מאת: נגה פורת
אחד המנהגים של ל"ג בעומר הוא קליעה בחץ וקשת. למילה קשת יש משמעויות רבות, ואחת מהן היא: מכשיר ליריית חיצים המורכב ממוט גמיש וממיתר הקשור לשני קצותיו. יש סברה שמשמעות זו היא המשמעות הראשונית של מילה זו.
בתחילת ספר בראשית יש עדות להרחבת המשמעות הזאת לתופעת הטבע המכונה קשת בענן. בדברי הפיוס של האל לנוח ובניו לאחר המבול נאמר: "אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט', י"ג-י"ד). הקשת הראשונה המופיעה אחרי המבול מפורשת כקשת (כלומר, ככלי הנשק) שהאל תולה בשמיים. צורתה של אלומת הרצועות הצבעוניות המופיעות בשמיים היא צורת חצי מעגל, כצורת הקשת הנמתחת כדי לירות ממנה חץ. מכאן נגזרו משמעויות נוספות שקשורות לצורה של חצי מעגל. בלשון ימי הביניים השתמשו במילה 'קשת' כדי לתאר את המושג הגיאומטרי של חלק המעגל הנמצא בין שתי נקודות. מילה זו משמשת גם בתחום של כלי נגינה כגון כינור וצ'לו, במובן המקל הדק והגמיש שמתוחות עליו שערות (והוא דומה לקשת שבה יורים חיצים) ובו מנגנים בכלים אלה.
מילונים היסטוריים מצביעים על קשר אטימולוגי יוצא דופן בין שורש המילה קשת לבין השורש קש"ט. בלשון חז"ל נגזר משורש זה הפועל קָשַטבמובן ירה (חץ) בקו ישר, כיוון, למשל: "אמר ר' ברכיה יש מזיק שהוא פורח באויר כעוף וקושט כחץ" (במדבר רבה י"ב, ג'). משמעות נוספת של שורש זה באה לידי ביטוי במילה המקראית קֹשְׁטְ, המופיעה בצירוף 'קושט אמרי אמת' (משלי כ"ב, פס' כ"א) ופירושה 'אמת צרופה'. למילה עברית זו יש 'אחות' באותה משמעות בארמית מקראית והיא קְשֹׁט (דניאל ב', מ"ז; ד', ל"ד). גם לפועל קָשַט יש משמעות נוספת: כיוון אל האמת, הורה דברי אמת, למשל: "מאיכן קשט הקושֵט הזה שתהא עבודה בבכורות" (ירושלמי, מגילה פ"א הי"ג(. האמת נחשבת ל'דרך הישר' שאליה מכוונים את ההולכים כפי שמכוונים חץ בדיוק למטרה. באופן דומה משתמשים בעברית החדשה בפועל "קלע" גם בביטויים "קלע לאמת" ,"קלע לדעתו של מישהו".
נשאלת השאלה האם יש קשר בין הפועל קָשַט בבניין קל לבין הפועל המוכר קישט מאותו שורש בבניין פיעל. יש המקשרים בין המשמעות הראשונית של יישור וכיוון למשמעות רחבה יותר של שיפור המראה, קישוט וייפוי, אך אין לשאלה זו תשובה חד-משמעית. חידה נוספת עולה היא פירוש המילה היחידאית במקרא המופיעה בפסוק " נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה" (תהלים ס, פס' ו'). פרשני מקרא רבים פירשו את המילה קֹשֶׁט במובן 'אמת', כמו קֹשְׁטְ, אבל מילונים היסטוריים נוטים לפרש אותה במובן של יריית חץ מקשת. פסוק זה מוסבר במילון בן-יהודה (כרך י"ג, עמ' 6247) כך: "נֵס [=דגל] כזה שִמֵּשלהורות את הדרך הישרה, את הכִּוּוּן אל המטרה הרצויה; מִשִּמּוש כזה דוקא [..] נולדה בַּשֹּׁרֶשׁ קשט, שעיקרו קֶשֶׁת, משמעות זו של יֹשֶׁר ואמת."
ולמען האמת, בעברית יש עוד עדויות רבות למעתקים ממשמעות מוחשית של קו ישר למשמעות מופשטת של אמת ומוסריות, ועל כך יש מקום להרחיב בחיבור נוסף.
קצת מוזר לי הקשר בין שורש קש"ט וקשתכי להבנתי בעברית העתיקה ט' ות' נשמעו באופן שונה לגמרי
אהבתיאהבתי
שלום איגור,
אכן שתי אותיות אלה ייצגו עיצורים שונים בעברית העתיקה, ובכל זאת יש עדויות לחילופים אחדים ביניהן בלשון המקורות
. ראה גם את הרשומה של רוביק רוזנטל בבלוג זה באותו נושא:
אהבתיאהבתי
ומה עם החץ?
אהבתיאהבתי
עברית אני אוהב מאוד . והסברים למילים הרבה יותר מאלף, אהבתי את כטע הקשת, ואשמח לקבל מכם המשך תקשורת, תודה
אהבתיאהבתי
ואנונו אליהו
עברית אני אוהב מאוד . והסברים למילים הרבה יותר מאלף, אהבתי את כטע הקשת, ואשמח לקבל מכם המשך תקשורת, תודה
אהבתיאהבתי
יש עוד פסוק שמופיע בו "קשט":"לְהוֹדִיעֲךָ קשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ" (משלי כב כא).
אהבתיאהבתי
תודה אלי, מראה המקום של הפסוק הזה מוזכר ברשומה כמקור הביטוי 'קושט אמרי אמת'.
אהבתיאהבתי
בגמרא (פרק חלק בסנהדרין, כמדומני) יש התיחסות לקשת כאיבר המין הגברי- "קשתו ננערת".
אהבתיאהבתי
שלום,
האם יש קשר בין כל המלים הנובעות מן ה"קשט" לבין הקושט או הקֹשט – אותו סממן המשמש לפיטום הקטורת?
אהבתיאהבתי
שלום צבי,
אין קשר. המילה 'קושט' במובן זה נגזרה ממילה יוונית.
אהבתיאהבתי
ראוי לציין שהקשת בה מנגנים כיום נגני הכינור והצ'לו אינה מזכירה במיוחד את הקשת היורה חיצים, אך זהו מבנה מודרני ונח יותר מהקשתות העתיקות (תקופת הרנסנס והבארוק) שצורתן היתה בהחלט מעוגלת כמו בכלי הירייה.
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : הי – נוגה ! – תודה על ההגשה. / אהבתי את התגובה של אריאל. / אבל כאשה, הקשת שלי היא הבטן-ההריונית של האישה. מתוך, סוף השיר שלי, "הללי ביעל" : "וקשת-בטנה- ה ד ר ו כ ה – שוב-נושקת-מעל – / לענן-של- ב ר כ ה – – – //" "שירת ראי", 2007, ע' 37. //" 21.5.14. (C). אלגל. dalia gall elgal.
אהבתיאהבתי
שום חידוש אין כאן ונמאס כבר מהבלותות הדת למי שמבין
אהבתיאהבתי