Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for אפריל, 2014

באחת הרשימות הקודמות ירדו אלינו זוגות זוגות של מילים נרדפות, והתברר שהן תאומות לא ממש זהות. בתיבת נוח הפעם זוגות מסוג אחר: מילים זהות, או שיש להן שורש זהה או קרוב, אבל הקשר ביניהן מקרי. מאחר שאנחנו אוהבים למצוא סדר בחיים, בעולם ובעיקר בשפה, אנחנו נוטים לחשוב שהקשר אינו מקרי. דרך המחשבה הזו קרויה אטימולוגיה עממית, וזו אינה מילת גנאי. גם בלשנים נופלים לעתים קרובות בקישורים מהסוג הזה, ויש גם תחום אפור של מקרים מסופקים.

מה הקשר בין חוליה בשרשרת לאותה חוליה מפורסמת באמרה "אין הבור מתמלא מחולייתו"? שתיהן תלמודיות, אבל אין ביניהן קשר. החוליה האחת היא טבעת בשלשלת, ומכאן התגלגלה לאנטומיה, למכאניקה, למתמטיקה ועוד. בצבא היא קבוצה קטנה למשימות מיוחדות, חלק משרשרת הלחימה, ומכאן התפקיד הידוע 'סגן מפקד חצי חוליה', שהוא חייל המפקד על עצמו. החוליה שבאמרה היא אבן המונחת על פי בור המים, ולפי השקפה אחרת ערימת החול שנחפר כדי ליצור את הבור.

מה הקשר בין פיק ברכיים לבין פיקת הברך? את השאלה הזו שאל אותי, איך לא, רופא אורתופד, ולא נראהשיש קשר. 'פיק ברכיים' הוא צירוף מקראי והוא נגזר מן השורש השמי פו"ק, שפירושו התנודד או נכשל, ומכאן גם 'להתפוקק'. 'פיקה' הגיעה אלינו מהתלמוד ופירושה בליטה, ומכאן 'פיקת הגרוגרת' מן התלמוד, ו'פיקת הברך' של העברית החדשה, וייתכן שיש קשר בינה לבין פקק ואפילו פקעת. 'פיקה', במלעיל, היא מטען הנפץ בתחמושת הרובה.

האם יתכן ששורשה ומוצאה של המילה גולה היא משמו של תגלת פלאסר, השליט הזר הראשון בארץ שהוציא חלק מבני עמנו לגלות? התשובה שלילית, אבל הפציינט מעניין.גל"ה הוא שורש שמי המצוי בשפות רבות, וקשור גם להופעה ולגילוי, וגם לגָלוּת: מי שגולה מופיע במקום מסוים או בארץ אחרת. אמנם השפה האשורית היא שפת שמית, אבל הקשר למלך האכזר בהחלט מקרי.

האם 'בית-שחי' אינו אלא  'בית סחי', על שם הריח הרע העולה מהאזור ההוא?לא, ממש לא. 'שחי' היא מילה תלמודית המושפעת מארמית-סורית. 'סחי' היא מילה מקראית הקשורה לגריפה וניקוי.

מה הקשר בין 'סכין' לבין 'מסוכן' או 'סכנה'? נראה ממש קרוב, אבל הקירבה מקרית. 'סכנה', מהשורש סכ"ן, קשורה לשורשים קרובים בשפות שמיות במשמעות דומה, והיא מתייחסת למגוון מצבים ולאו דווקא לדקירת סכין. 'סכין' היא מילה  תלמודית ללא שורש, והיא מקבילה למילה המקראית שׂכין, המופיעה שם פעם אחת, בספר משלי:"ושמת שׂכין בלועך, אם בעל נפש אתה". ככל הנראה יש קשר בין סכין לבין השורש שכ"ך הקשור לשיפוד, למילה סיכה, ואולי גם לסיחים, שיפודי יום העצמאות.

מה הקשר בין פג שנולד קודם זמנו, לבין 'פג' בביטוי 'פג תוקף'? נראה הגיוני, אבלעל פי השוואה לשפות מקבילות אין קשר. 'פג' כשם עצם הוא פרי בוסר, בעיקר תאנה, גם בערבית ובארמית. 'פג' כפועל קשור לפועל הערבי פאג', שגם לו עניין בהתפוגגות, ושם הוא נקשר למזג אוויר ההולך ומתקרר.

ומה הקשר בין 'מחיר' ל'מכירה'? ברור שיש קשר, אומר האטימולוג העממי. ברור שאין קשר, אומר האטימולוג המקצועי.שני השורשים קיימים  כבר בתנ"ך, אבל לכל אחת מן המילים מקור שמי נפרד.  'מחיר' מקורה באכדית, וממנה נגזרה גם המילה מוהר. גם ל'מכירה' ו'מכר' מקבילה באכדית: מַקַרוּ, שפירושה רכוש.

ומה הקשר בין שתיקה לבין שקט? כפי שנכתב באחת הרשימות הקודמות, המלומדים חלוקים. חלק מהחוקרים סבורים שמדובר בשורשים קרובים שיש ביניהם שיכול עיצורים. אחרים סבורים שהשורש שק"ט קרוב אל שק"ע, וזאת על פי הערבית והאכדית. המחלוקת מתייחסת גם לביטוי 'שוקט אל שמריו' שמקורו בספר ירמיה. כמה פרשני מקרא מסבירים שהיין 'נח על שמריו', ואחרים שהיין 'שוקע אל שמריו'. וזו ההזדמנות להתוודע למילה האהובה על מקצועני האטימולוגיה (בעברית גיזרון), שאיננה מדע מדויק, בלשון המעטה: probably, ובעברית: ככל הנראה, סביר ש… אבל מה, לא בטוח.

מה הקשר בין 'תמלוגים' ל'תגמולים'? ברור שיש קשר. זה ממש אותו דבר. אז זהו, שלא. יש בהחלט קירבת משמעות בין השתיים. שתי המילים מציינות דרכים שונות של הנאה מהשקעה או מנכס, אבל המקור הלשוני שונה. 'תגמול' היא מילה מקראית שמשמעותה שכר על מעשה. 'תגמולים' בעברית החדשה הם סכומי כסף המגיעים לאדם תמורת סכומים שהשקיע בעבר. השורש ידוע לכל: גמ"ל, נתן דבר מה בתמורה, ומכאן גם גמילות החסדים. 'תמלוגים' קשורה למילה התלמודית 'מלוג', שפירושה הזכות להשתמש ברווחים מקרן או מנכס, אך לא מהנכס עצמו. 'נכסי מלוג' מופיעים לצד 'נכסי צאן ברזל' בחוקי הנדוניה. מאלה נולדו לנו היום התמלוגים. גבוהים או נמוכים, זה כבר תלוי בחוזה, ובמחיר המכירה.

ולסיום, מה הקשר בין ציפור השיר בולבול, לבין הבולבול שבין רגלי הגבר? השם העברי לציפור השיר נקבע בעקבות שמה הערבי של הציפור, בִּלְבֵּל. איך נולד הבולבול הגברי (או הבולבולים, שהם על פי מילון בן-יהודה-בן-אמוץ אשכים)? אולי בהשפעת 'פושפוש', כינוי לאיבר האשה, שהתפתח מהצורה האנגלית pussy. מי שקשר בין השניים הוא חנוך לוין, בשירו על ציפור המכנסיים הקטנה:"ציפור מכנסי השבת שלי, ציפור תחתוני המתוחים, זמיר מנגינת הלילות שלי, דרור חלומותי הנשכחים".

שקט

Read Full Post »

"סוף העולם", שרה להקת הנח"ל בשירה של נעמי שמר, "אמצע המדבר, בטלה אלוהית, שעמום". 'סוף העולם' הוא עוד מונח הקושר בין מקום וזמן. כביטוי זמן הוא מייצג את חרדת הקיום ואת ארעיותו. כביטוי מקום מדובר במקום נידח, מרוחק מהמון העיר ושאונה. יש כאלה שאוהבים את זה.

המקומות הרחוקים האלה זוכים בשפה לטיפול מגוון ומאוד רב לשוני. בעברית קוראים להם, בהרבה פחות רומנטיקה, פשוט 'חור', או בהרחבה 'חור נידח'. 'נידח' היא מילה מקראית, והיא נקשרת לגולה ולגירוש היהודים ברחבי העולם, כמאמר הנביא  ישעיהו: "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ".  'חור' במשמעות זו הגיע אלינו מצרפתית, מן הביטוי trou perdu שפירושו המילולי 'חור אבוד'. תאונת שפות משעשעת אירעה בארצנו לרוסית, שם חור היא dyra; העולים מרוסיה נזכרו בה כשחיפשו בארץ הקודש לא מעט דירות בלא מעט חורים נידחים.

העברית הגבוהה נתנה לנו גם את הביטוי המקראי הנאה 'אפסי ארץ', ככתוב בספר דברים: "בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ". אפס פירושו קצה, ועל כן הביטוי המקראי 'אפס קצה' הוא בעצם קצה הקצה. את המשמעות המתמטית קיבלה המילה 'אפס' בעברית החדשה, שהרי אפס הוא קצה המספרים, חיוביים מלמעלה ושליליים מלמטה. את הביטוי הנפוץ מכולם, 'סוף העולם', לקחנו מהגויים. האנגלים אומרים the end of the world, הגרמנים am Ende der Welt . בשתי שפות אלה 'סוף' ו'קצה' התאגדו במילה אחת. החשודה המיידית בהעברת הביטוי לעברית היא יידיש, שבה נאמר על מקום מרוחק: 'עס איז עק וועלט'. היידיש גם הורישה לסלנג הישראלי את הביטוי המקורי, שנשכח מעט: עֶקוועלט. ולאן הולכים כשמגיעים לסוף העולם? לסוף העולם שמאלה, והמהדרין מוסיפים: סוף העולם שמאלה ימינה. אבי נשר עשה על זה סרט.

גם את הביטוי 'שכוח אל' ירשנו מהגויים. האנגלים אומרים על מקום נידח שהוא godforsaken. לרוסים יש: bogom zabytyj. גם הביטוי 'באמצע שום מקום' הוא תרגום מאנגלית: in the middle of nowhere. ביטוי עברי ללא תרגום נוצר בתקופת תחיית השפה: 'אי שם'. "אי-שם יאבל עוף לילה: יום תמול עדיין לא שב", כותב חיים לנסקי. "אי משם, שר לו בדרך, אי משם, שר פעמון, אי משם, שובה הביתהבזמן הנכון", שר יהורם גאון למילות נעמי שמר.

הפולנית בסיוע אחותה הרוסית התגייסה לעזרה בכמה ביטויים נלבבים, ובראשם 'פיזְדְיוֹלוֹך'. זוהי מילה רב לשונית, שילוב של המילה הרוסית pizdez שפירושה סוף מר, ושל המילה הפולנית pizda שפירושה ערווה. 'פיזדאמאטי' פירושה בפולנית ערוות אמך.  Loch פירושה בגרמנית חור, ומכאן שפיזדיולוך פירושו חור בסוף העולם, ואולי אינו אלא קללה סקסיסטית בוטה. לאלה נוספו 'פיזדיניה' שזה אותו דבר, בלי החור, וכן 'פיזדנייץ'. הסלנג הצבאי אהב, וכך נוצרה בכמה שינויים המילה 'פּיסטין', שהיא המקום שאתה צריך להגיע אליו במסע ניווטים מפרך במיוחד.

גם הערבית תרמה את חלקה. ממנה ירשנו את הביטוי 'בָּאבּ אַלְלָה', שלו הוסיף דן בן אמוץ במילון העברית המדוברת את הציטוט "שָאַל איפה רחוב הרצל, שלחו אותו לבב אללה". הביטוי המלא הוא ' עָלָא בָּאבּ אַלְלָה': על שער האלוהים. הערבית נשארת בתחום הקדושה גם בביטוי הבוטה יותר 'טִיז אַנָּאבִּי', שפירושו המילולי הואישבנו של הנביא.

לא מעט ביטויי מקומות נידחים הם על שם מקומות ממש. ספרות היידיש של המאה ה-19 העניקה לנו כמה מקומות כאלה. הם אינם נידחים כל כך, אבל משום מה כך הם נשמעו לאוזן הצברית. וכך הפכה בּוֹיְבֶּרִיק למין מקום שכוח אל ומזולזל, מקורה כנראה בעיר בויברויסק שברוסיה הלבנה.  אחותה לגורל היא העיר יהופיץ, שאינה עיר נידחת כלל וכלל. מנדלה מוכר ספרים קבע אותה ככינוי לעיר קייב, בירת אוקראינה, וכך כתב ב"ספר הקבצנים": "ופתאם אני נעשה דו-פרצופים, ושני מנדלונים מתרוצצים יחד. אחד מושך ליהופיץ ואחד לבוֹבריק". הגדולה מכל המקומות הנידחים  היא קלושמערל, שם בדוי לעיירה פרובינציאלית. נשמע יידיש, אבל המקור הוא דווקא סרט צרפתי.

ירושלים תרמה למאגר החורים את הביטוי 'חָארת אֶלטַנק', שאינו אלא שמה הערבי של שכונת נחלאות, השוכנת דוקא במרכז ירושלים. הגורל המר מכולם נפל בחלקה של מעברת זרנוגה, שנקראה על שם כפר ערבי שבסביבתו הוקמה. אם רצית לומר שמקום מסוים הוא ממש, אבל ממש חור, זרנוגה היא המקום, למרות שהיא שוכנת במרכז, במתחם גדרה-חדרה, ליד רחובות. ככה זה. המוזיקה של השפה עשתה את קלושמרל, יהופיץ, זרנוגה וחארת אלטנק לחורים נידחים בסוף העולם, שאף אחד לא ממש רוצה לגור בהם.

barn-in-the-middle-of-nowhere-athena-mckinzie

Read Full Post »