ד"ר רוביק רוזנטל / לא אומרים איכס על אוכל
אוגוסט 25, 2019 על-ידי ravmilimteam
האוכל הוא אחד היסודות המכוננים של התרבות, כל תרבות. לכל עם המאכלים שלו, הרגלי אכילה, וגם סיפורי אוכל, פתגמי אוכל ופולקלור אוכל. היהודים, כמובן, אינם יוצאים מהכלל הזה. פתגמי אוכל בכל התפוצות עוסקים גם באכילה עצמה, אבל גם יוצרים מעולם האוכל דימויים לעניינים רבים ושונים. מסע קצר בעולם האוכל והפתגם היהודי, על קצה המזלג, תרתי משמע, עם הסברים במקרה הצורך. בסוגריים התפוצה היהודית שממנה הגיע הפתגם.
קבוצת הפתגמים הראשונה מדברת על פעולת האכילה. יש בה המלצות מה לאכול, איך לאכול ומתי, המוכרות לכל סבתא יהודייה.
ארוחת הבוקר היא מסמר היום (תימן). עם ג'חנון וביצה, כמובן.
הארוחה, בבוקר אין חיים בלעדיה, בצהריים מובנת מאליה, ובערב רק למי שישים לבו אליה (תימן). ארוחת הערב אינה הכרחית.
בשר הוא הטוב שבירקות (צרפת). עקיצה לטבעונות, שלא הייתה כוס התה של יהודי העולם.
יהודי טוב אוכל בשבת פשטידת גבינה וביצת אווזה (ספרדים).
שבת בלי חמין היא כמו מלך בלי עיר (אלג'יר).
מי שסעד וקינח סעודתו, כאילו בנה לו דירה והוסיף עליה עוד קומה (טוניס).
אחד אחד נאכלים הצימוקים (מרוקו). יש לאכול או לצרוך בצורה מסודרת, ולא בגרגרנות ובחיפזון. ובאותו עניין, בין דוברי הלדינו: גרעין גרעין ממלאת התרנגולת את גרונה.
המאריך בסעודה מאריך ימיו (ספרדים).
אכלת כדי לִשְבוע – תקרטע כדג. אכלת מעט – תרוץ כצבי (בוכרה). ההולנדים והייקים אומרים: כשיטעם לך ביותר, הפסק.
גם כיסנים סופם להימאס על האוכֵל (מזרח אירופה). גם מזון טוב וטעים מאבד את טעמו אם אוכלים ממנו יותר מדי. גרסה בלדינו: דבש רב מדי מעורר בחילה.
הקיבה אינה מובילה אל הקאדי אלא לבית החיים (הוא בית הקברות) (ספרדים). עוד פתגם בגנות אכילה מרובה. גרסה למתקדמים: הבלע שנתקע בוושט יכול להוביל לבית החיים.
כניסתו בטעם, ויציאתו בנעילה (מרוקו). האוכל היה טעים ונאכל ללא בעיות, אבל היציאה שלו מלווה בעצירות ובקשיי המעיים.
אם אכלת מה שאסור, אכול אותו שָמֵן (מרוקו). אם כבר לחטוא, לפחות ניהנה מכך. דוברי היידיש אומרים: אם כבר אוכלים חזיר, שינטוף על הזקן.
הרָעֵב אוכל לחם ניקודים (תימן), וגרסה נוספת: הרעֵב יאכל גם כרעי חגב. גרסת לדינו: בזמן הרָעָב אין לחם רע. יהודי מרוקו אומרים: רָעָב גורם לאכילת אבנים.
השוכב ללון מבלי שסעד, יקום מבלי שיישן (מזרח אירופה).
הסומך על סעודת שכנו ילון בלי ארוחת ערב (מרוקו). גרסת קהילות קורדיסטן, תימן וטוניס: הסומך על סעודת החתונה ילון בלי ארוחת ערב.
לא סעודת בשר, ולא להיות עם אמֵך (מזרח אירופה). אומר החתן לכלתו.
*
פתגמים שונים מתמקדים בפעולות הבישול, וגם בהם צרור עצות לטבח והטבחית, עם לקח על החיים בכלל.
מפוּל אחד לא תעשה בְלִילָה (מרוקו). יש צורך בכמות כדי להביא תוצאות.
התפל מן החוכמה והמלח מהטיפשות (מרוקו). למזון תפל תמיד ניתן להוסיף תבלינים או מלח. ההגזמה פוגעת, ואילו החסר ניתן לתיקון.
מה שחסר מהקַצָב, השלם אותו בפלפל שחור (מרוקו). אם אין בשר אפשר לתבל בתבלין חריף.
בחשי ותטעמי, הוי בת השרוף! (מרוקו). הבעל כועס על אשתו ששרפה את התבשיל, כיוון שלא בחשה ולא טעמה כל שלב בבישול. הפתגם מבקש ממי שעושה דבר מה לפעול בזהירות ולבדוק כל שלב.
מי שבוחש בכף, לא יישרפו ידיו (מרוקו). עצה מעשית למי שעוסק בבישול, ובהכללה לשימוש מושכל במכשירים.
כשהבית מלא התבשיל נעשה מהר (ספרדים). כאשר יש בבית מספיק מצרכים, עבודת הבישול קלה. החותנת אומרת באירוניה: היטב מבשלת כלתי כאשר הבית מלא.
*
עולם האוכל הוא בסיס לדימויים על תחומים רחבים שאינם קשורים לאוכל דווקא. הדרך שבה אנחנו אוכלים, מטפלים באוכל ומתייחסים לאוכל אינה אלא משל לחיים.
אם חלף הטעם, אמור שׂבעתי, ואם חלפה האמירה אמור שמעתי (מרוקו). הפתגם נאמר בדיפלומטיות לאדם המגיע מאוחר למפגש או לסיפור, ומבקש שהכול יתחיל מהתחלה.
אחד אוכל פוּל, ואחד מנפח את כרסו (מרוקו). אין צדק בעולם.
אין פסח בלי מצה, ואין נערה בלי חתונה (ספרדים).
איש אינו מכיר את הבעיות שיש בתוך הקדרה, אלא הכפית הבוחשת (ספרדים).
האהבה דומה לחמאה, היא טובה יותר עם לחם (מזרח אירופה).
הוא רוצה להעמיד ביצה בקערה (מרוקו). אין לו סבלנות, הוא רוצה לבצע במהירות מה שנעשה לאט, רמז ל"ביצת קולומבוס".
החמין והחתן – כמו שהם יוצאים (ספרדים). זו עצה לחותנת, לא להתלונן על החתן של בתה.
הכן קציצה ותן לעיוור (מרוקו). הפתגם נאמר כלפי מי שעושה מעשה לא ראוי כאשר הוא בטוח שלא ישימו לכך לב.
הלחם שלך לא השביע אותי, המילה שלך נתנה לי עונג (ספרדים). לפתגם כמה גרסאות, והוא משבח את חשיבות השפה והשיחה על פני האכילה.
המרוזייא מאחרת רק בגלל שחסר צימוק שחור (מרוקו). הפתגם מתייחס למי שממציא תירוצים חסרי שחר. מרוזייא היא מנה חגיגית המורכבת מטלה או כבש, בצלים, צימוקים, שקדים, דבש, קינמון וזעפרן.
התאם את הנגיסה לגודל הפה בטרם תסתבך (מרוקו). הפתגם הוא עצה לבחור הרוצה להתחתן עם בת ממשפחה מכובדת או בעייתית, ומוצע לו להתאים את הכלה למעמדו. הפתגם משמש למגוון מצבים נוספים.
טובים סובין מעירך מלחם לבן מן הניכר (ספרדים). האוכל שהתרגלת עליו הוא הטעים ביותר.
ישבת לשולחן, אכלת או לא אכלת, אכלת (מרוקו). למרות שהיית שותף זוטר במעשה, האחריות חלה גם עליך.
כשיש שני טבחים האוכל יוצא מלוח או חסר טעם (פרס). פתגמים בגנות מנהיגות משותפת ללא היררכיה מוכרים בשפות רבות.
מי שלא מודה על כיכר לחם, יודה לאל על חֶציוֹ (מרוקו). רק כאשר כפוי הטובה נקלע למחסור הוא מבין את טעותו.
תן את הבצק לאופה, גם אם יאכל את מחציתו (קורדיסטן). עדיף להסתמך על בעלי מקצוע, גם אם הדבר כרוך בתשלום.
*
הדרך שבה אדם אוכל או מתייחס לאוכל מצביעה על אופיו ועל תכונותיו. יש זללנים ויש מסתפקים במועט, יש קמצנים ויש נדיבים, הכול סביב האוכל.
הוא אוכל את בית הכנסת יחד עם הבימה (צרפת). נאמר על הגרגרן.
הסתפק בלחם ותרנגולות, עד שיביא האל את הקינוח (מרוקו). אמירה אירונית כנגד אלה הרוצים עוד ועוד.
טָעַם את האוכל, מצא אותו טעים, ביקש עוד (מרוקו). נאמר על אדם שאין לו גבולות.
כשאני אוכל כל העולם מת (הולנד).
אכלנים נולדים, זללנים מתחנכים (הולנד).
נגוס פת לחם בהנאה, ולא כבשׂ מפוטם בצער (מרוקו). הסתפקות במועט בשלווה עדיפה על עושר מופלג בצער. גם: כוס תה בנענע עדיף מעושר. המקור בספר משלי: טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב.
אם אכלנו אני וילדי, פנו את השולחנות (מרוקו). פתגם על האנוכיות. מי שהשיג מה שהזדקק לו אינו מתעניין בצורכיהם של אחרים.
לא יאכל אותו, לא ייתן, ויזרוק כשיתקלקל (מרוקו). פתגם כנגד הקמצן, שאינו מוכן לתת גם מה שהוא עצמו אינו זקוק לו.
