Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘נתן’

ברשימות קודמות הוצגו מעללי הפועל 'עשה', הממלא כמעט כל תפקיד בשפה ועשוי להחליף פעלים רבים. 'עשה' הוגדר כפועל גנרי. 'עשה' לא לבד. יש קבוצה קטנה ופעילה מאוד של פעלים גנריים בעברית, ובהחלט לא רק בה. הפעם יצטרפו לחבורה עוד שלושה: הביא, לקח – ושָׂם.

הפועל 'להביא', שורש בו"א בניין הפעיל, הפך למכת מדינה. הוא צץ בכל חור, מחליף פעלים אחרים, משתלט על ביטויים, ובקיצור, 'הביא' הוא הזֶליג של הפועל העברי. משמעותו הבסיסית היא "גרם לכך שחפץ או אדם יגיעו למקום מסוים", אבל על דרך הדימוי והאסוציאציה הוא מסוגל להחליף כמעט כל פועל שיש בו יסוד של תנועה ושינוי. להלן מקבץ פעלים ש'הביא' מחליף אותם בתפוצה הולכת ומתרחבת, בעיקר בשפת הדיבור, אבל יש גם ביטויים גבוהים, ולא מעט מן המקורות.

גאל: "האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (מסכת אבות)

גרם: "מה הביא לאסון המעבורת?" ויש גם תנ"ך: "הנני מביא רעה על ירושלים" (מלכים ב')

הגיש: "להביא את הקפה?"

היכה: "הביא לו מכות רצח"

הכניס: "תביאו אותו לחדר שלי תכף ומיד!"

העביר שיחת טלפון: "להביא לך את איציק?"

העביר: "תביא לי את המלח"

העלה ארצה: "הביאו החודש אלף עולים מארגנטינה"

הציג: "המנכ"ל הביא את הנתונים בפני מועצת המנהלים"

הצליח בהימור: "הבאתי 14 בטוטו!"

חיבק: "איזה חיבוק הביאה לו"

ילדה: "ראית את זאת, טיפול ראשון והביאה שלישייה"

נישק: "תביא נשיקה!"

נתן: "תביא ביס!" וגם, "הביא לך מתנה"

סטר: "הביא לך סטירה?"

סיפר, אמר: "אל תביאו לי את השטויות הרגילות שלכם"

ציטט: "הביא מדבריו", ומכאן "מובאה"

צעק: "הבאתי לה צעקה בבת אחת" (מתוך סיפור באינטרנט)

קירב: "תביא לי את היד שלך, מאמי"

קנה: "הבאתי טלוויזיה, היה מבצע מדהים"

שילם: "הבאתי לו מאה ש"ח בשביל הגרוטאה הזאת"

'הביא' הוא בסיס לביטויים, צירופים וניבים גבוהים ועממיים:

הביאו לו את הסעיף: התעצבן, ביטוי שנולד בצבא על שמו של 'סעיף עצבים' בספרות הרפואית הצבאית.

מביא עצבים: מעצבן, מרגיז. בסגנון שנות השבעים: הביא לו את הנֶרווים.

מביא לי פריחה: דוחה; פריחה פירושה כאן תגובה אלרגית.

מביא בחשבון: מתחשב, לוקח לתשומת לב, בעקבות "בא בחשבון" ו"לקח בחשבון" המושפעים מהביטוי האנגלי "take into account".

מביא לבית הדפוס: מוציא לאור.

מביא קבלות: מוכיח את עצמו.

הביא במשפט: תבע לדין, בעקבות ספר איוב.

הביא ראיה: הוכיח, ביטוי תלמודי.

הביא לו אותה בהפוכה: הפתיע אותו.

הביא אותה: הצליח.

הביא אותה ב(דמות מייצגת): הצליח בתחום מסוים. דוגמאות מן העבר: "הביא אותה בבניון" (הבקיע שער), "הביאה אותה במיקי חיימוביץ'" (עשתה פן), "הביא אותה באילנה דיין" (תיחקר אירוע), "הביא אותה בקטורזה" (סיפר בדיחה).

'לקח' הוא פועל גנרי בעל אופי שונה במקצת מ'הביא'. לא תמיד הוא מחליף פעלים קיימים, אבל הוא צץ כפועל מפתח בעניינים שונים. במקרה של 'לקח' ניתן לראות השפעה של שפות שונות שבהן הוא מקובל כפועל גנרי, בעיקר גרמנית ואנגלית, באמצעות מה שקרוי תרגום שאילה.

לקח אוויר: התכונן למהלך הכרוך במאמץ.

לקח אחריות: קיבל על עצמו לנהל דבר מה, או הודה בדיעבד שהוא אחראי למחדל כלשהו. המקור באנגלית, גרמנית ועוד.

לקח אישית: ראה בדבר מה שנאמר או נעשה פגיעה בכבודו, גם אם כוונת הדברים הייתה כללית. גם כאן, וכמעט בכל המקרים הבאים, מדובר בתרגומי שאילה.

לקח את גורלו בידיו: ביצע מהלך משמעותי בחייו באופן עצמאי.

לקח את דבריו בחזרה: חזר בו בפומבי.

לקח את הזמן שלו: השתהה, בדרך כלל לצורך מחשבה. בעיקר בנוסח "קח את הזמן שלך".

לקח את החוק לידיים: עשה דין לעצמו.

לקח את הסיבוב: הצליח להשלים פנייה או עיקול בעת נהיגה.

