שאלה:
צלצלתי להזמין כרטיסים להצגת תיאטרון, ונעניתי בהודעה מוקלטת: "אנו מציעים לכם לחסוך זמן יקר, וּלִפְנוֹת אלינו בפקס שמספרו…". המילה וּלִפְנוֹת נשמעת מוזר, האם היא נכונה?
תשובה:
זוהי צורה שגויה. הצורה הנכונה היא וְלִפְנוֹת (ו' החיבור מנוקדת ונהגית בשווא, כרגיל). משמיעי ההודעה לוקים בתיקון יֶתר: הניקוד החריג של ו' החיבור בשורוק בא רק לפני אותיות בומ"ף או אות שוואית (כמו בדוגמאות הבאות: מַשָּׂא וּמַתָּן, בָּנִים וּבָנוֹת, בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, בּוּשָׁה וּכְלִמָּה).
אז איך אומרים "פרים ופרות"?parim uparot או parim ufarot? נשמע מוזר
אהבתיאהבתי
parim ufarot
פּרים, פּרות – בפ"א דגושה כי הפ"א בראש מילה.
באות הבאה אחרי וי"ו החיבור אין דגש:
PAROT UFARIM
אהבתיאהבתי
חד וחלק:
parim ufarot
אהבתיאהבתי
נפלא
אהבתיאהבתי
נהדר. יופי של מדור. תמשיכו כך.
בהזדמנות זאת אני מבקש לשאול:-
מדוע כשמישהו אומר אני נוסע לפריז – ה"פא" של פריז דגושה – וזה בסדר
ואילו כשאומרים אני נוסע לפתח-תקווה – "הפא" של 'פתח' רפויה.
האם איו דין אחד לשתי הצורות ?
ומה הסיבה לאפלייה זו ?
אודה לתשובה לאי-מייל:
rh44@zahav.net.il
אהבתיאהבתי
שלום רב,
תודה על מחמאותיך.
כללי הדגש הקל באותיות בגדכפ"ת חלים רק על מילים עבריות, ובכלל זה שמות מקומות עבריים כמו "פתח תקווה" (וראה את דברי האקדמיה ללשון בנושא), ולא על מילים לועזיות כמו "פריז".
אהבתיאהבתי
תמיד טוב לעסוק בעברית ולגלות דברים מעניינים, כל הזמן ובכל רובד של השפה. אותי זה זה מעניין באופן מיוחד.
אהבתיאהבתי
parim ufarot
אהבתיאהבתי
פרים ופרות ב-פ' רפה. ufarot. הרבה דברים נשמעים מוזר ברגע שהתרגלנו לדבר בטעויות.
ולגבי הטעות הנפוצה של ו' החיבור בשורוק לפני ל', יש לי הרגשה שהטעות נובעת כתוצאה מריבוי המילים בעברית שמתחילות ב-ל' שוואית (שמות פועל רבים – לשחק, לבקר…), ואז הישראלי התבוני המאזין לשדרני הרדיו מסיק בטעות שלפני ל' ו' החיבור בשורוק. מה דעתכם?
אהבתיאהבתי
שלום בן,
סביר להניח שזו אחת הסיבות לתופעת התיקון היתר בהגיית ו' החיבור.
אהבתיאהבתי
נִפְלָא
אהבתיאהבתי
קראתי את כל השאלות והתשובות לעיל, ואני רוצה להוסיף שאלה משלי: עקב האכילס הפרטי שלי הוא: המלה "יש" על כל ספחיה: באולם ישנו אחד ש… תמיד ישנה אחת ש… הם אמרו שיבואו, אתה בטוח שהם ישנם? זה נשמע לי מעוות וידוע לי שיש עוד מי שלא מקבלים צורה זו. אנא הביעו גם אתם דעתכם.
בתודה
רות בן צבי
אהבתיאהבתי
שלום רות,
ככל הנראה, אין פסול בנטיית "יש" בגוף שלישי, המופיעה גם בלשון המקרא: "ישנו עם-אחד מפוזר ומפורד בין העמים" (אסתר ג ח). השימוש היחיד בנטייה זו שנחשב לא תקני הוא לצד כינוי גוף ראשון: 'אני ישנו היום'.
אהבתיאהבתי
י'
אתר נפלא. תענוג צרוף.
לא מצאתי בשום מקום בו חיפשתי תשובה לעובדה שנוהגים לכתוב את שמות האותיות העבריות עם גרשיים: אל"ף, בי"ת וכו'.
מי יאיר את בינתי בעניין זה?
חג אורים שמח.
אהבתיאהבתי
שלום רב,
כך נכתב באתר האקדמיה ללשון העברית:
בשמות האותיות – כגון אל"ף, בי"ת, וי"ו, כ"ף, צד"י, תי"ו – הגרשיים מציינים כי אין אלו מילים ממשיות.
אהבתיאהבתי
מה יש לך לחפש בפריז, בפתח תקווה ישנם דברים מעניינים לראות.
אהבתיאהבתי
בתשובה שבראש העמוד מציין המשיב ש ו"ו החיבור מקבלת שורוק רק לפני אותיות בומ"ף, ואז נותן המשיב שורה של דוגמאות שבאחרונה שבהן הו"ו השרוקה עומדת לפני האות כ"ף (שהיא אות בכל"מ).
אז היכן עומדים הדברים?
הו"ו בשורוק לפני בומ"ף + כ"ף או בומ"ף + בכל"מ (האם לא ניכתוב אחיזה וּלפיתה ?) או שסתם טעות.
מדוע אף אחד לא העיר על כך עד כה?
אהבתיאהבתי
שלום איתי,
אנא קרא את המשפט שאליו התייחסת עד סופו:
הניקוד החריג של ו' החיבור בשורוק בא רק לפני אותיות בומ"ף או אות שוואית. שאר המקרים שציינת הם אותיות שוואיות.
אהבתיאהבתי