מאת: נגה פורת
אפתח בגילוי נאות: בשבוע האחרון אחדים מחבריי וגם אני חגגנו ימי הולדת. בעקבות כך חשבתי על הצירופים יום הולדת ומזל טוב בעברית ובשפות אחרות.
הצירוף העברי "יום הולדת", מקורו במקרא: יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת-פַּרְעֹה (בראשית מ כ). בעברית החדשה צירוף זה מציין גם את היום עצמו וגם את מסיבת יום ההולדת. בשפה המדוברת, בעיקר בלשון הילדים (וגם באינטרנט), נוצרה המילה יוֹמוּלֶדֶת, מיזוג פונטי בין שתי המילים האלה. בגלל סיומת הנקבה של המילה החדשה לפעמים מתייחסים אליה בלשון נקבה: "הייתה לי יומולדת".
המקבילה האנגלית birthday זהה ברכיביה ל"יום הולדת". בערבית יום הולדת הוא "עִיד מִילָאד". המילה "מילאד" מקבילה למילה "הולדת" (שתיהן נגזרו מהשורש השמי י.ל.ד), ו"עיד" פירושה "חג". "עיד אלמילאד" (בצירוף תווית היידוע אל) הוא גם "חג המולד".
נוסף לכך, את השיר הבינלאומי Happy Birthday to you שרים בערבית سنة حلوة (Sana Helwa), כלומר: "שנה מתוקה/נעימה". דבר זה משקף תפיסה שלפיה כל אדם מתחיל שנה חדשה בכל יום הולדת. בדומה לכך, בצרפתית המילה anniversaire היא גם "יום הולדת" וגם יום השנה, כמו anniversary באנגלית.
הצירוף מזל טוב מקורו בלשון ימי הביניים, בפירושו של רש"י לפסוק "וַתֹּאמֶר לֵאָה בגד (בָּא גָד)"- (בראשית ל יא) "בא מזל טוב". הוא משמש גם כחלק מביטוי הברכה המסורתי לשמחות: בסימן טוב ובמזל טוב. לצירוף זה יש עוד שימושים בעברית מדוברת, כפי שכתוב במילון: אמירה בלשון סגי נהור בשעה שמתרחשת תקלה כלשהי: "מזל טוב! שוב התחלת עם השיעול, רק שלא תהיה לי חולה!"; וכן קריאת "מזל טוב" אחרי שנשבר משהו, בהשראת שבירת הכוס המסורתית בחתונות.
הביטוי "מזל טוב" מתורגם למילת הקריאה האנגלית Congratulations, שמשמעותה המילולית "ברכות/איחולים". למעשה יש באנגלית צירוף מקביל מילולית, good luck, המשמש במובן: "בהצלחה" ונאמר לאדם שצריך לבצע משימה כלשהי (מבחן, טסט, עבודה) ולעמוד בה בהצלחה, כלומר בסיטואציות שונות מאלה שבהן אומרים "מזל טוב". בדומה לכך גם הביטוי הצרפתי bonne chance (chance – מזל או סיכוי, כמו במילה צ'אנס שחדרה לעברית). וזה חומר למחשבה: בעברית מאחלים למישהו "מזל" באירועים חשובים בחיים כמו ימי הולדת ושמחות, ואילו באנגלית ובצרפתית – מאחלים לו "מזל" לפני שהוא מבצע משימה כלשהי, המבוססת על כישוריו ועל הידע שלו ולא בהכרח על מזל.
יפה טוב לדעת ולהחכים.. על המשמעויות השונות… " מכל מלמדי השכלתי "
תודה !
אהבתיאהבתי
מקסים…תוהה מה בהקשר לביטוי באנגלית:"Break a leg
ב ה צ ל ח ה!!!
אהבתיאהבתי
נדמה לי שמאחלים מזל טוב בעברית לא על ההמשך אלא על העבר ועל הנקודה בה עומדים באותו הרגע. מזל טוב לרגל בר המצווה – שהגעת לגיל מצוות. בכלל הגויים סומכים
אהבתיאהבתי
אז בעברית יש מילה אחרת ל-BONNE CHANCE הצרפתי והיא "בהצלחה".
תודה
אהבתיאהבתי
מילים אחדת על "בהצלחה". הביטוי הפך למילה כשלעצמה. כבר לא אומרים: "איחלתי לה הצלחה," אלא: "איחלתי לה בהצלחה". ויותר מזה: "הוא מאחל להם הרבה בהצלחה", וגם: "המון בהצלחה לכם!" באוזני זה נשמע נלעג.
מכאן לפועל הצליח. "הצליח יפה מאוד" לא נשמע לי עברי מקורי, אלא תרגום מאנגלית:
does very well
או
succeeds very nicely
הצליח מאוד – נראה לי שזה הביטוי העברי הנכון.
אהבתיאהבתי
אצל היהודים הספרדים ממוצא מרוקאית, לפחות בפורטוגל מכורתי, נהוג לומר "בסימן טוב" להולדת בן, ו"מזל טוב" להלדת בת.
אהבתיאהבתי
נכון. וכך גם התוספת המיותרת ב- 'לְשמה' במקום 'לשם'
ואף שמעתי שדרנית משתמשת ב- 'בַּפנימה'.
ותופעה הפוכה – 'הבית' במקום 'הביתה' …..
אהבתיאהבתי
כדאי אולי להוסיף גם את הביטוי "מזל וברכה" הנהוג בקניה / מכירה של יהלומים, גם הגויים!!
אהבתיאהבתי
אגב מזל וברכה, שמעתי שבגרמנית יש איזה עיוות של המילים העבריות "מזל וברכה" שמשמשות למשהו כמו Break a leg
לא זוכר איך אומרים את זה.
אהבתיאהבתי
פשוט מ – א – לף!!!!!!!!!!
אהבתיאהבתי
אכן אנו מאחלים למישהו "מזל" באירועים חשובים בחיים כמו ימי הולדת ושמחות, אך גם עקב הצלחות ולפני מימושן, כמו כניסה לתפקיד חדש, כניסה לבית חדש. בסיטואציות אלה אנו משתמשים לעתים גם בביטוי בערבית – מאברוק!
אהבתיאהבתי
או כמו שנהוג להגיד בצבא
"איחלנו לחייל בהצלחה בהמשך דרכו"
🙂
בשביל בלוגים כאילו קיים האינטרנט !!!
אהבתיאהבתי
באנגלית כשאומרים anniversary בלי לפרט מתכוונים בד"כ ליום הנישואין. בצרפתית, כפי שנכתב לעיל anniversaire הוא דווקא יום-הולדת. בשני המקרים מדובר באירוע שחוזר פעם בשנה, והמילה אכן נגזרת מ-annus (=שנה בלטינית). פעם קיבלתי כרטיס ברכה אלקטרוני עם המילים happy anniversary ליום ההולדת, אבל לפני שצלצלתי למשרד הפנים לבדוק מי שינה את המעמד האישי שלי, נזכרתי שהמברך הוא דובר פורטוגזית וצרפתית, והוא, כנראה, תרגם תרגום ישיר מדי מצרפתית לאנגלית. ביידיש, הביטוי הדומה יאָר צייַט (=יום-שנה) פירושו דווקא יום האזכרה לנפטר (לא עלינו). בהלכה היהודית יש באמת חשיבות מועטה ליום ההולדת (אם הוא לא יום בר-מצווה) או ליום הנישואין, כך שלא מפתיע ש"יום-שנה" מציין דווקא אירוע שנתי שיש לו יותר חשיבות מבחינה הלכתית.
בתרבות האסלאם יש חשיבות מועטה ליום הראשון בשנה, בשונה מאוד ממה שמקובל אצל יהודים ואצל נוצרים. את הברכה "כל שנה ואתם בטוב" (כל עאם ואנתם בח'יר) מברכים בכל חג או אירוע משמח שחוזר פעם בשנה (כמו הברכה "שתזכו לשנה הבאה" או באנגלית:many happy returns). בכל מקרה, אם בעברית "שנה טובה" היא ברכה שמתאימה רק לחג ראש השנה, הרי שבערבית אפשר לאחל "סנה חלווה" ליום הולדת וזה לא נשמע מוזר, כי ממילא אין ממש חג שמקביל לראש-השנה, ויום-ההולדת הוא מין ראש-שנה אישי.
אהבתיאהבתי
מעניין ריבוי הביטויים בעברית שבאו מעולם האסטרולוגיה: "במזל טוב" "בסימן טוב" "בשעה טובה", עולם זר לחלוטין לרוח היהדות ("אין מזל לישראל"…-מסכת שבת קנ"ו, נדרים ל"ב) אבל כנראה לא זר לרוח היהודים…
אהבתיאהבתי
נראה לי ש"יום הולדת" הוא ביטוי לא תקני, כיוון שהמילה "הולדת" היא נסמכת, ויש לציין הולדת מי? "הולדת את פרעה", או "יום הולדתי", "יום הולדתו". אך "היה לי יום הולדת" – לא תקין. כנלע"ד.
אהבתיLiked by 1 person
בעניין "מזל וברכה" – מקור הברכה מעורב בגרמנית ובתרגום 'שלא לעניין': בגרמנית bein bruch הוא "שבר ברגל". בבלגיה נהוג היה עם סגירת עסקת יהלומים בלחיצת יד להוסיף: "מזל וברכה". וכך הצליל הפונטי של "ברכה" דמה ל- bruchu ומכאן הברכה באנגלית break a leg (שבור רגל) כביטוי ל"בהצלחה" (או לחלופין "שיהיה במזל טוב").
אהבתיאהבתי
במסורת הקתולית יש אכן חשיבות ליום ההולדת, הם הרי חוגגים את הולדת משיחם בכל שנה בתופים ומצילות, אבל בארצות רבות באירופה ובאמריקה הלטינית, היה האדם הפשוט חוגג אחת לשנה ביום השם שלו (Name Day) ולא ביום הולדתו. כלומר, אדם בשם חואן/ג'ובאני/ז'אן/ג'ון, למשל, היה חוגג ביומו של הקדוש יוחנן המטביל.
בלי קשר, לא הבנתי מה נאות כל כך בגילוי שבו נפתחה הרשימה.
אהבתיאהבתי
אני הייתי אומר,
שאנחנו אומה יחידה במינה,
תורה אחת היא
והכל מסתדר אחד על אחד בחידוד שהיה פה.
יפה מאוד! אוהב לקרוא את המאמרים שלכם.
אהבתיLiked by 1 person
מתנות מהממות!!!!
אהבתיאהבתי
מי אני להגיב…
אבל נראה לי ש יומולדת – זה פשוט מטעות כתיב כמו שהייתי אני נוהג בילדותי לכתוב פשוט חוסר ידיעה בלשון ובשפה ! רק שכמו כל יהודי הפכו את זה למילה חדשה בשפה החדשה בדור החדש – לכסות על טעיות כתיב !!
שפע ברכות לעורכים ולקוראים היקרים.
אהבתיאהבתי