והעברית בעקבותיהן. גם הערוצים השונים, במקור ערוצי נחל, קיבלו משמעות תקשורתית בעקבות channel האנגלית.

תחום הבריאות נהנה אף הוא מהתופעה. בראש צועדת האחות, שאילת משמעות מהמילה הגרמנית Schwester שפירושה גם אחות ביולוגית וגם אחות רפואית. החיבור נולד בתקופה שבה שימשו נזירות בתפקידים רפואיים. ולהבדיל, המונח 'צמח' לאדם שאיבד את רוב תפקודיו הוא שאילת משמעות מאנגלית – vegetative state. המקור לדימוי הוא התפיסה שהאדם מקיים פעילות בסיסית כחילוף חמצן או חילוף חומרים כמו צמח, אך כמו הצמח הוא נעדר הכרה ופעילות מוחית.

בתחום הספרות נמצא שהמילה 'גיבור' משמשת בתחום הספרות והתיאטרון בעקבות hero באנגלית, למרות שהדמות המרכזית אינה דווקא מי שמבצעת מעשי גבורה. בשירה ובפיוט נעשה שימוש ב'חרוזים', וכאן מדובר בתרגום שאילה ותיק מאוד, מאז ימי הביניים. 'חרוז' במשמעות פריט במחרוזת מופיע במקרא: "צווארך בחרוזים" בשיר השירים. בלשון ימי הביניים הייתה השפעה רבה לערבית, בין היתר בתחומי הספרות והשירה. המילה הערבית 'נט'ם' פירושה גם פריט במחרוזת, ובהשאלה פסוק שקול בשירה. חכמי העברית של התקופה שאלו את המשמעות המורחבת של נט'ם, והעבירו אותה כמשמעות מורחבת ל'חרוז'.

במוזיקה מדברים על סולמות. זו שאילת משמעות מן המילה האנגלית scale, שפירושה אמצעי מדידה המחלק תחום מסוים לשלבים. זאת בהשפעת המונח הלטיני סקאלה, שפירושו סולם פיזי וגם סולם מוזיקלי.

בשנות החמישים הוחלט לקרוא לתחום הריגול 'ביון'. המילה החדשה הרימה הרבה גבות, ומתברר שזו שאילת משמעות מן המילה האנגלית intelligence, שפירושה גם תבונה וגם ריגול. 'ביון' היא משל לשימוש הרב שנעשה בתחום הצבאי-בטחוני בשאילת משמעות. למשל, המילה המקראית 'אש' התרחבה להוראת תחמושת שיורים מכלי ירייה, ומשמשת גם כפעולת דיבור, כלומר, זוהי מילת הפקודה לפתוח באש; כל אלה בעקבות הוראותיה של המילה האנגלית fire. את המילה 'כדור' בהוראת תחמושת טבעו סופרי ההשכלה כתרגום למילה הגרמנית Kugel, שהוראתה גם כדור עגול, ובהרחבת משמעות כדור רובה או תותח. הם הציבו אותה בעיקר בצירופים כגון 'כדור ברזל' ו'כדור אש'.

המילה התלמודית 'בסיס' שמקורה יווני בהוראת יסוד או תחתית, התרחבה להוראת מחנה או מתקן שכוח צבאי יוצא מהם למילוי משימותיו, בעקבות המילה האנגלית base. המילה החדשה 'מבצע', שהוראתה פעולה צבאית או תהליך הוצאה לפועל של משימה, חודשה בעקבות המילה האנגלית operation, שהוראתה המילולית מהלך ביצוע, והורחבה באנגלית לתחום הצבאי. באנגלית היא משמשת גם בתחום הרפואה בהוראת ניתוח, משמעות שלא אומצה בעברית. גם המונח 'אש ידידותית' שימש בעבר כשאילת משמעות מהביטוי האנגלי friendly fire, אבל הוחלף ב'ירי דו-צדדי', ובקיצור 'ירי דו"ץ'.

שמות התואר 'יבש' ו'רטוב' מתייחסים בשפה הצבאית לתחמושת: יבש הוראתו ללא תחמושת חיה, רטוב – בתחמושת חיה. מקור המונחים הוא באמצעות שאילת משמעות מן הצבא האמריקני: dry run, אבל הצבא האמריקני שאב אותו מאימוני מכבי האש מראשית המאה העשרים, שם 'תרגיל יבש' (dry run) הוא תרגיל ללא מים, ו'תרגיל רטוב' (wet run) הוא תרגיל עם מים, כלומר, תרגיל מלא. 

ולסיום, גם הסלנג זכה לכמה וכמה שאילות משמעות מרנינות. "השמן קיבל פנסים בעיניים" בשיר השכונה? 'פנס' היא שאילת משמעות מהביטוי המקביל באנגלית: shiner, הזורח או המנצנץ, ולפי השערה אחרת מקורו דווקא ברוסית. בסלנג של פעם הונאה משועשעת נקראה 'מתיחה', שאילת משמעות מהשפה הגרמנית. בשפה זו aufzihen פירושו לעבוד על מישהו, להונות באמצעות תעלול, והמשמעות המילולית: למתוח. גם הפועל 'לסבן' במשמעות דומה מגיע מגרמנית – einseifen שפירושו גם להשתמש בסבון וגם להונות. מכאן התגלגל גם הכינוי 'סבון' לאדם רכרוכי שאפשר להונות אותו. ויש גם תהליך הפוך, כאשר שאילת משמעות משמשת כלשון נקייה. מה מקור המילה 'ישבן' שהחליפה את 'תחת' ואחרים? זו שאילת משמעות מהגרמנית, שבה העכוז הוא Gesäss, מה שיושבים עליו. השימוש במילה מוכר החל משנות החמישים של המאה הקודמת. אגב, בימי תחיית הלשון 'ישבן' היה שם חלופי לקולוניאליסט, אבל זו כבר אופרה אחרת.

Read Full Post »

ד"ר רוביק רוזנטל / ההצגה? למות! הפוסט? אהבתי! הישיבה? מיצינו!

מספרים לנו שההומו-סאפיינס הגיע להישגיו האדירים בזכות השפה, או "המהפכה הלשונית". זה כנראה נכון, אבל הקשבה מוקפדת לדרך שבה ההומו-סאפיינס המודרני משתמש בשפה, מעלה חשש שתוך כמה דורות, או כמה מאות, השפה תחזור אל הקונכייה שממנה יצאה. דוברי השפות באשר הם, מספר לנו גיא דויטשר בספרו "גלגולי לשון", הם עם עצלן. ביד אחת (או פה אחד) הם בונים, וביד שנייה הורסים. מנגנון ההרס הוא אחד המפתחות להבין איך שפה משתנה, מתפתחת וגם מתנוונת.

אחד הגילויים של מנגנון ההרס הזה הוא תאוות הקיצור. האמריקאים, למשל, הופכים כל סלבריטי לסֶלֶבּ, כל victim (קורבן בסדרות הפשע) ל-vic, כל דוקטור לדוק, והרשימה ארוכה. המילים העבריות קצרות מלכתחילה ולכן התופעה הזו מצומצמת, ובכל זאת אפשר היה לשמוע את אברי גלעד אומר בשעשועון טלוויזיה "היום נדע חַדְמָש מי הקבוצה המצטיינת", ואת אבי לוזון מגדיר את אוהדי בית"ר ירושלים "זרע פורען". חז"לינו הביאו לעולם את ראשי התיבות, והיום מוסרים ד"ש, הולכים לבג"ץ ומשלחים כטב"ם לשטח אויב. ובכל זאת, דוברי העברית מקצרים צירופי לשון ומשפטים שלמים לתיאבון, לפעמים לצורך יעילות, אבל בדרך כלל מעצלות גרידא. את התופעה הדיבורית הנרחבת הזו אני מכנה "מחלקת קטועי הגפיים".

שיטוט בזירת שפת הדיבור מגלה לנו, למשל, את ביטוי הזלזול "איפה?!", מעין קיצור של משפט מדומיין: "איפה הדבר עליו אתה מדבר מתרחש, אין סיכוי שזה יקרה!". כשמספרים לנו סיפור מדהים, חיובי בדרך כלל, התגובה הישראלית היא "די!", מלווה לעיתים בדחיפה, קיצור של "די לספר לי דברים מדהימים כאלה, לא מאמין לך!", המזכירה את get out! האמריקני. ומה דעתכם על משפט כמו "האמת, זה נראה כמו טיוח של המשטרה"? מאחורי 'האמת' מסתתרים כמה ביטויים חלופיים: "למען האמת", "האמת ניתנת להיאמר", ואפילו "האמת היא ש…"

עקרון קטועי הגפיים הוא אחד: כדי לבטא רעיון שלם יש צורך במשפט, או לפחות בצירוף לשון דו-רכיבי. במקום המבע השלם אנחנו בוחרים מילה אחת או רכיב מהמשפט, ואלה אמורים לייצג גם את החלק הקטוע. אחת הדוגמאות לכך בעברית היא השימוש בשם הפועל. הארוחה לא הייתה מה שציפינו? "להקיא!" (תרגום: "אני רוצה להקיא"). ההצגה הייתה מרגשת? "להתעלף!" מדהימה ברמות על? "למות!" יוצאת מגדר הרגיל? "אין!", קיצור של "אין מילים", או "אין דברים כאלה".

