Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מבוסס’

אחת המילים הבולטות במערכות הבחירות החוזרות ונשנות הייתה 'בֵּיְס'. זו מילה שאולה מאחת המשמעויות הספציפיות של המילה base באנגלית בהקשר הפוליטי (לעיתים כמילה שנייה בביטוי power base): הבסיס האלקטוראלי של מפלגה כלשהי, גרעין הבוחרים הקבוע שלה. מי שמתלונן על השימוש במילה אנגלית, צריך לזכור שגם המילה 'בסיס' אינה עברית במקורה, והיא נשאלה מיוונית בכתבי חז"ל. מקור המילה base באנגלית הוא המילה היוונית basis. המילה היוונית הזאת הגיעה כפי שהיא, דרך הלטינית, גם לאנגלית.

כמו מילים יווניות רבות, מילה זו הגיעה לעברית  דרך לשון חז"ל. בכתבי חז"ל מילה זו מופיעה במשמעות הפיזית:  יסוד, תחתית; השטח התחתון של משהו, ובעיקר הצד השטוח שנוגע בקרקע, ברצפה וכד', למשל: "כעמוד הזה שיש לו בסיס מִלְמַטָּן [=מלמטה]" (ויקרא רבה כה ח). למילה 'בסיס' יש מובן פיזי נוסף: משהו שעליו מניחים דבר אחר. המילה הזאת משמשת במובן זה כחלק ממונח מיוחד בהלכות שבת – "בסיס לדבר האסור",  לדוגמה: "מעות שעל הכר: אמר רב חייא בר אשי אמר רב לא שנו אלא בשוכח, אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור" (שבת קמב ב) – חפץ שמותר לטלטל אותו בשבת (כגון כר) שעליו מונח חפץ 'מוקצה' (חפץ שאסור לגעת בו בשבת כגון מעות, כלומר כסף). במקרה כזה, גם החפץ המשמש כבסיס הופך למוקצה.

כמו המילה 'יסוד', גם למילה 'בסיס' יש משמעות מופשטת: 'דבר מרכזי וחשוב שממנו נגזרים או מתפתחים דברים אחרים', לדוגמה: "בכיתה א' לומדים את הבסיס לקריאה ולכתיבה". בדומה לכך באתר מורפיקס אנו מלמדים אנגלית החל מהרמה הבסיסית. למילה 'בסיס' יש גם משמעויות ספציפיות בתחומים שונים: בסיס צבאי, בסיס גיאומטרי (הצלע שעליה עומדת צורה הנדסית) ועוד משמעויות בכימיה ובמתמטיקה. בתחום המחשבים, כל הנתונים במערכת מידע כלשהי (למשל, כל הערכים והתרגומים במילונים המקוונים רב-מילים ומורפיקס) מאורגנים בבְּסיס [מַסד] נתונים database –  באנגלית.

משם העצם השאול 'בסיס' נוצר השורש בס"ס, וממנו נגזרו כמה פעלים בלשון חז"ל: הפועל בִּסֵּס, לדוגמה: "מי ביסס [את] העולם?" (פסיקתא כא); הפועל הסביל המקביל בֻּסַּס, למשל: "אימתי כביכול כסאו [של הקב"ה] מבוסס למעלן [=למעלה] ? בזמן שישראל עשויין אגודה אחת" (תנחומא, בהעלותך, יא); והפועל נִתְבַּסֵּס (המקביל לפועל 'התבסס'), לדוגמה במשל על בניית המשכן: "למה היה עולם דומה באותה שעה? לטרסקל של שתי רגלים שאינו יכול לעמוד והוא רותת [=רוטט]. כיון שעשו לו רגל שלישי [כך במקור], הוא נתבסס ועמד. כיון שנעשה המשכן, […] מיד נתבסס ועמד" (במדבר רבה יב). בלשון חז"ל 'טריסקל' הוא כיסא בעל שלוש רגליים. חז"ל המשילו את העולם בתקופה שלפני בניית המשכן לכיסא כזה שאחת מרגליו הייתה חסרה, ולכן הוא לא היה יציב.

בכל המובאות לעיל השורש בס"ס משמש אפוא במשמעות פיזית של 'העמדה על בסיס יציב'. הפועל 'נתבסס' מופיע במדרשי חז"ל גם במשמעות מופשטת: "זה אהרן ובניו, שנתבססה כהונה גדולה בידם על פי הדבר, שנאמר: 'וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם' (שמות כט א)". בדומה לנאמר כאן על אהרן ובניו, שהתבססו במשרות הכהונה, כיום אפשר לומר על עובדים ש"מעמדם בחברה התבסס", כלומר: נעשה יציב ובטוח יותר.

בעבר כתבתי כאן על המשמעות המטפורית של הפעלים  'הסתמך' ו'התבסס' בהקשר של הבאת סימוכין להנחות. כך – גם הפועל  'ביסס', למשל: "הוא ביסס את כל התיאוריה המהפכנית שלו על ממצאים אמפיריים בלתי משכנעים". כל אלה משקפים תפיסה מטפורית שלפיה טיעונים ותיאוריות הם מבנים הזקוקים לבסיס. כך משתמשים באופן מטפורי גם במילה 'בסיס' עצמה: "הטענות שלך חסרות בסיס – אינני יכול לקבל אותן". כפי שכל חפץ פיזי זקוק לבסיס איתן כדי להיות יציב ולא ליפול ולהישבר, כך באופן מטפורי טיעונים זקוקים לביסוס ומפלגות זקוקות לבוחרים.

 

Read Full Post »

רבים מתלוננים על 'תרבות הסְמֹךְ' הרווחת בארץ. למילה סְמֹךְ, צורת הציווי של הפועל סָמַךְ, יש משמעות סלנג מיוחדת: 'אל תדאג, יהיה בסדר'. מילה זו היא קיצור של הצירוף 'סְמֹךְ עליי/עלינו'. מהו מקור המשמעות של הפועל סָמַךְ בצירוף זה, ואיך הוא קשור למילים אחרות הנגזרות מהשורש סמ"ך?

המשמעות הפיזית, הראשונית של הפועל סָמַךְ היא 'השעין, הניח', למשל: "וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-הַקִּיר" (עמוס ה יט). מכאן נגזרת משמעות של תמיכה וחיזוק כדי למנוע נפילה: "סוֹמֵךְ ה' לְכָל-הַנֹּפְלִים" (תהלים קמה יד). משורש זה נגזרו שמות העצם סוֹמְכָה  במובן משענת וסוֹמֵךְ במובן דבר המשמש לתמיכה, לחיזוק או למשענת, לדוגמה: "הגנן קשר את השתיל הרך לסומך". בדומה לכך, משמעותו הראשונית של הפועל נִסְמַךְ  היא 'נשען על משהו, נתמך בו', לדוגמה: "מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה… אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו" (ישעיהו לו ו). בלשון חז"ל מופיע הפועל נסתמך במשמעות דומה, למשל: "והיה מסתמך במקלו והולך" (ספרי במדבר קלא).

בפסוקים האחרונים של התורה מסופר כיצד הכשיר משה את יהושע לשמש לו מחליף: "כִּי-סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת-יָדָיו עָלָיו " (דברים לד ט). על-פי מילים אלה, משה אכן הניח את ידיו על יהושע, ומחווה גופנית זו סימלה את התהליך שבו העביר ליהושע את סמכות ההנהגה. תהליך ההכשרה המקראי הזה הוליד את המשמעויות המיוחדות של סמיכה (מילה המשמשת גם במובן של הישענות פיזית,  בעיקר בצירוף שכיבות סמיכה, תרגיל שבו האדם שָעוּן על כפות ידיו ועל אצבעות רגליו( והסמכה: מתן היתר לאדם לעסוק במקצועו, כגון: מורה מוסמך. מכאן נתגלגלה גם משמעותו של הניב סָמַךְ (אֶת) יָדוֹ (על משהו): 'הסכים לו; הביע ביטחון או אמון בו'.

הפועל 'נסמך' מופיע במקרא גם במשמעות מופשטת: 'בָּטַח במישהו, האמין לדבריו', למשל: "וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל-דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה" (דברי הימים ב, לב ח). גם בלשון ימינו הפועל הזה והפועל 'הסתמך' משמשים במשמעות מופשטת: 'התבסס על משהו, הביא אותו כמקור או כראיה לשם חיזוק טיעוניו, הצדקת דבריו ועוד'. גם משמעותו המקורית של הפועל 'התבסס' היא 'נשען (על משהו)'; פועל זה נגזר מהשורש בס"ס, מהמילה בָּסִיס השאולה מיוונית (כמו basis באנגלית), וגם הוא משמש במובן מופשט יותר, לדוגמה: "המחקר מתבסס על ניסויים חדשניים". כפל המשמעות במילים אלה משקף את התפיסה המטפורית שלפיה טיעונים ותיאוריות הם בניינים הזקוקים ל'יסודות' ולתמיכה כדי שיעמדו יציבים. הדבר משתקף גם בביטוי עַל סְמַךְ  (צורת הנסמך של המילה סֶמֶךְ, שפירושה 'משען, תמיכה')  ובביטויים נרדפים: עַל בְּסִיס, בְּהִסְתַּמֵּךְ עַל, עַל יְסוֹד. השורש סמ"ך קיים גם בארמית, וממנו נגזרו המילה  אסמכתא והביטוי בר-סמכא – מי שניתן לסמוך עליו ועל ידיעותיו. ואכן, כאשר דבריו והתנהגותו של אדם נתפסים כיציבים ונכונים, אפשר לסמוך עליו, כלומר 'להישען עליו' ולבטוח בו.

במשמעות המקורית, כאשר משעינים חפץ (כמו קורה) על חפץ אחר, מקרבים בין שני החפצים. הפועל 'סָמַךְ' מופיע פעם אחת במקרא במשמעות 'התקרב': "סָמַךְ מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶל-יְרוּשָׁלִַם" (יחזקאל כד ב). בלשון חז"ל החלו להשתמש בפועל זה גם במובן 'קירב שני דברים זה לזה', למשל: "אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע [מין צמח]" (משנה, כלאיים ב ח). פועל זה מתאר גם הצגה של שתי פרשיות במקרא בזו אחר זו: "למה סָמַךְ הכתוב מיתת מרים לפרשת פרה?" (ירושלמי יומא א, א). כתוצאה מכך, לתואר סָמוּךְ יש שתי משמעויות: האחת- 'שעוּן, מבוסס, מושתת', לדוגמה: "מבנה הסמוך על יסודות איתנים אינו מתמוטט בנקל"; והשנייה – 'קרוב'. משורש זה נגזר המונח הדקדוקי סמיכות: 'צירוף של שני שמות עצם או יותר בלי חציצה של מילת קישור ביניהם, כגון 'משפחת הילד'. השם הראשון בצירוף הסמיכות נקרא 'נסמך', והשני – 'סומך'.

למילה 'סמיכות' יש משמעויות נוספות: סמיכה לרבנות וכתב סמיכה דיפלומטי. כמו כן, כאשר מדברים על "סמיכות של מרק", מילה זו משמשת כשם העצם המופשט הנגזר מהתואר סָמִיךְ: 'שיש בו מעט נוזל; צפוף, מלא'. תואר זה מבוסס על המילה 'סמיך' בארמית תלמודית: "חמרא [=יין] סמיך" (סוכה מח ע"ב). כאשר הרבה אובייקטים סמוכים זה לזה, נוצרים התנאים לצפיפות ולעובי.

לסיכום, השורש סמ"ך מעלה הרבה תסמיכים (אסוציאציות) של מילים ומשמעויות, וניתן למצוא סימוכין לקשרים בין המשמעויות השונות של השורש.

סימכו עלינו

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: