פורים אחרינו, ומתברר שלא רק אנשים אוהבים להתחפש, גם שפות נוהגות להתחפש. בדרך כלל אלה שפות סתר, שנועדו לצורכי משחק, מופע אומנותי או כדי שהסביבה לא תבין מה אומרים דובריה.
דוברי העברית, בעיקר הילדים או המבוגרים המתגעגעים לילדוּת, חובבים את השפות שבהן נדחס עיצור קבוע, לפעמים יותר מאחד, בתוך מילים עבריות תקניות. השפה הבסיסית היא שפת הבי"ת, שהולידה את המקום הראשון של ישראל באירווויזיון עם "אַבָּנִיבִּי אוֹבּוֹהֶבֶּב אוֹבּוֹתָבָּך". נוספה לה גם שפת הגימל, ועקרונית אפשר להלביש עליה כל עיצור עברי אחר. משם צצה לה 'שפת האגוזים' כאשר המילה אגוזים, מלאה או חלקית, צצה בכל הברה. 'אגוזים ניגוזים' – אני, וכך הלאה. למשחק גרסאות בשפות לא מעטות, למשל, המשחק האנגלי 'פִּיג לטין', 'לטינית חזירית', שבו מוסיפים את ההברה ay אחרי עיצורים או תנועות, ולפעמים מחליפים אותם.
שפה קשה יותר לביצוע היא השפה ההפוכה – הגייה של מילים מהסוף להתחלה. היא ותיקה מאוד, בת מאה שנה לפחות, והייתה נהוגה בין ילדי זיכרון יעקב וירושלים. כך למשל, 'כן' נהגית נֵכּ, לא – אֹל. המשפט "תִירָזָהוּ מִנֶמוֹ הֶז רוֹטֵש" משמעו: "תיזהרו ממנו זה שוטר". גירסת היפוך דומה היא קריאה לאחור של הברות: "נִיאָה הֵבְאוֹ תָכְאוֹ" – "אני אוהב אותך".
אחת משפות הסתר שנחשפה בשנים האחרונות וכבר זכתה למחקרים אקדמיים היא האוחצ'ית, שיצרה את "מילון אבן שושנה". אוחץ' היא בערבית עירקית ובדיאלקטים נוספים 'אחות'. לשפה הזו מרכיב של יצירת זהות חברתית נבדלת, ובמקרה זה, שפה מוחצנת שיש הרואים בה גם 'שפת פֶּרפורמֶנס'. יש בה ערבוב של מילים משפות שונות, מילים מומצאות על בסיס עברי ועקבות של ערבית עיראקית. למשל, הערב במועדון היה "מדרוס, שרמיז, שרגריז, מדהיז ודהוז", כלומר, מדהים ביותר. חברת קהילה היא "נֶשֶת מֶרְקֶט מין מירקֶט מרקיטה", כלומר, "אישה בת אלף נשים". מילון אבן שושנה מלביש מילים שונות על משקלים מיוחדים. 'אֶנֶם פֶּטֶט' – אנמית ופתטית. 'עַגֶּלֶת' – בטן. 'להתמסלֵל' – לקבוע מסלול יציאה לחוצות העיר ולמועדונים.
שפות היהודים הרבות היו במידה מסוימת שפות סתר, אם כי הן נשענו על שפות הסביבה. מתוך שפות היהודים התפתחו גם שפות סתר ממש, שנועדו למצבים של סכנה ואיום. 'לותראי' הייתה שפת סתר של יהודי איראן, שנועדה לתקשורת בנוכחות זרים בענייני מסחר, אזהרה על סכנות ועוד, והיא קיימת לפחות מהמאה העשירית. לותראי מורכבת מאוצר מילים עברי וארמי, משובץ במשפטים בתחביר פרסי ומילות קישור בפרסית, והיו לה כמה גרסאות. דוגמה: "מלאכה גויים א" פירושה מלאכה המיועדת לגויים. "מי-דחל-אד" פירושו – הוא פוחד. בלותראי נהגו לדבר ביחיד במקום ברבים, או להפוך את משמעות המילים. 'נשים' פירושו אשה, 'מכנסֵי' פירושו מכנסיים, 'רגליים' פירושו נעל, 'מחר' פירושו אתמול. שומרי הגחלת של השפה מספרים על בית שנכנס אליו גנב כשבעל הבית ישן. האשה החלה לשיר לילדתה שיר בלותראי: "לה לה באבאי שם טוב, גנב היזי בתוך ביתו. אגר בזואם מיכודונה, אגם נזואם מילכונה". עברית: "יש גנב בבית. אם אומר זאת – יהרוג אותנו, אם לא אומר – יוליך". הבעל התעורר וגירש את הגנב.
שפת סתר דומה מוכרת בפי דוברי הלדינו. בשפה זו מילים רבות המשלבות עברית וספרדית. 'דיסמָזָלדו' הוא חסר מזל, 'אינחָמינאדו' – מבושל זמן רב, 'חָזָניאר' – שר כמו חזן. כאשר התקרב גוי אל חבורה יהודית, השתמשו במילה העברית 'שתיקה' לרמוז שעדיף לא לדבר, ואם הגוי מכיר את השפה, רמזו לכך ב'יודע לשון'. היו גם קודים בין סוחרים. הביטוי "כמה לקו באצבע" היה נהוג במשא ומתן במשמעות "כמה זה עולה", ומקורו בהגדה של פסח. 'חתיכות' הייתה מילת קוד למטבעות זהב או כסף. כשדיברו על יושר או רמאות במסחר יצרו את 'גנביאר' במשמעות לגנוב ואת 'רמאיו' שפירושו רמאות. 'רמאולוק', תרמית, שהיא תרכובת עברית-טורקית.
שפת סתרים מפורסמת היא שפת הגנבים הגרמנית, Ganoven Sprache. מקורה בשפת הפשע היהודית, ומעורבות בה – כמו גם בשמה – מילים ביידיש שמקורן בעברית. אפשר למצוא ביניהן מילים כמו Schmiere stehen, לעמוד בשמירה, Tinnef (טינופת), Make (מכה) ועוד. המנהיג הנאצי גרינג אפילו שירבב בראשית דרכו את הביטוי "לעמוד בשמירה" באחד מנאומיו נגד היהודים. אדם רע ובזוי כונה schofel (שפל), כסף נקרא Kis (כיס), ארץ היא 'מרטינה' בדמיון למילה העברית מדינה, 'ילד' – מטבע כסף קטן, ו- Bais– בית – בית מרזח.
שפה הקרובה במידה מסוימת לשפת הגנבים הגרמנית היא הלכודיש, כנראה שיבוש של "לשון הקודש". גם בה יש מילים רבות של עברית בדיאלקט או בז'רגון גרמני. ראש העיר בלכודיש מכונה 'שויפעט' (כלומר, שופט). 'חושם' פירוש חירש. 'חוּשָׁם' הוא במקור שמו של חושים בן דן, שחז"ל מספרים עליו כי לא היה שומע. גם הלכודיש נולדה מהצורך של היהודים לדבר ולכתוב בשפת סתר במצבי מצוקה. כאשר קרה מקרה רע באודסה, כינו אותה 'אשדות אשר ברומניה'. בימי הפרעות בקיוב (קייב) ובווארשה בשנת 1882 נאלצו העיתונים לכתוב 'יבוק אשר ברומניה' במקום קיוב, ו'באר שבע' במקום וארשה. הלכודיש שימשה שנים רבות תושבים של כפר בשם שופפלוך, וחלק מתושביו עדיין מכירים אותה מילדותם. הכינוי של יהודי בפי גויי שופפלוך היה 'רֵיְילֶעם' בעקבות 'ערלים'. צעיף נקרא בלכודיש 'צַוַּאר-בֶּגֶד', טבק היה מכונה 'עֵיישֶׂב' וסיגריה 'שְׂרֵפֶה עֵיישֶׂב'. אדם גבוה כונה 'לולב'. ישו נקרא בלכודיש 'תָּלֶה', כלומר, תלוי.
גם סופרים לא מעטים המציאו שפות סתרים ושילבו אותן בספריהם. למשל, בספר "התפוז המכני" מאת אנתוני ברג'ס מפתחת הכנופייה שפת רחוב המבוססת על עירוב של רוסית ואנגלית. בתרגום של אהרן בר היא הופכת לשפת עבריינים רוסית-עברית. דוגמאות: "עוד לא היה חוק לשפוך משהו מהושצ'ים החדשים לתוך המולוקו הזה … שעושים לבנאדם חאראשו יפה ושלו – חמש עשרה דקות של התפעלות מהבוג וכל מלאכיו הקדושים, וצדיקים עפים ככה מהנעל השמאלית של הבנאדם…". 'לארנֵב' פירושו לעבוד, 'להפיט' – לשתות, 'בולשי' – גדול ו'לרזרז' – להרוס ולכסח.
שפה מומצאת אחרת מופיעה בספרו של סטניסלב לם "יומני כוכבים", בתרגום אורי אורלב. הספר מתרחש בקהילה של רובוטים על כוכב נידח שהכריזו מרד על בני האדם. המכונות מדברות בשפה ארכאית, מעין סלאבית עתיקה, שתורגמה על-ידי אורי אורלב לעברית מליצית עם ניחוח ארמי. למשל, תיאור תפיסה של מרגל אנושי ('רכיכא'): "תרי רומחאים דהוד מלכותיה אחזו בהאי צפרא בהכות אורלוג תלת שעות מרגלן רכיכאי באכסניא". מבנה צבאי, ככל הנראה, נקרא "קסרקטין דרומחיא דהוד מלכותיה חשבא הראשון".
ולסיום, שפה שהומצאה על ידי כותבי "ארץ נהדרת", הלא היא שפת הפועלים הרומנים. היא כוללת מילים המצלצלות כמו רומנית אך מקורן מגוון. יש בה כמה מילים מרומנית כמו 'פלאצ'ה' (מוצא חן בעיניי) או 'סניטטה' (כל הכבוד). 'קוצה', בחורה נאה, הוא כינוי חיבה רומני לבחורות בעלות שם דומה. חלק מהמילים הן עיוות קל של מילה מקובלת בשפות אירופיות באותה משמעות. 'גוטי מורצה' – בוקר טוב, 'קטסטרופי' – אסון ו'קוריצה' – תרנגולת. ומהי 'אפצ'י קוריצה'? שפעת העופות. כמה מילים מכילות יסוד סטירי. 'טיפֶּשקו' הוא כדורגלן, 'מניוקי' הוא קבלן, 'סנג'ריו' – פועל (על פי 'סנג'ר'), ו'אימפוטנצי' היא המשטרה. 'ניג'וסי' היא פרסומת, 'אנורקצי' – דוגמנית ו'פרימה בלטה' – ראש ממשלה. הפוליטיקאי הוא 'פישי פישי', 'לאדה מליסינג' – אין בעד מה, 'לאדה מדוקטור' – שתהיה בריא. לאדה היא מכונית מפוקפקת שיוצרה בהמונים במזרח אירופה שלפני נפילת החומה.
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 