הלשונאי והסופר ד"ר רוביק רוזנטל נע בשפה כתייר מאוהב, פוגש מילים עתיקות וחדשות, מגלה בהן פנים שלא הכרתם. דרך המילים יביא רוזנטל מדי שבוע את סיפורה של העברית, שהוא הסיפור של כולנו.
שלום לי יש שאלה ואין לי גישה לתשובות אפשריות, אני תוהה האם יש קשר בין המילים הבאות:
ביצוע (שרש ב.צ.ע)
בצע (במובן שלילי של תאוות ממון)
בצעה (או שמא שם העצם הוא בציעה,בוצעים את החלה, ממליחים ומניחים לפני כל סועד חתיכה) מנהגי הקידוש על הלחם.
אשמח מאוד לקבל תשובה
אני מזכיר שהד"ר אבשלום קור התיחס לזה ברדיו. הוא הזכיר את ההקבלה של לבצוע (לחם) ומִבצע, לשפה האנגלית שבה ניתוח (operation) שבו בוצעים את גוף החולה, זהה למלה האנגלית למבצע.
שלום רב ותודה על הבלוג הנפלא
אני מחפש שורש עברי לחרוט על טבעת נישואים
חשבתי על השורש י.ח.ד מכיוון שהוא השורש גם של יחד וגם של יחיד והרי היחיד והיחד עושים את הנישואים
האם זהו גם שורש המילה מיוחד? ייחוד? האם תוכל לאמר לי את מקור השורש? האם הוא מופיע גם בעיברית העתיקה
רב תודות, אסף רוזנהיים
היי
הייתי מאוד רוצה לראות בעמוד הראשי של מורפיקס: "מילת היום", כל יום מילה אחרת בעברית. אם כי פחות מילים בסגנון: "יוליוס הקיסר השלישי" ויותר בכיוון: "כיול", "גיול" "ביול".
שלום רב ותודה על הצעתך. בכל יום מתפרסמת במורפיקס 'שאלת היום', וזו כוללת מילים נדירות בעברית, מילים לועזיות שמשמעותן אינה ברורה, חידושי אקדמיה, ביטויים חדשים ועוד. להלן כמה דוגמאות למילים שהופיעו לאחרונה בשאלת היום: מזיפה, אושכף, מבזקת, אגורפוביה, תסמיך, אגדה אורבנית, ירח האיתנים, יוהל"ן, תומכן ועוד ועוד. הסבר מלא לכל ערך כזה מופיע באותו יום באתר ההדגמה של רב-מילים.
לרוביק רוזנטל שלום רב,
רבות דובר על משמעותה של מילה ועל חשיבותן של מילים המעצבות תודעה ומציאות.
אודה לך אם תואיל להתייחס לדברים הבאים:
חשיבותה של מילה
ערב מספרי סיפורי ייקים שהתקיים בגבעתיים היה מהנה ומעניין. ביטוי אחד שנאמר במהלך הערב ע"י אחד מחברי הפאנל המכובד, כבדרך אגב, הפריע לי ובו אבקש להתמקד: הביטוי הוא 'אבן נגף' והוא מתייחס לאבני פליז הנושאות את שמות הנספים ומוכנסות למדרכה באזורים בהם גרו ברחבי אירופה. מבצע הפרויקט הזה גונטר דמינג מכנה אותו כ"עבודת האומנות " הגדולה באירופה.
על האבנים האלה דורכים האנשים בדרכם מדי יום. לטענת דמינג האנשים אמורים לעצור לרגע ולחשוב על האנשים שאותם מייצגות אבנים אלה.
בציבור הרחב בארץ ובעולם התקבע הכינוי 'אבני נגף' עבור אותן אבנים בעקבות כתבה עיתונאית שעסקה בנושא. דמינג עצמו אינו מכנה כך את אבניו ואת הפרויקט שלו, אלא מכנה אותן בשם 'אבני זיכרון'.
מדוע אנחנו צריכים להשתמש בביטוי שיש לו משמעות כל כך שלילית (נגף = מכשול, תקלה) בדברנו על הנצחת בני עמנו הנספים?
מדוע לא נשתמש בביטוי 'אבני זיכרון' כפי שמכנה אותן דמניג?
מדוע לא נשתמש בביטוי 'אבן דרך' כאמצעי להדגיש ולחנך במקום הביטוי השלילי הזה?
אמרה לי אחת מקורבנות הנאצים על הפרויקט הזה:
היהודים אינם מכשול, הם מעולם לא היו מכשול ואין לזכרם כך. היא עצמה סירבה לאשר הנצחת יקיריה באמצעות אותן אבנים הטבועות למרמס רגלי ההולכים על מדרכת הרחוב.
האם זה מה שנותר מיקירנו בגרמניה ובאירופה היום? מכשול?
ראוי שאנחנו לא נחזק ביטוי זה ונמצא ביטוי אחר ראוי ממנו.
אודה לך עבור התייחסותך לביטוי זה, מה ניתן לעשות כדי שלפחות אנחנו לא נכנה את יקירנו – נגף ומכשול?
בברכה טל קומורניק.
לפני כשבועיים ביקרנו בברלין וראינו את לוחות הנחושת עם שמות היהודים שחיו בברלין ושולחו להשמדה. זה מאוד מרגש לראות זאת. בעלי לקח על עצמו לצלם כל אבן זיכרון שנתקלנו בו. באינטרנט קראתי שקוראים לזה "אבני נגף" ולתומי חשבתי שזה השם. שמחתי לקרוא את מה שכתבת כי גם לי צרם ביטוי זה. השם הראוי הוא אבני זיכרון, בייחוד שכך שהיוצר כינה זאת.
לרוביק רוזנטל ולקוראיו שלום רב,
בעודי קוראת את האיגרת האחרונה על מטפורות למילה "אהבה" נזכרתי בדיון שעלה לאחרונה בהקשר של ניתוח מטפורות. השאלה שעלתה היא האם מטפורות למושגים מודרניים יהיו שונים במהותם ממטפורות למושגים שגורים, כמו המושג השגור "אהבה" שאינספור שירים וספרים כבר ניסו לתאר אותה.
למשל, מטפורות לאינטרנט (השם העברי הוא מרשתת, הלא כך? אבל הפעולה של השימוש באינטרנט היא לגלוש, שזו כבר מטפורה אחרת), למטוסים, לרשתות חברתיות… האינטרנט הוא מושג מרתק בהקשר זה גם בניתוח המושג בשפת המקור של השימוש בו, האנגלית, אשר יצרה את המטפורות surfing, crawling, browsing לשימושיו השונים.
ניסיתי להיזכר בסופרים ומשוררים שתיארו מושגים מודרניים בעבודתם כדי לראות איך הם הצליחו להעביר את המהות של המצאה חדשה כלשהיא. אשמח מאד לשמוע את דעתך ודעתכם, ובמיוחד אם מישהו כן מכיר יוצר שניסה לתאר ביצירתו מושג מודרני – אהיה מאד מעוניינת להתעמק בתיאור כזה.
שלום דנה,
מחקרים רבים נעשו על מטפורות בתחומים מודרניים כמו מחשוב, וניתן לחפש במאגרי מידע של מאמרים אקדמיים. ייתכן שבעתיד יפורסמו גם בבלוג זה מאמרים על הנושא. למקור השימוש במילה 'גלישה' בעברית בתחום האינטרנט, ראי כאן: http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2392125.
שלום יוסף,
המילה 'בחסד' מצטרפת גם להרבה מילים אחרות ("זמר בחסד", "מלחין בחסד" וכיו"ב). זה קיצור של הצירוף "בחסד עליון", שמקורו: על יסוד הביטוי שנספח לתואריהם של קיסרים ומלכים נוצריים ופירושו 'בחסד של האל'.
ממש קסום פה, כיף צרוף לכל מי שאוהב את השפה הזו.
אני וחברה עושות עבודה באוניברסיטה בנוגע למילה "נזיפה", ותהיתי האם יש לכם המלצה על איפה אפשר למצוא שימושים פרגמטיים של המילה וגם מידע על האטימולוגיה שלה.
תודה מראש על כל עזרה שהיא.
שלום משה,
את המילים האלה חידש אליעזר בן-יהודה לפי המילה העברית 'רצון' והמילה הערבית 'רזין', כתרגום למילה serious באנגלית (ולמקבילותיה בשפות אירופאיות אחרות). למילה הלועזיות כבר היו כמה משמעויות, וביניהן 'שקידה והתמדה'.
יופי.
גם אני אשמח לקבל רשימות נוספות. יהודה עלי
אהבתיאהבתי
מאוד מעניין ומסקרן, בעיניי רוביק רוזנטל עושה עבודה נהדרת, כל הכבוד.
אהבתיאהבתי
שלום לי יש שאלה ואין לי גישה לתשובות אפשריות, אני תוהה האם יש קשר בין המילים הבאות:
ביצוע (שרש ב.צ.ע)
בצע (במובן שלילי של תאוות ממון)
בצעה (או שמא שם העצם הוא בציעה,בוצעים את החלה, ממליחים ומניחים לפני כל סועד חתיכה) מנהגי הקידוש על הלחם.
אשמח מאוד לקבל תשובה
חג כשר ושמח
אהבתיאהבתי
אני מזכיר שהד"ר אבשלום קור התיחס לזה ברדיו. הוא הזכיר את ההקבלה של לבצוע (לחם) ומִבצע, לשפה האנגלית שבה ניתוח (operation) שבו בוצעים את גוף החולה, זהה למלה האנגלית למבצע.
אהבתיאהבתי
עכשיו אני רואה ששגרתי שאלה לדף שונה מזה שהתכוונתי.
אהבתיאהבתי
שלום,
האם ניתן להשתמש בכתבות של רוביק רוזנטל לשיעורי לשון והבעה בכיתה באמצעות העתקה שלהן?
אהבתיאהבתי
שלום רב ותודה על הבלוג הנפלא
אני מחפש שורש עברי לחרוט על טבעת נישואים
חשבתי על השורש י.ח.ד מכיוון שהוא השורש גם של יחד וגם של יחיד והרי היחיד והיחד עושים את הנישואים
האם זהו גם שורש המילה מיוחד? ייחוד? האם תוכל לאמר לי את מקור השורש? האם הוא מופיע גם בעיברית העתיקה
רב תודות, אסף רוזנהיים
אהבתיאהבתי
שלום אסף,
תודה על המחמאות.
לפי בדיקה במילונים אטימולוגיים של העברית המקראית, אכן השורש של כל המילים האלה משותף, וקשור לשורש הערבי ו.ח.ד.
אהבתיאהבתי
תענוג צרוף
אהבתיאהבתי
היי
הייתי מאוד רוצה לראות בעמוד הראשי של מורפיקס: "מילת היום", כל יום מילה אחרת בעברית. אם כי פחות מילים בסגנון: "יוליוס הקיסר השלישי" ויותר בכיוון: "כיול", "גיול" "ביול".
הדבר יעשה פרסום טוב למילים לא נפוצות.
אהבתיאהבתי
שלום רב ותודה על הצעתך. בכל יום מתפרסמת במורפיקס 'שאלת היום', וזו כוללת מילים נדירות בעברית, מילים לועזיות שמשמעותן אינה ברורה, חידושי אקדמיה, ביטויים חדשים ועוד. להלן כמה דוגמאות למילים שהופיעו לאחרונה בשאלת היום: מזיפה, אושכף, מבזקת, אגורפוביה, תסמיך, אגדה אורבנית, ירח האיתנים, יוהל"ן, תומכן ועוד ועוד. הסבר מלא לכל ערך כזה מופיע באותו יום באתר ההדגמה של רב-מילים.
אהבתיאהבתי
לרוביק רוזנטל שלום רב,
רבות דובר על משמעותה של מילה ועל חשיבותן של מילים המעצבות תודעה ומציאות.
אודה לך אם תואיל להתייחס לדברים הבאים:
חשיבותה של מילה
ערב מספרי סיפורי ייקים שהתקיים בגבעתיים היה מהנה ומעניין. ביטוי אחד שנאמר במהלך הערב ע"י אחד מחברי הפאנל המכובד, כבדרך אגב, הפריע לי ובו אבקש להתמקד: הביטוי הוא 'אבן נגף' והוא מתייחס לאבני פליז הנושאות את שמות הנספים ומוכנסות למדרכה באזורים בהם גרו ברחבי אירופה. מבצע הפרויקט הזה גונטר דמינג מכנה אותו כ"עבודת האומנות " הגדולה באירופה.
על האבנים האלה דורכים האנשים בדרכם מדי יום. לטענת דמינג האנשים אמורים לעצור לרגע ולחשוב על האנשים שאותם מייצגות אבנים אלה.
בציבור הרחב בארץ ובעולם התקבע הכינוי 'אבני נגף' עבור אותן אבנים בעקבות כתבה עיתונאית שעסקה בנושא. דמינג עצמו אינו מכנה כך את אבניו ואת הפרויקט שלו, אלא מכנה אותן בשם 'אבני זיכרון'.
מדוע אנחנו צריכים להשתמש בביטוי שיש לו משמעות כל כך שלילית (נגף = מכשול, תקלה) בדברנו על הנצחת בני עמנו הנספים?
מדוע לא נשתמש בביטוי 'אבני זיכרון' כפי שמכנה אותן דמניג?
מדוע לא נשתמש בביטוי 'אבן דרך' כאמצעי להדגיש ולחנך במקום הביטוי השלילי הזה?
אמרה לי אחת מקורבנות הנאצים על הפרויקט הזה:
היהודים אינם מכשול, הם מעולם לא היו מכשול ואין לזכרם כך. היא עצמה סירבה לאשר הנצחת יקיריה באמצעות אותן אבנים הטבועות למרמס רגלי ההולכים על מדרכת הרחוב.
האם זה מה שנותר מיקירנו בגרמניה ובאירופה היום? מכשול?
ראוי שאנחנו לא נחזק ביטוי זה ונמצא ביטוי אחר ראוי ממנו.
אודה לך עבור התייחסותך לביטוי זה, מה ניתן לעשות כדי שלפחות אנחנו לא נכנה את יקירנו – נגף ומכשול?
בברכה טל קומורניק.
אהבתיאהבתי
יפה כתבת, מעניין, כל הכבוד!
אהבתיאהבתי
לפני כשבועיים ביקרנו בברלין וראינו את לוחות הנחושת עם שמות היהודים שחיו בברלין ושולחו להשמדה. זה מאוד מרגש לראות זאת. בעלי לקח על עצמו לצלם כל אבן זיכרון שנתקלנו בו. באינטרנט קראתי שקוראים לזה "אבני נגף" ולתומי חשבתי שזה השם. שמחתי לקרוא את מה שכתבת כי גם לי צרם ביטוי זה. השם הראוי הוא אבני זיכרון, בייחוד שכך שהיוצר כינה זאת.
אהבתיאהבתי
האם יש קשר בין המילה סם כמו חשיש לבין המילה בשם?
אהבתיאהבתי
שלום רותם,
לא ידוע על קשר כזה. להרחבה על מקור המילה 'סם' ראי כאן: http://www.haaretz.co.il/magazine/2.1707/.premium-1.1971643
אהבתיאהבתי
לרוביק רוזנטל ולקוראיו שלום רב,
בעודי קוראת את האיגרת האחרונה על מטפורות למילה "אהבה" נזכרתי בדיון שעלה לאחרונה בהקשר של ניתוח מטפורות. השאלה שעלתה היא האם מטפורות למושגים מודרניים יהיו שונים במהותם ממטפורות למושגים שגורים, כמו המושג השגור "אהבה" שאינספור שירים וספרים כבר ניסו לתאר אותה.
למשל, מטפורות לאינטרנט (השם העברי הוא מרשתת, הלא כך? אבל הפעולה של השימוש באינטרנט היא לגלוש, שזו כבר מטפורה אחרת), למטוסים, לרשתות חברתיות… האינטרנט הוא מושג מרתק בהקשר זה גם בניתוח המושג בשפת המקור של השימוש בו, האנגלית, אשר יצרה את המטפורות surfing, crawling, browsing לשימושיו השונים.
ניסיתי להיזכר בסופרים ומשוררים שתיארו מושגים מודרניים בעבודתם כדי לראות איך הם הצליחו להעביר את המהות של המצאה חדשה כלשהיא. אשמח מאד לשמוע את דעתך ודעתכם, ובמיוחד אם מישהו כן מכיר יוצר שניסה לתאר ביצירתו מושג מודרני – אהיה מאד מעוניינת להתעמק בתיאור כזה.
בתודה,
דנה
אהבתיאהבתי
שלום דנה,
מחקרים רבים נעשו על מטפורות בתחומים מודרניים כמו מחשוב, וניתן לחפש במאגרי מידע של מאמרים אקדמיים. ייתכן שבעתיד יפורסמו גם בבלוג זה מאמרים על הנושא. למקור השימוש במילה 'גלישה' בעברית בתחום האינטרנט, ראי כאן:
http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2392125.
אהבתיאהבתי
שלום,
מתעניין לדעת מקור הביטוי "נואם בחסד".
תודה,
ובמיוחד תודה על ההנאה הרצופה למקרא מאמריך.
אהבתיאהבתי
שלום יוסף,
המילה 'בחסד' מצטרפת גם להרבה מילים אחרות ("זמר בחסד", "מלחין בחסד" וכיו"ב). זה קיצור של הצירוף "בחסד עליון", שמקורו: על יסוד הביטוי שנספח לתואריהם של קיסרים ומלכים נוצריים ופירושו 'בחסד של האל'.
אהבתיאהבתי
אנא מכם, מה הוא מקור המילה "לחמניות" האם מ"לחם יונות"?
סמי
אהבתיאהבתי
שלום סמי,
המילה 'לחמנייה' נגזרה מהמילה 'לחם' בצירוף הסיומת "יה", המשמשת במקרה זה כסיומת הקטנה.
אהבתיאהבתי
ממש קסום פה, כיף צרוף לכל מי שאוהב את השפה הזו.
אני וחברה עושות עבודה באוניברסיטה בנוגע למילה "נזיפה", ותהיתי האם יש לכם המלצה על איפה אפשר למצוא שימושים פרגמטיים של המילה וגם מידע על האטימולוגיה שלה.
תודה מראש על כל עזרה שהיא.
אהבתיאהבתי
שלום עומר,
תודה על המחמאות. ראו את תשובתו של ד"ר רוביק רוזנל בעניין זה באתר שלו: http://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D.aspx?page=1&q=9791.
תוכלו לחפש מידע נוסף באתר המילון ההיסטורי של האקדמיה ובמילונים היסטוריים מודפסים.
כדי לחפש שימושים פרגמטיים כדאי לבדוק אם נכתבו מאמרים בנושא, לחפש באינטרנט את שימושי המילה ולפקוח אוזניים לשימושים בשפה המדוברת סביבכן.
אהבתיאהבתי
מה מקור המילה "רציני" "רצינות" במובן של שקידה והתמדה. ועבודה מתמדת על דבר חשוב?
https://polldaddy.com/js/rating/rating.js
אהבתיאהבתי
שלום משה,
את המילים האלה חידש אליעזר בן-יהודה לפי המילה העברית 'רצון' והמילה הערבית 'רזין', כתרגום למילה serious באנגלית (ולמקבילותיה בשפות אירופאיות אחרות). למילה הלועזיות כבר היו כמה משמעויות, וביניהן 'שקידה והתמדה'.
אהבתיאהבתי