Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘עולם’

ברשימה הקודמת הוצגו מילים בשפות העולם שמקורן העברי מגיע מהתנ"ך והתלמוד. לצד זה התנחלה העברית בשפות הדיבור ובסלנג של שפות שונות. תופעה זו אופיינית למאות ה-19 והעשרים, שבהן התרחשה הגירת יהודים מסיבית באירופה ובאמריקה, ואיתה נדדו מילים וביטויים שונים, אך יש לה גילויים מוקדמים יותר.

הספרות הספרדית של המאות האחרונות זרועה מילים עבריות שיש להן בסיס במקורות, אך הן זכו לא פעם למשמעות חדשה. כך מופיעה בספרות המילה mancer במשמעות בן הזונה, גלגול של 'ממזר' בלדינו העברית. מלשין, בספרדית malsín, הוא כמשמעותו העברית, ומכאן הפועל malsinar – להלשין או להוציא דיבה. desmazalado הוא חסר מזל, על בסיס המילה העברית מזל. מילים כמו כשר, טרֵפה וכוהן שמרו על משמעותן הדתית.

ההגירה היהודית הנרחבת לבריטניה ולארצות הברית במאה ה-19 הביאה איתה מילים עבריות רבות לאנגלית בתיווך יידיש. המילון האנגלי התעשר במילים חוצפה, דווקא, גנב, גוי, גולם, מבין, משוגע, כושר ועוד, כולם בהגייה האשכנזית. 'רבי' היה כינוי לראש המאפיה בעיקר כאשר הנ"ל היה בן דת משה. מן המילה 'תחת 'במובן הפיזיולוגי, שנשמעה ביידיש 'טוכעס', נולדה מילת הסלנג האנגלי tush. מלחמת העולם השנייה הותירה מילה מהדהדת באנגלית: Shoah.

השפה היהודית-האיטלקית הותירה את רישומה על המילון האיטלקי, וגם כאן בשינוי הגייה מסוים שהותאם לדיאלקטים שונים שרווחו באיטליה. המילה 'מרגל' שימשה בשפת אנשי טרייסט במשמעות דומה, ובעקבותיה נטבעה המילה marachella שפירושה תעלול או הונאה. 'טָרֵף' זכה בכמה דיאלקטים למשמעות חולני. לעתים הומרה האות ע' באות נ', וכך הפכה 'מעות' ל'מנות' במשמעות כסף, ו'פועֵל' ל'פונֵל'. כינוי הרמז 'זאת' זכה בסלנג האיטלקי למשמעות אדם כלשהו. sagatata פירושה בסלנג של חבל אמיליה שחט. cacèrro – כשר – פירושה בשפת טוסקנה טוב, gadollo – גדול. לעתים התערבה במעבר המילים משפה לשפה עמדה אנטישמית, וכך זכו מילים עבריות חיוביות למשמעות שלילית. מילים כמו badanái ודומות להן, שהתגלגלו מהשבועה 'באדוני', זכו למשמעות  אדם חסר ערך או מהומה. בסלנג הצבאי האיטלקי של מלחמת העולם השנייה רווחה המילה fasullo במשמעות פסול או שגוי. מילים אלה לא שרדו בסלנג העכשווי באזורים השונים, או באיטליה בכלל.

העברית כיכבה שנים ארוכות בשפת הגנבים ברחבי אירופה. התופעה הבולטת ביותר היא שפת הגנבים הגרמנית, Rotwelsch – ששימשה ברחבי גרמניה וזכתה למילון עשיר בשנת 1960. ממנה גם התפתח ניב הלכודיש בבוואריה, שם הפכה שפת הגנבים לדיאלקט של אחד הכפרים. השפה שיצרו הגנבים נועדה להיות שפת סתרים שלא תהיה מובנת לסביבה ובעיקר לשוטרים. לשם כך נבחרו שתי שפות נסתרות – שפת הצוענים, והעברית, ולאו דווקא בתיווך יידיש. בשפת הגנבים נמצאו מילות הצלחה ואיחול כמו  אוֹשֶׁר זַיין ו'אַשְרֵה' (אשרי), ולצידן מילים המייצגות פחד וצער כמו בֶּגִידֶה, וכן בִּיסֶה, מעצר בקלון, בעקבות המילה העברית בושה. בֶּסְקִיסֵא – בית כיסא – פירושו להיפטר ממשהו או ממישהו. בֶּקָאוּאֶך פירושו בשפת הגנבים באלימות, גלגול של המילה העברית 'בכוח'. אנשי המשטרה זכו לכינויים על פי אופיים. בָּאלְחוֹכֶם (בעל חכמה) הוא קצין או איש ממסד המכיר את שפת הגנבים. בּאלְחוֹלֶם (בעל חלום) הוא לעומתו קצין או איש ממסד שאינו מכיר את שפת הגנבים. גֶמוֹרֶה – גמרא – הוא כתב פקודה או אזהרה של ראשי הכנופיה. יֶלֶד הוא מטבע כסף שערכו נמוך. גרמניה קרויה בשפת הגנבים אִשְׁכֵּנָז.

שפת הגנבים הגרמנית רוויה בהומור דו-לשוני. 'בְּרֶסְלָאוּאֶר' הוא אדם בעל איבר מין רב ממדים. ברסלאואר הוא סוג של מטבע וקשור לעיר ברסלאו, אך הפירוש המיני מתקשר לעברית: 'ברית? לא!' מֶזוּזֶה היא אשה מופקרת, מפני ש"כולם מנשקים אותה". מָרֶאמוֹקוּם – מראה מקום – הוא אליבי שקרי. אִכְבְּרוֹשׁ – עכברוש – הוא  נוכל. השוטרים נקראו צדיקים, המנהיג הנאצי גרינג טען בנאום ברייכסטאג בשנת 1933 ש"אנו חייבים 'שמירֶה שטֵיין' (לעמוד בשמירה) כנגד היהודים". מן הסתם לא ידע שהוא משתמש במילה עברית.

שפת הגנבים הרוסית אימצה לא מעט מילים עבריות בתיווך יידיש. ביניהן 'חֶבְרָה' במשמעות חבורה, 'כתובָּה' במשמעות מסמך מזויף, 'פרשה' במשמעות שמועה, 'מָלינה' – מלונה – מקום מסתור לנשק ושלל. סלנג הגנבים ההונגרי לא טמן את ידו בצלחת, וכך אפשר למצוא בו מילים כמו balhé – בַלָהָה, במשמעות שערורייה, jatt (יד) שפירושה לחיצת ידיים או הסכמה, מורא – פחד, שתיקה, ו- szajré בעקבות סחורה במשמעות סחורה גנובה.

לא רק הגנבים שרבבו מילים עבריות, ולא דווקא בסלנג. לסלנג הגרמני נכנסו מילים כמו טינֶף (טינופת), דַלוס (עוני), פְּלַייטֶה (פשיטת רגל בעקבות 'פליט') ורבות אחרות. שפה מפתיעה היא הארמנית, שלא ברור איך קלטה מילים רבות מעברית, ויש רואים כאן תיווך של הארמית לדורותיה. בשפה הארמנית אפשר למצוא מילים כמו גדיש, חרגול, צרור ופתרון, ובמשמעות העברית המקורית. המילה 'גלות' פירושה בארמנית מסע.

אחד הגלגולים המפתיעים של העברית הוא של שפות לא אירופיות הרחוקות מרחק גיאוגרפי ותרבותי רב מהחברה היהודית המוכרת לנו. בין אלה מצויות השפות הקריאוליות, שפות עבדים שנמלטו לארצות הברית מן האיים הקריביים ומאמריקה הלטינית. חלקם עבדו לפני שברחו אצל בעלי חווה יהודיים וקלטו מילים עבריות, שהפכו חלק משפתם. העבדים שברחו מסורינאם קראו ליום רביעי pikí sabá – שבת קטנה, וליום חמישי – gaán sabá, שבת גדולה. המילים 'כשר' ו'טרף', האופייניות לשפות רבות, התגלגלו גם הן באמצעות העבדים מן הקריבים לאנגלית האמריקנית.  בשפת פאפיאמנטו של האיים האנטיליים מתועדות המילים 'בסימן טוב', 'בקי', 'זונה', 'גנב' ו'כבוד', בהגייה ובמשמעות דומה לעברית. 'גדול' פירושו בשפה זו בוס, בעלים.

מילים עבריות אפשר למצוא גם בשפות הפולינזיות, האופייניות לאיים בלב האוקיינוס השקט. בשפת אנשי סמואה  נקראה מערכת הכוכבים אוריון קיסילה, בעקבות כסיל המקראית, לצד מילים עבריות נפוצות כמו שטן, תורה ועוד. מיסיונרים שהגיעו לסמואה הטמיעו בשפת אנשי האי שמות לצמחים וחיות, וביניהן ארז, נמר, קוף, תחש ושום. בצירוף מקרים קרוי כוהן הדת בשפת איי הווי kahuna, אך כאן ככל הנראה הקשר הוא מקרי.

מקבץ מילים שנקלטו בשפות העולם במאה העשרים הגיעו מן העברית הישראלית. כך אימצו הדוברים ואמצעי התקשורת בכמה שפות מונחי יסוד של המדינה העברית. במילוני האנגלית והצרפתית התאזרחו מילים כמו קיבוץ, מושב, כנסת, כיפה ומנורה, ולצידן מוסד ושין-בית. למילים אלה מצטרף השגריר הישראלי עוזי, תת-מקלע פופולרי. בספרדית נמצא את המילים ישראלי ועלייה. בהונגרית אפשר לשמוע את המילה סוכנות.

קשה לחזות את כושר ההישרדות של המילים העבריות בשפות העולם. מילות סלנג, בעיקר סלנג עבריינים, נעלמות כאשר השפה העבריינית כולה משתנה. למילים שנקלטו בפולחן הדתי כמו 'הללויה' ו'אמן' מזומנים, ככל הנראה, חיי נצח.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »

השפה העברית עמדה וממשיכה לעמוד בקשר מתמיד עם שפות העולם. היא הגיחה מתוך משפחת השפות השמיות בשלב מאוחר יחסית, וספגה במשך חייה הארוכים השפעות משפות רבות: מילים, ביטויים, משמעויות חדשות. קיבלה וקיבלה וקיבלה, אבל מה נתנה העברית לשפות העולם? התשובה מורכבת. מצד אחד, לא הרבה. מצד שני, לא מעט.

ולמען הסר ספק: לא, העברית איננה "אם כל השפות". היא איננה "השפה בה דיבר אלוהים", או אדם הראשון, או שפת בוני מגדל בבל. היא איננה השפה הראשונה בעולם, ומבחינת התפתחות הלשונות היא נחשבת שפה בלתי חשובה. הניסיונות של מאמינים תמימים המתחזים לאנשי מדע להוכיח שכל המילים בעולם מגיעות מן העברית נשענים על משאלת לב וראיות מופרכות, לעתים משעשעות, לעתים מקוממות. כדי להבין את השפעת העברית חשוב אם כן לשמור על צניעות, ורצוי מאוד להסתמך על המחקרים הרבים שנעשו בתחום היחסים בין שפות על ידי גדולי הבלשנים ההיסטוריים.

שפה אינה רק אוצר מילים, אבל התרומה העיקרית של העברית לשפות העולם היא של מילים בודדות שפעפעו לשפות שונות שהיה אתן מגע. אוצר המילים הזה מתרכז בכמה קטגוריות:

  • מילים מהמסורת היהודית, ובעיקר מן התנ"ך, שהגיעו לשפות העולם בעיקר דרך תרגומי התנ"ך.

  • מילים שחדרו לשפת הדיבור, לסלנג של חברות וקבוצות שונות, ובעיקר לשפות גנבים  ברחבי הגלובוס.

  • מילים שנקלטו במאה העשרים מהשפה הישראלית החדשה.

באילו שפות מדובר? רשימה חלקית: אנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית, ערבית, רומנית, הונגרית, רוסית, אמהרית, טיגרינית, וגם שפות אמריקניות-קריאוליות ושפות פולינזיות. לא הכנסתי לרשימה את שפות היהודים כמו יידיש, לדינו ויהודית-מרוקאית, הכוללות מילים עבריות כחלק מזהותן הלשונית. לא פעם הן מתווכות בין העברית לבין יתר השפות. השפעה עכשווית רחבה היא הנוכחות של העברית בשפת הערבים בישראל. למעוניינים מומלץ הספר "ואללה בסדר", המספר על התופעה, שנכתב על ידי עבד רחמן מרעי, ונערך בידי החתום מעלה. עניין מרכזי אחר שאינו נכלל ברשימה הם שמות פרטיים בתרבויות העולם שמקורם בתנ"ך.

מילים מן התנ"ך נקלטו בשפות העולם באמצעות תרגום לשפות השונות. המתרגמים שמרו במקרים אלה על המילים המקוריות, ואלה שימשו ללימוד ולתפילה. הגורם הוותיק בקבוצה זו הם התרגומים של התנ"ך ללטינית. המילים המובילות, הנפוצות מאוד בתפילות נוצריות, הן מתהילים: 'הללויה' ו'אמן'. לצידן גלשו לשפות השונות באמצעות התרגום מילים מן המיתוס המקראי-יהודי ומעולם הפולחן: יהוה בהגייה המקובלת בנצרות על פי ניקוד המילה (Jehovah), משיח, גיהינום, שרפים ותרפים, כרובים וקורבן.  כמו כן הועתקו כמות שהן  מילים מרכזיות פחות, כמו הראל, כדכוד ובורית. גם צמד המילים 'תוהו ובוהו' מצא את מקומו בתרגומים ובמילונים, כמו בגרמנית, צרפתית ואנגלית.

המילה הנפוצה ביותר מעברית בשפות העולם היא שבת. היא מופיעה בגירסאות שונות בעשרות שפות. ביניהן איטלקית, אנגלית, ארמנית, ספרדית, רומנית, ערבית, טיגרינית ועוד. בחלק מהשפות היא משמשת במשמעות יום החופשה השבועי או יום חופש בכלל. המילה השנייה הנפוצה מאוד היא גלגול של 'יהודי', שממנו הגיעו לשפות העולם Jude הגרמנית, Jew האנגלית, יַהוד הערבית וכינוי הזלזול הסלבי ז'יד. הביטוי Judas הפך שם נרדף לבוגד בעקבות יהודה איש קריות. גם מילים הנקשרות ל'עברי' ו'עברית' נקלטו בשפות רבות, ביניהן שמה של השפה: Hebrew.

בשפה האיטלקית נוכחות רבה למילים עבריות, לעתים בהתאמה לצורות מקובלות בשפה זו. כך נקראו הכרובים והשרפים cherubino ו-serafino. המילון האיטלקי התעשר במילים נוספות שמקורן בסיפורי המקרא והתלמוד. המילה התלמודית 'רבי' נקלטה במטבע הלשון far l’ave rabbi, לחלות את פני הרב, ומכאן שם העצם averabbo שפירושו חנופה. caino  פירושה באיטלקית רשע ומקולל, בעקבות קין המקראי, matusalemm הוא באיטלקית אדם זקן מאוד, על פי מתושלח, שגם הפך סמל לזקנה מופלגת בשפות נוספות. bacucco הוא אדם ההופך שוטה ככל שהוא מזדקן, בעקבות שמו של הנביא חבקוק. גם 'טלית', 'תלמוד' ואפילו הסימן 'שווא' מצאו דרכם לאיטלקית. המילה angelo, מלאך אלוהים, הרחיבה את משמעותה בעקבות העברית המקראית לשליח. ברוסית זכתה המילה 'תלמוד' למשמעות חדשה: ספר גדול וכבד.

השפה האנגלית שאבה כ-120 מילים עבריות מן המקרא למילונה. חלקן הן המילים הלטיניות לעיל, וכך גם שטן,  יוֹבֵל (jubilee), תופת ומוהל. העברית של ימי הביניים תרמה לשפות רבות את המילה קבלה, ואת נטיותיה, כגון 'קבליסטי'. מילה שהתאזרחה בכמה שפות היא 'הושענה', הנכתבת hosanna, ומשמשת להאדרת שם האל. השימוש הפולחני בה הוא מן התלמוד, ממסורת חיבוט הערבות, בעקבות הפסוק מתהילים "אנא ה' הושיעה נא". שפות העולם קלטו מן המקרא חיות מיתולוגיות כמו בהמות ולווייתן. האחרונה  שימשה השראה ליצירה המרכזית של הפילוסוף האנגלי תומס הובס. השפה ההונגרית, הרחוקה מרוב שפות אירופה, קלטה גם היא לא מעט מילים עבריות, בעיקר לאחר ההגירה הגדולה של יהודים אליה מארצות השלטון העותומני במאה ה-19. כך התעשר המילון ההונגרי במילים כמו כשר, טריפה, גלות, גוי, ציצית, פאות וסוכות. רוב המילים האלה, יש לומר, שימשו בהקשר היהודי ולא זכו למשמעות כל-הונגרית.

בין העברית לבין הספרדית לדורותיה התקיימה מערכת יחסים מורכבת. מילים רבות הגיעו כצפוי מתרגומי המקרא. חלקן זכו למשמעות מטפורית, המרחיבה את השם הפרטי. 'ירמיה' משמש בספרדית בהוראת מקונן, ומכאן המילה jeremiada, בכיינות, תלונה מתמשכת. 'בנימין' – במשמעות הבן הצעיר, 'יהודה' – בוגד.  'עדן' משמשת בספרדית דווקא במשמעות מקום ששורר בו אי סדר. שימוש ייחודי במילים עבריות התפתח בספרד עם השלטון הנוצרי המדכא. מצד אחד הוא שירת את השיח הפנים-יהודי שנאבק בתביעה להמרה. בטקסטים בספרדית שנותרו מהתקופה שילבו היהודים מילים המייצגות את התנגדותם להמרה, כמו משומד, שטן, טומאה, והביטוי מאוּס בר-הנידה. האינקוויזיציה שלחה מלשנים לבלוש אחרי מילים יהודיות הנשמעות בפומבי כדי לאתר יהודים השומרים בסתר על דתם וציידה אותם בידע מילוני עברי בסיסי. בספרות האינקוויזיציה נזכרות מילים כמו צדקה, סידור, גזירה וספר. השלטונות העלו מופעים אנטישמיים סטיריים, ובהם שורבבו מילים עבריות כמו צדיקים, מילה, פסוקים ועוד.

יש קושי מסוים לקבוע אלו מילים עבריות נשאלו לערבית, עקב הדמיון והקרבה בין השפות. עם זאת יש לא מעט מילים ערביות שנכנסו לקוראן ומקורן עברי, חלקן בתיווך הארמית. בקוראן אנו מוצאים את המילים תורה, תיבה, גיהינום (בהגייה ג'הנם), חברים, שכינה ומלכות. בשלב מאוחר יותר נכנסו מילים נוספות. הדעה הרווחת היא שהפועל דרש (הערבית דַרַס) במשמעות הלימוד מקורו בעברית, ומכאן מַדְרָסָה: מקום לימוד. גם המילה דרום – אל-דָארוּם – מקורה עברי. המילה הערבית מַמְזִיר המתייחסת לצאצאי נישואין לא לגיטימיים מקורה עברי.  שפות אתיופיה, שגם הן שמיות במקורן, שאבו מילים עבריות רבות בתיווך האתיופית העתיקה, הגעז. ביניהן מילים נפוצות כגון מלאך ומשיח, ולצידן מילים נפוצות פחות בשפות העולם כמו מזמור, טעות, שְאוֹל ואחרות.

ברשימה הבאה – על מילים בעברית שנדדו לשפות העולם באמצעות הסלנג ומדינת ישראל הצעירה.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

 

 

Read Full Post »

זה כמה חודשים שהצעצוע החדש המכונה סְפִּינֶר מסובב את העולם. ילדים ומבוגרים מסובבים את הצעצוע הזה בכף ידם, ובכך מעניקים משמעות מילולית לביטוי 'סובב אותו על האצבע הקטנה'. נכון לעת כתיבת שורות אלה לא הוצעה חלופה עברית רשמית למילה 'ספינר'. המילה סביבון כבר 'תפוסה' ומציינת צעצוע ישן יותר. יש גם מילים אחרות המתארות חפצים מסתובבים, כגון סַבְסֶבֶת  (שער מסתובב), או מקומות שמסתובבים סביבם, כגון סֻבָּה  (הרחבה של דרך המאפשרת לכלי רכב להסתובב ולעבור זה את זה).

המילה השאולה הקרובה ביותר ל'ספינר' היא סְפִּין. במקור הייתה זו מילה שאולה מאנגלית בתחום הפיזיקה, ואז היא ציינה סיבוב של חלקיק סביב צירו. מתחום מדעי זה עברה המילה לתחום מוכָּר הרבה יותר – התקשורת – ובו היא מציינת מידע מוטה ומגמתי שנועד ליצור רושם חיובי, השפעה על דעת הקהל באמצעים מניפולטיביים. לפני יותר מעשור אושר באקדמיה ללשון המונח העברי סַחְרִיר  כחלופה לשתי המשמעויות האלה של 'ספין'.

מונח עברי זה נגזר מהשורש המרובע סחר"ר (וכך גם שתי החלופות העבריות ל'קרוסלה': סחַרחֵרה וסחַרחֶרֶת). לפועל סִחְרֵר, הנגזר משורש זה, יש כמה משמעויות פיזיות: סובב במהירות רבה; גרם לסחרחורת, גרם לסיבובי ראש ולתחושה שהכול נע מסביב. לפועל זה יש גם שימוש מטפורי במובן פיתה ובלבל, הוציא משיווי משקל נפשי, לדוגמה: "ההצלחה הגדולה שלה זכתה לא סחררה אותה". המילה סחרחורת מתארת גם מצב פיזי וגם מצב נפשי של בלבול. הסחריר התקשורתי מיועד לגרום בלבול כזה אצל הנמען כדי להשפיע על דעתו.  מי שמחזיק חפץ (כמו הספינר) בידו ומסובב אותו שולט בו ועושה בו כרצונו, ומכאן – הביטוי 'סובב אותו על האצבע הקטנה'. גם מי שמפיץ ספין/סחריר מנסה לשלוט בדעתם של השומעים. בעגה העיתונאית נוצר כינוי לא מחמיא למי שיוצר ספינים ומפיץ אותם: ספינולוג, במקביל לביטוי האנגלי spin doctor, ביטוי המעניק תואר אקדמי ליוצר הסחרירים.

השורש סחר"ר מופיע פעם אחת במקרא: "לִבִּי סְחַרְחַר" (תהלים לח יא). מניחים שהוא נגזר מהשורש סח"ר בהכפלת האות האחרונה. הפועל סָחַר משמש גם במקרא במשמעות המוכרת לנו: קנה ומכר, אך באחד הפסוקים  נחשפת משמעותו המקורית: "כִּי-גַם-נָבִיא גַם-כֹּהֵן סָחֲרוּ אֶל-אֶרֶץ" (ירמיהו יד יח). נהוג לפרש את הפועל 'סחרו' בפסוק זה במובן 'סבבו'. לפי פרשנות זו, הסוחר נקרא כך כיוון שהוא סבב ממקום למקום כדי לקנות מוצרים ולמכור אותם. בלשון חז"ל נגזרה משורש זה המילה החוזרת על עצמה בביטוי סְחוֹר סְחוֹר. משמעותו המקורית של הביטוי הייתה 'סביב סביב', וכיום הוא משמש בעיקר במשמעות המופשטת 'בעקיפין, לא באופן ישיר, לא בצורה גלויה', לדוגמה: "הוא לא מתייחס לעצם העניין אלא מדבר סחור סחור". ביטוי זה מבוסס גם על ההבחנה בין הדרך הישרה שהיא הקצרה ביותר לבין סיבובים ועיקופים, ולמטפורה של 'דרך הישר' לעומת 'דרך עקלקלה' (ראו כאן).

בלשון המקרא יש גם קשר בין פעלים מהשורש סב"ב לבין מניפולציה וגניבת דעת. הביטוי סָבַב אותו בכַחַש פירושו 'שיקר לו, רימה אותו', והוא מבוסס על דברי הנביא: "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל" (הושע יב א). בספר שמואל ב, פרק יד, מסופר כיצד יואב שלח אישה מתקוע לדוד וביקש ממנה לספר לו סיפור שקרי כדי לשכנע אותו לסלוח לאבשלום. דוד חשד שהאישה דיברה בשם יואב, והיא הודתה בכך וענתה לו: " כִּי-עַבְדְּךָ יוֹאָב הוּא צִוָּנִי וְהוּא שָׂם בְּפִי שִׁפְחָתְךָ אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת-פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה" (פס' יט-כ). בביטוי זה מופיע הפועל סִבֵּב, הנרדף לפועל 'סובב'.

הקשר הסמנטי בין סיבוב לשליטה מתבטא באטימולוגיה של המילה סִבָּה, הנגזרת מהשורש סב"ב.  מילה זו מופיעה לראשונה במקרא: "וְלֹא-שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶל-הָעָם כִּי-הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה' לְמַעַן הָקִים אֶת-דְּבָרוֹ" (מלכים א, יב טו). בכתבים הפילוסופיים היהודיים בימי הביניים נוצר המונח מְסוֹבָב במובן דבר שנוצר או נגרם מפעולתו של דבר אחר (בניגוד ל'סיבה'). מי שמסובב חפץ כלשהו יכול לגרום לתנועה של חפצים אחרים, כמו בעת סיבוב של גלגל שיניים, ומכאן נגזרת מטפורה בסיסית של גורם ותוצאה. למשל, כך תיאר הרמב"ם את האל: "והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית, בכוח שאין לו הפסק, שהגלגל סובב תמיד, ואי אפשר שיסוב בלא מסבב; והוא ברוך הוא המסבב אותו, בלא יד ולא גוף." (משנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה א, ג).

Read Full Post »

וכה אמר (או ציטט) נשיא זימבבואה, רוברט מוגאבה: "הגזענות לא תעבור מן העולם כל עוד מכוניות לבנות ייסעו על צמיגים שחורים. הגזענות לא תעבור מן העולם כל עוד הצבע השחור יסמל מזל רע, והצבע הלבן יסמל את השלום. הגזענות לא תודבר כל עוד אנשים ילבשו שחורים בלוויה ובגדי לבן בחתונה. הגזענות לא תסתיים כל עוד מי שאינו משלם מיסים יירשם ברשימות שחורות. אפילו כשאנו משחקים סנוקר, אינך מנצח עד שהכדור הלבן לא ידחוף את הכדור השחור אל החור שבשולחן. אבל לי לא אכפת, כל עוד אני מקנח בנייר טואלט לבן את ישבני השחור".

דודלה חורש ששלח לי את הקטע הנפלא הזה כותב: "תוך כדי קריאה עלו בי שאלות והתעוררה סקרנות בנושא הצבע השחור. בעצם אינני מבין מדוע נוצר הביטוי 'רשימה שחורה'? ולמה ה'שחור' מבטא בד"כ קונוטציות שליליות? ולמה מזל רע הוא 'שחור'?

לפני שאנסה לענות על שאלתו של דודלה 'למה?' ראוי לבדוק את העובדות הלשוניות. האם הצבע השחור הוא אכן הצבע הרע, השלילי והדחוי מכולם? התשובה היא שאכן זה המצב, אך לא לאורך כל החזית. חיטוט בשימושים של 'שחור' כמילה עצמאית וכחלק מצירופי לשון מגלה באילו ממתחמי חיינו הוא מככב.

שחור הוא צבע האסון. חוזה שחורות הוא מי שצופה אסונות. מי שנעשה לו חושך בעיניים הוא מי שמגלה לחרדתו שנקלע לאסון כלשהו. הביטוי הזה קיים ביידיש וכן בגרמנית וברוסית, אך יש לו בסיס במקרא, במגילת איכה: "עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ". יום שחור הוא יום של כישלונות ואסונות קטנים או גדולים, וכך נקרא ה-29 ביוני 1946 'השבת השחורה', היום שבו נאסרו בבת אחת רבים מראשי היישוב על ידי השלטון הבריטי, ונחשפו מצבורי נשק של ההגנה.

הצבע השחור הוא צבע הייאוש. המרה השחורה נקראת כך גם על פי צבעה כאחת מן הליחות המעצבות את האופי האנושי, והיא אחראית על הדיכאון. המיואש חש "שחור על הנשמה", והפועל העוסק בעבודה חסרת טעם ומפרכת הוא "פועל שחור".

שחור הוא צבע המוות. הומור שחור הוא הומור מקאברי המשלב בדיחות העוסקות במוות. מסגרת שחורה היא זו המבשרת על המתים. כאן חובר המוות לצבע הדפוס, הצבע השחור, ומזכיר את הביטוי "שחור על גבי לבן", המתייחס לדברים הנכתבים בעיתון או בספר ואי אפשר להתעלם מהם.

הצבע השחור נקשר לאמונות תפלות. חתול שחור משמש כסמל למזל רע ברוב תרבויות אירופה, וכך התגלגל גם לעברית דרך הפולקלור של דוברי היידיש והלדינו. עם זאת הוא נחשב גם כסימן למזל טוב בתרבות הסקוטית והקלטית. האמונות התפלות מבחינות בין כישוף לבן, שנועד לריפוי ולסיוע, לבין כישוף שחור, או מגיָה שחורה, שנועדו לגרום נזק.

גם הדגל השחור על חוף הים חובר לקבוצת האסונות, שכן תפקידו להתריע על אסון, ובעבר הוא אף שימש אות אזהרה כנגד מגיפות. הדגל השחור נכנס לפנתיאון השפה בזכות השופט בנימין הלוי, בפסק הדין במשפט שוטרי משמר הגבול שהורשעו בטבח בכפר קאסם שהתרחש באוקטובר 1956: "סימן היכרה של פקודה בלתי חוקית בעליל – מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: 'אסור!'".

הדגל השחור הוא גם סמלם של הפיראטים, שנקראו גם "היד השחורה". הוא שימש כסמלן של כמה תנועות שיצאו כנגד הסדר הקיים, כגון התנועה האנרכיסטית. תומכי מוסוליני  באיטליה הפשיסטית בחרו בצבע השחור לחולצתם. הפלסטינים זוכרים לדיראון את סֶפּטמבר השחור, פעולות דיכוי שנערכו נגדם בממלכת ירדן ביוזמת המלך חוסיין בספטמבר 1970. ארגון טרור פלסטיני שהחל את פעילותו בשנות השבעים קרא לעצמו על שם אירועים אלה, והיה אחראי לרצח 11 הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב-1972.

תנועה היסטורית מרכזית ששילבה את הצבע השחור בשמה היא "הפנתרים השחורים", תנועת מחאה של השחורים באמריקה, ששמה אומץ לשמה של קבוצה מזרחית רדיקלית בראשית שנות השבעים בישראל. התנועה הזו חוזרת לנאומו של מוגאבה ולשאלה שקשה להשיב עליה: האם צבעם השחור של בני "הגזע השחור" הוא המקור לגזענות כלפיהם, באשר השחור הוא "צבעו של הרע"? השפה דווקא אינה תומכת בכך, שכן הכינויים הגזעניים כלפי שחורים היו והינם מגוונים ואינם מתייחסים דווקא לצבע, מ'ניגר' ועד 'כושי סמבו', ואילו black או שחור נחשב נייטרלי יותר.

כאשר בחרו הפנתרים הישראליים בשמה של התנועה האמריקנית הם התייחסו לכך   שהמזרחיים נתפסים בעיני הציבור ההגמוני האשכנזי 'שחורים'. ואכן הכינוי שניתן למזרחיים שנים רבות לפני כן היה שווארצע חייס, ביידיש: חיות שחורות. הביטוי "דופקים את השחורים" המתייחס למצבם של המזרחיים נטבע על ידי עורך השבועון "העולם הזה" אורי אבנרי, בכותרת למאמר על מקרה רצח שאירע בשנות החמישים, שבו הואשם בן עדות המזרח ברצח צעירה אשכנזייה.  גם החרדים קרויים 'שחורים' עקב הלבוש שהם עוטים בחורף ובקיץ. 'ישיבה שחורה' היא ישיבה חרדית, והכיפות השחורות מעידות על חובשיהם שהם מן המתחרדים או המתחרדלים.

ואם בגזענות עסקינן, שחור הוא גם צבע הנידוי. כאשר פוגעים במוניטין של אדם 'משחירים את פניו'. 'כבשה שחורה' היא אדם שמעשיו גורמים בושה למשפחה, כך באנגלית, גרמנית ויידיש. מסתבר שערכה של הכבשה השחורה היה פחות מהלבנה, כי לא יכלו לצבוע את צמרה, וכן מפני שהצבע השחור נתפס כסמל לכוחות הרוע. הסוס השחור במירוצים הוא גורם בתחרות שיכולתו אינה מוכרת, והוא עשוי לשנות את פני המערכה. על כן הוא נקרא dark horse (סוס אפל), התרגום העברי מטעה במידת מה. רשימה  שחורה כוללת קבוצת בני אדם שממסד כלשהו מגביל את זכויותיהם ודורש את רעתם.

הצבע השחור נקשר לפשיעה כלכלית. 'כסף שחור'  הוא כסף המושג בדרכים לא חוקיות, 'כלכלה שחורה' ו'שוק שחור' מתנהלים בצידו האפל של החוק. בעולם הסמים הקשים שחור הוא כינוי לאופיום או חשיש הודי. כאן אין אפליה. הלבן, ההרואין, מסוכן לא פחות.

ואחרי כל אלה, שחור הוא גם סמל ליופי. הנערה המאוהבת בשיר השירים שרה: "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב", ואומרת על עצמה: ""שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה". מרטין לותר קינג טבע את הסיסמה "שחור הוא יפה", והיא תפסה את האוזניים ואת הלבבות.

ובכל זאת, ישאל דודלה, למה דווקא 'שחור' זכה לקיתונות הגידופים האלה? יש לכך סיבה פיזיקלית: שחור אינו צבע אלא הוא האנטי-צבע, בולע הצבעים, לעומת הלבן שכל הצבעים מתערבבים בו. אבל השפה אינה מעוצבת על ידי פיזיקאים. שחור הוא צבע הייאוש, האסון והנידוי כי הוא צבעו של הלילה, הוא צבעו של העיוורון, הוא צבעו של האין, צבעו של המוות. בין האור והחושך בוחר רוב רובו של המין האנושי באור הלבן, ורואה בחושך השחור את מקור כל צרותיו ופחדיו.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

רוביק רוזנטל  דופקים את הצבע השחור

Read Full Post »

ברשימה הקודמת הוצג הנושא הראשון שבו השפיעו הצרפתים, ועדיין משפיעים על השפה המקומית באמצעות מילים שאולות, והוא הביגוד והאופנה.  התחום השני הוא יחסי המינים: רומנטיקה, סקס וכל מה שביניהם. "טרמינל ז'ה טם, איי לאב יו טרמינל" שר מאיר אריאל, רמז לכך שבצרפתית הצהרות האהבה נשמעות טוב יותר מכל שפה אחרת, בוודאי מן העברית. עם זאת, גם כאן כוכבה של הצרפתית דרך במחצית הראשונה של המאה העשרים, והועם ככל שחלפו השנים. הדייט של פעם היה רנדֶווּ, rendez-vous. ממנו גם נולד הפועל 'התרַנדְווּ'" האפשרי רק ברבים. ככל שמתמסדים היחסים הולכים השניים אַנְגָזֶ'ה, יחדיו, בדרך כלל בשילוב ידיים. הגבר, בן הזוג הנחשק והמוצג לראווה הוא הקאוואליר, גלגול של הפרש מימי האבירים. הגבר הנחשק או האשה הנחשקת הם בעלי 'שארם'. שייקה אופיר מספר במערכון הכבשה שחצתה את הגבול על הגנרל הצרפתי שרמנטייה, שהפך אצלו לשרמוטייה.

וכן, גם המקצוע העתיק בעולם ספוג אצלנו צרפתית. בית הזונות נקרא בורדֶל, והאשה העומדת בראשו היא המאדאם. המאדאם בהקשרים אחרים היא הרעיה הנאמנה, כפי ששרים הגששים למילותיה של נעמי שמר: "ובשבת הם מניחים את הסולם והפחים, לוקחים את המאדאם ואל הים הולכים". האהבה הצרפתית אינה אוהדת המונוגמיה והנאמנות. משולש האהבים נקרא גם אצלנו בשמו הצרפתי מֶנָאז' אֶ-טְרוּאָה, והאשה הלוכדת ברשתה גברים היא פאם פאטאל, אשת הגורל. הצרפתית היא גם מקורו של הכינוי לאשה מושכת 'פצצה', על פי המשפט המאצ'ואי הצרפתי C'est une bombe!. אשה מצודדת ואקזוטית היא 'קוקֶטית'. צרפתית, אלא מה.

בסצינה הלהט"בית לא אוהבים את המונח קוקסינל, אבל הוא עומד בערשם של הכינויים לגבר שהפך אשה, או מגדיר עצמו אשה, קודם למונח הטעון פחות טרנסג'נדר. בהווי הקהילה נהג הכינוי הצרפתי לגן העצמאות: ג'ורד ליבֶּרטֶה, והיוצאים בו למטרות חיפוש זכו לפועל לגַ'רדל. ועל כל אלה אמרו הצרפתים: חפש את האשה, ובשפת המקור: שֶׁרְשֶׁה לָה פאם.

תחום המזון הישראלי הוא כידוע רב לאומי. סעודה ישראלית מכילה ספגטי או פסטה איטלקית, חומוס ערבי, סטייק אנגלי, סושי יפני ושניצל גרמני, והרשימה חלקית. היכן מקומה של צרפת, הגאה במטבחיה, בשולחן הבינלאומי הזה? דווקא כאן יש עדכונים. בבתי הקפה תוכלו להזמין אומלֶט בשלל גירסאות. ברשתות השיווק מוכרים מקלות בָגֶט מוארכים. ובשדרות תל אביב חזרו למכור גזוז, צרפתית: eau gazeuse, מים מוגזים. למנה ראשונה אפשר להזמין פָּטֶה, למנה עיקרית בסגנון הנובֶל קוויזין תקבלו את הספֶציאליטה דֶלָה מזון, המנה המיוחדת של הבית, למשל, קורדון בלו, שהוא עוף ממולא בבשר בקר או אווז, וקרוי על שם בית ספר מפורסם לבישול. הוא ילווה אולי בפירֶה, המחית הצרפתית. לקינוח אפשר לקבל סופלֶה שוקולד או פַּרְפֶה חלבה, ולצידו גולת הכותרת של השוקולד: הפֶּטיפורים. ולמי ששכח, גם המיונֶז הפושטי הוא שם צרפתי.

הערים השונות פתחו לא מעט מוסדות הקרויים 'ביסטרו'. על מקור המילה יש ויכוח. יש המייחסים את המקור לחיילים רוסיים במלחמת רוסיה-צרפת בראשית המאה ה-19, כאשר הרוסים ביקרו במסבאות צרפתיות והשתמשו במילה הרוסית  bystro – מהר. אחרים טוענים שמדובר בשיבוש של  bistouille, שפירושה בצרפתית אלכוהול גרוע. במסעדות רבות עברו לשיטת הבופֶה, מילה צרפתית למהדרין, באחרות משרתים א-לה קארט. המומחה ליינות במסעדות נחשבות הוא הסומֶלייה, אבל אם תעזו לקרוא למלצר 'גרסון' הוא עלול להגיב בצורה מאוד ישראלית. ומי שעוד מפקפק בפריצת המטבח הצרפתי למסעדנות העברית, שינסה לחפש מסעדה עם טבח. אין. יש רק שֶפים, ושֶפיות, כולם אשפי מטבח, גם אם זה עתה סיימו קורס מזורז בבית הספר למלונאות.

וסוגיה לענייננו. מה מקור הביטוי 'פירות ים'? למה דווקא 'פירות', הרי מדובר ביצורים חיים? המקור הוא אכן צרפתי, הביטוי המקורי הוא fruits de mer. הוא נתקבל בשפות שונות, ובאיטלקית מגישים במסעדות frutti di mare. נראה שהדמיון הקולינרי הצרפתי עבד כאן שעות נוספות, ובכל מקרה נדרשה הפרדה יצירתית בין דגים לבין יצורי ים שאינם דגים.

הצרפתית צצה בתחומי חיים נוספים. בבתים של שנות החמישים האירו את החדר באבז'ור, אהיל, וישבו על פוטֶל, כורסה. עד היום קרויים השיפוצים 'רֶמונט'. בתחום הרכב, הנשלט על ידי האנגלית הבריטית, נדחקו גם מילים צרפתיות. מזוודות מכניסים לבָּגָז', לצורך תיקונים מגיעים לגָרָז', ושם בודקים לך את השאסי, שלדת הרכב. הצמיג מורכב על ג'אנט, והפגוש הוא טמבון, בעקבות המילה הצרפתית טמפון, בהגייה ערבית. וכן, זה אותו הטמפון. באופניים ובאופנוע מחזיקים בכידון, גם הוא שיבוש פונטי של המילה הצרפתית: guidon.

מילים רבות בצרפתית מככבות בתחומי האומנות והשפה, וביניהן אימאז', קולאז' והומאז'. גם האוואנגארד הוא צרפתי, וכן הז'רגון והז'ורנל.  ומי שמתגעגע לימי עברו מוזמן להחזיק בקָרָבּין, לצאת למאבק במחתרות של ימי הסֶזון ולגלות שְפְּיונים.

עולם הצירופים ניזון כידוע מהעברה של צירופים משפה לשפה באמצעות תרגום. למהלך הזה ניתן השם הצרפתי קאלק,calque . בעברית נוכחים מאות צירופים שיש להם מקבילה צרפתית. ואולם, רובם הגדול אינם צרפתים מקוריים, ואפשר למצוא אותם גם באנגלית, בגרמנית ובשפות נוספות. קבוצה קטנה מקורה צרפתי בלעדי, ולהלן כמה טעימות.

'העולם השלישי', הוא ביטוי צרפתי: tiers monde, והוא נטבע על ידי הדיפלומט הצרפתי ז'ורז' בלנדייה בשנת 1956, בעקבות כינוס המדינות הבלתי מזדהות מאסיה ואפריקה. בעקבותיו נשמעו גם החל משנות השישים הצירופים 'העולם השני' ו'העולם הראשון'. מקורו של הביטוי כנראה בביטוי 'המעמד השלישי', המתייחס לפשוטי העם.

הביטוי 'יחי ההבדל הקטן' אומץ אצלנו גם במקורו הצרפתי: Vive la petite différence!. הוא מיוחס לדיון בבית הנבחרים הצרפתי בראשית המאה העשרים, שם נאמה נציגה על השוויון בין המינים, ולבסוף רצתה להוכיח שלנשים יש אפילו יתרון על הגברים: "ויחד עם זה יש בין המינים הבדל קטן". באותו רגע נשמעה קריאת ביניים: "יחי ההבדל הקטן!". בעקבות זאת אומץ הביטוי גם בגרמנית, שבה משמש 'ההבדל הקטן' (der kleine Unterschied) ככינוי לאיבר המין הגברי.

הצרפתים חובבים צפרדעים, ועל כן יש להם בעלות על הביטוי 'בלע את הצפרדע': avaler des couleuvres. אם בעקבות הצפרדע שבלעתם חיכיתם למישהו בסיבוב על מנת להתנקם, עשיתם זאת בצרפתית:  attendre quelqu’un au tournant . אם לעומת זאת החלטתם לא לעשות מזה סיפור, גם כאן המקור צרפתי: en faire toute une histoire. אז אל תחכו לצרפתים בסיבוב, ואל תעשו מזה סיפור, זה לא הם, זה אנחנו.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית, http://www.ruvik.co.il

ד"ר רוביק רוזנטל / ללכת אנגזֶ'ה ולאכול סופלֶה

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: