Posted in רוביק רוזנטל, tagged account, compter, computare, computer, conter, count, raconteur, recount, to tell, כתיבת ספרים, לְסַפֵּר, לחשב, לסכם, לספור, לתת דין וחשבון, מְסַפֵּר, מִסְפָּר, מנה שנית, מנייה, מספריים, סְפָר, סֵפֶר, סַפְּרוּ לנו, סַפָּר, סָפַר, סופר, סופרי סת"ם, סיפור, סיפר, ספ"ר, ספירה, ספירת העומר, ספר מחדש, ספרי חשבונות, ספרים, עזרא הסופר, תיאר on יוני 11, 2015|
11 Comments »
רק הסתיימה ספירת העומר, וכבר אנו בעיצומו של שבוע הספר העברי. שתי מילים אלה נגזרות מהשורש ספ"ר, שורש נפוץ בעברית שיש לו משמעויות רבות. מחוץ להקשר, רצף האותיות 'ספר' יכול להתפרש בצורות שונות: סֵפֶר, סַפָּר, סָפַר, סְפָר ועוד. הרצף 'מספר' יכול להתפרש, בין היתר, גם כ'מִסְפָּר' וגם כ'מְסַפֵּר'. האם יש קשר בין המשמעויות השונות האלה?
אמנם, לא כל המשמעויות של שורש זה קשורות זו לזו. המובן של חיתוך וגזירה, המקשר בין המילים סַפָּר, מספריים ועוד, אינו קשור לשאר המובנים של השורש ספ"ר; וגם המילה סְפָר (גבול) אינה קשורה למובנים אחרים. ואולם, יש קשר היסטורי בין המובן של ספירה ומנייה לבין המובן של סיפור וכתיבת ספרים.
קשר דומה מתקיים גם בשפות אירופאיות. לפועל to tell, 'סיפר' באנגלית, יש גם משמעות של 'סָפַר, מנה'. גם לפועל הקרוב recount, שמשמעותו הראשונה היא 'סיפר, תיאר' יש משמעות נוספת: 'ספר מחדש, מנה שנית'. בצרפתית המילה compter פירושה 'לספור' ו-conter (וגם raconter) – לְסַפֵּר. לשתי מילים אלה בצרפתית, כמו גם ל-count (לספור), account (לתת דין וחשבון) ו-recount באנגלית, יש מקור משותף בפועל הלטיני computare – 'לספור, לחשב, לסכם'. לימים התגלגלה מפועל לטיני זה גם המילה computer (מחשב).
מה הסיבה לקשר זה? מילון בן-יהודה מציע את ההסבר הזה לפועל 'סיפר': "הגיד את כל הנעשה אחד אחד כמו מונה". לפי סברה אחרת, בימי קדם נהגו לכתוב באמצעות חקיקת האותיות בלוחות אבן, כפי שניתן לספור ימים (או אובייקטים אחרים) באמצעות חריתת חריצים על קיר. אפשר להעלות גם הסברים נוספים: גם הספירה וגם הסיפור או כתיבת הספר כרוכים ביכולת לשונית בעל פה או בכתב.
כדי לרדת לעומק העניין יש לבדוק את משמעות המילה סופר בתולדות העברית. בתקופת המקרא הקדומה הסופרים היו הפקידים היחידים בחצר המלך שידעו קרוא וכתוב, ולכן כתבו את איגרותיו של המלך והקריאו לו מסמכים (האיגרות והמסמכים נקראו אף הם 'ספרים' בתקופה זו). לעיתים מונו פקידים אלה על ספירת כסף, למשל: "וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי-רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית-ה'" (מלכים ב', י"ב, פס' י"א). כיום המילה ספרים משמשת גם במובן 'ספרי חשבונות', תיעוד רשמי של הכנסות והוצאות.
במקרא מופיע גם הביטוי "סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת-עַם הָאָרֶץ" (ירמיהו נ"ב, פס' כ"ה), ופירושו לפי רש"י: "שהיה יודע מנין של כל עיר ועיר כמה אנשים מוציאה לצבא", כלומר: מי שערך מִפְקָד בקרב אנשי העיר וספר כמה מהם לגייס לצבא. גם במקום אחר נכתב על 'סופר' שפקד את החיילים: "וַיְהִי לְעֻזִּיָּהוּ חַיִל עֹשֵׂה מִלְחָמָה יוֹצְאֵי צָבָא לִגְדוּד בְּמִסְפַּר פְּקֻדָּתָם בְּיַד יעואל הַסּוֹפֵר" (דברי הימים ב', כ"ו, פס' י"א).
לאחר מכן, בתקופת הבית השני, שימשה המילה 'סופר' ככינוי לחכם מחכמי התורה הקדומים, ממניחי היסודות של התורה שבעל-פה, שחידשו תקנות והלכות וקבעו נוסחי ברכות ותפילות. הראשון שנקרא כך היה עזרא הסופר: "לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר, סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת-יְהוָה וְחֻקָּיו עַל-יִשְׂרָאֵל" (עזרא ז', פס' י"א). חז"ל ייחסו לחכמים אלה את שמירת נוסח התורה המקורי בדיוקו: "לפיכך נקראו ראשונים [=חכמי התורה הראשונים] סופרים, שהיו סופרים כל האותיות שבתורה" (קידושין ל ע"א). עד לימינו סופרי סת"ם אכן סופרים בדיוק את כל המילים ואת כל האותיות בספרי התורה, בתפילין ובמזוזות שהם כותבים.
יש לכם הערות והארות על דברים אלה? סַפְּרוּ לנו!

Read Full Post »