"אין" מרחיבה את תמונת קטועי הגפיים. היא מייצגת משפט שלם, שממנו נקטע הנושא (דברים כאלה). לפעמים נקטע הנשוא ("כאילו מה?" – קיצור של "כאילו מה קרה בעצם?"). דוגמה מעניינת היא הנוהג להגיב על שאלה ב"אני אין לי שֶמֶץ". שמץ הוא כַּמָּת, אין לו משמעות או תפקיד בלי השם שהוא מכמת, במקרה זה: 'מושג'. כאן ניכרת השפעה של קיצור אנגלי מקביל: I don’t have a faintest…. בדרך כלל הקיטוע חל על המושא במשפט. הניב "לא שׂם" הוא קיצור של ביטויי סלנג בוטים נוסח "לא שם זין", "לא שם קצוץ" ועוד. מדברים יותר מדי? "מיצינו!" (את הנושא). אתה מדבר יותר מדי? "סתום!" (את הפה), גם כאן בהשפעה אנגלית: shut up!. אתה מדבר דברי הבל? "עזוב!" רעיון מוצא חן בעיניך? "קניתי!" אתה מתרברב במה שעשית? "ראינו! שמענו!" מעודדים אותך לספר כל מה שאתה יודע? "שפּוך!" אתה מתעצבן? "תרגיע" (את עצמך, כמובן). לא נראה לך שמה שמספרים לך נכון? "תתפלא!", כלומר, "תתפלא לשמוע שמה שאתה מפקפק בו אכן מתקיים". ומה אמרה נערה בעת מחזור אי שם בעשורים רחוקים? "קיבלתי!" הקיטוע הנפוץ ביותר בימים אלה הוא "אהבתי", אושיית רשת לשונית.

במקבץ אחר של קיטועים נקטע חלק של צירוף לשון. לפעמים הוא נעשה באופן חד-פעמי ובהיסח הדעת. חברת הכנסת רוחמה אברהם אומרת לדן מרגלית: "האמת היא שאצלך עברתי את הטבילה לפני שלוש שנים". היא לא טוענת שהתנצרה חלילה, למרות שהביטוי השלם "טבילת אש" מקורו בנצרות. ליברמן לניסים משעל: "אחרי ההתנתקות מעזה תהיה יותר שפיכוּת". משה אלפרון במעריב: "כבר שתים-עשרה שנה אין לי עבר". עבר פלילי, למי שפספס. על פלוני מספרים שהוא "חולה במחלה חשוכה". שדר לפני משחק מספר ש"כל השחקנים חדורים". התלהבות, כמובן. לפעמים ביטוי סלנג מתקצר לביטוי סלנג משני. "המופע היה ממש ברמות", כלומר, ברמות גבוהות, או ברמות-על, ובנוסח חדש: ברמות של כלה. "הארוחה הייתה ליגה". ליגת העל, כמובן, ואולי ליגת האלופות. "החתונה הייתה סוף", כלומר, סוף הדרך, כלומר, נהדרת ועילאית.

אוהדים מתוסכלים במגרש או צופים מתוסכלים במופע נהגו לצעוק "את הכסף!" – תחזירו את הכסף ששילמנו. קריאה עכשווית ונפוצה המיוחסת לאיש ציבור שסרח היא "הביתה!", כלומר, "לך/עוף הביתה!" מי שלוקח על עצמו תשלום, כיסוי נזקים או ארגון דבר מה מסתפק ב"עלַי!", ומי שמבקש סבלנות יאמר פשוט "שנייה!", שמאחוריה מסתתר סיפור שלם: "המתן נא שנייה במטותא". קיצור חביב המקובל בתקשורת מתייחס לפירוק קשר מתמשך: "גלית גוטמן ההורסת וזיו קורן המפיל כבר לא", "ביבי וכחלון כבר לא". כבר לא יחד, כמובן.

לא מעט ביטויים שהפכו חלק מהסלנג ושפת הדיבור בכלל הם קיצורים של משפט שלם המסתתר מאחוריהם. רצית משהו שאינו ניתן להשגה? "היית מת!" (לקבל את אותו משהו). מלך קטועי הגפיים של העשורים האחרונים הוא "חבל על הזמן". מאחוריו מסתתר המשפט "חבל על הזמן שעלינו להשקיע בשבחי העניין (או בגנותו)". "חבל על הזמן" נתפס ארוך מדי, וקוצר לראשי תיבות כמו חבל"ז, או במשפט בנוסח: "המסעדה הזאת ברמות על שֶחָבָל". הביטוי הכל-ישראלי "יש מצב" ומולו "אין מצב" מכיל משפט שלם, בנוסח "יש מצב עתידי או אפשרי שבו אפשר יהיה לבצע את העניין".

הביטויים הקטועים אופייניים לברכות וקללות. "בוקר טוב!" הפך ל"בוקר!", בדרך האמריקנית. "נתראה בשמחות" הוא כבר מזמן מקוצר: "בשמחות!" "בחיאת!" היא שבועה ערבית שנקלטה בסלנג – בעקבות סדרת שבועות שמקורן בערבית: בחיאת רבק, בחיאת זומזום, בחיאת אללה ועוד. הגרסה העברית המקוצרת היא "בחיים!" (לא יקרה דבר כזה). "לא עלינו" הוא קיצור של המשפט: "לא עלינו ייאמר", כלומר, מה שקרה למישהו לא קרה לנו, ברוך השם. המקור ביידיש, שממנה קיבלנו גם את "שלא נדע", קיצור של הביטוי "שלא נדע מצרות". ביטוי הזלזול הבוטה הוא "לֵך!", דווקא בהגייה מוארכת, לֵ—–ך, המחביא שורה של ביטויים: לך לעזאזל! לך לישון! לך תְקַוֵוד! לך חפש את החברים שלך! וכדומה.

חלק מהקיצורים מובאים תחת מונח בלשני הקרוי אליפסה (ellipsis), ובעברית הֶשְמֵט. מילה מתוך צירוף לשון מייצגת את הצירוף כולו. האליפסה הופכת לערך מילוני תקני, ולעיתים הצירוף המלא נשכח. דוגמאות לכך הן 'בגרות' הסופגת את הוראת הצירוף 'בחינת בגרות', 'חמוצים' הסופגת את הוראת הצירוף 'מלפפונים חמוצים' ועוד. לאליפסה שורשים בשפת התנ"ך. 'כסף' בתנ"ך מתייחסת בעיקר למתכת היקרה שממנה נוצקו המטבעות. מכאן השתגר הצירוף 'שקל כסף'. שקל הוא המטבע העברי הקדום, העשוי מכסף. במקרים רבים הושמטה המילה 'שקל', ו'כסף' ספגה את משמעות 'שקל כסף', כגון בבראשית: "הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ". מאז 'כסף' פירושו מטבעות ושטרות, ובהרחבה, כל סכום המייצג הון או מחיר.

השפה הצבאית מרבה באליפסות, עקב הנטייה ליצור שפה קצרה ויעילה. בשפת הקשר ובשפה הצבאית הכללית אפשר לשמוע את "קלה" (אש קלה), "עגולה" (שעה עגולה) וגם "אפטר" (אפטר דיוטי). כך בחופשות: "רגילה", "מיוחדת", "מטכ"לית" וכדומה. כך בענייני מדים: "על אלף", "על בית". "בסיסיות" הן העבודות הבסיסיות השנואות, "מצופה" הוא ופל בשקם, "סדיר" הוא השירות הסדיר, וכשהמפקד אומר "תרדו לארבעים" אין צורך בפירוט. יורדים ל(ארבעים) שכיבות סמיכה.

במהדורות החדשות משתרבבות אליפסות לרוב. "הבוקר דווח על רקטות בעוטף" (עוטף עזה, כמובן). "הוגש ערעור לעליון". גם שמות יישובים המורכבים משתי מילים נוטים להיקטע, כשהחלק שנשאר נודד ממלרע למלעיל. "ראשון" היא ראשון לציון, "זכרון" היא זכרון יעקב, "מצפה" היא מצפה רמון, "נחלת" היא שכונת נחלת יהודה בראשון, והרשימה חלקית.

אז איך אתם רוצים את הביצה שלכם? מקושקשת או מבולבלת? ואת הקפה? נס או הפוך? או כדברי הגששים ב"שוק הספרים": נטול נייר, נטול אמו, נטול.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »