Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘גנן’

בזמן האחרון הזדקקנו להגנה ולהתגוננות מפני סכנות שונות. תוכנית ההתמודדות של המדינה עם מגפת הקורונה כונתה 'מָגֵן ישראל', ולאחרונה נאלצנו להיכנס למרחבים מוּגַנִּים. מאיזה שורש נגזרו מילים אלה, מהו ייחודו הדקדוקי ומהם קשרי המשמעות למילים אחרות מאותו שורש? 

כל המילים האלה נגזרו מהשורש גנ"ן בגזרת הכפולים, שכן האות נו"ן מופיעה בו פעמיים. בנטייתו של שורש זה לעיתים נשמטת נו"ן אחת, למשל במילה 'הגנה', ולעיתים היא מופיעה, למשל במילים הִתְגּוֹנֵן ומִגְנָנָה. ככל הנראה, אין קשר בין שורש זה לבין השורש שממנו נגזרה המילה 'גַּן'.

הפועל הֵגֵן פירושו שמר על אדם או על דבר מפני משהו או מישהו, דאג שיהיו בטוחים. במקרא מופיעה רק צורת העתיד של פועל זה – "יָגֵן", למשל: "בַּיּוֹם הַהוּא יָגֵן ה' בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם" (זכריה יב ח). מילונים היסטוריים, כגון מילון בן-יהודה, אינם רואים בצורה זו נטייה של בניין הפעיל, אלא נטייה של הפועל גָּנַן באותה משמעות בבניין קל. פועל זה מופיע במקרא גם בנטיית העבר המיוחדת של גזרה זו: "וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזּאֹת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי" (מלכים ב כ ו). צורת העבר של 'הֵגֵן' מופיעה רק בכתבי חז"ל, לדוגמה: "כל אותן האלפים והרבבות שעמדו על הים והגנתי עליהם" (שיר השירים רבה, ד).

שם העצם מָגֵן מציין כלי להגנה על הגוף מפגיעה של חץ, אבן, רומח, חרב וכד'. המגן עשוי חומר קשה (עור מעובד, עץ או מתכת) ומוחזק בדרך כלל ביד שמאל; למשל: "וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף". המילה 'מגן' מציינת במקרא גם את האל המֵגֵן, למשל בדברי דוד המלך: "וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי, כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי" (תהלים ג ד). בימי הביניים נטבע שם הצורה מָגֵן דָּוִד, משום שעל-פי המסורת הייתה צורה זו חרותה על מגינו של דוד המלך.

במגילת איכה מופיעה מילה יחידאית שכנראה נגזרה משורש זה: "תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב" (פרק  ג, סה). הדגש ב-נ' מצביע על כך ששורש המילה הוא גנ"נ. בשפות שמיות אחרות שורש זה משמש במובן 'כיסה', ולכן יש המפרשים את המילה 'מְגִנָּה' כמעין כיסוי ללב, המשמש כמטפורה לעקשנות. רש"י פירש זאת כך: "אוטם הלב, צרה ואנחה, אשר היא כמגן כנגד לבם", והציע גם את הפירוש "שֶׁבֶר לב", שהתקבל לימים כמשמעותו של הביטוי. לפי הסבר נוסף, המוצע במילון בן-יהודה (כרך ו', עמ' 2788), 'מגינת לב' פירושה "שיגעון, תימהון, בלבול ורוגז". הסבר זה מתבסס על משמעויותיו השונות של השורש ג'נ"נ בערבית: שורש זה משמש גם במובן של 'כיסוי' (למשל בפועל גַ'ַנַּ') וגם במובן של 'שיגעון' (כמו במילים גָ'נָנָה ומַגְ'נוּן שנכנסו לסלנג בעברית). מאותו שורש בערבית נגזרה המילה גִ'ן (או ג'יני) במובן 'שֵד', כיוון ששד הוא מכוסה ונסתר מהעין. ומן הגִ'ן הגיעה ה'ג'ננה', בעקבות התפיסה הקדומה התולה את הסיבה לשיגעון במעין שד או דיבוק ש'נכנס במישהו'.

המילונאי ארנסט קליין קישר מילה נוספת לשורש גנ"ן. מילת היחס בְּגִין מופיעה בכתבי חז"ל כשאילה מארמית, לדוגמה: "שלח [יתרו] לו [למשה] אגרת, ואמר: עשה בגיני, ואם אין אתה עושה בגיני, עשה בגין אשתך, ואם אין אתה עושה בגינה, עשה בגין בניך" (שמות רבה כז ב). לדבריו של קליין, מילה זו מורכבת מ-ב' היחס ומהמילה 'גין' משורש זה, שפירושה 'הגנה', בדומה לפועל הארמי 'אַגֵּן' המקביל לפועל 'הֵגֵן'. כפי שניכר בציטוט לעיל, מילה זו שימשה במקור במובן 'למען, בשביל (מישהו)', כלומר כדי לעזור לו ולהגן עליו. כיום 'בגין' משמשת יותר במובן 'בגלל'.

לעומת זאת, במקרא מופיע פועל אחר שאינו נגזר משורש זה: "אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ" (בראשית יד כ). פועל זה נגזר מהשורש מג"נ, שפירושו הוא 'נתן', לפי השוואה לשפות שמיות. בשורש זה האות מ' משמשת כאחת מאותיות השורש המקוריות (שלא כמו במילה 'מגן', שבה היא תחילית). ואילו הפועל מִגֵּן במובן 'סיפק הגנה' נגזר משם העצם 'מָגֵן' רק בימי הביניים, למשל בפיוט של רב סעדיה גאון: "מיגנתי מבצרי" (יוצרות לשבתות השנה, ויקרא). בתקופה זו נוצר גם הפועל הִתְמַגֵּן. בלשון ימי הביניים נגזרו מהשורש גנ"נ גם שם הפעולה הֲגָנָה (למשל: פירוש רש"י לשמות מ ג) והפעלים גּוֹנֵן והִתְגּוֹנֵן. בעברית החדשה נוספה צורת הסביל הוּגַן.  

בעברית החדשה קיבל הפועל 'מיגן' משמעות ספציפית יותר של התקנת אמצעי בטיחות והגנה (בבניינים, במכוניות וכו'), ונגזרו ממנו גם השם המופשט מִגּוּן, הפועל הסביל מֻגַּן והתואר מְמֻגָּן. בשנים האחרונות נוספה למילון המילה מִגּוּנִית, יחידת מיגון ניידת המוצבת בשטחים ציבוריים.

אסיים באיחולי ימים שקטים ומוגנים.

Viking woman in the sand

Read Full Post »

כשמדברים על סלנג צבאי מוכרים לכולם מונחי יסוד כמו ג'ובניק, מורעל, חמשוש וקודקוד. כאשר יוצאים מהזרם המרכזי של הסלנג עולה תמונה מורכבת. לצד הסלנג הכללי יש לכל חיל, חטיבה ולעיתים אפילו יחידה סלנג משלהם, שאינו מוכר ואינו בשימוש במרכיבים אחרים של הצבא.
כך ביחידות השדה. בעוד חטיבות הצנחנים וגולני הם נושאי הסלנג הצהלי הכללי, לכמה מן החילות שפה מיוחדת המתאימה לצרכים ולהווי שלהם. למשל, שפת חיילי השריון, שעולמם סובב סביב מפלצות מתכת, והם נחשבים חיילים מיושבים וכבדים יותר מאחיהם החי"רניקים. ראשי התיבות של החייל הוא חש"ן, ומכאן גם הביטוי 'כרס חש"ן' הצומחת אצל השריונר עקב ישיבה ממושכת בטנק. לכרס מסייע גם תא הצ'וקולוקים, תא סודי בטנק שבו מחביאים ממתקים.
הטנק עצמו משמש בביטויי סלנג שונים. 'טנק זונה' הוא טנק שאין לו צוות קבוע, בדומה לשימושי 'זונה' בשפה הצבאית הכללית. 'יודנטנק' היא סיכת מפקד בחיל השריון, שעליה מצויר מגן דוד שבתוכו טנק, והיא מזכירה את הטלאי הצהוב. טנק המרכבה 2 קרוי בכינוי גנאי 'סובארו עם תותח'. לטנקיסטים גם ביטויי הומור שחור בעקבות קרבות שבהם נפגעו טנקים רבים, וביניהם 'צ'יפסים', 'חנוכייה' וגם 'זיפו' על שם מותג של מצת סיגריות. מונח מפתח, שגם שימש השראה לסרט תיעודי בשם זה, הוא 'פודרה', היא האבק העולה מן האדמה לאחר שעובר עליה טנק, ומכסה גם את הטנקיסטים עצמם.
ההנדסה הקרבית סובלת מדימוי אפור ומיעוט מתנדבים. חיילי ההנדסה הקרבית מכנים את החיל 'ברווז': "לא ממש עף, לא ממש הולך ולא ממש שוחה". כומתת החיל האפורה מחזקת את הדימוי, וכדי להעלות את המוטיבציה נקבע שצבע הכומתה הוא כסף, ומכאן הסיסמה "כומתות כסופות, אנשים זהב". גרסה מקאברית: "כומתה כסף, לב זהב, רגליים פלטינות". ההומור השחור מתייחס לסכנה של אובדן איברים עקב העיסוק בחומרי חבלה, ומכאן 'אצבעות של מוהנדס'. מוהנדס, מהנדס בערבית, הוא חייל הנדסה קרבית.
גם אנשי חיל התותחנים חשים שנותרו מעט בצל לצד החטיבות המובילות גולני, צנחנים, ואפילו גבעתי והנח"ל. הביטוי המייצג זאת כבר דורות הוא 'חיל הביצים', בעקבות האמרה "תותחנים הם כמו ביצים, משתתפים אבל לא נכנסים". גירסה מהוגנת יותר היא "פעם תותחן תמיד תותחן", וגם לה גרסה חתרנית: "פעם תותחן, תמיד נטחן".
בסלנג התותחנים כינויים ייחודיים לבעלי תפקידים או ותק. 'גִיזֶר' הוא חייל חדש, כינוי שמקורו בצבא הבריטי, בעקבות geezer שפירושה אדם מוזר. 'אפרוח' הוא חייל המסומן לתפקיד פיקודי כבר כחייל צעיר, ויוצא לקורס באמצע המסלול. 'גַנָּן' הוא כינוי למדריכים בקורסים להכשרת מפקדים. הכינוי ניתן להם על שום אהבתם לסדר וניקיון. בצוות התותח משתתפים ה'דַחְפָּז', ראשי תיבות: דוחף פגזים, ו'כושי קרקע', שתפקידו להעביר פגזים מהערמה על הקרקע אל התותח. מל"מניק הוא 'משקיע ליד מפקדים', חייל הפועל כדי להרשים את מפקדיו, ומעצבן את חבריו.
אנשי חיל האוויר רואים עצמם מורמים מעם הצבא, פיזית ומטפורית, ומכונים על כן "צבא זר אך ידידותי". השפה הייחודית שלהם ראויה לטור מיוחד. גם לחיל הים שפה משלו. כמה מילות סלנג מתייחסות לספינה עצמה, בדרך כלל בהשפעה בריטית. "בּילג" הם שיפולי הספינה הפוגשים בקו המים. 'מָנוֹל' הוא פתח צר שדרכו יורדים לתוככי הספינה. אימת החיילים היא הסוּגִ'י, קרצוף הסיפון על ידי מטאטאים מיוחדים וסבון מעורב בסודה קאוסטית, בעקבות שם הסבון: soogee moogee. בעקבות זאת קרויים חיילים המשרתים על ספינות הטילים 'קרצפים'.
גם בחיל הים זוכים חיילים לכינויים על פי הוותק, התכונות והתפקיד, ובראשם הסקיפר, מפקד הספינה. חייל חדש קרוי 'בן', שכן יש לו 'אבא', מי שמילא בעבר את אותו תפקיד בספינה, ואפילו 'סבא' מול 'נכד'. חייל שאינו רגיש למחלת הים ומתפקד בכל מצב ים הוא 'קילר', בעוד החייל הרגיש לטלטולי המים נקרא 'פלאט', כיוון שהוא מצוי רוב הזמן במצב מאוזן. כאשר הוא שואג בעת ההקאה הוא זוכה לכינוי המחמיא 'אריה'. ומיהו 'שקית תה'? זהו, איך לא, צוללן למטרות מיוחדות.
עם השנים זוכים דווקא החילות שאינם שייכים לכוח הלוחם ליוקרה הולכת וגדלה, בזכות השפעתם על שדה הקרב העתידי. לחיל המודיעין, ובעיקר ליחידה 8200 שפה מיוחדת, מוכרת פחות משפת החיילים הקרביים.
חיל המודיעין עסוק במידע, ולמידע כינויים וסיווגים שונים. 'אוֹסינטי' הוא מידע המגיע ממקורות גלויים, בעקבות ראשי תיבות באנגלית: open source intelligence. 'ויזינְט' הוא מודיעין חזותי, 'אימינְט' הוא מודיעין דימויים ועוד. חומר מסווג שעלה במקורות גלויים נקרא 'גִרסה מבולמסת', בעקבות בלמ"ס: בלתי מסווג. 'שוֹס' הוא מידע חסוי שמי ששותף לו חותם על הצהרת סודיות, ראשי תיבות: שותף סוד. 'שוס דיגר', חופר שוסים, הוא חייל המחפש דרכים להיות שותף סוד בעניינים רבים. 'צִיחַ' הוא מידע בעל משמעות, מקובל בחיל המודיעין. ראשי תיבות: "ציון ידיעות חיוניות". מכאן נוצר גם פועל: צִיֵיחַ. הוא הורחב בלשון חיילי המודיעין לכל פעולה הקשורה בהשגת מידע: "הפאב חדש נראה סבבה, צריך לצייח אותו".
ב-8200 אוהבים לייצר פעלים חדשים דוגמת צייח. 'חִתְמֵץ' הוא מי שעוצר לביקורת בעקבות 'חיתוך מצב'. 'רישֵץ' פירושו ניהל צוות בעקבות רש"ץ, ראש צוות. חלק מהפעלים מתייחסים לפעולות הנעשות בידידו הטוב ביותר של איש המודיעין, המחשב. 'ליגֵף' הוא מי שיצא בצורה מסודרת מפעילות במחשב, בעקבות אנגלית: log off. 'שִלְחְסֵף' הוא מי שסיים משלוח הודעה, בעקבות הפקודה 'שלח סוף'. בעקבות remote control – שליטה מרחוק – נוצר הפועל 'רימט'.
כמה מילים בז'רגון 8200 הן שמות קוד לטיפוסים לא פופולריים. 'מתנבז' הוא מי שמבזבז זמן, בעקבות נב"ז: נוהל בזבוז זמן. על קצין המשמיע דברים חסרי בסיס הנשמעים משכנעים נאמר שהוא 'מדַמְגֵג', ועל קצין גבוה המשתמש במונחים כלליים ונמנע מכניסה לפרטים אומרים שהוא 'מדבר בסָאָלית', ומכנים אותו 'רב תַכְלָל'.
פועל ייחודי בסלנג 8200 הוא 'פִּסְטֶן', והוא מתייחס למצבים של שיבוש או תקלה. על פי עדות חיילי מודיעין כאשר מישהו משאיר מחשב פתוח מפּסטנים אותו: כותבים בשמו מייל ושולחים לכולם; כאשר יוצרים תקלה מכוּונת מפּסטנים, ואחר כך מתקנים; כשאומרים למישהו פַּסְטֵן פירוש הדבר 'עזוב את זה, לא כל כך חשוב, שכח מזה'. על מי שניסה לפתור בעיה זמן רב ללא הצלחה נאמר שהוא התפּסטן. למקור הפועל גרסאות שונות.
בחילות השונים כינויים לא מחמיאים למזון בבסיס. התותחנים מכנים את השניצל בבסיסיהם 'שרירצל', המוגש עם צ'יפס זרחן וקציצות חתול. 'מרק פיבונאצ'י' נולד בבסיסים של חְנונים ביחידות מחשבים למיניהן. זהו מרק שהוא שילוב של המרק שנותר מאתמול ומשלשום, בעקבות 'סדרת פיבונאצ'י', סדרה מתמטית שכל מספר בה הוא ערך שני הקודמים בסדרה.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: