מאת: נגה פורת
לאחרונה פורסם כי חלק מתלמידי ישראל יגיעו לבית הספר בשנה הבאה מצוידים בטאבלטים (מחשבי לוח) בלבד, ללא עפרונות, עטים ומחברות. זה סימן אחד מני רבים לתהליך המעבר של התרבות האנושית מניירות כתובים (או מודפסים) בדיו ל"דפים דיגיטליים" שצופים בהם באמצעות מכשירים שונים (כמובן, העובדה שאתם קוראים דברים אלה מעל מסך המחשב מסמנת אף היא את התופעה הזו, וכך – גם המעבר של מילון רב-מילים מגרסה מודפסת לגרסה מקוונת). הדעות חלוקות לגבי תופעה זו, אם כי ללא ספק הפחתת ייצור הנייר מעץ תתרום לאיכות הסביבה.
ואף על פי כן, הדיו והנייר עדיין לא נעלמו מעולמנו, ורובנו משתמשים בהם גם בהדפסת מסמכים ממוחשבים וגם בכתיבה על גיליונות נייר מסוגים שונים.
בעבר נהגו לטבול ציפורן או נוצה בקסת מלאה דיו, אחר כך עברו לעט הנובע ולימים נכנס הדיו לתוך העטים הכדוריים שאנו עדיין כותבים בהם. כיום אנו ממלאים מחסניות דיו למדפסות. הדיו מופיע כבר במקרא, בדבריו של ברוך בן נריה, הסופר שהעלה את דברי הנביא ירמיהו על הכתב:" וַיֹּאמֶר לָהֶם, בָּרוּךְ, מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַאֲנִי כֹּתֵב עַל-הַסֵּפֶר, בַּדְּיוֹ "(ירמיהו לו יח).
למילה דְּיוֹ יש מקבילות בשפות שמיות אחרות כמו 'דיותא' בארמית ו'דַוַאַה' (دواة) בערבית במובן של קסת דיו (ידוע כי י' בעברית נוטה להתחלף ב-ו' בערבית). מילה זו שימשה כרכיב הראשון בשם היצור הימי דְּיוֹנוּן, המפריש נוזל שחור דמוי דיו, לצד הרכיב השני נוּן (דג בארמית) המשמש בשמות בעלי חיים ימיים.
מקור המילה נְיָר אינו ברור לחלוטין. ניסו לקשר אותה למילה נִיר שפירושה תלם, בגלל הדמיון בין השדה החרוש לבין הנייר שהעט חורץ בו קווים. אליעזר בן-יהודה קישר בין מקור המילה נייר למקור המילה היוונית פפירוס (שממנה נתגלגלה המילה האנגלית paper). מילה זו מציינת את צמח הגומא וכן את הנייר שיוצר מצמח זה ושימש חומר כתיבה שכיח בעיקר במצרים העתיקה. לפי בן-יהודה (כרך ז', עמ' 3653) חלקה האחרון של המילה 'פפירוס' היה yeor – נהר היאור במצריים שבו גדלו קני הגומא ששימשו גם כגיליונות לכתיבה. הוא מניח ששמו המצרי של צמח הגומא היה קרוב לצירוף המופיע במקרא "פי יְאור" (ישעיהו יט ז). לדבריו הרכיב 'יאור' נמצא גם במילה 'נייר', שמצויה בכתבי יד קדומים במקומות אחדים בכתיב 'ניאר' , ומקורה בהלחם של שתי מילים מצריות 'ני-יאור'. הוא מניח ש'ני' במצרית עתיקה פירושה יריעה או גיליון "וני יאור הוא גיליון של היאור, העשוי מצמח היאור".
וכדי שלא להוציא את הנייר חָלָק נסיים בציטוט הידוע ממסכת אבות, העוסק בחינוך ובהוראה: "אלישע בן אבא אומר, הלומד תורה ילד, למה הוא דומה–לדיו כתובה על נייר חדש; והלומד זקן, למה הוא דומה–לדיו כתובה על נייר מחוק" (אבות ד, כ).
תיקון:אלישע בן אבויה ולא בן אבא
אהבתיאהבתי
טעות הקלדה – הציטוט הוא בשם אלישע בן אבויה
אהבתיאהבתי
Regarding the last saying, it is befitting Elisha ben Avuya as he ONLY studied young, and later left Jewish learning, in contrast to R. Aqiba for exapmle. This opinion, coupled with a similar one by R. Jose ben R. Judah, was DISPUTED in the following Mishna by R. Judah the Patriarch, who says:
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו: יש קנקן חדש – מלא ישן; וישן – [ש]אפילו חדש אין בו.
אהבתיאהבתי
טבלט תירגומו בעברית, מגש. אפשר אולי לכנת בשם לוחית. שלמה גרבר
אהבתיאהבתי
לא מדוייק…למרות החסכון בנייר וצמצום כריתת עצים, אין תרומה לאיכות הסביבה.
מאין מפיקים את האנרגיה הרבה להפעלת מחשבים, הטענת סוללות המחשבים, ובעיקר קיום חוות מחשבים ענקיות לצורך שמירת הכמות האדירה של הזכרונות וקיום פעולות עיבוד המידע ?
מה עם המשאבים ליצור מחשבים חדשים (משתמש מחליף מחשב אחת לשנתיים) ???
אין שום תרומה לאיכות הסביבה, להיפך.
(אבל לא ניתן לחזור לאחור).
אהבתיאהבתי
הנייר/או הקלף כמו התורה יהיו לעד כור ההיתוך להיפגש בחכמת עולם. את זה לא ניתן להגיש במגש טכנולוגי. את אומנות העבריים ואת חכמת פרקי אבות ובני ישראל לעד, יש לקרוא תמיד על נייר בתוך ספר הראוי לשמו.
מגשי הטכנולוגיה רק יגישו לנו עזרה בהיותם כלי עזר ואינם התכלית של הלימוד. ספרי האתיקה והתרבות רשומים לעד יהיו בשדה החרוש אותו יש לחרוש במו ידינו פעם אחר פעם שנאמר: "וכיתתו חרבותם לעיתים, וחניתותיהם למזמרות…" ואמן "…ברזל הריב בעולם יכלה." [זאת תוכלו למצוא בספר הספרים]
עידן הטכנולוגיה בו כולנו שבויים ובפרט צוות רב – מילים ובני ישראל, רק יביא חוסר שפיות בעוד איננו נעשה בכוונה טהורה של אהבת עולם, חכמה ואדם ללא מטרות רווח נוספות – למען תיקון עולם. יש להשתמש בטכנולוגיה במידה, הואיל והכל יש לעשות במידה בהצעת חכמת אבותנו. היא כבר נמצאת בבתי הספר, אמנם השימוש בה לעד יהיה איננו מבוקר וכוח הפיתויי להשתמש לאכול מן הפירות האסורים המוגשים על המגשים המרהיבים והנוצצים יהיה באופן נצחי חזק יותר מן החלשים – אלה אשר ייבחרו ללמוד פחות ויידלגו על הסקרנות ועל אהבת לימוד האחר או השונה מהם.
בישראל בייחוד ובמרבית העולם בכלל, אנו רק מתרחקים מן האפשרות של שלום פנימי וחיצוני ולעת עתה הטכנולוגיה איננה שמישה לרוב למען השגת השלווה הפנימית. במקום, המגשים מציעים תחליפים אשר אינם ברי קיימא, אשר אינם בין אדם לאדם – בין אדם לחברו.
אינני נוטה לנטוע עצמי בבלוג ארעי וזמני אמנם היום, כולי תקווה כי דבר ולו אחד או כמעה מדברי ייפצח את סדק הסתימות והאטימות של הרצון לדרוש צדק ושלום בבניית חברה מתוקנת.
חברה נטולת אידיאולוגיה ונטולת יראת שמיים טעונה לשווא ובמקום, חברה מתוקנת, כנה, ההולכת בדרך ישרה ומתפתלת באהבה, באהבת שמיים לרוצים בהם – הרי מי יודע עוד כמה זמן נוכל ליהנות מקרני השמש הבריאות עם נמשיך כך. להיות אור לעמים אחרים משמע להאיר מחשבה ואהבת עולם ואדם.
חזון ציוני לא בונים בכלי מלחמה אלא רק בכתב על נייר וקלף, על אהבת טבע וטבעו של דיו בלבדו או דיונון לתומו, על אהבת אדם ועולם, על השתדלות קירוב הלבבות.
