בשבוע הספר העברי נמכרים ספרים בהנחה, ורשימות רבי-המכר עולות שוב לכותרות. למרות ריבוי המסכים ושאר הפיתויים הממכרים סביבנו, אפשר להתמכר גם לקריאת ספר טוב. מהו הקשר בין המשמעויות של המילים השונות שנגזרו מהשורש מכ"ר?
הפועל מָכַר מופיע במקרא באותה משמעות כמו בימינו – העברת סחורה לרשות הזולת תמורת כסף או תמורת סחורה אחרת, לדוגמה: "עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם" (בראשית מז כב). השורש מכ"ר מופיע במשמעויות דומות בשפות שמיות אחרות: בארמית, באכדית ובאוגריתית. למרבה הצער, במקרא פועל זה מופיע גם בהקשר של מכירת בני אדם לעבדות, למשל בסיפור יוסף ואחיו: "וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף" (בראשית לז כח).
פועל זה משמש במקרא במשמעות נוספת של מסירה או הסגרה לידי אויב, לדוגמה: "וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן" (שופטים י ז). בימינו יש לפועל 'מָכַר' משמעות קרובה בלשון הדיבור – בגד במישהו, למשל: "בשביל להצליח בעסקים הוא ימכור אפילו את החברים הכי הטובים שלו". פועל זה מופיע גם בצירופים כמו 'מכר [למישהו] שקרים/לוקשים', שפירושם 'שיקר'. ייתכן שמשמעויות שליליות אלה קשורות לאטימולוגיה השמית של השורש הזה. בספרו 'מילים ותולדותיהן' העלהיחזקאל קוטשר את הסברה שהשורש מכ"ר בעברית קשור לפועל מַכַּרַ בערבית שפירושו 'רימה'. ואולם מילונים אטימולוגיים והיסטוריים אחרים אינם מוצאים קשר בין השורש העברי הזה לשורש מכּ"ר בערבית.
הפועל הסביל נִמְכַּר מופיע אף הוא במקרא, לדוגמה: "וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר" (ויקרא כה לד). כמו מקבילו הַפָּעיל 'מָכַר', במקרא פועל זה משמש גם במובנים של מכירה לעבדות ושל מסירה ביד אויב. בפסוק אחד הפועל הזה מופיע פעמיים, כל אחת מהן במובן אחר מִבֵּין שני המובנים האלה: "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד, וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ, הֶחֱרַשְׁתִּי" (אסתר ז ד). פועל זה מופיע במקרא גם במובן 'מכר את עצמו לעבדות': "וְכִי יָמוּךְ [=יתרושש] אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ, לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה לט).
הפועל הִתְמַכֵּר נגזר מהשורש מכ"ר בבניין התפעל. פועל זה מופיע ארבע פעמים במקרא. פעם אחת הוא משמש במובן 'מכר את עצמו לעבדות' (או ביקש למכור את עצמו לעבדות): "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת" (דברים כח סח). בשאר הפעמים הוא מופיע כחלק מהצירוף 'התמכר לעשות הרע בעיני ה", כלומר 'התמסר לעשיית רע, הקדיש את עצמו למשהו שלילי', לדוגמה: "רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'" (מלכים א, כא כה). היו פרשנים שפירשו את הצירוף הזה במובן 'מכר את עצמו לעשיית הרע', למשל: "כל כך התמידו לעשות הרע, כאילו מכרו עצמם לכך" (מצודת דוד על מלכים ב, יז יז).
ככל הנראה, מכאן נגזרה המשמעות המודרנית של הפועל 'התמכר' במובן פיתוח הרגל מזיק. עם הזמן החלו הפועל 'התמכר' ושם הפעולה הִתְמַכְּרוּת לשמש גם בתחום הרפואי, בהקשר של התמכרות לסמים, להימורים וכיו"ב (כמו addiction באנגלית). כמו במשמעות המקורית, בהתמכרות לחומר או להרגל מזיק יש מעין השתעבדות. הפועל 'התמכר' משמש בימינו גם במובן התמסר לדבר מה בלי גבול (לאו דווקא למשהו שלילי). לדוגמה, אפשר להתמכר לקריאת בלוגים בנושאים לשוניים…
בלשון המקרא נגזרו גם שני שמות עצם מהשורש מכ"ר. האחד הוא מֶכֶר. מילה זו משמשת גם במובן 'הסחורה הנמכרת': "וְהַצֹּרִים [..] מְבִיאִים דָּאג [=דג] וְכָל מֶכֶר וּמֹכְרִים בַּשַּׁבָּת לִבְנֵי יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלָיִם" (נחמיה יג טז); וגם במובן 'מחיר, ערך': "וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם" (במדבר כ יט). אגב, המילה 'מחיר' אינה קשורה לשורש מכ"ר.
שם העצם השני הוא מִמְכָּר, המופיע במקרא הן במובן 'סחורה': "וַיָּלִינוּ הָרֹכְלִים וּמֹכְרֵי כׇל מִמְכָּר מִחוּץ לִירוּשָׁלָ͏ִם" (נחמיה יג כ); והן במובן פעולת המכירה: "וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ" (ויקרא כה כט).
המילה מְכִירָה עצמה, שם הפעולה של 'מָכַר', הופיעה לראשונה בלשון חז"ל, למשל: "מה מְכירה שנאמרה להלן בשטר, אף כאן בשטר" (ירושלמי, קידושין א ב).
בלשון חז"ל החלה גם המילה 'מֶכֶר' לשמש באותה משמעות כמו זו של 'מכירה', לדוגמה: "כל מקום שיש מֶכֶר, אין קנס; וכל מקום שיש קנס, אין מֶכֶר" (משנה כתובות ג ח). כיום המילה 'מֶכֶר' משמשת בעיקר כמילה שנייה בצירופים שונים בתחום המסחר, כגון: שְׁטַר מֶכֶר, רַב-מֶכֶר ועוד.
בלשון חז"ל נטבע הביטוי "מִקָּח (או מֶקַח) וּמִמְכָּר" במובן קנייה ומכירה, מסחר, למשל: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: 'אף שטרי מקח וממכר אין כותבין' וכן היה" (בבא בתרא קסט ע"א).
התואר מָכוּר נגזר בלשון חז"ל מהצורה הסבילה של הפועל 'מָכַר' בהווה, ושימש בהתחלה במשמעות הבסיסית של הפועל: שמכרו אותו, שמישהו קנה אותו, לדוגמה: "בזמן שאמר לו, הוא [=הבית] וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין" (משנה, בבא בתרא ד ג). כיום הצירוף מִשְׂחָק מָכוּר מתאר משחק, תחרות וכד' שתוצאותיהם נקבעו מראש באופן לא הוגן, למשל באמצעות קנוניה או תשלום שוחד. הקונוטציה השלילית של המילה 'מכור' בצירוף זה קשורה לשימוש הדיבורי בפועל 'מָכַר' במובן 'בגד, שיקר'.
בלשון ימינו המילה 'מכור' מתארת גם את מי שהתמכר למשהו. זו צורה סבילה המתארת את חוסר השליטה הכרוך במצב הזה. המילה מְמַכֵּר נגזרה מצורת ההווה של השורש מכ"ר בבניין פיעל, והיא מתארת חומר הגורם להתמכרות.
המילה 'מכירות', צורת הרבים של 'מכירה', מופיעה בימינו בביטויים בתחום המסחר: 'איש/אשת מכירות', 'דוכן מכירות', 'קידום מכירות' ועוד. צורת הרבים הזאת הפכה לשמו של תחום העיסוק במכירת מוצרים ושירותים, כנראה כתרגום למילה sales באנגלית.
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 