בעבר כתבתי כאן על השורש קל"ט, אך לא הספקתי לפרט על המשמעות המיוחדת של המילים הִקְלִיט והַקְלָטָה, משמעות שנגזרו ממנה עוד מילים רבות. כעת הגיע הזמן להשלים את החסר. שורש זה היה פורה מאוד ביצירת מילים עבריות לתיאור התפתחויות טכנולוגיות במאה השנים האחרונות. לא כולן נקלטו בשפה באותה מידה של הצלחה.
הפועל 'הקליט' שימש מעט בלשון הפיוט של ימי הביניים ואחר כך במובן 'הספיג, גרם למשהו להיקלט'. א"ד גורדון כתב: "הן באים אנחנו אל העבודה ואל הארץ לא רק על מנת להקליט ולהצמיח צמחים, לגדל בעלי-חיים, כי אם קודם כל בעיקר להיקלט, לצמוח, לגדול" (על המועצה החקלאית). בתקופת תחיית העברית החדשה פועל זה שימש גם במובן 'גרם לקליטה שכלית', כפי שאמר ביאליק בנאומו בוועידה הראשונה של "אגודת חובבי שפת עבר" ב-1916 : "כל זמן שלא נקליט את שפתנו בנשמת הילד – אין לנו תקווה לתחייה!" (על אומה ולשון), כלומר: נגרום לילד לקלוט את השפה העברית. בן-גוריון השתמש בפועל הזה בהקשר של קליטת עלייה: "רק עלייה בונה, יוצרת ומיישבת – מסוגלה להקליט ולהרחיב את כשרון הקליטה לעליה חדשה" (משמרות – עלייה, דבר; 1935).
עם הזמן קיבל הפועל 'הקליט' את המשמעות המודרנית של to record – לתעד צלילים ותמונות באמצעים טכנולוגיים, כלומר: לגרום לאמצעי אחסון כלשהו, כמו סרט הקלטה, לקלוט את הצלילים והתמונות. אז נוצרו גם צורת הסביל הֻקְלַט ושם הפעולה הַקְלָטָה. באנגלית הפועל to record שימש קודם לכן במובן 'לתעד, לרשום' ושם העצם record שימש במובן 'רשומה'. המשמעות ההיסטורית של הפועל הייתה 'לזכור' בעקבות הפועל הלטיני recordari. פועל זה מורכב מהתחילית re- במובן 'לשחזר, לשמור' ומהנטייה של המילה cor במובן 'לב'; וביחד – 'לשמור בלב' במובן 'לשמור (משהו) בזיכרון'. בסוף שנת 1877 המציא תומאס אדיסון את מכשיר ההקלטה הראשון, הפונוגרף. מכשיר זה אפשֵר להקליט צלילים באמצעות חריטת קווים על גליל מסתובב. הגליל הזה כונה בשם record. כמה שנים אחרי המצאת הפונוגרף הומצא מכשיר הגרמופון. מכשיר זה השמיע צלילים שהוקלטו על גבי לוח עגול שטוח, שנקרא אף הוא record, ובעברית – תַּקְלִיט.
השורש קל"ט שימש ליצירת מילים עבור אמצעי אחסון נוספים של הקלטות. תקליטי מוזיקה קצרים שהוקלטו עליהם רק שני שירים כונו תַּקְלִיטוֹן. לימים הומצאה הקָסֶטָה, קופסת הפלסטיק המלבנית שהכילה סרטי הקלטה של אודיו או וידאו. האקדמיה ללשון קבעה למילה לועזית זו את החלופה קַלֶּטֶת. בפועל חלופה עברית זו שימשה בעיקר לקלטות וידאו, והדוברים המשיכו לקרוא לקלטות שמע (אודיו) בשמן הלועזי. בשנות ה-80 של המאה שעברה הומצא הקומפקט דיסק, מעין תקליט דיגיטלי קטן שאפשֵר 'לקרוא' את האותות השמורים עליו בשיטה אופטית בעזרת קרני לייזר. ב-1991 קבעה האקדמיה את המונח העברי תַּקְלִיטוֹר, הלחם של 'תקליט' ו'אור' לציון שיטת הקריאה האופטית. הציבור הרחב השתמש בעיקר במילה הלועזית 'דיסק'. מילה זו נגזרה באנגלית ובשפות אחרות מהמילה הלטינית discus, שנשאלה גם לעברית: דִּיסְקוּס (לוח שטוח עגול). המילה הלטינית הזאת נגזרה מהמילה היוונית diskos.
