נגה פורת / חד וחלק
ספטמבר 3, 2015 על-ידי ravmilimteam
בימים אלה התלמידים חוזרים לבית הספר. רובם עדיין נדרשים להביא עפרונות ומחדדים, או עיפרון מכאני שיש לו חודים ('שפיצים') מוכנים מראש. נחדד את הדיון במשמעויות השונות של השורש חד"ד.
משמעותו הראשונית של התואר חַד היא: צר ודק ומסוגל לחתוך; בעל נקודת חוד. מדובר על עיפרון חד ועל סכין חד (או חדה). לתואר זה יש עוד הרבה משמעויות אחרות. משתמשים בו כדי לתאר תמונות בהירות ומדויקות, לדוגמה: "חבל שהתמונה לא חדה. הילדים נראים בה במטושטש." הוא מתאר גם את חושי הראייה והשמיעה; ראייה טובה מכונה חַדּוּת ראייה.
הביטויים 'חדות ראייה' ו'עין חדה' מתארים לא רק יכולת חושית, אלא גם כושר הבחנה ותפיסה. גם התואר 'חד' מתאר כישרון קוגניטיבי ויכולת הבחנה, למשל: "הוא מהיר מחשבה ובעל תפיסה חדה." אם מתרשמים ממישהו שאין לו תפיסה טובה אומרים: "הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר". גם בחדר הניתוח מוטב להשתמש באזמל חד יותר כדי לדייק ולהצליח; בדומה לכך, אדם בעל תפיסה חדה יותר מיטיב לנתח מידע טוב ולהבחין בפרטים. באנגלית יש משמעויות דומות למילים sharp ו-keen.
עם זאת, סכין חד וחוד של עיפרון עלולים גם לדקור ולפגוע, ולכן מדברים גם על 'כאב חד'. הפועל חידד מתאר במובן הפיזי טיפול בעפרונות ובסכינים, ובמובן המופשט – את פיתוח המחשבה, 'חידוד המוח'. בדיחות ואמירות משעשעות מכונות גם 'חידודים'.
התארים שנון וחריף נרדפים לתואר 'חד' במובנו הקוגניטיבי. פירושה המקורי של המילה 'שנון' הוא 'חד מאוד', לדוגמה: "אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים, וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת" (ישעיהו ה כח). מאותו שורש נגזרת גם המילה שנינה. מילה זו קרובה במשמעותה ל'חידוד'; בביטוי היה למשל ולשנינה היא מתארת דברים מחודדים ודוקרים במיוחד, דברי לעג ובוז.
ככל הנראה, התואר 'שנון' נגזר משורש המילה שֵן, וכך – גם התואר 'משונן', המתאר חפץ בעל בליטות דמויות שיניים (בליטות חדות). הדעות חלוקות באשר למקור הפועל שִנֵּן. פועל זה מופיע במקרא באחד מפסוקי קריאת שמע: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" (דברים ו ז). רש"י פירש אותו כך: "לשון חִדּוּד הוא שיהיו מחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם בו אלא אמור לו מיד". יש המפרשים את הפועל 'שינן' בפסוק זה במובן 'לימד בצורה מדויקת ונוקבת, כדי להחדיר את הרעיונות למוחו של הלומד', וכך מקשרים אותו למשמעות של חפץ חד הפוגע במדויק במטרה. לעומת זאת, לפי מילון בן-יהודה, 'שינן' הוא פועל גזור שם ופירושו הוא: "נתן לשיניים לגרוס", כלומר: חזר פעמים רבות על המילים בפיו.
גם התואר 'חריף' משמש בלשון המקורות במשמעות 'חד'. מקורה של מילה זו בארמית תלמודית, בביטויים כמו "סכינא חריפא" (סכין חד; מנחות עד ע"א). כמו כן, הטעם החריף צורב ודוקר את הפה כחפץ חד. המילה 'חד' עצמה מתארת טעם חריף בתלמוד: "מתוך שפיהן חד חוזרות ואוכלות את דובשנן" (בבא בתרא פ ע"א); דברים אלה נאמרים על דבורים שאכלו חרדל ונותר טעם חריף בפיהן. גם בתלמוד מילה זו מתארת אדם נבון, בעל מחשבה חדה: "רבי זירא חריף ומקשה" (הוריות יד ע"א). בימינו הביטוי מוח חריף מתאר חוכמה ופיקחות.
לסיום, מה נאחל לתלמידים לקראת שנת הלימודים החדשה? שלא רק ישננו עובדות, אלא גם יחדדו את מוחם.
פורסם ברוביק רוזנטל | מתויג חד, חד וחלק, חד מאוד, חדד, חידוד המוח, חריף, כאב חד, עין חדה, עיפרון, שנון | 17 תגובות
מבלי לבדוק,נדמה לי שבמהלך השנים ייחדו לסכינים את המונח "להשחיז" (ולא לחדד),
ושייך לכאן גם "לשון מושחזת".
אהבתיאהבתי
האימרה "הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר" היא תרגום מילולי (וקלוקל) מאנגלית – במקור "הוא לא הסכין הכי חדה במגירה", וכן "לעשות אהבה" (במאמר קודם) כאשר יש לנו ביטוי עברי טהור ויפה -"להתנות אהבים"
אהבתיאהבתי
לנוגה אילן שלום רב, נהניתי מאוד לקרוא את הבלוג הזה. הוא כתוב יפה, הוא מעניין והוא ממצה את הנושא. הערה קטנה: בגוף הבלוג לא ראיתי התייחסות לצירוף "חד וחלק" שבכותרת (או שמא נשמט דבר מה מעיניי). בברכת שנה טובה והמשך בלוגים יפים. ראובן מירקין
אהבתיאהבתי
לראובן, אשלים עבורך: הביטוי "חד וחלק" בא מעולם השחיטה. ע"פ ההלכה סכין השחיטה צריך להיות חד (=כפשוטו) וחלק – כלומר בלי פגמים בלהב הסכין (על מנת שלא לגרום צער מיותר לבהמה הנשחטת).
אהבתיאהבתי
תודה ראובן, לא פירטתי על הביטוי הזה בגוף הטקסט בגלל קוצר היריעה וגם כדי לאפשר לגולשים להגיב, ואכן אני רואה שאבישי הגיב ופירט את מקור הביטוי.
אהבתיאהבתי
סליחה על הטעות שטעיתי בשם כותב(ת) הבלוג: נגה פורת, ולא נוגה אילן.
אהבתיאהבתי
לדעתי לשנן בא מהמילה פעם שניה. כמו ששה סדרי משנה. משנה תורה.
אהבתיאהבתי
שלמה – זה לא תרגום מילולי וקלוקל אלא תרגום מילולי ומדוייק לביטוי מקביל באנגלית או לחליפין ביטוי עברי שמגיע, כמה מפתיע, מאותו עולם דימויים.
לשנן – מלשון לשנות – לחזור בשנית, לעבור שוב על החומר. "אינו דומה שונה פרקו מאה מעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחת" (מסכת חגיגה, ט, ב). על כן השונה פרקו הוא משנן (ספקולציה שלי).
אהבתיאהבתי
אורן – "שנן" אינו מלשון "לשנות" (שורש: ש-נ-ה). השורש "ש-נ-ן" פירושו להשחיז, ללטוש, לחדד – הן בבנין קל (דברים ל"ב מ"א) והן בבנין פיעל (דברים ו, ז, ועוד)
אהבתיאהבתי
אכן כדבריך שלמה, מקור המילה ע"פ המקורות שהבאת הוא מלשון להשחיז וללטש, וע"פ החלטת אבות העברית החדשה, אנו מחוייבים יותר לעברית התנכית, אך אין להתעלם מלשון חכמים במשנה בתלמודים ובמדרשים, שבה אכן אורן צודק ולשנות פירושו ללמוד.
מכאן עבר העניין גם לארמית התלמודית, למילה "תנא" למשל. (חילוף ש' ב-ת' בין עברית וארמית – מוכר ושכיח)
אהבתיאהבתי
תודה על ההערות. השורש שנ"נ מופיע כך גם בארמית ובערבית (בחילופי ש שמאלית ו-ש ימנית בין ערבית ועברית), ואילו השורש שנ"ה במשמעות החז"לית של חזרה ולימוד מקביל, כפי שכתב אבישי, לשורש תנ"ה בארמית ולשורש המילה ת'ניין (שתיים) בעברית. כלומר, מבחינה היסטורית אלה שני שורשים שמיים שונים.
אהבתיאהבתי
"הי – נוגה ! – לא-השארת מקום ריק. / רק, שבאיזמל מסתתים את האבן. וסכין-הניתוח נקרא סְקַלְפֶּל. / ולחדד, להשחיז או לשנן = גם לשנות משהו… //" 4.9.15. (C). אלגל. ושנה-טובה ! – לכולם.
אהבתיאהבתי
סקלפל = איזְמֵל בעברית
אהבתיאהבתי
נתוח לא חד במיוחד ומיותר
הרגשה של מריחה .. נתוח לשם נתוח
שורש ככ פשוט וטריויאלי וכל התוצרים שלו טריויאליים גם כן.
חד כשיש צד צר מאוד ולכן הכח המופעל על הכלי מתרכז בנקודה קטנה ביותר על האוביקט.
כח גדול ליחידת שטח קטנה גורם לכשל האוביקט . ככל שהכלי חד יותר הוא מדוייק יותר ומפעיל כח גדול יותר ליחידת שטח (קטנה יותר) ולכן הכשל מהיר יותר, קל יותר, מדוייק יותר ובשטח קטן יותר.
מפה משתמשים בדימויים היוצאים באופן טריויאלי. יעילות תוצאה ללא מאמץ ומדויקות
הכלי מבצע את תפקידו בצורה יעילה וקלה יותר כשהוא חד כךאדם חד מבצעאת תפקידו טוב יותר
הכלי מדייק ככל שהוא חד יותר. התמונב מדוייקת כשהיא חדה
מכאן כל הדימויים לדיוק, חדות ויעילות
ומכיוו שבעבר להבי סכון וחודים של חניתות היוו חלק ניכר מהיום יום של האדם אלו דימויים נפוים כ"כ
כאב חד נובע מהעובדה שהוא ממוקד בנקודה ספציפית לעומת כאב עמום שמפוזר בשטח גדול ומפושט ולא בגלל שסכין פוצעת.
שינון בכלל מתאר חזרה מרובה על דברים עד שיחדרו לתת התודעה יידורו בה.
ואם זה בא משן זה בגלל ששינון זו סידרת בליטות שחוזרות על עצמן (אולי כם חדות)
שמחתי עם זאת לדעת שחריף בא מחד.
אהבתיאהבתי
"להתנות אהבים" אם יש תנאים אין אהבה.
"כוונתך בוודאי "לתנות אהבים"
אהבתיאהבתי
בהמשך להערה של שלמה קרני על MAKING LOVE: האם אומרים לתנות אהבים או להתנות אהבים? נדמה לי שלהתנות בא מלשון התנאה, תנאי, ותינה זה משהו כמו בתינה צרותיו – ספר צרותיו. האם נכון?
אהבתיאהבתי
הביטוי הוא בבנין הפעיל :"הִתְנו ּאהבים" (הושע ח, ט,). בבנין פיעל פירושו "לְסַפֵּר", או "לקונן"
אהבתיאהבתי