מערכת המשפט עומדת בעין הסערה מאז הבחירות האחרונות. חלק ממנה מתרחש גם בזירה הלשונית, בפרשנויות השונות של מונחי יסוד כמו דמוקרטיה ודיקטטורה, חוק וחוקה, משילות וסבירות ועוד. ואולם, השפה המשפטית עצמה היא חטיבה לשונית מיוחדת, לשון השופטים ועורכי הדין. החוזים והחוקים כתובים ואף נשמעים רחוקים משפת בני אדם, ולעיתים קרובות בלי שאדם מן היישוב יכול להבין במה מדובר.
הספר "זאת ועו"ד" שיצא לפני מספר שנים על-ידי עורכי דין המתמחים בשפה המשפטית, רן לוסטיגמן ומיכל אהרוני, חושף את הייחודיות והמוזרות המסוימת של השפה הזו. בין היתר יש בה שימוש שהוא בלעדי לאנשי המשפט ולא יישמע בשום הקשר אחר. בטור הפעם מפגש עם חלק מהמילון המיוחד הזה והסברים בצידו, כולל חטיבה מיוחדת של מילים בארמית. בטור הבא נעבור מן המילים הבודדות למטבעות הלשון המיוחדות לאנשי משפט, מ'בסופו של יום' ועד 'דא עקא'. הדוגמאות מן השטח המשפטי.
בהינתן. מילת קישור במשמעות 'על סמך הנתון ש…', תרגום מאנגלית: given that. דוגמה: "בהינתן כי הנתבע הינו סוכן ביטוח שממנו מצופה למודעות רבה יותר”.
בלתי אם. אלא אם כן: "אישה, למשל, לא תקבל את הגט בלתי אם הובטח לה באורח חוקי ותקף". המקור מספר עמוס: "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ" (ג 3).
ברם. אבל, אולם, היישר מספר דניאל. אפילו בכפילות: 'ברם אולם'. עורכי דין מעדיפים באופן מובהק את 'ברם' על 'אבל' ועל 'אולם'.
הֵימֶנּוּ. ממנו, ישר מהתלמוד: "המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד הימנו".
ו/או. הסמל הלשוני של שפת המשפט, בעקבות אנגלית: and/or. אנשי משפט בכירים יוצאים נגד השימוש המופרז בביטוי. זה לא ממש עוזר.
זולת. למעט, אלא אם כן: "שום אדם זולת הבנק לא יוציא ולא יפיץ שטרי כסף".
חֲצֵרים. כל מה ששייך לאדם אבל אינו בתוך הבית והנחשב רשות היחיד בעיני החוק: "להורות בצו לאדם לאפשר לתופס נכסים כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם". צורת רבים הנבדלת מ'חצרות' הגנרי. אנגלית: premises.
חֵרֶף. למרות. המקור בתהלים (נ"ז 4): "יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה": "חרף ההליכים, המהלכים והתוצאות שתוארו לעיל מרהיב התובע עוז בנפשו ומגיש התביעה דנן…!" לשונאים טוענים שלמילה אין משמעות, גם בתנ"ך.
כבודו. פנייה לשופטים. הדיבור בגוף שלישי משקף כבוד בשפות רבות. בעקבות שפות אירופה, וגם שם של סדרת טלוויזיה מצליחה על שופט.
לֵילֵך. ללכת, בצורה המשנאית. גם 'לִיתֵן',לתת. כל עתירה לבג"ץ נפתחת במילים: "בית המשפט הנכבד מתבקש לצוות על המשיבה לבוא וליתן טעם מדוע…". .
לכאורה. לפי הנראה, 'על פניו', 'כביכול'. הכסת"ח המשפטי. מכאן 'ראיות לכאורה', 'חשוד לכאורה'. השפה המשפטית יצרה גם שם תואר: לכאורי.
מְלינים. מתלוננים: "לאורך כל סיכומי התובע, מֵלין האחרון כי הנתבעת מנסה להשחיר את פניו”. 'נִילוֹנים' הם מי שמתלוננים עליהם.
מצינו. מצאנו, גילינו, הגרסה המשנאית.
מרשי. הלקוח שלי, כלומר, מי שהרשו לי לייצגם, נתנו לי ייפוי כוח: "מרשי לא גנב שום דבר, מרשי לא חטף אף אחד, מרשי לא חצה מעולם באור אדום, מרשי לא עבר אף חוק בספר החוקים חוץ מאחד, הוא רק רצח את אשתו וקבר אותה בגינה" (מתוך סדרת הטלוויזיה 'קצרים').
נפקוּת. תוצאה, תוקף או משמעות משפטית. בעקבות השורש הארמי נפ"ק שמשמעותו יצא.
סעד. עזרה שבית המשפט יכול לתת למי שפונה אליו, בדרך כלל במשפט האזרחי. יש 'סעד הצהרתי', 'סעד זמני', 'סעד למען הצדק', 'סעד מן היושר' ועוד ועוד. גם 'תרופה'.
עובר ל-. לפני, עד ל-: "שיעור שכרו של הנפגע עובר לתאונה"; "עובר לשוד”. שימוש מוזר שמקורו במשנה, במשמעות שונה במקצת.
עסקינן. שאנו עוסקים בו. ארמית. הפכה למילת פולחן כלל-ישראלית.
צריך ל-. נחוץ: "עם זאת הוא גם חיווה דעתו … בסוברו כי אין הדבר צריך לָעניין”.
ראובן, שמעון, לוי, לאה. שמות בני יעקב ואמם, המשמשים בפסקי דין לתיאור עובדות של סוגיה משפטית עקרונית מבלי לנקוב בשמות הצדדים, כדי להדגיש שמדובר בסוגיה כללית.
הארמית אהובה מאוד על משפטנים, ומעניקה להם תדמית משכילה ולחלופין פלצנית. היא מוגדרת 'הלטינית של המשפט הישראלי'. כמה דוגמאות.
אֲהָדָדֵי. זה את זה, זה כלפי זה: "ברם במידה ואינן מתיישבות אהדדי, נטענות הן לחילופין ככל שהעובדות הרלוונטיות אינן ידועות לתובע כהווייתן”. הבנתם?
אליבא ד-. לדעתו, על ליבו של: "אליבא דמתלונן, המערער ואחיו ירדו עם סכינים. אלות”. גם 'אליבא דכולי עלמא', לדעת כל העולם.
בְּגין. בגלל, בשל (ארמית). מילת הסיבה השכיחה ביותר במשפטית: "הנאשם נעצר בגין חשד לעבירה של התפרצות”.
גְּרָם. זה לא המשקל, אלאסיבה, גורם. נפוץ בצירופים "גְרַם מוות ברשלנות" ו"גְרַם הפרת חוזה”. המקור בארמית התלמודית.
דנא. הזה, הזו: גם 'דנן'.
ודוק. ויודגש, יש לשים לב. צורת ציווי של הפועל דק (דקדק). באתר האקדמיה ללשון העברית נכתב שלמילה יש שתי הגיות: ודֹק לצד ודוּק.
כִּדְבָעֵי. כראוי, כנדרש, כמו שצריך: "קביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא עליהן מלין המערער מבוססות כדבעי, ואין מקום להתערב בהן”.
לאו. במשפטית אין 'לא', רק 'לאו'. 'לאו טענה היא', 'דחף לאו בר-כיבוש', ועוד.
מוֹתָב. הרכב השופטים היושבים בדין. צורה ארמית של 'מושב'. 'מותב תְּלָתָא' הוא הרכב של שלושה שופטים.
סֵיפא. החלק האחרון של סעיף במסמך. רישא – החלק הראשון.
פלוגתא. מחלוקת: "אין המדובר באותה הפלוגתא, לא נתקיימה התדיינות ולא ניתן להם יומם”.
קַמָּא. הקודם, הראשון בתהליך משפטי מסוים. בעיקר 'בית המשפט קמא' ו'השופט קמא'.
ואחרונים חשובים: מונחי משפט המשמשים רק בשפה הזו.
אינוס. עבירת אונס במשפטית. השימוש במילה מבדיל אותה מ'אונס' במשמעות כפייה בכל עניין אחר.
בָּגיץ. על משקל 'שפיט' – עניין שאפשר לעתור בעניינו לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ). פרופ' דניאל פרידמן כתב: "לא הכול בגיץ, לא הכול חקיק”.
דַּיּוּת ראיות. ראיות מספיקות, די ראיות כדי להגיש כתב אישום או כדי להרשיע נאשם. בעקבות ספרות ימי הביניים.
האדם הסביר. אדם המייצג נורמת התנהגות מקובלת בחברה. תרגום שאילה מאנגלית: reasonable person.
הִלכת נחה. פסיקה הדוחה ערעור על פסיקה קודמת של בית משפט בערכאה נמוכה יותר, בעקבות הביטוי 'נחה דעתי'.
הֶשְתֵּק. אי-מתן אפשרות לגורם מסוים לטעון טענה או לפתוח בהליך. באנגלית: estoppel. מכאן 'השתק עילה', כשפרשה מסוימת נידונה והוכרעה, ו'השתק שיפוטי' – בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, אינו יכול להתכחש לטענתו ולטעון טענה הפוכה. עלה לכותרות בפרשיות אריה דרעי.
חָלוּט. סופי, מוחלט, שלא ניתן לערער עליו. מהשורש שהוליד את 'לחלוטין'.
לָקוּנָה. חסר בחוק או בכל עניין משפטי, הטעון השלמה.
מונח שסתום. מושג רחב וכללי כמו 'תום לב', 'תקנת הציבור', 'סביר' וכו'. המקור בגרמנית: Ventil Begriffe.
מתחם הסבירות. מונח שמשמש את בית המשפט כשהוא בוחן את סבירות החלטותיו של גוף שלטוני או ממשלתי. נושא במחלוקת בהפיכה המשפטית.
עָניש. שאפשר להעניש בגללו. על משקל אָכיף, בָּגיץ, שָפיט: "גם במקרה כגון דא, הניסיון לבצע את העבירה הינו עניש”.
עַרְכָּאָה. דרגה של בית משפט: 'ערכאה ראשונה', 'ערכאת ערעור'. זהו גם כינוי גנאי בפי יהודים לבתי המשפט של המדינה שבה הם ישבו, להבדיל מבתי הדין של הקהילה היהודית.
תלוי ועומד. טרם הוכרע. המקור בלשון חז"ל. לטינית: lis alibi pendens.
תשתית. בסיס להכרעה משפטית. 'תשתית ראייתית' היא מסכת הראיות שעל-פיהן בית המשפט מכריע. 'תשתית עובדתית' היא מסכת העובדות שרלוונטיות להכרעת בית המשפט. המקור מאנגלית: factual/evidential infrastructure.
בטור הבא: מטבעות הלשון האהובות על מערכת המשפט
בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים 