בלוג השפה העברית של מילון רב-מילים

לצון החודש

מבחר פניני לשון מאירועי החודש בלשון הקודש

מאת: אבי גבעון

בתחילת החודש כבשה מח"ש את הכותרות והומחש שאף אחד, בכיר ככל שיהיה, אינו מעל לחוק. נציב שב"ס שנעצר ונחקר במחשכים יצא כנראה נקי מחשד… הנצ"מ החשוד בהדלפות לשר (מחשש שלא יקודם?) טען שהוא נצמד למדיניות השר הממונה, שמצדו אינו מחשֶה וטוען לרדיפה פוליטית. נותר לקוות שהחקירות אכן נעשות במחשבה תחילה ושחלילה לא יתברר ששר המשפטים מחשק את מח"ש…

בפרשת השבוע ויצא, לא הכול שחור ולבן… מחייך השפה העברית יעקב פרוינד מציין כי רבקה שלחה את יעקב חרנה כי אח לה שָם… ולטעמו לבן היה דווקא צבוע… כך חש יעקב, שהיה איש הצווארון הכחול בשירותו של לבן, ובמשך 20 שנה צבר הון לבן…

ובאשר לפגישתו הראשונה עם רחל על פי הבאר, המחייך הנ"ל מציין: אבן פינה יעקב מפי הבאר, וזו הייתה אבן הפינה ביחסיו עם רחל…

הדרמה בתחילת החודש בסוריה החלה עם הדרמה (מצפון סוריה דרומה לדמשק) של המוֹרְדים… הם תפסו את השלטון והמוּרַדים מהשלטון "התאדו" (המוּרַד הראשי נמלט לרוסיה). בתחילת מתקפת המורדים השליך אסד את יהבו על בלימה אך הבין עד מהרה שמשטרו תלוי על בלי מה…

צה"ל ניצל היטב את זמן הדמדומים ותפס עמדות שולטות באזור החיץ שממזרח לגבול הגולן, כי במזרח התיכון אסור להיות חלָש, מוטב להיות חולֵש…

מחייך השפה העברית יעקב פרוינד מתייחס לחודש הסוריה-ליסטי הזה ותוהה האם אנחנו לפתחו של מזרח תיכון חדש – עד שנדע את התשובה נישאר במתח… ואני אוסיף על כך כי ימים יגידו אם מזרח תיכון חדש? או חלילה מזרח תיכון חדאע"ש?… ועד שנתהה על קנקנה של ההנהגה החדשה בדמשק, תושבי הכפרים הסוריים באזור החיץ תוהים את מי להעדיף – את אבו מוחמד אל ג'ולני או את חטיבת גולני…

בעקבות השיגורים החוזרים ונשנים מתימן, שאלנו בתסכול: האם השיגור הופך לשגרה? בעבר נהגנו להרגיע: אל תילחץ – סמוך על טיל החץ… נראה שזה קצת נסדק בחודש הזה. בתגובה תקף חיל האוויר שלושה נמלים של החות'ים, בעקבות ההרס הרב תידרש עבודת נמלים כדי להחזירם לפעילות. בבירה צנעא לעומת זאת התקיפה הייתה צנועה יותר, אך בהמשך החודש ניתנה תגובה הולמת להתגרות של החות'ים. תגובה שהולמת בעוצמה במטרות חות'יות אסטרטגיות – מטרות איכותיות, או אם תרצו – איחות'יות…

במבט שובב לפרשת השבוע מקץ, מחייך השפה העברית יעקב פרוינד, חישב ומצא כי חלום פרעה נגמר  בשבע דקות… ובהתייחסו לחג החנוכה, למחייך הנ"ל יש חנוכייה סולארית, שהרי הנרות בה ניזונים מאנרגיית השמש… ובעודו שר על הניסים הוא שומע באוזני רוחו את הנרות מצטרפים ושרים לשמָש: "…שעשית להבותינו…". ועוד המחייך הנ"ל מסביר מדוע השמָש בחנוכייה חש נרדף… כי הוא נדלק ראשון וכל הנרות דולקים אחריו…

ובנימה עצובה יותר, החודש פורסמו סרטונים בהם צולמו חטופים. המחייך הנ"ל סבור כי הצילום זועק: הצילום ללא דיחוי!!!

וברוח חג האורים שחתם את החודש הזה, נחתום בתקווה שאחינו החטופים יראו סוף סוף את האור שבקצה המנהרה…