השפה העברית לא צמחה בחלל לשוני מבודד. מילים נשאלות משפה לשפה, וגם משמעויות נשאלות משפה לשפה. כאשר מילה מרחיבה את משמעותה בשפה כלשהי, דוברי העברית נוטים להרחיב את משמעותה גם בעברית. התהליך הזה נקרא 'שאילת משמעות'. למשל, המילה המקראית 'כוכב' מקבילה למילה האנגלית star. המילה האנגלית הורחבה ל-movie star – כוכב קולנוע, המילה העברית 'כוכב' הורחבה בהתאם, ומאז היא משמשת במשמעות אדם מצליח ובולט בתחומו, ולא רק בקולנוע.
שאילות משמעות מתרחשות בכל תחומי השפה והחיים; עיקר ההשפעה היא משפות אירופה, ובעיקר הגרמנית והאנגלית. כך המילה הגרמנית Bewegung פירושה גם תנועה פיזית וגם ארגון, וכך גם באנגלית: movement. באמצעות שאילת משמעות נקראים ארגונים גדולים 'תנועות' גם בעברית: תנועת העבודה, התנועה הקיבוצית ועוד. המילה הגרמנית Stand מקבילה בעברית למילה המקראית 'מעמד', שפירושה מצב או כַּן, מקום עמידה יציב. בגרמנית המילה הרחיבה משמעות: מעמד הוא גם שכבה חברתית-כלכלית. בעברית הורחבה משמעות 'מעמד' בהתאם: מעמד הפועלים.
המילה 'מעגל' לתיאור תופעות חברתיות כמו מעגל העוני, מעגל הזנות ועוד היא שאילת משמעות מאנגלית של המילה circle: מעגל העוני: vicious circle of poverty, מעגל השפעה: circle of influence. תהליך דומה מתאר איך התגלגלה המילה 'חוג', שפירושה מעגל, למשמעותה כקבוצה, כגון: חוג כדורגל, חוג ריקוד.
עולם החפצים זוכה אף הוא לשאילות משמעות. תרגום שאילה רב-לשוני הוא בשימושי המילה 'כפתור'. מקור המילה בתנ”ך, בצירוף 'כפתור ופרח' (שמות כ”ה 33), המתאר קישוט דמוי פרח – כפתור הוא הניצן שממנו יוצא הפרח. איך הגיע הכפתור אל הכותונת והמעיל? אליעזר בן יהודה מגדיר במילונו את 'כפתור' במשמעותה הבוטָנית, אך קושר אותה להוראתה כחפץ לבוש: "דבר עבה קצת עגול, כמו מה שמתהווה בצמחים, שמקום שיציץ שם הציץ או יסתעף הסעיף". בן יהודה נסמך על המילה הצרפתית bouton, שפירושה גם ציץ הפרח וגם כפתור הבגד. השימוש במילה אף הורחב למתג החשמל בצרפתית ובאנגלית, ומכאן גם בעברית, על פי הצורה העגולה של חלק ממתגי החשמל.
תהליך דומה אירע גם למילה המקראית 'סוללה'. בתנ”ך היא תל עפר המשמש למצור על עיר, בדרך כלל לצורכי הגנה. היא נגזרה מהשורש סל"ל, או כדברי רש"י: "על שם שסוללים וכובשין אותה במקבות כדי שיתקשה". עם השנים התרחבה המשמעות למערך מבוצר כלשהו, ומאוחר יותר למערך תותחים, ומכאן ‘סוללה ארטילרית’, ובימינו גם ‘סוללת טילים’. הסוללה הזאת נקראה באנגלית battery, מערכת תותחים, בעקבות הפועל הצרפתי batter שפירושו להכות. באנגלית battery הרחיבה משמעות, ופירושה גם מערכת כלים כלשהי הניצבים זה לצד זה, למשל כלי נגינה או כלי מטבח. מאחר שהסוללה החשמלית הראשונה הייתה מערכת דסקיות של מתכות שונות, היא נקראה גם כן battery. כשחיפשו בעברית החדשה שם לסוללה החשמלית, העתיקו מאנגלית את battery, והרחיבו אותה מסוללת תותחים למשמעות הנוספת – סוללה חשמלית, או בגרסה הישראלית, בטרייה.
המילה טובין במשמעות מוצרים שנועדו לשימוש היא צורת רבים של 'טוב'. היא נוצרה בעברית החדשה בשאילת משמעות בעקבות המילה האנגלית goods באותה משמעות.
עולם הניהול שאב מילים רבות משאילת משמעות. למשל, מה מקור המילה 'ישיבה' במובן של פגישה עסקית? בגרמנית Sitzung פירושה גם ישיבה פיזית, וגם ישיבה במשמעות פגישה או מפגש דיון. המילה 'משרד' שחודשה בעקבות 'בגדי שרד' מהתנ"ך משמשת במקורה במשמעות החדר או האתר שבו מתקיימת פעילות מוסדית כלשהי. עם הקמת המדינה היא הורחבה למשמעות תיק או תפקיד בממשלה כמו 'משרד האוצר'. ההרחבה נשענת על המילה האנגלית office – שהיא גם משרד פשוט, וגם תחום ממשלתי.
כך גם בתקשורת. מהיכן הגיעו התחנות לרדיו? שאילת משמעות. באנגלית המילה station מתייחסת למתקן סטטי ויציב, ועל כן נקראו מבני הרדיו 'תחנות', והעברית בעקבותיהן. גם הערוצים השונים, במקור ערוצי נחל, קיבלו משמעות תקשורתית בעקבות channel האנגלית.
תחום הבריאות נהנה אף הוא מהתופעה. בראש צועדת האחות, שאילת משמעות מהמילה הגרמנית Schwester שפירושה גם אחות ביולוגית וגם אחות רפואית. החיבור נולד בתקופה שבה שימשו נזירות בתפקידים רפואיים. ולהבדיל, המונח 'צמח' לאדם שאיבד את רוב תפקודיו הוא שאילת משמעות מאנגלית – vegetative state. המקור לדימוי הוא התפיסה שהאדם מקיים פעילות בסיסית כחילוף חמצן או חילוף חומרים כמו צמח, אך כמו הצמח הוא נעדר הכרה ופעילות מוחית.
בתחום הספרות נמצא שהמילה 'גיבור' משמשת בתחום הספרות והתיאטרון בעקבות hero באנגלית, למרות שהדמות המרכזית אינה דווקא מי שמבצעת מעשי גבורה. בשירה ובפיוט נעשה שימוש ב'חרוזים', וכאן מדובר בתרגום שאילה ותיק מאוד, מאז ימי הביניים. 'חרוז' במשמעות פריט במחרוזת מופיע במקרא: "צווארך בחרוזים" בשיר השירים. בלשון ימי הביניים הייתה השפעה רבה לערבית, בין היתר בתחומי הספרות והשירה. המילה הערבית 'נט'ם' פירושה גם פריט במחרוזת, ובהשאלה פסוק שקול בשירה. חכמי העברית של התקופה שאלו את המשמעות המורחבת של נט'ם, והעבירו אותה כמשמעות מורחבת ל'חרוז'.
במוזיקה מדברים על סולמות. זו שאילת משמעות מן המילה האנגלית scale, שפירושה אמצעי מדידה המחלק תחום מסוים לשלבים. זאת בהשפעת המונח הלטיני סקאלה, שפירושו סולם פיזי וגם סולם מוזיקלי.
בשנות החמישים הוחלט לקרוא לתחום הריגול 'ביון'. המילה החדשה הרימה הרבה גבות, ומתברר שזו שאילת משמעות מן המילה האנגלית intelligence, שפירושה גם תבונה וגם ריגול. 'ביון' היא משל לשימוש הרב שנעשה בתחום הצבאי-בטחוני בשאילת משמעות. למשל, המילה המקראית 'אש' התרחבה להוראת תחמושת שיורים מכלי ירייה, ומשמשת גם כפעולת דיבור, כלומר, זוהי מילת הפקודה לפתוח באש; כל אלה בעקבות הוראותיה של המילה האנגלית fire. את המילה 'כדור' בהוראת תחמושת טבעו סופרי ההשכלה כתרגום למילה הגרמנית Kugel, שהוראתה גם כדור עגול, ובהרחבת משמעות כדור רובה או תותח. הם הציבו אותה בעיקר בצירופים כגון 'כדור ברזל' ו'כדור אש'.
המילה התלמודית 'בסיס' שמקורה יווני בהוראת יסוד או תחתית, התרחבה להוראת מחנה או מתקן שכוח צבאי יוצא מהם למילוי משימותיו, בעקבות המילה האנגלית base. המילה החדשה 'מבצע', שהוראתה פעולה צבאית או תהליך הוצאה לפועל של משימה, חודשה בעקבות המילה האנגלית operation, שהוראתה המילולית מהלך ביצוע, והורחבה באנגלית לתחום הצבאי. באנגלית היא משמשת גם בתחום הרפואה בהוראת ניתוח, משמעות שלא אומצה בעברית. גם המונח 'אש ידידותית' שימש בעבר כשאילת משמעות מהביטוי האנגלי friendly fire, אבל הוחלף ב'ירי דו-צדדי', ובקיצור 'ירי דו"ץ'.
שמות התואר 'יבש' ו'רטוב' מתייחסים בשפה הצבאית לתחמושת: יבש הוראתו ללא תחמושת חיה, רטוב – בתחמושת חיה. מקור המונחים הוא באמצעות שאילת משמעות מן הצבא האמריקני: dry run, אבל הצבא האמריקני שאב אותו מאימוני מכבי האש מראשית המאה העשרים, שם 'תרגיל יבש' (dry run) הוא תרגיל ללא מים, ו'תרגיל רטוב' (wet run) הוא תרגיל עם מים, כלומר, תרגיל מלא.
ולסיום, גם הסלנג זכה לכמה וכמה שאילות משמעות מרנינות. "השמן קיבל פנסים בעיניים" בשיר השכונה? 'פנס' היא שאילת משמעות מהביטוי המקביל באנגלית: shiner, הזורח או המנצנץ, ולפי השערה אחרת מקורו דווקא ברוסית. בסלנג של פעם הונאה משועשעת נקראה 'מתיחה', שאילת משמעות מהשפה הגרמנית. בשפה זו aufzihen פירושו לעבוד על מישהו, להונות באמצעות תעלול, והמשמעות המילולית: למתוח. גם הפועל 'לסבן' במשמעות דומה מגיע מגרמנית – einseifen שפירושו גם להשתמש בסבון וגם להונות. מכאן התגלגל גם הכינוי 'סבון' לאדם רכרוכי שאפשר להונות אותו. ויש גם תהליך הפוך, כאשר שאילת משמעות משמשת כלשון נקייה. מה מקור המילה 'ישבן' שהחליפה את 'תחת' ואחרים? זו שאילת משמעות מהגרמנית, שבה העכוז הוא Gesäss, מה שיושבים עליו. השימוש במילה מוכר החל משנות החמישים של המאה הקודמת. אגב, בימי תחיית הלשון 'ישבן' היה שם חלופי לקולוניאליסט, אבל זו כבר אופרה אחרת.
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 