בבית הספר התיכון לימדו אותנו שלכל מילה בעברית יש שורש, ומן השורש גוזרים את המילים. הקביעה הזו שגויה בשני היבטים. האחד, לא לכל המילים בעברית המקראית או התלמודית יש שורש. בתנ"ך כ-1500 מילים ללא שורש, ביניהן מילות בסיס כמו אב ואם, אף ופה, הר וים. כך גם בלשון חכמים. שנית, שורשים רבים אינם המקור הראשוני ליצירת המילים, אלא הם עצמם תוצר של מילה שבמקורה אין לה שורש. לקבוצה הזו אנחנו קוראים 'שורשים גזורי שם', והיא הולכת ומתרחבת עם השנים.
המדקדק איש המאה העשירית יונה אבן ג'נאח היה הראשון שהצביע על התופעה ב'ספר השרשים'. הדוגמאות שהביא מהתנ"ך: 'תרם' מן המילה תרומה, 'התריע' מן תרועה, 'השמאיל' מן שמאל, וכן 'תרגל' מן רגיל. עם זאת הוא ראה בכך "תופעה שולית". בלשון חכמים התרחבה קבוצת השורשים גזורי השם שמקורם לועזי. הפועל 'לקנוס' בביטוי התלמודי 'קונסין אותו' נגזר מן המילה התלמודית קְנָס, שמקורה במילה הלטינית census, שפירושה אומדן רכוש או ממון. הפועל 'לטַכֵּס' (עצה) נגזר מהמילה היוונית 'טכסיס'.
שורשים ופעלים נגזרו משמות איברי הגוף כבר בתנ"ך. עין: "וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת־דָּוִד" (שמואל א יח 9); אוזן: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה" (דברים לב 1); לֵב: "לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה, לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ" (שיר השירים ד 9). 'רגל' הולידה את הפועל 'לרגל' ואת התפקיד שהועיד יהושע לשניים מאנשיו: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ" (יהושע ב 1). לאלה יש להוסיף את המילים תרגיל, הרגל, רגיל ועוד. הברך הולידה כבר בתנ”ך את בָּרַך, כרע על ברכיו, ומכאן על פי ההשערה נולדה 'ברכה', הכרוכה בכריעה. הפועל 'הכריע', כלומר, הביס את יריבו, מתייחס לכך שהמובס כורע על ברכיו, כרעיו, בעת הכניעה. המלשין המקראי נגזר מ'לשון', העוקב מ'עקב'. בעברית החדשה נוצרו הפעלים הכריס מ'כרס', והצמד מִרְפֵּק והִתְמַרְפֵּק – נדחף בעזרת מרפקיו. הצבא הכניס למילון את הפועל 'להכתיף', להציב את כלי הנשק על הכתף, בפקודה "הכתף שק”. במילון הצבאי אפשר למצוא גם את 'הַעֲרָפָה', נסיגה ולחימה מן העורף.
פעלים אחרים נגזרים מצבעים, ולמעשה לכל צבע נולד שורש, אם כי בכמה מקרים הצבע הוא גזור שורש בעצמו. כך נמצא בתנ"ך את להלבין, ובשפה עד היום את להשחיר, להוריק, להאדים ולהכחיל. שורשים אחרים נגזרו ממספרים: לשַלֵש, לרַבֵּע, ואפילו "וְשִׁשִּׁיתֶם הָֽאֵיפָה מֵחֹמֶר הַשְּׂעֹרִים" (יחזקאל מה 13), ו"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל־תְּבוּאַת זַרְעֶךָ" (דברים יד 22). נראה אם כן שבניגוד להשקפתו של אבן ג'נאח, תפוצת השורשים גזורי השם במקורות אינה שולית כלל ועיקר. הרשימה כוללת כ-230 שורשים גזורי שם בתנ"ך, ו-288 בתלמוד.
גם במקורות מאוחרים יותר החלו להופיע שורשים גזורי שם. בתלמוד מופיע הפועל 'ללסטם' בעקבות ליסטים – שודד, ובלשון ימי הביניים הפועל להתפלסף, בעקבות 'פילוסוף' היווני, וכאן בהשפעה ערבית, שגם בה מוכרת התופעה. מן המילה הנפוצה במקרא 'אבן' נוצר בימי הביניים השורש אב"ן, ומכאן הפעלים 'התאבן', 'מאובן' ועוד.
במקרים שונים מולידה מילה מקראית שורש בעברית החדשה. מן המילה 'קרקע' נוצר הפועל לקרקֵעַ, מהמילה 'איש' נוצר הפועל לאייש, ומ'יער' – לייער. משם העצם המקראי 'סולם' נוצר השורש סל"ם, שזכה לשני מימושים: 'סילום' בפיעל במשמעות מודולציה שבתחום המוזיקה, ו'הסלמה' בהפעיל במשמעות אסקלציה, מן התחום המדיני-צבאי. את המילה חידש יונתן רטוש. שם העצם גָמָל זוכה בלשון חכמים לשמות עצם נוספים הגזורים מן השורש גזור השם גמ"ל: גַמֶּלֶת (שיירת גמלים), גַמָּל (הנוהג בגמלים). בעברית החדשה חודש על ידי שלונסקי שם התואר גמלוני. 'סריס' המקראי הוליד את הפועל החדש 'לסרס'. מן המילה המקראית 'רשת' נולד שורש וממנו הפועל לְרַשֵת, ובז'רגון הכדורסלנים – להרשית. גם מילים בנות ארבעה עיצורים יצרו שורשים, הפעם בבניינים הכבדים: לערפל ולהתערפל מ'ערפל', לחשמל ולהתחשמל מ'חשמל' ועוד רבים.
במקרים רבים יש למילה המקורית שורש, אבל היא עצמה מהווה בסיס לשורש חדש על ידי תוספת אות שאינה שורשית מקורית, בקבוצה הקרויה 'שורשים תנייניים'. מן השורש סג"ר נגזרה המילה המקראית 'מסגרת', ובעקבותיה הפועל החדש למַסְגֵר. מן השורש לכ"ד נגזרה המילה המקראית 'מלכודת', ומכאן הפועל החדש למַלְכֵּד. מ'תגבורת' נוצר הפועל לתגבר, ומ'תזמורת'– לתזמר. השורש חש"ב פורה במיוחד. מן המילה 'חשבון' נוצר הפועל לחשבן, מ'מחשב' – לְמַחְשב, ומ'תחשיב' – לתחשב. בשפה הצבאית נוצר השורש 'תִצפת' מן המילה תצפית, 'מִתקֵן', בעקבות מתקָן ועוד. הצירוף 'עד כאן' הוליד את הפועל לעדכן. גם שורשים שנוספה להם א' תחילית יצרו שורשים חדשים. מ'לבחון' נוצר 'לאבחן', מ'להבטיח' נוצר 'לאבטח' ועוד.
השורש חצ"ן נוצר בעברית החדשה בעקבות שם התואר 'חיצון' המופיע במקרא, שפירושו 'המופנה כלי חוץ'. מכאן הפועל להחצין, ושם התואר מוחצן, שנועדו לענות על חֶסֶר לשוני. מילים אלה עומדות כנגד היפוכן, שגם הן תוצר של שורש גזור שם שמקורו ב'פְּנים', פנ"ם: מופנם, והפועל להפנים.
שיטת הגזירה הזו מאפשרת יצירתיות רבה. סמנכ"ל אלביט התראיין בטלוויזיה על המערכת להגנה על מטוסים מפני טילי כתף, והבהיר שמדובר במערכת "מרושיינת אזרחית", כלומר, יש לה רישיון שימוש במטוסים אזרחיים. שיטת הרַבְקַו באוטובוסים הולידה את הפועל לרַבְקֵו, להשתמש ברב קו של חבר. המסעדנים יצרו את הפועל 'לְצַלְחֵת' מן המילה 'צַלַּחַת'.
מקור מפתיע לשורשים גזורי שם הם ראשי התיבות, הנוטריקונים. המוכר ביניהם הוא דו"ח, דין וחשבון, שאפילו איבד את הגרשיים ויצר שורש ופועל: לדווח. בצהלית, למשל, חוזרים לשגרה באמצעות הפועל לחַזְלֵש, מתארגנים למסדר באמצעות הפועל לגַלְחֵץ (גילוח צחצוח), ומייחלים לסיום השירות בפועל להתפַזֵם, שמקורו בראשי התיבות פז"ם: פסק זמן מינימלי. ברשת מככב הפועל לאַמְלֵק, ראשי תיבות: 'ארוך מדי לא קראתי'.
תרומה עשירה למאגר השורשים גזורי השם שמהם נוצרו פעלים חדשים הן המילים הלועזיות, וזאת משלל שפות. כך נוספו לשפה שורשים ופעלים רבים: לפנטז, לסמפט, לצנזר, לסבסד, לקטלג שמקורם באנגלית, לדקלם שמקורו בגרמנית. הפועל לדסקס משמש בעקבות הפועל האנגלי to discuss במשמעות לדון בנושא כלשהו, ובתחום החקלאות לעבד את האדמה באמצעות דיסקוס. מהפועל היידי פארגינען אימצנו את 'לפרגן'. מן המילים הערביות בסלנג הישראלי נוצרו הפעלים לפשל, להתפדח, להתבאס ועוד. מהביטוי 'שם לו ברז' שמקורו במרוקאית נולד השורש 'להבריז'. רוב השורשים האלה מרובעים, וממוקמים כאמור בבניינים הכבדים. יש אפילו מחומשים, כמו לחַנְטְרֵש או לפְּסַכְלֵג – לאבחן את הזולת אבחון פסיכולוגי לא ממש מקצועי.
בקבוצה הזו יש תרומה חשובה לעולם ההייטק והמדיום הדיגיטלי. מילון הפעלים גזורי השם מאנגלית מככב בתחום כבר חצי יובל. 'לפרוורד' פירשו להעביר הלאה, מלשון forward. לרפרש -לרענן את הדף, לפבּרט – לקבוע מועדפים. לדַלֵט פירושו למחוק. לקנפג בעקבות to configure, לקמפל ולדבג הם פעלים מקצועיים מקובלים בתחום. לכמה מהם חלופות עבריות שלא נקלטו. האקדמיה ללשון אימצה והעניקה תו תקן לפעלים גזורי הלעז להסתנכּרן ולהקליק.
שורשים גזורי שם נוצרים בעברית החדשה, בכל המשלבים, על בסיס כמעט יומיומי. הם מוכיחים את הגמישות והיצירתיות בשיטת השורשים, ומעשירים את השפה תוך כדי אימוץ היסודות הדקדוקיים שלה.
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 