באחת הרשימות הקודמות עסקנו בדמויות מן המקורות ששמותיהן הפכו למונחים וזכו ללעג ושנינה. שמות פרטיים ההופכים למונחים קרויים אֶפּונימים, ומדובר בתופעה רחבה בשפות שונות. בישראל החדשה הפכו בשנות המדינה הלא רבות כמה וכמה דמויות מפתח למונחים בפני עצמם, או לחלק מביטוי כללי. בדרך כלל נראה שהם היו מוותרים על הכבוד.
קחו למשל את גולדה, מלכת האפונימים המקומית. עוד בימיה נפוץ הביטוי "הפריירים של גולדה", אלה המתגייסים לכל משימה ובעיקר למילואים. "נעלי גולדה" היו מותג של אנטי נשיות, ו"תחתוני גולדה" היו הגירסה הגברית של "תחתוני זלמן". אלה נקראו כנראה על שם הנווד התל אביבי זלמן, מן הצמד זלמן וקלמן. גולדה היא גם היחידה שהפכה בפי העם לשמו של השטר שעליו צוירה, לצד הרצל.
דוד בן גוריון זכה להפוך למותג באמצעו המונח "בן גוריוניזם", המסכם את סגנון שלטונו והשקפת עולמו, ומכאן גם "נערי בן גוריון" שנהו אחריו. אחד מהם, שמעון פרס, הפך עם השנים לאביהם הרוחני של "נערי פרס". "נערי רפול" לעומתם היו בני שכבות מצוקה שהרמטכ"ל רפאל איתן טרח לגייס ליחידות מיוחדות. הם נקראו גם "רפולונים". בשנות התשעים כינה רבין את פקידי האוצר "הפוגלים", על פי שמו של מנכ"ל האוצר אהרן פוגל.
ראשי עיר מועדים גם הם להפוך למונחים. טדי קולק, שגם הפך לאצטדיון, נתן את שמו ל"טדי בויס", פקחי העירייה, וכאן נעשה משחק מילים מודע עם מונח בריטי זהה, שניתן לנוער העבריין שהטיל את חיתתו ברחובות לונדון באותם ימים. אורי אבנרי קרא לחיפה "חוּשיסטאן" על שם אבא חושי, ראש העיר הכוחני של העיר. אחד מיורשיו זכה לכבוד מפוקפק: קרונות הרכבל החיפאי קרויים "הביצים של גוראל".
א-פרופו בן גוריוניזם, הדמות היחידה שהפכה למונח באותו דפוס היא מאיר כהנא, שתורתו הגזענית נקראה כהניזם, וממשיכי דרכו כהניסטים. מי שהיה שמח לשחרר את שמו מן המילון הישראלי הוא חיים ברלב. "קו ברלב" הקרוי על שמו הוא מסמלי המחדל של 1973. רמטכ"ל אחר, מופז, היה צנוע יותר. שמו הוענק למחזיק מחסנית מפלסטיק שהגה בבה"ד אחד: מופזית. דנה (אינטרנשיונל) הפכה למשאית, אייכמן שימש שנים רבות כמתקן עינויים-אימונים בתל נוף, והכדורגלן הפורש אריק בנאדו היה לצורת יציבה מיוחדת המזוהה אתו: ראש מורם וגו זקוף, הקרוי בשפה הצה"לית "נוהל בנאדו".
נעליים חביבות מעט יותר מנעלי גולדה היו "נעלי סטלה", על שם מפקדת הח"ן סטלה לוי. רפול, שכבר נזכר כאן, נתן את שמו לכובע עבודה צבאי רחב שוליים הקרוי גם פטרייה, שאותו נהג לחבוש ביום ובליל. הכובע נקרא רפולון. במעבר חד יש להזכיר את אחד הכינויים של הסם הלבן, ההירואין בשפת העולם התחתון: גליקשטיין, על שם הטניסאי איש הספורט הלבן שלמה גליקשטיין.
כמו בעולם הרחב גם אצלנו נצמדים שמות ידוענים לעיצוב השיער והגוף. תספורת אוֹחָנה היא ממש לא תספורת יהודה לוי, בעוד נינט טייב כבר נתנה את שמה לכמה תספורות, וביניהן הפוני המפורסם שלה, הקרוי פונינַט. זה לא מסתיים בשיער. גבות מוארכות קרויות "גבות בּוֹהָדָנָה", על שם הדוגמנית גבוהת הקומה, וגבות גבר עבותות קרויות גבות דולצ'ין, על שם יו"ר הסוכנות המנוח. "פנס פנינה רוזנבלום" הוא כינוי מרושע במקצת לתאורת צילום חזקה הצורבת לכאורה את הפנים כדי שלא ייראו קמטים. בז'רגון העיתונאי "גימֶל יָפית" היא לא רק האשה והמותג, אלא גם שם נרדף לכתבות תדמית. בין אנשי האמנות הפלסטית נטבע המונח "שטריכמַצקי", מיזוג של שמות הציירים שטרייכמן וסטימצקי, ששלטו ברמה בציור הארץ-ישראלי שנים רבות.
כל אלה לא ישוו לאיש שהפך לפועל עברי: חיים גמזו, המבקר האימתני, בעזרתו האדיבה של אפרים קישון. לגמוז פירושו, כידוע, לחסל, פיזית או ציבורית. קישון גם הציע הטיות לרוב על שם שנוא נפשו: גימוז, גֶמֶז, גמזני, גמיזמוז ואפילו גַמזור, זה שתמיד אדום בדיוק כשאתה ממש ממש ממהר.
יש לנו דר' טיכו, שם נרדף לרופא עיניים מעולה, גם על פי ההיסטוריה הירושלמית, וגם על פי המערכון הוותיק-עתיק של שייקה אופיר, שבו עובַד פגש את ציונה, מְשִׂימָה את ידה על עינה, ולקח אותה אצל דר' טיכו שעשה לה תִיז בעין. (עייף טיכו לא שייך לדר' טיכו, כפי שכבר צוין, אלא לביטוי בערבית: טִיכָה, שפירושו שיכור).
ויש לנו אבו-עלי הידוע, זה שעושה רושם: שוּפוּנִי יָא נָאס!
מה נגיד על הנשק הקרוי עוזי, בכל העולם?
והייתה פעם בתנועת השומר הצעיר בפולין הורה שקראו לה הורה ביסטריצקי, (לכבוד הסופר ואיש הציבור נתן ביסטריצקי-אגמון), ובארץ שרו ורקדו אותה על פי המילים: דודה הגידי לנו כן.
תודה, רוביק, חידשת לי: שטריכמצקי.
אהבתיאהבתי
רוביק, קלנטריזם!
אהבתיאהבתי
"תעשי לו ורדה" – מרפרר לשדרנית הרדיו בעלת תכנית הייעוץ ורדה רזיאל ז'קונט ולאמירה המזוהה איתה מכל:
תז-רררררררררררררר-קי אותו!
אהבתיאהבתי
שכחת את הכלנתריזם (מתוך ויקיפדיה: מונח גנאי בפוליטיקה של ישראל, על שמו של רחמים כלנתר חבר עיריית ירושלים בשנות החמישים, המתאר מצב של מעבר של חבר כנסת או חבר מועצת רשות מקומית מסיעה אחת לאחרת, תמורת טובת הנאה פוליטית.)
מה שמזכיר ח"כ אחר, שאמנם לא תרם לשפה את שמו אלא את מכוניתו: המיצובישי של אלכס גולדפרב, שלטענת מתנגדיו בגללה (או בגלל משרת סגן השר הצמודה אליה) הוא הצביע בניגוד לדעותיו בעד הסכם אוסלו ב'.
אהבתיאהבתי
והיה גם "מילכוד רפול": מה עושים כשהכומתה נופלת מן הראש כשמתכופפים לאסוף את תרמילי התחמושת?
אהבתיאהבתי
יש גם הדוידקה – מרגמה הקרויה על שמו של דוד ליבוביץ.
אהבתיאהבתי
לא שמעתי את הביטויים האלה בשימוש מעולם ואני בן 35…
דוגמאות קצת יותר רלוונטיות היו במקום.
מילים כמו מקארטיזם הן נצחיות. על בן גוריוניזם מעולם לא שמעתי…
אהבתיאהבתי
מה עם יורם כסימן למרובעות? והשימוש הנושן בחנה בבלי בתור הכוהנת הגדולה של הנימוסים? ובשימוש: "אתם מוכנים ללעוס בפה סגור"? תשובה: "למה, מה קרה, נהיית לנו חנה בבלי"?
ובנוסף, על שם האלים היווניים: נרקיסיזם, תסביך אדיפוס?
תחכום במבחנים משפטיים: משפט שלמה
ולפרס, אגב, היו גם "הבלייזרים" (ולא נערי פרס) גום "הפודל של פרס" – (ביילין)
זה מה שעולה כרגע בזכרוני
אהבתיאהבתי
גם הנרתיק למחסנית שנקרא על שם שאול מופז "מופזית"
אהבתיאהבתי
שלום רב. לא הבנתי את משמעות הנקודתיִם בקטע שלהלן.
במעבר חד יש להזכיר את אחד הכינויים של הסם הלבן, ההירואין בשפת העולם התחתון: גליקשטיין, על שם הטניסאי איש הספורט הלבן שלמה גליקשטיין.
האוּמנם יש איזשהו קשר בין שלמה גליקשטיין לבין סם לבן? הרואין?
אולי נמחק משהו על בצלאל מזרחי, טוביה אושרי ורחמים אהרוני – ועל משמעות
הלָבָן?
אהבתיאהבתי
למען הסר ספק
אין לשלמה גליקשטיין כל קשר לסמים. כמי שהיה מזוהה שנים ארוכות עם הטניס, הספורט הלבן, הוא זכה לכבוד המפוקפק לשמש בשפת העבריינים שם נרדף להרואין, הסם הלבן.
אהבתיאהבתי
תמיד חשבתי שהביטוי "עייף טיכו" נוצר על שמו של טיכו ברהה, עכשיו התברר שיש לו מקור בערבית?!
אהבתיאהבתי
לא היה ואין על קישון. אם לא יהיה – ימים יגידו.
אהבתיאהבתי
דנה אינטרנשיונל הוא כינוי למשאית צבאית? תוכל להרחיב? זה נשמע מעניין… בהיסטוריה האמריקאית יש לנו את המקארתיזם הזכור לרע, שכידוע, נלחם במרקסיזם וממשיכיו, ושם הרי יש ממש שושלת שלמה – לניניזם, סטאליניזם, שמעתי אפילו טרוצקיזם.
אהבתיאהבתי
צה"ל קנה משאיות מתוצרת "אינטרנשיונל", שזכו, מייד עם הגעתן לארץ בשנות ה-90 לשם "דנה". ביטויים כמו "אני עולה על דנה" או "אני בודק לדנה שמן" היו נפוצים בקרב הנהגים בצה"ל, ולא נעדרו מהם אלמנטיים נגד הומוסקסואליות וטרנסג'נדריות
אהבתיאהבתי
רוביק, את שמך שכחת.
אצל נשות שכונת ילדותי, יוצאות פולין, היה שם משפחתך מזוהה עם מערכות כלי חרסינה, על שם בית יצרני חרסינת "רוזנטל".
אהבתיאהבתי
אל נא תשכחו את מסעודה משדרות, שהפכה לשם גנרי, וגם את "הזקנה מהמסדרון" בבית החולים, שאמנם אין לה שם, אבל דמות – יש ויש
אהבתיאהבתי
ואפרופו המחאה בשדרה – "לו הייתי רוטשילד"
אהבתיאהבתי
ללא קשר למאמר , רציתי להעלות תהיה שנתעוררה בי שוב עם קריאתם ידיעה בעיתון המדברת עלשחרורו האפשרי של פולרד . בעתון נטען כי סגן הנשיא הגיב על האפשרות במילים "על גופתי המתה" (וטוען שלא אמר זאתI באנגלית BODY הוא המונח הן לגוף החי והן לגופה . לכן יש באנגלית צורך להוסיף "מת" בהטיות הנדרשות כאשר מדובר בגופה . אבל בעברית אין שום הגיון בתוספת המתורגמת והלא נחוצה …… קראתי את זאת היום ב "ישראל היום" אבל כבר ראיתי את הצרוף הן ב"ידיעות אחרונות" הן ב"מעריב" ולא אתפלא אם גם ב"הארץ ימצא" …..
בכבוד רב
אהבתיאהבתי
חוץ משמות ולא רק בעברית ישנם גם אידיאולוגיות שכבר נהפכות לפעלים. הזכרת לי מילה מאד ידוע שנכנסה לז'רגון הרוסי בעקבות הקומוניזם שהיה כל כך שנוא בקרב העמים הסובייטים, עד כדי כך שקומוניזם קיבל פועל משלו:('скомуниздить (skamunizdit, משמעו לגנוב "במצח נחושה". כפי שהנך יכול לראות השורש הוא "קוֹמוּנה", כי בתקופתו של הקומוניזם רכושם הפרטי של האזרחים הולאם על ידי המדינה, קרי נגנב.
אהבתיאהבתי
האגם המלאכותי במעלות מכונה, על שם ראש העירייה, "שלולית בוחבוט".
פסי האטה ידועים במעלות והאזור כ"בוחבוטונים".
אהבתיאהבתי
רציתי להוסיף את אופנת משה דיין שהיא רטייה על עין אחת שנכנסה לאופנת שנות ה- 60 המאוחרות כטרנד חולף.
אהבתיאהבתי
מצב בנאדו – אחד הגדולים. ממש מזכיר לי נשכחות מחווית השירות הצבאי.
אהבתיאהבתי
מה עם "עמודי הבימה" לרגליים עבות קרסול….
אהבתיאהבתי
קראו גם קראו "הרצלים" לשטרות המפורסמים, ועל בעל אמצעים אמרו "שהוא יושב על הר של הרצלים." ועוד לועזי אחד הוא החייל של נפוליון שהשאיר לחלק מאוכלוסי העולם את המושג שובניזם. (לא, אין הוכחות שהוא היה נגד נשים!)
אהבתיאהבתי
Buzaglo Test; The Likud's Feiglins…
אהבתיאהבתי
בודאי כולם שמעו על עוגת נפולאוןץלמה קוראים לעוגה כך אינני יודעת אבל זאת עוד דוגמא טובה לדעתי.
אהבתיאהבתי
מאמר מעולה! איך אני זוכרת שפעם תספורת אוחנה היה הדבר הכי חם שיש ! היום זה כבר יהודה לוי וזה נכון, זה ממש לא אותו הדבר
לא מזמן ראיתי רחוב יצחק רבין בגרמניה, מצאתי את זה כדיי להוכיח: Yitzhak-Rabin-Straße (מי היה מאמין ?)
אהבתיאהבתי
רגע על קוטנריזם כבר שמעתם?!
"[*]קוטנריזם (ובלטינית: Kutnerism) – רגע רדיופוני יוצא דופן ובלתי נשכח שמתרחש בזמן שידור רדיו ללא הודעה מוקדמת או כל הכנה מראש.
הקוטנריזם משולל כל היגיון לוגי רדיופוני והוא לעולם יתרחש בשידור חי (Live) – אלא אם כן תועד והועלה לרשת (ואז יהיה זמין כמובן להאזנה חוזרת ללא תלות בזמן או במקום).
הוא רגע של חופש ותעוזה, הוא רגע של שחרור ואחווה. אחוות האדם והמיקרופון…
כתופעה, יש הרואים בקוטנריזם תופעה תרבותית-חברתית רבת השפעה הקשורה באופן ישיר לזרם הרדיו-אקטיביזם.
זרם חוץ-ממסדי שחדר עמוק לתדר התודעה והשפיע על לא מעט שדרנים ואנשי תקשורת.
מלבד זאת, הוא השפיע גם על קהל מאזינים צעיר. מאזינים חסרי מנוח. וחסרי שעות שינה.
לא מעט חוקרים בעלי שם עולמי נתנו דעתם לתופעה המקומית, ובכך הצטרפו לשורה ארוכה של אנשי מדע ורוח שניסו (ועדיין מנסים) להגיע לחקר האמת.
עדויות ראשונות לתופעה זו נמצאו בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, אי שם בסימטאות האפלות של העיר הקדומה יפו. יש כאלה הגורסים שהן מוקדמות אף יותר.
ג'ון לנון אף נתן לכך ביטוי לירי: "This-ism, that-ism, ism, ism, ism" (מתוך Give Peace a Chance).
המושג קוטנריזם נגזר משמו של יואב קוטנר, מגיש ועורך תוכניות מוזיקה בגלי צהל…"
מתוך קפה דהמרקר> דימיון חופשי:
http://cafe.themarker.com/post/3092071
אהבתיאהבתי