מאת: נגה פורת
בימים אלה אנו מציינים את שני ימי הזיכרון העיקריים בלוח השנה הישראלי: יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הביטוי יום הזיכרון מציין בלוח השנה היהודי גם את ראש השנה, כפי שהוא מכונה בתפילות לימים הנוראים.
ואכן המושג זיכרון הוא מושג מרכזי הן במישור האוניברסאלי הקושר בין כל בני האדם והן במישור הייחודי המאפיין כל תרבות ותרבות. מצד אחד, "זיכרון" במובן של כושר פסיכולוגי הוא אחד המושגים הבולטים בחקר המוח והחשיבה. מצד אחר, בכל תרבות יש מורשת של זיכרונות העוברים מדור לדור, כמו שני ימי הזיכרון הללו. יתר על כן אחת המשמעויות של "זיכרון" עוסקת באופן ספציפי בהנצחת זכרו של אדם שמת או בזכרו של אירוע שבו נספו אנשים רבים, בדומה למילה זֵכֶר (בעיקר בצירופים כמו: זיכרונו/זִכְרוֹ לברכה).
בנוסף לכך, אחת המשמעויות של הפועל זָכַר היא 'התייחד עם זכרו של מישהו'. צורת המקור המוחלט (צורת מקור שאין לפניה ל') של פועל זה, "זָכוֹר", משמשת כמילת קריאה באנדרטאות ועצרות זיכרון לשואה לפי הפסוק "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" (דברים כה יז), שבו היא מבטאת ציווי מחוזק.
לפועל הזכיר מאותו שורש יש כמה משמעויות, בין היתר: 'אמר את שמו של מישהו או דיבר עליו' ("כשתדבר איתה בבקשה אל תזכיר אותי("; וגם 'גרם למישהו לזכור' ("תודה שהזכרת לי"). יש לו פעלים נרדפים משורשים מרובעים שנגזרים מהשורש זכ"ר: תִּזְכֵּר (שלח תזכורת), אִזְכֵּר (ציין מראה מקום או אסמכתא; פועל נרדף לרִפְרֵר, שנגזר מ-reference האנגלי). אחד מסוגי האזכורים הידועים לדבר שנכתב קודם לכן בטקסט הוא הנזכר לעיל/למעלה, הזכור לנו בעיקר כראשי התיבות הנ"ל.
שם התפקיד מזכיר נגזר מנטיית הפועל הזכיר בבינוני. בלשון המקרא מילה זו משמשת כתואר לפקידים בכירים של מלכי ישראל (בין היתר: שמואל ב כ, כד ; מלכים ב יח, יח). יש המפרשים כי פקידים אלה היו אחראים לתיעוד מאורעות חשובים בספרי הזיכרונות. גם המזכירים של תקופתנו אחראים, בין היתר, לרישום תזכורות, תזכירים ומִזְכָּרים והפצתם.
ניתן היה להזכיר כאן עוד דוגמאות רבות למילים וביטויים שעניינם זיכרון. קוראי הבלוג מוזמנים להגיב אם ייזכרו בדוגמאות כאלה.
האם גם המילה "זכר" (male) קשורה?
אהבתיאהבתי
שלום רב,
מבחינה היסטורית יש קשר בין הפועל זָכַר והמילה "זכר" (male). ההסבר הסמנטי לקשר זה אינו חד-משמעי (ראה, למשל בבלוג הזה שכתוב באנגלית).
אהבתיאהבתי
אם כבר הזכירו פה את הקשר בין השורש ז.כ.ר ל-male, כדאי להצביע על קשר דומה אך הפוך – השורש נ.ש.י של המילים "אישה"/"נשים" הוא אותו השורש כמו במילה "נשיה" (שכחה). ההקבלה הברורה בין הנקבה השוכחת לזכר הזוכר איננו מקרי לדעתי (גם בערבית זה קיים, ובטח בעוד שפות שמיות). שוביניזם לשוני בארכיאולוגיה של השפה?
אהבתיאהבתי
שלום,
תודה על הפוסט מאיר העיניים.
חסר הקשר בין זכר-בן זכר והמשך המשפחה לבין המושג זכרון וכ"ו.
נראה לי כי בבדיקה צריך ללכת אחורה לשומר והשפה האשורית ולא לתלמוד ומסכת בבא בתרא.
אהבתיאהבתי
ראש השנה לא מכונה כך רק "בתפילות של ימים נוראים", אלא בתורה שבכתב: יום זיכרון יהיה לכם.
אהבתיאהבתי
אזכרה – טקס ותפילה לזכרו של נפטר.
אהבתיאהבתי