בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת: נגה פורת

חג הסוכות ממשמש ובא. אחת הפרשנויות הידועות של חז"ל למנהג ארבעת המינים מַבְחינה ביניהם לפי אפיונֵי הטעם והריח שלהם (ויקרא רבה ל יב). אצל חז"ל טעם וריח מסמלים את תכונותיהם של בני ישראל: הטעם מסמל "תורה", והריח – "מעשים טובים". בשפה העברית ובשפות אחרות טעם וריח מסמלים דברים נוספים.

בעקבות אותו מדרש של חז"ל וקביעתם לגבי הערבה, ש"אין בה טעם ואין בה ריח", נוצר הביטוי בלי טעם ובלי ריח: תפל, ללא ייחוד או אופי משלו, משעמם; חסר ערך, ריק מתוכן. שימושי לשון אחרים מתמקדים רק בטעם או רק בריח.

חוש הטעם נחשב חוש שמשתנה מאדם לאדם: מה שטעים למישהו אחד אינו בהכרח טעים למישהו אחר. לכן למילה טַעַם יש משמעויות נוספות, שמבטאות העדפה סובייקטיבית ואישית: נטייה להעדיף או לבחור דברים מסוימים (" יש לנו טעם דומה במוזיקה"); נימוק, סיבה, הסבר ("מטעמים בטחוניים" , צירופים כמו טעמוֹ ונימוּקוֹ עימו);  היגיון, ביסוס הגיוני ("הקשיבו לדבריו – יש בהם הרבה טעם").

חוש זה נחשב חוש "קרוב" שמצריך התנסות אישית: בניגוד לדָבָר שכמה אנשים יכולים לראות או לשמוע בו-זמנית, בשביל לטעום משהו אדם צריך ממש להכניס אותו לפיו. מכאן נובעת משמעות נוספת של טַעַם: התנסות (במצב מסוים או בחוויה מסוימת), הרגשה, חוויה ("לאחר שטעם טעמם של חיי עוני…"). ויש עוד צירופים רבים המכילים את המילה טעם, אבל כדי להשאיר טעם של עוד  נעבור לחוש הריח.

גם למילה ריח יש משמעות נוספת מעבר למשמעות של קליטה בחוש הריח: מעט, שמץ, קורטוב; סימן או רמז למשהו, בייחוד למשהו שלילי או מאיים; עקבות או רושם שמשהו משאיר: "מהעסקה נודף ריח של שחיתות,  ריח סכנה עולה באפי". המידע שאנחנו מקבלים מחוש הריח נחשב חלקי יותר מזה שמתקבל מחושי הראייה והשמיעה, ולכן ביטויים כמו "ריח של שחיתות" מביעים חשד לשחיתות, חשד שעדיין יש בו מקום לספק. בדומה לכך לפועל הֵריח יש בלשון הדיבור משמעות מטפורית: הבחין, חש בדבר מה סמוי באמצעות חושיו המחודדים ("הכַּתב הריח סיפור טוב והחליט להיצמד לשוטרים שהיו במקום") . פעמים רבות הדבר הסמוי הזה נחשב שלילי, ומכאן –  משמעות מטפורית נוספת של הֵריח בסלנג: הראה סימנים מסוימים המעידים על טיבו, לרוב השלילי ("העסק לא נראה לי – כל העניין מריח לא טוב").

בניגוד ל"ריח" של ארבעת המינים אצל חז"ל, ריח נעים שמסמל מעשים טובים, ריחות לא נעימים מסמלים באופן מטפורי התנהגות לא מוסרית: למשל בצירוף הִבְאִישׁ אֶת רֵיחוֹ (של מישהו) (בעיני אחר)  שפירושו דיבר בגנותו (לפי שמות ה כא) והמשמעות הנוספת של מסריח בסלנג: לא ישר, לא מוסרי, לא חוקי ("כל הסיפור הזה נשמע קצת מסריח"). גם בביטויים האלה אין ודאות שזה אכן משהו שלילי ולא חוקי, ומדובר בחשד בלבד.

נסיים בציטוט מש"י עגנון, המשתמש בפועל "הריח" במשמעות "הפיץ ריח" (כמקובל גם במקורות עתיקים יותר): "באה סוכתי ועמדה לפני והריחה ריח עָרֵב לפני" (אלו ואלו, עמ' ש"ב).