ובבקשה עזרו אתם עם יכולתכם וחכמתכם לקדם ברשתכם החביבה, והשתדלו לדוג כמה שיותר דגים למקום אחר וטוב יותר. ללא פרסומות רווח וסרק באתרכם.
הלימוד קדוש הוא, וזה כולל את אשר חפצה נפשנו ולא רק את תורתנו. מעשה הלימוד מן הספר נמצא מעל הכל ובקול אדם אוהב וכנה.החשיבות לפיה ילדים יראו וחושו ספרים, יחושו את השנים הטמונות בהם, את הריח של הישן שיש בו תמיד חדש ואת החדש שיש בו אילן רענן.
זו העת ולא העט, זה הרגע וזה תמיד הזמן לחשוב מילים באמת ולקיים חשבון נפש ולפתוח בדרך חדשה – ב'מחשבה מחדשת' ולא ב'מחשבה פשוטה' לגלות את ה'נסתר והסמוי מן העין' בתוך עולמנו וזולתנו.
כיף לקרוא את כתביכם מפעם לפעם. אזיי, תנו הנאה ועידן חדש באמצעות אותה טכנולוגיה. אמנם תנו דעת ושפיות לאותה אידיאולוגיה הואיל והמהפכה הקוגניטיבית תתרחש אך ורק דרך המילה, כי כוחה של מילה כתובה על קלף ונייר לעד חזקה היא מברזל הריב. והארף מלאה בברזל ריב מכוניות וקטל אינסופי וכדורי מלחמה במקום יותר כדורי משחק, שלום והנאה. ולכם צוות רב מילים תפקיד חשוב בבניית מציאות אחרת.
אהבה ושכינה שלוחה לכם ולמעשיכם, בידידות וירטואלית אמנם ואף מדרום הארץ,
אך דעו כי זו היא ברכת כנות ואמת.
שלכם תמיד ביום חג או ביום של חו"ל וחול.
והמגיב יגיב, אמן בשכינה ובברכה,
זה כוחה של מילה וחולשתה של ברית בין הבתרים, החיילים והאנשים
אשר משה ויטמן, קיבוץ קטורה [חיי וקיים מחוץ לארץ המובטחת]
אהבתיאהבתי
עוד לא הומצא מקום בעולמנו בו היד הכותבת והרושמת לא תוכל לרשום את הצדק ואת רדיפת השלום, רצון החינוך ותיקון עולם יחד – נהפוכו, הרשת רק מאפשרת לנו לכתוב יותר
אך הלימוד חייב לפגוש נייר, עט וספרי אמת בהם ניתן לאחוז כאשר החשמל המבוזבז בעולם יכלה והנר יחזור להאיר את חכמתנו
ברצונכם, כרצונכם, על כוס קפה או ארוחת שלום ומשפחה
אהבתיאהבתי
טבלט במובן של מחשב הוא לוחית מגע. מכיוון שניהולו מתבצע בצורה של מגע בלוח. בנוסף האמירה היא בשם אלישע בן אבויה.
אהבתיאהבתי
צוות יקר, אמרו לנו בבקשה, מה משמעותה של שפה וכתיבה אם כתיבה אחרת וכנה על הדיו והנייר חסומה ומנועה עדיין, "ממתינה לאישור". כמה זמן לוקח לאשר, פשטות ואושר?
שוב, רק ברכות ואיחולים על מפעלכם ותרומתכם לשפה העתיקה והמתחדשת שלנו.
אהבתיאהבתי
מעולה! הבלוג הזה תענוג, תמשיכו ככה
אהבתיאהבתי
תודה רבה, המשך קריאה מהנה.
אהבתיאהבתי
תודה רבה על התכנים המעשירים, אבל רגע…
מדוע קוראים לזה בלוג?
אין מילה בעברית ליומן אינטרנטי…
אהבתיאהבתי
ואילו אני למדתי שבעיר גבל, הלא היא ביבלוס, יצאה בשורת הכתב הפניקי, קרוב משפחתה וצאצא של העברית, ועמה ה"פפירוס", ומכאן PAPER וכו'.. אבל מצד שני – אולי לא?
אהבתיאהבתי
מאמר מעולה וללא ספק מעשיר את הידע
אבל מדוע אנו לא עושים הרבה בעניין? השפה היא משהו משתנה מתקופה לתקופה
אהבתיאהבתי