בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת: נגה פורת

לימוד שפה זרה מציב בפנינו אתגרים רבים. לשפות שונות יש מערכות הגאים שונות וחוקי דקדוק שונים. גם אוצר המילים משתנה משפה לשפה, והדבר יוצר מוקשים רבים של תרגום מילולי שגוי. מי לא שמע בדיחות על ישראלי שמגיע למלון בחו"ל ומבקש "difficult egg" במקום "hard boiled egg" או "heavy" (כבד) במקום liver? ויש דוגמאות רבות נוספות. "מהפכה בחדר" איננה "revolution in the room" אלא סתם "mess".

ואם האנגלית, השפה הזרה הנלמדת ביותר, גורמת בעיות לדוברים שעברית היא שפת אימם, הרי שפות אחרות, שנלמדות בדרך כלל כשפה זרה שנייה, הן בעייתיות עבורם פי כמה וכמה. מילים דומות בשתי שפות דווקא עלולות לגרום לבלבול, כאשר לשתי מילים מאותו מקור יש גון משמעות שונה בכל שפה.

אפילו בשפות קרובות כמו עברית וערבית ניתן למצוא מקרים שבהם אותו שורש מתפרש אחרת בכל שפה. אחד הפעלים הבסיסיים בערבית ספרותית, نَزَلَ (נַזַלַ) פירושו אינו "נָזַל"', אלא "ירד". דוברי עברית עלולים לפרש בטעות את המילה أَمْسِ (אַמְסי) כ"אמש", אבל הפירוש הנכון הוא פשוט "אתמול" (לעומת "אמש"-אתמול בערב).  בדומה לכך  مَدِينَة  (מַדִינָה) אינה "מדינה" אלא "עיר"; ואילו قَرْيَة (קַרְיָה) אינה "קריה" (או עיר) אלא "כפר".  גם لَحْم (לַחְם)  אינו "לֶחֶם" אלא "בשר". יש הסבורים שבשתי השפות לשורש זה הייתה אותה משמעות מקורית: "אוכל", אבל בכל אחת משתיהן השורש התייחד לציון מאכל בסיסי שונה.

כמו כן, אוצר המילים המוכר לנו באנגלית עלול להקשות עלינו ברכישת מילים קרובות בצרפתית. למשל התרגום של המילה ‏‎toilette הוא גם "שירותים", "רחצה" ו"שולחן טואלט", כמו התרגום של toilet באנגלית, אבל גם "תלבושת" (בצירופים כמו "un belle/grande toilette" ). משמעותו העיקרית של הפועל האנגלי demand היא "דרש, תבע", ואילו בצרפתית הפועל המקביל demander מתפרש כ"ביקש, שאל". למרות הקִרבה בין המשמעויות הללו אין הן זהות ובכל שפה צריך לבחור את הפעלים המתאימים. משמעות הפועל הצרפתי ignorer אינה רק "התעלם" (כמו ignore), אלא לעיתים היא גם "לא ידע (משהו)".

עוד בעיה מוכרת בלימוד שפות היא צירופי המילים, שאי אפשר לתרגם אותם באופן מילולי. כפי שבאנגלית הביטוי How do you do? אינו מתפרש כ"איך אתה עושה" (אלא כ"מה שלומך?"), כך גם אחד הביטוי המקבילים בצרפתית: Comment vas-tu"" (שתרגומו המילולי: "איך אתה הולך?").

ולסיום: בניגוד לאנגלית, שבה אין מין דקדוקי, יש שפות שבהן לשמות עצם יש מין דקדוקי שצריך לדעת אותו, וביניהן גם שפות שמיות כמו ערבית וגם שפות אירופאיות כמו צרפתית וספרדית. המין המשויך לשמות עצם המתארים חפצים דוממים ומושגים מופשטים הוא שרירותי (למשל: אין היגיון סמנטי בעובדה שבעברית "ספר" הוא זכר ו"דרך" היא נקבה), ולכן הוא משתנה משפה לשפה. ולכן במקרים רבים המין הדקדוקי של שמות עצם מסוגים אלה שונה בשפות אחרות מהמין הדקדוקי המוכר לנו מהעברית, למשל בערבית שם העצם بَاب (באב) שפירושו "דלת" נחשב למין זכר; "שולחן" בצרפתית – table- נחשב למין נקבה ; המילים המקבילות ל"אהבה" בצרפתית ובספרדית- amour ו-amor הן במין זכר, וכך גם המילים המציינות "בעיה" בשפות אלה  –  problème ו- problema.

למרות כל הקשיים, ואולי דווקא בגללם, לימוד שפות זרות יכול להיות אתגר מהנה. גם ההבדלים הדקים המבלבלים בין מילים דומות בשפות שונות יכולים להביא לידי העמקת המחשבה על הקשר ההיסטורי והסמנטי בין השפות השונות והמושגים שאנחנו מביעים באמצעותן.