בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

מאת: נגה פורת

בעבר כתבתי בפינה זו על הקשר הסמנטי בין ראייה, ידיעה והבנה, כפי שהוא מתבטא בשימושיו המגוונים של הפועל ראה ובמילים אחרות מאותו שורש. קשר זה קיים גם במושגים רבים אחרים שקשורים לחוש הראייה, כמו מושג השקיפות.

המשמעות הבסיסית של התואר שקוף היא חדיר לאור; שאפשר לראות בעדו, שהאור עובר דרכו, למשל: "אפשר להעתיק ציור בעזרת נייר שקוף". משמעות זו קשורה במישרין לחוש הראייה. משמעותו השנייה של תואר זה היא שניתן להבנה בקלות רבה, ברור או מובן מאליו; שקל להבחין במה שעומד מאחוריו ; לדוגמה: "הרמזים שלו היו שקופים מאוד, וכולם הבינו מה רצה לומר". הדבר השקוף הופך מדבר מה שניתן לראות דרכו – למשהו שקל להבין אותו (אולי מכיוון שאין הוא מסתיר את מה שנמצא מאחוריו, כמו חלון שקוף). מכאן נגזר גם ביטוי הסלנג "שקוף ש…" (ברור ש…): "שקוף שהוא עובד בשבילם רק בגלל הכסף".

בלשון חז"ל שימשה המילה סָכוּי כמילה נרדפת ל"שקוף", ויש הקושרים את מקורה של מילה זו (משורש סכ"י) למילה סיכוי הקשורה בראיית העתיד (כמו מילים אחרות מתחום הראייה: צפה, תחזית ועוד).

מהתואר "שקוף" נגזר שם העצם המופשט "שקיפות", שיש לו גם משמעות הבסיסית של משהו שניתן לראות בעדו וגם משמעות מופשטת, כגון: שקיפות המניעים של מישהו.

למילה זו יש משמעות מיוחדת בתחום הבלשנות: מידת הקלוּת שבה אפשר לזהות מבנה או משמעות של מילה ושל צירופים לשוניים אחרים. מונחים חדשים שהאקדמיה ללשון העברית (לצד גורמים נוספים) מציעה כחלופות עבריות למילים לועזיות, מתאפיינים לעיתים בשקיפות סמנטית: לדוגמה, האם אתם מכירים את המילה דַּגֶּנֶת? גם אם אינכם יודעים בדיוק את משמעותה, סביר להניח שתזהו את משמעותו הכללית של המשקל שלה, משקל קַטֶּלֶת שמציין בין היתר שמות מחלות, ואת המשמעות של השורש שלה: דגן. כלומר, מדובר במחלה שקשורה בדגנים, ומסקנה זו קרובה למשמעות המדויקת של המילה – "צליאק". לעומת זאת, יש מונחים עבריים שאינם מתאפיינים בשקיפות סמנטית, כמו המילה בָּרוּת, שהמשקל והשורש שלה אינם ברורים ואינם רומזים לנו על משמעותה – החלופה העברית ל"דיאטה".

כמו כן, הציבור מצפה לשקיפות מצד המוסדות הציבוריים ; הציפייה היא שהתנהלות המוסדות תהיה גלויה בפני הציבור, והוא יוכל לבחון אותה כמו דרך מחיצה שקופה, ללא הסתרות.

מכל אלה משתקף קשר בין ראייה וידיעה ובין שקיפות וגילוי לעומת הסתרה וכיסוי.