מהמילה 'תקליט' נגזרו מילים נוספות: תַּקְלִיטִיָּה היא ספריית תקליטים. המילה תַּקְלִיטָן נוצרה כחלופה למונח דִּי-גֵ'י, ראשי תיבות באנגלית של disc jockey, ביטוי ששימש במקור ככינוי לשדרני רדיו שהשמיעו תקליטים. ממילה זו נגזר הפועל תִּקְלֵט (מהשורש התנייני תקל"ט) במובן 'שימש כדי-ג'יי'. צורת הסביל מְתֻקְלָט נאמרת על מוזיקה המושמעת בידי תקליטן, למשל: "בחרנו ללוות את האירוע בשילוב של מוזיקה חיה ומוזיקה מתוקלטת". מפועל זה נגזר גם שם הפעולה תִּקְלוּט – השמעת מוזיקה בידי די-ג'יי. כיום המילה הלועזית 'די-ג'יי' משמשת בעיקר כדי לתאר את אנשי המקצוע המשמיעים מוזיקה במועדונים, ואילו החלופה 'תקליטן' מתארת את אלה שעובדים באירועים ובשמחות. גם הפועל 'תקלט' נמצא בתחרות עם הפועל 'דִּגָּ'ה', שנגזר מהמילה 'די-ג'יי' על דרך פעלים בגזרת ל"י/ה (כמו 'כִּסָּה'). צורת המקור של הפועל הסלנגי הזה היא הצורה הצפויה בגזרת הפעלים הזאת, 'לְדַגּ'וֹת', או הצורה הלא-תקנית 'לְדַגֵּ'ה' (כמו צורות מקור של פעלים בגזרת ל"א, כגון 'לְמַלֵּא').
מילים מהשורש קל"ט שימשו גם לציון אמצעי אחסון בתחום המחשבים. הדיסקט היה תקליט קטן מחומר פלסטי גמיש מצופה במשטח מגנטי מרובע. הוא שימש לאחסון תוכניות ונתונים למחשב, ואפשר היה להשתמש בו באמצעות כוננים מיוחדים. בעברית הוא כונה 'תַּקְלִיטוֹן', אם כי חלופה זו לא הצליחה להתחרות במילה הלועזית. המילה 'תַּקְלִיטוֹר' שימשה גם כחלופה עברית ל-CD-ROM, סוג נוסף של דיסק למחשבים, שהכיל יותר מידע ולכן התאים לאחסון מאגרי מידע גדולים ותוכנות מולטימדיה. גם מילון רב-מילים פורסם בשעתו על גבי תקליטור. בתחום המחשבים המילה 'תקליטור' שימשה באופן נרחב יותר מבתחום המוזיקה.
מהשורש קל"ט נגזר בבניין שִפְעֵל (בניין משני של בניין "פיעל" הפותח ב-ש) גם הפועל שִׁקְלֵט במובן ביצע רישום של חומר מוקלט. מפועל זה נגזר שם הפעולה שִׁקְלוּט. מילים אלה משמשות בעיקר בז'רגון הצבאי, ולצידן נהוגות המילים תִּמְלֵל ותִּמְלוּל, וכן המונחים הרשמיים של האקדמיה – תִּכְתֵּב ותִּכְתּוּב.
בשנות התשעים נגזרה מהשורש קל"ט מילה נוספת – קְלִיט, חלופה שקבעה האקדמיה ל'קליפ' (קיצור של 'וידאו קליפ', לפי video clip), סרטון וידאו המציג שיר. חלופה זו לא נקלטה כלל בקרב הדוברים.
בשני העשורים האחרונים חלה מהפכה בתחום, עם המעבר לקבצים דיגיטליים שאפשר להקליט אותם, להאזין להם ולצפות בהם במחשב או בטלפון החכם; וגם להקליט שידורי טלוויזיה באמצעות ממירים מתוחכמים. רוב אמצעי אחסון ההקלטות נזנחו, וכך גם המילים הלועזיות והעבריות ששימשו עבורם. דווקא התקליטים שרדו חלקית את המהפכה הזאת, וחובבי מוזיקה ממשיכים לשמוע אותם בפטפונים משוכללים.
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 