תרנגולת טוב לאכול בשניים, אני והתרנגולת (מזרח אירופה).
אשר בטנו רחבה, חבריו יעזבוהו (תימן).
אשר בטנו ריקה, לא יירא (תימן). מי שסובל מרעב סבור שהמצב לא יהיה גרוע יותר.
המחביא סעודתו למחר, לימים היא תועיל (מרוקו). נאמר באירוניה על מי שמנסה לחסוך חיסכון חסר ערך.
המתבייש לאכול ולהתפלל אבוד בעולם הזה ובעולם הבא (צרפת).
נשאר לָשֶבֶת, והאכילו אותו באַרְבֶּה (מרוקו). הפתגם נאמר על ההססן והבררן, שחיכה לטוב ביותר ובסופו של דבר התפשר על הגרוע ביותר. הוא מתייחס גם לרווק, שאחרי שדחה את הצעירות התחתן עם מבוגרת ממנו.
מוזג היין חשב את עצמו לראש הסעודה (גאורגיה).
מי שארוחתו בריאה בגדו קרוע (ספרדים). גם: חשובים מזונות ממלבוש נאה (מזרח אירופה).
ולסיום, מקבץ משפטי אוכל של האימא הפולנייה.
-
אבל זה שרוף רק בקצה!
-
אבל שניצל את אוהבת!
-
אוכל זה לא משחק!
-
איך אתה יודע שאתה לא אוהב אם לא טעמת?
-
אתה יודע כמה ילדים רעבים יש באפריקה?
-
כל היום אני עומדת במטבח ומבשלת, וזו התודה!
-
את לא קמה מהשולחן עד שאת לא גומרת מהצלחת!
-
ממתקים זה לא אוכל!
-
תבלע תבלע, אל תעשה מחסנים בפה!
-
לא אומרים איכס על אוכל!
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג אוכל, ארוחה, הרגלי אכילה, משפטי אוכל, סיפורי אוכל, פולקלור אוכל, פתגמי אוכל | 14 תגובות
גדלתי בבית פולני,
כל יום שמעתי "לא אומרים איכס על אוכל" …. וכך גידלתי את ילדיי עד שבני בכורי התחיל לענות…
לא אומרים אוכל על איכס!!!
אהבתיLiked by 1 person
השנה אעבוד כמזכיר במשרד עורכי-דין בתל-אביב
אהבתיאהבתי
ובערבות לודז' והסביבה אומרים : "אוכל לא צריך לאהוב. צריך לאהוב את אמא ואבא".
אהבתיאהבתי
עוד אחד מלודז' והסביבה ….
אהבתיאהבתי
אז… מאיפה באה המילה "איכס"?
אהבתיאהבתי
מה שחסר מהקַצָב, השלם אותו בפלפל שחור (מרוקו). כאן הכוונה לאיכות הבשר, ולא לכמות.
אהבתיאהבתי
נשמע בחדר האוכל התאגידי: לא אומרים אוכל על איכס
אהבתיאהבתי
ואני שמעתי על סיפון אניה בדרכי ארצה מנאפולי חֵיפָתָה מפי אמריקני שסעד יחד אתי על אותו שולחן את הפתגם הדיאטני הזה: אימתי הזמן לקום מן השולחן? בחצי הזמן.
אהבתיLiked by 1 person
"מבית הילדים בקיבוץ : "מי שאוכל לבד – מת לבד ! – / על החובה לחלק כל דבר – גם-לכולם… //" 27.8.19(C)המשוררת, דליה גל אלגל
אהבתיאהבתי
מבית-הילדים, בקיבוץ : "מי שאוכל-לבד – מת-לבד." / להסביר, למה צריך לחלק כל-דבר – לכולם… //" 27.8.19(C)אלגל
אהבתיאהבתי
ובפראפראזה על דבריה של דליה היקרה: "מי שאוכל לבד – שבע!"
ולפולניה שאומרת כי יש ילדים רעבים באפריקה, מוצע הפתרון הבא: "תני להם את האוכל שלי, ושני הצדדים יהיו מרוצים!"
אהבתיאהבתי
תיקון ל״אם אכלת משהו אסור, אכול אותו שמן״ כך אומרים ביידיש – אם כבר נוזל שומן אז לפחות ליהנות מהחזיר
אהבתיאהבתי
בקרב יהדות מצריים קיים הפתגם אוכל עם עוורים, במשמעות של הו אוכל כל כך הרבה כאילו לא ראה כמה אוכל הכניס לבטנו.
עוד פתגם חביב שלא ממש ברורה לי משמעותו הוא כשמגיע אורח לבית ובני הבית באמצע ארוחה הם מקדמים אותו באמירה "חמותך אוהבת אותך" כשהכוונה היא הגעת בדיוק לארוחה, הסב עמנו לשולחן
אהבתיאהבתי
פרסם את זה מחדש ב-Yobi535's Blog יואב ב'י.
אהבתיאהבתי