שאלה:
למה כותבים את המילה 'בעיה' ביו"ד אחת בכתיב חסר ניקוד, ואילו את המילה 'בעייתי' בהכפלת היו"ד?
תשובה:
כללי הכתיב חסר הניקוד (הכתיב המלא) של האקדמיה ללשון העברית קובעים כי אין להכפיל יו"ד עיצורית שאחריה יש אם קריאה. אחרי היו"ד במילה "בעיה" מצויה אם הקריאה ה"א. לעומת זאת במילה "בעייתי" אחרי היו"ד מופיעה האות ת', שאינה אם קריאה, ולכן המילה נכתבת בהכפלת היו"ד.
תוכלו בבקשה להסביר מה זו "אם קריאה"? תודה!
אהבתיאהבתי
אם קריאה היא אחת מאותיות אהו"י המשמשות כאותיות ניקוד בנוסף על היותן עיצוריות (שנשמעות בתוך המילה. למשל המילה וילון, ה-ו' בראש המילה היא עיצורית, נהגית ונשמעת, אבל ה- ו' בתוך המילה תפקידה להניע את ה- ל' שלפניה ומעניקה לה את הצליל: או. לכן היא אם קריאה. כנ"ל גם האות י' שבאה אחרי האות ו'.
מקווה שהצלחתי להבהיר.
אהבתיאהבתי
תודה אילנה, ברור מאוד!
כשעוזבים את הארץ בגיל 12 מפספסים כל מיני דברים מעניינים, כמו בגרות בלשון 🙂
אהבתיאהבתי
תשובה מצוינת וגם ההסבר לגבי אם הקריאה. תודה.
אהבתיאהבתי
אבל שימו לב שיש יוצאי דופן. ספרייה כותבים עם שני י' והנה ההסבר המלומד
עפ"י האקדמיה ללשון העברית, העיצור Y (יה) – בתוך המילה ובסופה היו"ד נכפלת. למשל: בניין, הייתה, בניי, לייצר. אבל (כמו תמיד), ישנם יוצאי דופן:
1.בראש המילה, כגון ילד, ישיבה, יצא (=יֵצֵא).
2.אם היא סמוכה ליו"ד אחרת, כגון ייסד (=יְיַסֵּד), יישיר (=יַיְשִׁיר).
3.על יד אם קריאה, כגון קיום, קריה (אבל: קריית), מצוין, נוי.
4.אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), כגון הילד, שיצא (=שֶיָּצָא, שֶיֵּצֵא), מיד (=מִיָּד), וכן מידי (=מִיָּדִי).
5.במילים דוגמת זית, בית, ליל (ובתוספת הסופית ה"א: הביתה, לילה).
6.במילים: אולי, מתי, מים, שמים (=שָׁמַיִם), חי (=חַי), שי, די (וגם דיי או דאי).
אהבתיאהבתי
אכן כשעוזבים את הארץ בגיל צעיר מפספסים כל מיני דברים מעניינים…. גם כשעוזבים את הארץ בגיל מבוגר יותר ! עם כל הקושי, אין לעזוב את הארץ …
אהבתיאהבתי