Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘אמהרית’

הנושא המעסיק היום חוקרי טבע ואקלים, היסטוריונים וכלכלנים הוא התחושה שנכסים רבים הולכים ונכחדים, עד כדי כך שהדבר מאיים על עתיד האנושות וכדור הארץ. לחשש הזה, המגובה בעובדות ובתחזיות, מצטרפים גם נכסי תרבות. שימור התרבות הוא חלק ממפעל עולמי וגם ישראלי, והוא מתבטא בתחומים שונים. אחד מהם הוא תחום השפה.

על פי הערכות שונות מדוברות היום בעולם כ-6500 שפות. כמחציתן מוגדרות "שפות בסכנת הכחדה", ויש תחזית שעד סוף המאה הנוכחית ייכחדו מחציתן. בראש רשימת המדינות שבהן דוברים שפות שבסכנת היעלמות נמצאות הודו (196), ארצות הברית (192) ואינדונזיה (147). באוסטרליה נותרו 145 שפות ילידים, מתוך 250 שדוברו בה לפני כמאה שנה.

חשוב לזכור שהתופעה אינה חדשה, שפות עתיקות רבות נכחדו לאורך ההיסטוריה. ההערכה היא שב-5000 שנות הציוויליזציה נכחדו כ-30,000 שפות. באזור שלנו, שבו התפתחה משפחת השפות השמיות, התרוצצו לפחות עשרות שפות שונות. רובן נכחדו, ביניהן שפות חשובות כמו אכדית ופיניקית, שפות שהותירו מיתולוגיות כתובות כמו האוגריתית והאבלאית ועוד. מהמשפחה נותרו חמש שפות: עברית, ערבית, ארמית בדיאלקטים שונים, אמהרית ומלטזית. יש מונים עוד שפות באתיופיה במשפחה.

שפות נכחדות משתי סיבות מרכזיות הכרוכות זו בזו. סיבה בולטת היא שפות מדינות הלאום, בחברה שבה מדינת לאום היא המודל המרכזי. המדינה משליטה את השפה הרשמית, שפת הלאום, והשימוש בשפות הקטנות בשטחה הולך ומצטמצם. לכך מצטרפת הגלובליזציה, המאיימת בדרכה אפילו על שפות הלאום, קל וחומר על השפות הקטנות.

מכאן ואילך התהליך העובר על שפות המועדות להיכחד שונה משפה לשפה. העיתונות מביאה מדי פעם סיפורים על שפות שיש להן דוברים מעטים בשבטים נידחים שגם הם הולכים ונכחדים. כאשר אחרון הדוברים הולך לעולמו השפה מתה.

באמזונס שבפרו נותרה עד לפני כמה שנים שפה שבה מדבר אדם אחד: שפת הטָאוּשִירוּ. בשיחה איתו הוא שכב על ערש דווי. הוא סיפר שהשבט ברח למעמקי היערות כדי להינצל מהשמדה. בסופו נותרו 15  אנשי שבט, שהוכרעו על ידי חיות טרף, נחשים ומחלות. בּוֹאָה סֶניור, הדוברת האחרונה של שפת בּוֹ שדוברה באיי אָנְדָמָאן שבאוקיינוס ההודי מתה בשנת 2010 בגיל 85. השפה נחשבת אחת השפות העתיקות בעולם. במדינה בשם דַלְמָטיה באזור הסרבי לחוף הים האֶגֶאי דוברה שפה המגשרת בין האיטלקית והרומנית. אחרון הדוברים בה, טואָנָה אודֶאינָה, נהרג בשנת 1898 בהתפוצצות מכרה.

לעיתים הדובר האחרון הוא גם פעיל בשימור השפה, בכך שהוא עובד עם בלשנים המתעדים אותה. מארי סמית ג'ונס, שנפטרה ב-2008, הייתה הדוברת האחרונה של שפת איאק שדוברה בשפך של נהר הנחושת באלסקה. מרי וילקוקס כתבה את מילון ווקומְני, שפה שבה דיברה, אחת מכ-130 שפות של האמריקאים הילידים. הדובר האחרון של שפת אוּבִּיק שדוברה בצפון הקווקז לאורך הים השחור, טֶבְקִיק אֶסֶנְק, מת בשנת 1992. גם הוא שיתף פעולה עם בלשנים בתיעוד השפה. שפת אוביק מתועדת בשיאי גינס כשפה עם מספר העיצורים הגדול בעולם. ב-2004 נפטרה יאנג הואני בגיל 98, ועימה הסתלקה מן העולם גם הנוּשוּ, שפה סודית המוכרת בפי נשים בלבד במרכז סין ובדרומה במאות השנים האחרונות, הכתב שלה נשמר באמצעות רקמה.

לצד השפות שנכחדו, שפות לא מעטות נלחמות על הישרדות באמצעים שונים. השפה הבסקית, שהיא השפה העתיקה ביותר באירופה, נקראת אֶוּסְקָארָה, אין שום ידיעה מהיכן צצה ואין לה קשר לשפות מוכרות אחרות. יש לה מכון אקדמי ומדברים בה 700,000 איש. היום היא מופיעה בשלטי רחוב, וניכרות בה גם השפעות של שפות אחרות כמו ספרדית. גם השפה הצ'רקסית, שמקורה בקווקז, נאבקת על חייה וגם על הכתב המיוחד שלה. דווקא בישראל היא שורדת ועוברת מדור לדור. ואילו קהיליית הילידים האמריקנים מיקמאק שבקנדה זכתה למנהיג, הצ'יף לרוי דני. הוא מבקש להפוך את שפת האזור שלו לשפה רשמית, שתופיע בתרגומים רשמיים ובשלטים.

אחת התופעות הנלוות להיכחדות השפות היא היכחדות הדיאלקטים, תת-השפות הגאוגרפיות. אירופה הייתה גן חיות לשוני של דיאלקטים, ההתעוררות הלאומית של המאה ה-19 הביאה להכחדה שיטתית שלהם. דווקא באיטליה יש עדיין קיום לדיאלקטים. לאיטלקים מאות דיאלקטים, המקור לכך הוא חלוקת איטליה למאות נסיכויות ומחוזות. רוב התושבים היו אנאלפביתים והמרחק בין הדיאלקטים היה רב עד כדי מעמד של שפות נפרדות. הצרפתים מאוד גאים בשפתם, אבל עד לפני זמן לא רב דיברו הצרפתים בעשרות שפות. חלק מהן חיות עדיין.

במצרים, שבה שולטת הערבית, יש עדיין שרידים לשפה הקופטית, שהיא השלב האחרון של שפת מצרים הקדומה. במאה ה-19 נעשו ניסיונות לחדש את השפה בכנסיות ובהדפסת כתבי הקודש מחדש בכתב הקופטי, אלא שבעקבות המהפכה במצרים ב-1952, שלה היו שותפים קופטים צעירים, שבו הערבית והכתב שלה להיות דומיננטיים. הקופטית קיימת כיום רק בחלק מספרי התפילה. כיום מלמדים את הילדים את השפה הקופטית מגיל צעיר.

בין השפות העומדות בסכנת הכחדה מצויות גם שפות יהודיות שונות. היידיש והלדינו עדיין זוכות לדוברים ולתיעוד, אבל שפות יהודיות אחרות הולכות ונעלמות. הרשימה כוללת ניבים נוספים של ארמית. ביניהן 'חולאול' שדוברה בקהילות יהודיות של יוצאי חבל כורדיסטן באיראן ולה כ-10 אלפים דוברים בישראל, 'לישניד' הנקראת גם 'לחלוח' של יהודי צפון-מזרח איראן, 'בֶּרְבֶּרית' של יהודי הרי האטלס במרוקו (כ-30 אלף), 'ג'והוריק' של היהודים הטאטים מאזור הרי הקווקז וטוניסאית יהודית. יהודי כורדיסטן נהגו לדבר בשפת 'נאש דידן', ניב של ארמית חדשה צפון-מזרחית.

השפה היחידה שהומצאה על ידי בלשן על שולחן כתיבה היא כידוע אספרנטו. לאספרנטו חוגי אוהדים בעולם, אבל היא לא הפכה לשפה נפוצה או שפת מדינה, פרט להזדמנות יחידה. בנקודה שבה נפגשים גבולותיהן של הולנד, בלגיה וגרמניה, התקיימה מדינונת בת 3.5 ק"מ מרובעים בשם אמיקֶייוּ, שבה הייתה אספרנטו השפה הרשמית. הניסיון הזה החזיק מעמד כעשר שנים, בראשית המאה העשרים.

שימור השפות נעשה באמצעות עבודת בלשנים מתעדים, וכן ספרות של סיפורי עם ופתגמים. האם יש צורך או טעם בשימור שפות נכחדות? אולי עדיף לשמור על פחות שפות ולוותר על אלה שכבר אין להן בסיס של דוברים? הנושא אינו חד משמעי. מצד אחד, שפות משמרות זהות תרבותית ואתנית, משמרות תיעוד היסטורי וגם מעידות של שונוּת בין חברות ובני אדם. מצד שני, שפות נבדלות מגבילות את הקהילה הדוברת ופוגעות בלכידות המדינה. הדילמה מעסיקה את דוברי השפות הקטנות עצמן. כך בשבט הנאוואחו, עם אינדיאני בארצות הברית, חוקת השבט קובעת שמנהיגו חייב לדבר את שפת השבט המסורתית. אחד מאנשיה שרץ למנהיגות והתקשה בשפה הילידית, טען שאי ידיעת האנגלית היא אחת הסיבות למצבו החמור של השבט – 50% אבטלה, בעוד מתחרהו המבוגר ממנו סבור ששימור מסורת הנאוואחו הכרחית. גם באלסקה נערך מאבק דומה. עשרות שנים התקיים מאבק ממוקד של הממשל האמריקני לחיסול השפות המקומיות. לאחר מאבק נגדי נחקק חוק לשימור השפות האלה.

מאבק הזוכה להצלחה חלקית הוא במשפחת הלשונות הקלטיות וביניהן הקורנית, שפה קלטית עתיקה הקרובה לברטונית, לוולשית ולאירית, שפתו של חצי האי קורנוול. היא חדלה להיות שפה חיה כבר במאה ה-17, ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי תומכים בהחייאה של השפה. בשוודיה נפתח גן ילדים שבו מדברים בשריד האחרון שנותר מהנורדית הקדומה, שפת הוויקינגים, היא השפה האַלְפָאדָאלית. באוסטרליה מתקיים פרויקט של שימור חלק מ-250 השפות האבוריג'יניות, שבו נוטל חלק גם הבלשן הישראלי גלעד צוקרמן. הוא מנסה להעביר את פרויקט תחיית העברית, שהוא קורא לה היום 'ישראלית', לפרויקט האבוריג'יני.

Read Full Post »

השפה העברית עמדה וממשיכה לעמוד בקשר מתמיד עם שפות העולם. היא הגיחה מתוך משפחת השפות השמיות בשלב מאוחר יחסית, וספגה במשך חייה הארוכים השפעות משפות רבות: מילים, ביטויים, משמעויות חדשות. קיבלה וקיבלה וקיבלה, אבל מה נתנה העברית לשפות העולם? התשובה מורכבת. מצד אחד, לא הרבה. מצד שני, לא מעט.

ולמען הסר ספק: לא, העברית איננה "אם כל השפות". היא איננה "השפה בה דיבר אלוהים", או אדם הראשון, או שפת בוני מגדל בבל. היא איננה השפה הראשונה בעולם, ומבחינת התפתחות הלשונות היא נחשבת שפה בלתי חשובה. הניסיונות של מאמינים תמימים המתחזים לאנשי מדע להוכיח שכל המילים בעולם מגיעות מן העברית נשענים על משאלת לב וראיות מופרכות, לעתים משעשעות, לעתים מקוממות. כדי להבין את השפעת העברית חשוב אם כן לשמור על צניעות, ורצוי מאוד להסתמך על המחקרים הרבים שנעשו בתחום היחסים בין שפות על ידי גדולי הבלשנים ההיסטוריים.

שפה אינה רק אוצר מילים, אבל התרומה העיקרית של העברית לשפות העולם היא של מילים בודדות שפעפעו לשפות שונות שהיה אתן מגע. אוצר המילים הזה מתרכז בכמה קטגוריות:

  • מילים מהמסורת היהודית, ובעיקר מן התנ"ך, שהגיעו לשפות העולם בעיקר דרך תרגומי התנ"ך.

