בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

קשה לדבר בשבחו של הברווז, ואת ההסבר לכך אפשר למצוא בחיל ההנדסה, הקורא לעצמו "חיל הברווז". ההסבר שלהם: "לא ממש עף, לא ממש הולך ולא ממש שוחה". אפשר להוסיף לכך את הקושי להכין ממנו סעודה של ממש, לא הרבה נשאר שם בין הררי השומן והעצמות הגדולות והקשות. עדיף להזמין "ברווז סצ'ואן"  במסעדה סינית.

ובכל זאת, הברווז משמש בתרבות הישראלית והעולמית מקור השראה בלתי נדלה לדימויים, שירים ופתגמים. ילדי כל העולם גדלו על דונאלד דאק של דיסני, ההומור הישראלי צמח על הברווז של דודו גבע, ואלה רק שתיים מתוך ים דוגמאות. מה סוד קסמו? דומה שחולשותיו הפכו ליתרונותיו. הוא פשוט עוף מוזר בצורתו, בדרך הילוכו ובקול הגעגוע המפורסם שלו, והמוזרות שלו מעוררת את הדמיון.

'ברווז' היא מילה חדשה, מן המאה העשרים. קדם לה הצירוף 'בר אווז', שצומצם ל'ברווז'. מחדשי העברית ראו בברווז מעין צאצא של האווז, המוכר היטב מן המשנה והתלמוד. במסכת בכורות במשנה פסול לעדות הוא בין היתר  מי ש"פניו גדולות כשל עגל או קטנות כשל אווז". במסכת ברכות בתלמוד נאמר: "הרואה אווז בחלום – יצפה לחוכמה, שנאמר חוכמות בחוץ תרונה". האווז התלמודי מוכר גם מארמית: אווזא, אך מקורות שמו הולכים עד האכדית והשומרית. בערבית נקרא האווז בשם זהה כמעט לזה העברי, אך לברווז יש בערבית שם עצמאי: בַּט. הפרדה בין האווז והברווז קיימת ברוב השפות, ורק בעברית הם נקשרו יחדיו. יצוין שהם אכן שייכים לאותה סדרה, הקרויה 'אווזאים', ולאותה משפחה: ברווזיים. לצד סוגי הברווזים השונים זכה יונק ביבים שרגליו רחבות כרגלי ברווז לכינוי ברווזן.

האווז ניצח איפה במילון, אבל בעולם הדימויים, הפתגמים והשירים הברווז שולט ללא עוררין. בצבאות שונים נהוגה ההליכה המוזרה 'צעידת ברווזים', צעידה בברכיים כפופות, ומכאן טבע מישהו את הפועל לאווזז: להדס כמו אווז. דוד גרוסמן השתמש בפועל 'להתברווז': ללכת כמו ברווז. מי שחש צמרמורת, בדרך כלל עקב פחד או התרגשות, חוטף "עור ברווז", ביטוי שמקורו בגרמנית, וגם הוא הוליד פועל, 'לברווז'. אגי משעול כתבה "מברווז לי את העור", ומרגלית צנעני סחה באוזני אחד מזמרי כוכב נולד: "אתה מברווז אותי".

הדימוי שהתפשט אל הפוליטיקה והכלכלה הוא "ברווז צולע", בעל תפקיד שמועד סיום כהונתו קרוב וידוע. מקור הצירוף במשלי איזופוס, על אנדרוקלס שהוציא קוץ מברווז שצלע, אך הברווז הצולע לא הצליח להתקדם עם הלהקה. המונח הופיע לראשונה בתחום הכלכלי במאה ה-18, והתייחס לסוכני בורסה שפיגרו בתשלומיהם. בראשית המאה ה-19 עבר לארה"ב והתייחס לחבר קונגרס שלא הצליח להיבחר פעם נוספת, ועבר תקופת המתנה לכניסת מחליפו. ב-1934 הוכנס תיקון לחוקה בשם "תיקון הברווז הצולע", שנועד לקצר את התקופה הזו.

דימוי אחר, הפעם מן העולם הצבאי, הוא "ברווזים במטווח". הוא מתייחס לחיילים המתבצרים במוצב ואינם יוצאים לפעילות קרבית יזומה, ונתונים בשל כך לפגיעה מצד הלוחמים הניידים של האויב. באנגלית אומרים: a sitting duck. הביטוי מוכר מעולם הפארקים לשעשועים, אבל במקורו הוא לקוח מלשון הציידים, שלהם קל יותר לפגוע בברווז היושב על הקרקע ללא תנועה.

על פי התלמוד האווז בחלום מייצג חוכמה, אבל בחיים האמיתיים האווז, ובעיקר האווזה, הם סמל לטיפשות דווקא. הברווז שלנו, ביידיש קצ'קה (כתיב: קאטשקע) הוא דימוי נפוץ לאשה קשקשנית, ומכאן המונח הישראלי קצ'קיאדה, חבורת נשים פטפטניות (ולפעמים גם גברים!).

יש גם חפצים הקרויים על שמו של הברווז. יתד ימאים המשמשת לקשירה, באנגלית  cleat או kevel קרויה במילוני האקדמיה ללשון המוקדשים לימאות וספנות 'ברווז', על פי צורתה. נראה שהאקדמיה אימצה כאן מונח ספנים שגור. גוזניק, אותה פתילה בוערת בתנאי שדה, היא קיצור של goose-neck, צוואר אווז.

כל אלה הוליכו לפתגם הנפוץ "אם זה נראה כמו ברווז, שוחה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, אז זה כנראה ברווז". הפתגם, שנטבע על ידי המשורר האמריקני מן המאה ה-19 ג'יימס ויטקומב ריילי, שימש באמצע המאה העשרים במרדף אחרי קומוניסטים, וזכה גם לכינוי "מבחן הברווז". השימוש המפורסם האחרון שלו היה בנאומו של בנימין נתניהו בוועידת איפא"ק, באביב 2012, וכאן הוא התייחס לגרעין האיראני. הנאום היכה גלים, וזכה לכינוי "נאום הברווזים".

אי שם במאה ה-18 זכה הברווז למשמעות נוספת: שמועה חסרת שחר המופצת באמצעות העיתונות. בצרפתית היא נקראת canard, שהוראתה ברווז, ומכאן שמו של  העיתון הסטירי Le Canard Enchainé, הברווז הכפות. למקור הצירוף הסברים שונים. יש דעה שהוא התפתח בעקבות פתגמים שהיו מצויים בצרפתית במאה ה-16: "למכור חצי ברווז", כלומר, להונות. לפי גירסה אחרת מקור הצירוף באותיות הגרמניות NT, הנהגות ente, כלומר ברווז. אותיות אלה הן ראשי התיבות של הצירוף הלטיני non testatum (אין על כך עדות), ובעיתונות האנגלית not testified. האחים גרים הציעו הסבר המוליך לכתבי מרטין לותר, שטבע את הביטוי "ברווז כחול" בהוראת תורה כוזבת.

הברווז הוליד אירוע כפול בהיסטוריה הישראלית. "ליל הברווזים" בשנת 1959 הוא תרגיל לגיוס מילואים שהשמיע סיסמאות וקריאות לגיוס וגרם לבהלה רבתי. הפרשה זכתה לכינוי "פרשת הברווזים" על שם אחת הסיסמאות "ברווזי מים", אך הוא מתקשר למשמעות השמועה הכוזבת. כעשרים שנה אחר כך קיימה ממשלת בגין ישיבה כלכלית חשובה שגרמה לישראלים רבים לרכוש מוצרים לפני שיתייקרו. הישיבה הסתיימה בלא כלום, נשאר רק הכינוי.

על מי שמאיים איום סרק אומרים ביידיש שהוא "מפחיד את האווזים". הפוזל ביידיש הוא אחד ש"מסתכל על הברווזים ומתכוון לאווזים". באנגלית "להעמיד ברווזים בשורה" פירושו לארגן את העובדות בדרך נהירה ומסודרת. הניב "כמו התזת מים על גבו של ברווז" מתייחס לעלבון שאינו מותיר רישום אצל מי שאמור להיעלב.

המראה המוזר של הברווז הפך אותו לאחד מגיבוריו של וולט דיסני. אפשר לצחוק על דונלד דק, לזלזל בו, אבל אי אפשר שלא לאהוב אותו. דודו גבע הפך את הברווז סמל לקיום האנושי: כולנו מובלים לשחיטה, אבל בדרך אפשר ורצוי לשמור על אופטימיות. הנס כריסטיאן אנדרסן כתב את יצירתו האלמותית "הברווזון המכוער" שהפכה מטבע לשון, המתייחסת למי שהכל מלגלגלים עליו, אבל דווקא הוא יהפוך לברבור, היפה והאצילי מכולם. לצד זה נאסף במאה ה-17 קובץ המעשיות הצרפתי "סיפורי אמא אווזה", שתורגם לשפות רבות, וביניהן גם לעברית, על ידי אורי סלע.

ויש גם שירים מיתולוגיים, בדרך כלל לילדים. לאה גולדברג כתבה את השיר שגם הולחן: "לסבתא של אפרים, לסבתא ברווזיים, אחד לבן אחד אפור … ובשלולית המים, רחצו את הרגליים". יורם טהרלב שיחק על צליל שמו של דונלד דק: "ברווזון קטן יצא מהביצה, הלך לו לטייל לאורך הביצה; הברווזון היה כל כך רזה ודק, שההורים קראו לו דונלד דק". נחום לביא כתב את שיר השטות, שהושר בהתלהבות בתנועות הנוער: "ברווזים ברווזים בואו הביתה! – לא רוצים! – בואו לאכול! – לא רוצים! – בואו לשתות! – לא רוצים! – טוב, הזאב יטרוף אותכם! – לא פוחדים".

ונסיים בחידה: "איך תבדיל כאן, רז לי רז, בין אווזת לאווז?" ועל כך משיב שלונסקי ב"עלילות מיקי מהו": "התשובה היא מפורסמת: ניגשים אל זה הצמד, צמד חמד אווזים, ובלי הרף מרגיזים. ורואים: אם היא נרגֶזֶת, אז סימן שהיא אווזת, אם רואים שהוא נרגז, אז סימן שהוא אווז".

עוד רשימות, טורים, מאמרים ושאלות באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »