ביטויים משׂוכלים הוא משחק לשוני המוכר בתרבויות רבות. השם האנגלי שניתן לו הוא 'סְפּוּנריזם', על שם ויליאם ארצ'יבלד ספונר, מלומד אוונגלי מהמאה ה-19 שמיוחסים לו משפטים משוכלים שכנראה השמיע בלי כוונה תחילה. ביטוי משוכל הוא ביטוי שנערך בו חילוף מכוון של עיצור בודד, תנועה או הברה, בין שתי מילים. למשל, בביטוי המשוכל 'זהג נהיר' הוחלפו העיצורים ז' ונ' שבביטוי המקורי, שהוא מטבע לשון מוכרת: נהג זהיר. בביטוי המשוכל 'שבורית זכוכה' הוחלפו העיצורים ש-ב-ר בעיצורים ז-כ-כ בצירוף 'זכוכית שבורה'. במקרים נדירים השיכול נערך בתנועות ולא בעיצורים, וכן בין מילים במשפט.

אבי הביטויים המשוכלים העבריים הוא שייקה אופיר. הוא הניח את היסודות לכך במונולוג קצר שכתב בשנות השישים, בשם "בלבולי מילים". חלק מן הביטויים המשוכלים המופיעים בו הפכו מקובלים ואהובים, כמו "זרח מפרחוני" או "חצי גום ערוף". אופיר סיפר לנו על האחות שהיא 'חצי צוחה חצי בוחקת', ביטוי שיש בו גוון פילוסופי. במקרים שונים יש רמז מעודן בענייני טאבו כ"החקולטה לפקלאות", או שיכול שמות המלחינים 'זובי דלצר ויוזנן חראי'. לקראת סיום הקטע הוא מספר: "יום אחד אני נוסע איתו לטבריה, אני אומר לו, בן אדם, תיזהר, יש לך פה סיכונים מסובבים, לאט לאט. נכנס למסעדה ואומר, מלצר, תן לי בבקשה מנה אחת קָצֵץ כָבוּד וכוס מיש מיצמיץ. לוקח את הכוס, נופלת על הארץ, המון שבורית זכוכה אפשר למצוא על הרגליים".

מורשת שייקה אופיר הולידה ביטויים משוכלים לרוב. גם כאן יש לעיתים תחומי טאבו כמו "בין הטיפש לסדין", שיכול המיוחס לגרטשן מגבעת ברנר. ואילו ילדי שנות החמישים נהגו לומר ש"חיפור צירבנה עליי".

אופיר הרבה ב"בלבולי מילים" לשכל שמות אנשים ידועים באותה תקופה, כמו דודנה שמארי, פימון שרס ולדיש קוז. בעקבותיו שיכול שמות הפך ספורט לאומי. נא להכיר את הבמאי איסט קלינטווד, השדרן גזי גבית והמוזיקאי פיקה צביק, שיכול שהפך כמעט לשמו השני. לעיתים השיכול יוצר אפקט סטירי, כמו השיכול 'נושה מיסים', של שמו של שר האוצר משה ניסים, או שיכול שמו של הנשיא לשעבר משה קצב: 'קשה מצב'.

שייקה אופיר הביא את מורשת השיכולים לשלישיית הגשש החיוור, שהוא היה הבמאי הראשון שלה. במוסך אומרים ללקוח "בדקת פלטים פלגינות?", וב"קרקר נגד קרקר" מדברים על הבמאי גלוסיו איחלחיאח. לעיתים השיכול היה בתוך מילה: "זמבורה, זה פַצְפֵצָה", או "שיסתובב בדיזנגוף עם כל הקושטפים [הפושטקים]".  שיכול דומה עושים הגששים בין מילים בתוך משפט: "אין דבר סרג'יו, היד פתוח והפנקס רושמת" מתוך הסרט "גבעת חלפון". במערכון "יומן החדשות" אומרים: "אנחנו מזכירים למנוחה לשמור על השכנים של המאזינים", ב"הכה את המומחה: "זוהי השאלה, מהי הפינה?", וגם על פלוני שהוא "ממייסדי גידול הירדן בעמק הבננה".

ע. הלל הצטרף למצעד השיכולים בשיר של להקת התרנגולים "מרפסות": "צהרי האחוריים… (צחקוק…) אחורי הצהריים". שמה של להקת ההיפ-הופ 'הדג נחש' הוא, כפי שהעידו, שיכול של "נהג חדש". יעקב פרוינד, המתמחה במשחקי לשון, מציע שיכול לשודדי בנקים, המקווים כי "פריצת כספת" תהיה "כפריסת קצפת". על עלמה שובבה המוצאת חתן אמר: "משוּק המציאוֹת לשוֹק המציאוּת", דוגמה נדירה לשיכול תנועות.

ביטויים משוכלים מאפשרים לעקוף תקינות פוליטית ועיסוק בטאבו. על משה דיין סיפרו שאישה אחת באה לבקרו. אמרו לה שהוא עסוק בדיונים, והיא ענתה: "אני יוזעת". ובאותו עניין, בדיחת שיכול עתיקה: "אם היו קוראים לך מינה, הייתי ממיין אותך, אבל קוראים לך זינה". מדן בן אמוץ קיבלנו את השיכול "תענוז לגיין על מגרן זום-אוויר", ובגִרסה יהודית: "נא לזכור – לגיין בשבת גה תענוז".

הישראלים חובבים אנגלית, ומשכלים גם ביטויי באנגלית. הביטוי "בָּאג בָּדיזַיין זה זין בַּדיבָּאג" הומצא על ידי ראשי הביצה בממר"ם. תרגום: תקלה בעיצוב גוררת סבל בניפוי. בסרט "מבצע סבתא" אומר קרמבו, הוא רמי הויברגר, למתנדבת: "קאם טו מיי רום, איי מייק יו קאפ אוף טי, פאק אוף קופי". ואילו ג'ודי שלום ניר מוזס אומרת באמצעות דמותה ב"ארץ נהדרת" שעניין כלשהו הוא "קֵייק אוף פִּיס". יש גם כאמור שיכולי תנועות. על פי "ילקוט הכזבים", בני הפוליטרוק נכנס למכונית ואומר לנהג: "פיל ספוד [פול ספיד], אבל מהר".

הישראלים התאהבו במשחק, והחלו ליצור שיכולים מן הגורן ומן היקב.

'ג'ים סטייק בונד' הוא תיק ג'יימס בונד, שיכול של הגשש שייקה לוי.

אמא עופרה כתבה על בתה יעל, שלאחר שחזרה מביקור במקורות הירדן פיזמה לאורך כל הדרך את השיר הבא: "באגס באני, דניאס ובאן [בניאס ודן]". 

הזמנו הַשְתָנים [השתנו הזמנים] סיפר לנו אריה מליניאק, ששמע את השיכול מפי שייקה לוי.

'זולם בעבועים' הוא בולם זעזועים, משולחנו של העיתונאי רן זיו. עוד בצקלונו: מחבק זרגים (מחזק ברגים), זכיון שבויות (שוויון זכויות), זלזל המגל (גלגל המזל). המאייר מושיק לין חובב יצירת שיכולים, כמו "חוויה נִשכי-בִּלְתחת", שהיא חוויה בלתי נשכחת.

מפקד שעלה מארה"ב התקשה לבטא את הפקודה "לאחור קפוץ", יצא לו שיכול: לְאַקפוץ חור.  לחטיבת השיכולים הצבאי נוסף גם המיקוד המחוסל, ורדיו צלי גהל [גלי צה"ל]. הנח"ל שוכל ל'נוער חלומי לוחץ'.  יש מייחסים את השיכול הלא מחמיא לבן גוריון, אך אין לכך הוכחות.

השיכול הבא נולד בימי המי טוּ: נרים וגבשים [גברים ונשים], שיכול מאת רנה ורבין ברשימה בעיתון "העיר" על אירוע טראנס-ג'נדר. גִרסה מוקדמת לשיכול המינים: זכרה ונקב. ניצן חן התבלבל מעט בלשונו כאשר היה כתב בכנסת, וסיפר שהחלטה כלשהי התקבלה "על קולו של חוד". ובזוגות הבאים ההולכים תמיד יחד מצאנו את 'פְּלָת וצבֶייר', קץ וחֶשֶת', וכן 'תַפולים ואשכוזיות'. בתיאבון, או כפי שנהגו לומר בבית ספרי לפני הארוחה 'בתיאַזְלוֹל'.