  • מילים שחדרו לשפת הדיבור, לסלנג של חברות וקבוצות שונות, ובעיקר לשפות גנבים  ברחבי הגלובוס.

  • מילים שנקלטו במאה העשרים מהשפה הישראלית החדשה.

באילו שפות מדובר? רשימה חלקית: אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, ערבית, רומנית, הונגרית, רוסית, אמהרית, טיגרינית, וגם שפות אמריקניות-קריאוליות ושפות פולינזיות. לא הכנסתי לרשימה את שפות היהודים כמו יידיש, לדינו ויהודית-מרוקאית, הכוללות מילים עבריות כחלק מזהותן הלשונית. לא פעם הן מתווכות בין העברית לבין יתר השפות. השפעה עכשווית רחבה היא הנוכחות של העברית בשפת הערבים בישראל. למעוניינים מומלץ הספר "ואללה בסדר", המספר על התופעה, שנכתב על ידי עבד רחמן מרעי, ונערך בידי החתום מעלה. עניין מרכזי אחר שאינו נכלל ברשימה הם שמות פרטיים בתרבויות העולם שמקורם בתנ"ך.

מילים מן התנ"ך נקלטו בשפות העולם באמצעות תרגום לשפות השונות. המתרגמים שמרו במקרים אלה על המילים המקוריות, ואלה שימשו ללימוד ולתפילה. הגורם הוותיק בקבוצה זו הם התרגומים של התנ"ך ללטינית. המילים המובילות, הנפוצות מאוד בתפילות נוצריות, הן מתהילים: 'הללויה' ו'אמן'. לצידן גלשו לשפות השונות באמצעות התרגום מילים מן המיתוס המקראי-יהודי ומעולם הפולחן: יהוה בהגייה המקובלת בנצרות על פי ניקוד המילה (Jehovah), משיח, גיהינום, שרפים ותרפים, כרובים וקורבן.  כמו כן הועתקו כמות שהן  מילים מרכזיות פחות, כמו הראל, כדכוד ובורית. גם צמד המילים 'תוהו ובוהו' מצא את מקומו בתרגומים ובמילונים, כמו בגרמנית, צרפתית ואנגלית.

המילה הנפוצה ביותר מעברית בשפות העולם היא שבת. היא מופיעה בגירסאות שונות בעשרות שפות. ביניהן איטלקית, אנגלית, ארמנית, ספרדית, רומנית, ערבית, טיגרינית ועוד. בחלק מהשפות היא משמשת במשמעות יום החופשה השבועי או יום חופש בכלל. המילה השנייה הנפוצה מאוד היא גלגול של 'יהודי', שממנו הגיעו לשפות העולם Jude הגרמנית, Jew האנגלית, יַהוד הערבית וכינוי הזלזול הסלבי ז'יד. הביטוי Judas הפך שם נרדף לבוגד בעקבות יהודה איש קריות. גם מילים הנקשרות ל'עברי' ו'עברית' נקלטו בשפות רבות, ביניהן שמה של השפה: Hebrew.

בשפה האיטלקית נוכחות רבה למילים עבריות, לעתים בהתאמה לצורות מקובלות בשפה זו. כך נקראו הכרובים והשרפים cherubino ו-serafino. המילון האיטלקי התעשר במילים נוספות שמקורן בסיפורי המקרא והתלמוד. המילה התלמודית 'רבי' נקלטה במטבע הלשון far l’ave rabbi, לחלות את פני הרב, ומכאן שם העצם averabbo שפירושו חנופה. caino  פירושה באיטלקית רשע ומקולל, בעקבות קין המקראי, matusalemm הוא באיטלקית אדם זקן מאוד, על פי מתושלח, שגם הפך סמל לזקנה מופלגת בשפות נוספות. bacucco הוא אדם ההופך שוטה ככל שהוא מזדקן, בעקבות שמו של הנביא חבקוק. גם 'טלית', 'תלמוד' ואפילו הסימן 'שווא' מצאו דרכם לאיטלקית. המילה angelo, מלאך אלוהים, הרחיבה את משמעותה בעקבות העברית המקראית לשליח. ברוסית זכתה המילה 'תלמוד' למשמעות חדשה: ספר גדול וכבד.

השפה האנגלית שאבה כ-120 מילים עבריות מן המקרא למילונה. חלקן הן המילים הלטיניות לעיל, וכך גם שטן,  יוֹבֵל (jubilee), תופת ומוהל. העברית של ימי הביניים תרמה לשפות רבות את המילה קבלה, ואת נטיותיה, כגון 'קבליסטי'. מילה שהתאזרחה בכמה שפות היא 'הושענה', הנכתבת hosanna, ומשמשת להאדרת שם האל. השימוש הפולחני בה הוא מן התלמוד, ממסורת חיבוט הערבות, בעקבות הפסוק מתהילים "אנא ה' הושיעה נא". שפות העולם קלטו מן המקרא חיות מיתולוגיות כמו בהמות ולווייתן. האחרונה  שימשה השראה ליצירה המרכזית של הפילוסוף האנגלי תומס הובס. השפה ההונגרית, הרחוקה מרוב שפות אירופה, קלטה גם היא לא מעט מילים עבריות, בעיקר לאחר ההגירה הגדולה של יהודים אליה מארצות השלטון העותומני במאה ה-19. כך התעשר המילון ההונגרי במילים כמו כשר, טריפה, גלות, גוי, ציצית, פאות וסוכות. רוב המילים האלה, יש לומר, שימשו בהקשר היהודי ולא זכו למשמעות כל-הונגרית.

בין העברית לבין הספרדית לדורותיה התקיימה מערכת יחסים מורכבת. מילים רבות הגיעו כצפוי מתרגומי המקרא. חלקן זכו למשמעות מטפורית, המרחיבה את השם הפרטי. 'ירמיה' משמש בספרדית בהוראת מקונן, ומכאן המילה jeremiada, בכיינות, תלונה מתמשכת. 'בנימין' – במשמעות הבן הצעיר, 'יהודה' – בוגד.  'עדן' משמשת בספרדית דווקא במשמעות מקום ששורר בו אי סדר. שימוש ייחודי במילים עבריות התפתח בספרד עם השלטון הנוצרי המדכא. מצד אחד הוא שירת את השיח הפנים-יהודי שנאבק בתביעה להמרה. בטקסטים בספרדית שנותרו מהתקופה שילבו היהודים מילים המייצגות את התנגדותם להמרה, כמו משומד, שטן, טומאה, והביטוי מאוּס בר-הנידה. האינקוויזיציה שלחה מלשנים לבלוש אחרי מילים יהודיות הנשמעות בפומבי כדי לאתר יהודים השומרים בסתר על דתם וציידה אותם בידע מילוני עברי בסיסי. בספרות האינקוויזיציה נזכרות מילים כמו צדקה, סידור, גזירה וספר. השלטונות העלו מופעים אנטישמיים סטיריים, ובהם שורבבו מילים עבריות כמו צדיקים, מילה, פסוקים ועוד.

יש קושי מסוים לקבוע אלו מילים עבריות נשאלו לערבית, עקב הדמיון והקרבה בין השפות. עם זאת יש לא מעט מילים ערביות שנכנסו לקוראן ומקורן עברי, חלקן בתיווך הארמית. בקוראן אנו מוצאים את המילים תורה, תיבה, גיהינום (בהגייה ג'הנם), חברים, שכינה ומלכות. בשלב מאוחר יותר נכנסו מילים נוספות. הדעה הרווחת היא שהפועל דרש (הערבית דַרַס) במשמעות הלימוד מקורו בעברית, ומכאן מַדְרָסָה: מקום לימוד. גם המילה דרום – אל-דָארוּם – מקורה עברי. המילה הערבית מַמְזִיר המתייחסת לצאצאי נישואין לא לגיטימיים מקורה עברי.  שפות אתיופיה, שגם הן שמיות במקורן, שאבו מילים עבריות רבות בתיווך האתיופית העתיקה, הגעז. ביניהן מילים נפוצות כגון מלאך ומשיח, ולצידן מילים נפוצות פחות בשפות העולם כמו מזמור, טעות, שְאוֹל ואחרות.

ברשימה הבאה – על מילים בעברית שנדדו לשפות העולם באמצעות הסלנג ומדינת ישראל הצעירה.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: