כולם מדברים על האנגלית החודרת לכל פינה בחיינו. אנחנו נוטים לשכוח שהאנגלית הזו, האמריקנית-הגלובלית, היא שחקן חדש בזירת ההשפעות הלועזיות. בראשית תחיית השפה העברית ועד שנות השבעים של המאה הקודמת היא שימשה בשוליים. כמה שפות אירופיות היו חשובות ממנה בהתפתחות העברית החדשה לצד הערבית השמית, וביניהן רוסית, צרפתית, ובראש ובראשונה – גרמנית
איך הגיעה אלינו הגרמנית? תגידו, ייקים. יפה, אבל רוב הייקים הגיעו לארץ ישראל בשנות השלושים, כשהשפה העברית החיה היתה כבר מעוצבת למדי. גרמנית היתה שפת תרבות מרכזית במאה ה-19 ובראשית המאה העשרים, ועקבותיה צצים בכל פינה של שפות התרבות של אז, כולל העברית החדשה. הרעיון ללמד גרמנית בטכניון לא צלח, וגם הניסיון להשליט את תרבות גרמניה באמצעות האוניברסיטה העברית נכשל, אבל עד היום מילות המפתח של החינוך הגבוה הן סטודנט, קורס, סימסטר, סמינר, דוקטור ועוד ועוד – כולן בדרך ההגייה הגרמנית.
בכמה תחומים בחיי היישוב השתלטה הגרמנית על המילון, והיא יושבת שם עד היום. הראשון בהם הוא תחום הבניין, האדריכלות והשיפוצים. את המונחים האלה הביאו מהנדסים גרמנים, שבנו כאן בסוף המאה ה-19 בניינים מפוארים בעקבות ביקורו של הקיסר וילהלם השני בירושלים, כמו כנסיות דורמיציון ואוגוסטה ויקטוריה. בשנות העשרים של המאה העשרים פעלו בישראל אדריכלים חשובים שהביאו אתם תוכניות בנייה מגרמניה, וגם מילון מונחים גרמני. כך נותר עד היום בשפת השיפוצניקים, שמעטים מהם מתהדרים בסבא מברלין או מווינה, אוצר מילים גרמני עשיר. הטייחים מבחינים בין וואש פּוּץ, קראצפּוּץ ושטיינפּוּץ, ואינם שוכחים למרוח שְליכטה באמצעות שפַּכְטֶל, או כמו שאמרה הייקית הידועה מרגול "עשית לי שליכטה בלב". מתקיני הבָּלָטות (מילה ערבית דווקא, שמקורה לטיני: פְּלאטה) מקדישים תשומת לב לפוּגֶה, החריצים שבין הבלטות. שטיכמוּס הוא פלס העשוי צינור מים ארוך וגמיש, שבעזרתו משווים את גבהי הקירות בעת בנייתם. שטח מחוספס מגרדים באמצעות שמארגֶל-פּאפּיר, הוא נייר הזכוכית, הקרוי גם נייר לֶטֶש. עובדי חברת החשמל מורידים לפעמים את השַלטֶר, ופקידי משרד האוצר סוגרים את השיבֶּר, הברז המרכזי. המילה שיבֶּר קיימת בסלנג הישראלי גם במשמעות אחרת: מידת אורך הנמדדת ביד, ומקורה בערבית, שבה פירוש המילה הוא זרת.
תחום נוסף שבו הגרמנית מפגינה נוכחות הוא תחום הרכב, אם כי כאן שולטת האנגלית המנדטורית. וישֶר (מגב), פּישֶר (כינוי מתחכם למתקן התזת המים על השמשה) וגם וֶנטיל הגיעו מגרמנית, וכמוהן המונח שיצא מהשימוש צווישֶן-גז, גז ביניים. גם הרופאים אוהבים גרמנית, וככה הֶר דוקטור קורצשלוס ירשום רֶצֶפְּט לפציינט נגד הֶקְסֶנְשוּס, יריית המכשפה, ובעברית: גב תפוס.
מה הותירה הגרמנית לסלנג העברי הכללי? כאן יש בעיה. יש מילים רבות מגרמנית, אבל הן קיימות כמות שהן בשפה ששאבה מן הגרמנית חלק נכבד מן הלקסיקון, יידיש. האם נוכל לומר שמילים כמו שווּנג, דְרֶק, דוּרְך, פַיינשְמֶקֶר וכדומה מקורן ביידיש או בגרמנית? כל אמירה נחרצת במקרה כזה תחטא ביוהרה. ובכל זאת נמלא מילון הסלנג של שנות החמישים, לפניהן ואחריהן, במילים גרמניות ללא תיווך היידיש. גבר לעניין היה אייזְן בֶּטון, בעיטה עקומה בכדורגל היא בעיטת פָאלְש, ונתח בשר מתעתע באטליז קרוי פאלש פילֶה. כשילדים של שנות החמישים רצו לקלל ולהעליב הם עשו זאת בגרמנית: דֶבִּיל, אימבָּצִיל ואידיוט הן במקורן דרגות מנת משכל, בשפה הגרמנית. השיעור מתחיל פּוּנְקְט בעשר ורבע, המדינה קאפּוּט, וחנוך לוין שר לנו בזו הלשון: "אני אומללה, כי אני לא יכולה, לנשק לי לי לי, בפּוֹפּוֹ שלי".
לא הכל נעלם. עד שהמציאה רבקה מיכאלי את "להיט" כל שיר במצעד הפזמונים היה שלאגר, וביטוי האכזבה "לא שלאגר" מככב עד היום. בפרסומת אומרים: "תביא בּיס", בגרמנית: נשיכה. "גוּטֶה גוּטֶה" הוא פעמיים כי טוב, ומערבבי הקלפים כמו גם מי שעושה סדר חדש בארגון עושה פְרִיש מִיש.
גורל מיוחד יש למילה שְלאפשְטְוּנדֶה, מנוחת הצהריים הייקית הקדושה, מילולית: שעת שינה. יוצאי גרמניה רבים טענו באוזני שהמילה אינה קיימת בגרמנית, וזו המצאה ישראלית. בגרמנית אומרים מיטאג-שְלָאפֶה, שנת צהריים. אז זהו, שלא. המילה שימשה בדרום גרמניה, ואף מצויה במילונים מימי הזוהר של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
יש מאכלים הנושאים בגאווה את שמם הגרמני. בראשם השְניצֶל, שילדי ישראל סבורים שבני ישראל כבר אכלו ממנו במדבר, שלא לדבר על יצור הכלאיים הלשוני "שניצְלונים". במעדניות שאינן כפופות לבד"ץ אפשר למצוא שינקֶן ושפֶּק, ובחנויות העוגות טוֹרט וקרֶמשניט. גם הגוגל מוגל בא אלינו מגרמניה. המשקה, העשוי מחלמוני ביצים לא מבושלות, יין, דבש ועוד, ידוע גם ביידיש ויתכן שהגיע ממנה לגרמנית, כיוון שהיה מוכָּר בין יהודי רוסיה. ויש הפתעה: goggelmoggel הוא שמו הגרמני של המפטי-דמפטי, זה שנפל מן החומה ונשבר לרסיסים, בתרגום לגרמנית של הספר "עליזה בארץ המראות". יתכן שדמות הביצה של המפטי-דמפטי חברה לביצים שבמשקה, שהיה ידוע לפני הופעת הספר. תרגום אחר של המפטי-דמפטי לגרמנית הוא ווירגֶל-ווארגֶל.
שתי מילים מובילות במצעד הגרמנית של ישראל בשנות האלפיים. הנופש הישראלי בנוי היום על מוסד הצימֶרים. צימֶר בגרמנית הוא סתם חדר. בעברית הוא חדר אירוח, הגובה ממשפחה ממוצעת אלפי שקלים לסופשבוע, פלוס יתושים. המילה הגרמנית המובילה ללא תחרות בשיח המקומי היא שְטְרוּדְל. במקור הגרמני: מערבולת. בשלב השני, עדיין בגרמנית מקורית, המילה הועתקה לשמה של עוגה המזכירה בצורתה מערבולת. בשנות השישים עמד משה לוביאנקר, מהנדס בחברת יב"ם ולימד פרחי תוכנה את שפת התכנות. שרטט על הלוח את הסימן @, הביט בו ואמר: זה נראה ממש כמו העוגה הזאת, שטרודל. המתכנתים אהבו וקלטו את המילה, ושלושים שנה מאוחר יותר היא פרצה לחיינו כסימן at באינטרנט. האקדמיה התחכמה והציבה מולה את כרוכית, שהוא שמה של העוגה. שטרודל, בינתיים, היא מילה מנצחת, והיא רק שלנו.
ברשומה הבאה: על הגרמנית המסתתרת בתרגומי שאילה, מרוח הזמן ועד שטויות במיץ עגבניות.
למיטב ידיעתי מקורו של הסימן @ הוא בהנהלת חשבונות 7משמעותו at באנגלית או a בצרפתית. דוגמה לשימוש: 5 כסאות @ 2 ל"י כ"א.
בברכה
ובתודה על הבלוג (מאין הגיעה מילה זו?) המעניין
עמירם חן
אהבתיאהבתי
בלוג מאנגלית:
Web log ->blog
אהבתיאהבתי
דומני ש @ מייצגת באינטרנט את המילה האנגלית at ולא את המילה et, כנאמר לקראת סוף הכתבה.
אהבתיאהבתי
שלוק – היישר מגרמנית Schluck או דרך היידיש, אינני יודע – התאזרחה יפה בעברית ואף הפכה לשם גנרי לקרחון שמכינים לבד בבית.
אהבתיאהבתי
שלוק הוא "לגימה" במקור הגרמני ועד היום אומרים "תן לי שלוק מהמשקה שלך".
אהבתיאהבתי
בנגרות: משור שולחן = קרייזיק; משור סרט = בנדזיק; מכונת ליטוש גדולה = שלייף ועוד
אהבתיאהבתי
גם אני חשבתי שהסימן: @ משמעותו: at. כציון למקום, כלומר: נמצא ב… (בצרפתית: et) תיבת הדואר האלקטרוני נמצאת באתר ג'ימייל .xxxx@gmail. כך גם יכתיבו דוברי האנגלית את כתובת הדוא"ל שלהם אם יתבקשו למסור אותה בעל פה
בכל מקרה, כאן או שם, כמו תמיד, נפלא לקרוא את הבלוג.
אהבתיאהבתי
המילה שניצל אמורה להיות מנוקדת בשווא (במקור נח…), הלא כן?
אהבתיאהבתי
מה שקרוי במקומותינו שניצל זה בעצם WIENER SCHNITZEL כלומר בשר חתוך דק עטוף פירורי לחם וביצה ומטוגן בשמן..
אהבתיאהבתי
נדמה לי ש-@ אמור להיות "at" ולא "et". המשמעות של someone@gmail.com היא שהמשתמש someone נמצא בשם (at) המתחם (domain) של gmail.com. לכן הכרוכית צריכה, בעת הקראתה, להשמע "ב".
אהבתיאהבתי
מאמר מקסים.
הערה בעניין ה"שטרודל":
@ = at (לא et) ומשמעותו "אצל"
אכן זה הגיוני כי שמו (הזיהוי האישי) של בעל הכתובת מופיע משמאל ל @ ומימין ל @ מופיע שם הגוף (החברה, האתר) שאצלו רשום (שאליו משתייך) בעל הכתובת.
אהבתיאהבתי
פרסם את זה מחדש ב-דּוֹדָשְלָהּוהגיב:
מרתק! (טוב, אותי זה ריתק. כי אני אוהבת מילים.)
אהבתיאהבתי
ויש גם שפיץ=חוד ומכאן שפיץ פלייר וגם קפוט=מקולקל וגם טוש/דוש=מקלחת בעמידה
אהבתיאהבתי
ומה עם השנוגריס? זה קו הבניין שמעמידים לפני שמתחילים לבנות?
אהבתיאהבתי
"דליה גל אלגל : תודה רוביק ! – שחכת לכתוב את התרגום של קורצ'לוס = הפסקת-חשמל.
הגרמנית הייתה כל-כך פופולרית, כי לפחות בליטא, בגימנביה העברית היא נלמדה כשפה-שנייה..והרבה חלוצים ויהודים היגיעו מליטא עוד לפני העליה היקית – הבריחה מגרמניה. וגם, כי בעברית לא היו לכל הדברים המודרניים האלה – שמות. //"12.7.14. (C). אלגל.
אהבתיאהבתי
אלה שתי מילים בגרמנית "קורץ שלוס" ופרושן המילולי "סגירה קצרה" (של המעגל החשמלי), ושמעות הצרוף הוא "קצר" (עם שני סגול). אני מניח שמלכתחילה מכאן בא הרעיון למילה העברית "קצר" (חשמלי).
אהבתיאהבתי
תודה רבה
ושאלה (לפוסט הבא)
לפי הספר טינגו מקור הביטוי ״שלג דאשתקד״ הוא מגרמנית, שכן בגרמנית אומרים שלג דאשתקד במשמעות של ״ מים תחת הגשר״. אבל דאשתקד זה בכלל מארמית! התוכל להאיר את עיניי? (ציטוטים מדויקים יימסרו לפי דרישה)
כשהייתי בגרמניה הופצעתי כמה מילים נכנסו מגרמנית לעברית, ביניהם השלוק, מיש-מש (כלומר מיקס), פלוץ וגרעפס.
אהבתיאהבתי
פלוץ וגרעפס חדרו מהיידיש – ראה מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל.
חייתי שנים בארץ בין ייקים ועוד מספר שנים בגרמניה ולא שמעתי מעודי, לא מהייקים ולא מהגרמנים את הביטויים הנ"ל.
אהבתיאהבתי
וונדרבאר כתמיד, רוביק יקר! פתאום המלה העברית למהדרין שיפוץ נשמעת לי כמו שאולה אף היא מגרמנית…
אהבתיאהבתי
באנגלית למשל מורון הוא אחד עם שכל של בן 4 אימבציל עם שכל של בן 8 ואידיוט שכל של בן 12 כשמכוונים ששכל ממוצע הוא של בן 15.הסתכלתי במילון וובסטר.ביי
אהבתיאהבתי
פרסם את זה מחדש ב-Yobi535's Blog יואב ב'י.
אהבתיאהבתי
יפייפה כמו תמיד ותענוג לקרוא!
תודה רבה! 🙂
אהבתיאהבתי
מדהים .כל כך יפה ….ביום יום איננו שמים לב לכל מילה שיוצאת מפינו ……….תודה לך .והשפה הגרמנית יפה יפה …………..
אהבתיאהבתי
You forgot all the names of most of the Chemical Elements, they are direct translation from German. It is not a surprise because the council for the Development of the Hebrew language was populated by many German Jews . There are also quit few Hebrew words in German that probably came through the Yidish.
אהבתיאהבתי
מקורה של המילה "דורך" הוא דוקא בעברית : דרך במובן של THROUGH באנגלית. לדוגמא: רציתי ללכת דרך הפרדת כדי לקצר את דרכי. אני מניחה שזה הגיע לגרמנית דרך היידיש.
אהבתיאהבתי
סליחה על פליטת הקולמוס, או ליתר דיוק "תיקון" האיות. התכוונתי לכתוב: רציתי ללכת דרך הפרדס כדי לקצר את דרכי.
אהבתיאהבתי
"דורך" הוא durch בגרמנית, שמשמעותו through באנגלית.
אהבתיאהבתי
שם העצם "ביס", [ובהקטנה המאד מאד שימושית: א ביסעלע] והפעלים: ביסן, / בייסן, ופארבייסן,כולם צורות מאד נפוצות ביידיש, ובמשמעות מאד קרובה לזו העברית.
פונקט, פונקטלעך, אָט פונקט, כולם מילים יידיות כשרות למהדרין. אבל "פונקט בעשר" לא מתאים כלל לרוח היידיש.
אני חושב שבכל מקום שיש שורש יידי וגרמני יש להניח שהיידיש – שפת אמם של רבים מבני הדורות הראשונות – היא שפת המקור.
אהבתיאהבתי
המלה "עפרון" נוצרה מהגרמנית – bleistift .
blei = עופרת, stift = מקל דק
שנים רבות השתמשו בעופרת ליצור עפרונות. עפרון על משקל אווירון, גאון, שעון ועוד
אהבתיאהבתי
ישנן מלים שחדרו לגרמנית מן העברית (או מהיידיש).
כיבואן קנדי, בקרתי בבית חרושת, בכפר קטן בבווריה. בעל בית החרושת הראה לי פריט חדש ונקב את מחירו. טענתי, שראיתי בתערוכה בפרנקפורט, פריט דומה אך במחיר פחות בהרבה.
תגובתו היתה : "אין להשוות את התוצרת שלנו לתוצרת של המתחרה כי הוא מייצר ,tinef' ! "
להפתעתי, שאלתיו, מה זה tinef ? הוא ענה: זבל, ליכלוך . אמרתי לו, שאינני מכיר את המילה הזאת. הוא הוציא מהמדף מילון גרמני ואכן הוא צדק ובסוגריים היה כתוב , שמלה זו לקוחה מהעברית. עד אז לא גליתי, שאני יהודי. התענינתי לדעת, מאיין לו מלה זו (טנוף) ?
הוא סיפר, שלפני המלחמה היו רק שני יהודים בכפרו. אגב, כיליד ווינה, שפתי הראשונה היא גרמנית (בהברת מרכז גרמניה). סופסוף מצאתי את הקשר שלו לשפת הרחוב במרחק של 7 ק"מ.
אהבתיאהבתי
לכל אלה הכותבים שהרבה מילים באו מאידיש לגרמנית, אבקש להעיר שרוב המילים באידיש מקורן בגרמנית של ימי הביניים ובעיקר מדרום גרמניה ומאלזאס (שאז דברו שם גרמנית) . כמובן שיש גם מילים בעברית שבאו דרך האידיש לגרמנית כמו ״חוצפיי״ (חוצפה), גנייב (גנב), שמירה (כינוי לשוטר) ועוד ועוד. ברוב המקצועות כמו נגרות, חשמלאות,מסגרות,מכונאות,בנין, אפיה וכו.. יש מבחר ענקי של מילים שנלקחו מהשפה הגרמנית וחלקן עוד בשמוש עד היום ובצדק זה צויין במאמר המצויין.
אהבתיאהבתי