לקח את העניינים בידיים: קיבל על עצמו את הניהול וההובלה, לאחר תקופת דשדוש.

לקח את הרגליים: ברח. ביידיש אומרים: לקח את הרגליים בידיים, או על הכתפיים. בגרמנית: לקח את הרגליים תחת בית השחי. בצרפתית: לקח את הרגליים לצוואר.

לקח את כל הקופה: זכה להצלחה מפליגה. באנגלית אומרים, בעקבות משחקי ההימורים: hit the jackpot (היכה את מכונת המזל).

לקח את סודו לקבר: נמנע במהלך חייו ממסירת מידע חשוב או מסקרן.

לקח את עצמו בידיים: התאושש ממשבר.

לקח בחשבון: התייחס לדבר מה בשיקוליו. היישר מהשפה האנגלית: take into account.

לקח במשיכה: גנב. גם 'קנה במשיכה'.

לקח בקלות: לא התרגש, הגיב במתינות על אירוע קשה.

לקח ברצינות: התייחס בכובד ראש, שילב את הדבר בשיקוליו.

לקח בשתי ידיים: קיבל על עצמו בהתלהבות הזדמנות שנקרתה לו.

לקח דברים עם מישהו: יזם שיחה עם זולתו. מוכר בספרות התחייה.

לקח דוגמה: פעל על פי דרך פעולה קודמת של אדם אחר.

לקח החלטה: החליט.

לקח זמן: ארך, נמשך.

לקח חלק: השתתף. המקור בבראשית: "עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם" (בראשית יד 24), וכאן בהוראה מוחשית. ויש גם ביידיש, גרמנית ועוד. גם בגרסת 'נטל חלק'.

לקח ללב: חש צער ואשמה בעקבות אירוע.

לקח מכל הבא ליד: חטף, אסף בחמדנות. המקור בבראשית: "וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו" (בראשית לב 14). וגם בשיר על החדר היהודי: "במקל, בסרגל, מה שבא ליד".

לקח מנהיגות: נכנס מיוזמתו לעמדת הנהגה, במצב של היעדר מנהיגות. אנגלית: take leadership.

לקח נקם: גמל על פשע או עוול שנגרם לו, המקור בישעיהו: "נָקָם אֶקָּח וְלֹא אֶפְגַּע אָדָם".

לקח נשימה עמוקה: השתהה רגע לפני שהמשיך בדבריו.

לקח סיכון: הסתכן. בעבר נהגו לומר, בעקבות הגרמנית: 'לקח ריזיקו'.

לקח על עצמו: התנדב, נרתם למשימה. מקובל בשפות רבות, כולל רוסית.

לקח עם גרגר מלח: התייחס בספקנות.

לקח פסק זמן: הפסיק לזמן מה פעילות או תפקיד.

לקח צ'אנס: הסתכן, הימר. ניב דו-לשוני.

לקח צד: נקט עמדה.

לקח קשה: הגיב בצער מופגן על בשורה רעה.

בעוד 'הביא' ו'לקח' משמשים בעניינים רבים, 'שָׂם' משמש בעיקר כחלופה של 'הניח'. הוא זכה גם למשמעות 'גילה אכפתיות', בעיקר בצורת השלילה 'לא שם', שהיא קיצור של הניב הישראלי העתיק 'לא שם דֶם'. זהו ניב דו-לשוני הזכור משורת הסיום של רד באטלר ב"חלף עם הרוח": Don’t give a damn, שפירושו: אני מזלזל בך עד כדי כך שלא אבזבז עליך אפילו קללה (damn).

שָׂם הופך לפועל גנרי כאשר מדובר בחפצי לבוש, וזאת בהשפעה ישירה של האנגלית. זהו מקרה חריג יחסית, שבו העברית עשירה ומגוונת הרבה יותר מן האנגלית הכול יכולה.

שָׂם מכנסיים, חולצה וכו': לבש.

שָׂם נעליים: נָעַל.

שָׂם גרביים: גָרַב.

שָׂם עניבה: עָנַב.

שָׂם חגורה: חָגַר.

שָׂם משקפיים: הרכיב.

שָׂם כובע או מגבעת: חָבַש.

שָׂם צעיף: עטה, התעטף.

שָׂם שעון, טבעת או צמיד: עָנַד.

שכחנו משהו? אפשר לצאת לדרך.

 

Read Full Post »

לסלנג הישראלי פנים רבות. יש פנים מחייכות וידידותיות: אהלן אחי. יש מילים נוטפות אהבה: נשמה מאמי כפרה עליך. יש מילים בוטות: לך חפש את החברים שלך, יה זבל. ויש קבוצה של פעלים המייצגת את הצד האלים של הסלנג. חלקם אינם בהכרח אלימים במשמעות המקורית שלהם, לפני שעברו לטיפולה של שפת הרחוב, אבל היסוד האלים הגלום בהם מעצים אותם והם הופכים לגורם סיכון גבוה. ביניהם פעלים אלימים במהותם כמו הרג, קטל ורצח, קרע שבר ושרף, אבל גם פעלים ניטרליים כמו אכל, הכניס או נתן לוקחים חלק בחגיגה הלשונית האלימה.

מה הופך את הפועל 'אכל' לפועל אלים? ביסוד האכילה עומדת פעולה של השחתה: השחתת המצרך הנאכל, לעיסה וכתישה שלו. הדימוי מופיע בתחומי חיים ושפה שונים. מישהו גבר עליך? אכל אותך בלי מלח. מישהו רימה אותך? אכלת אותה, ביטוי שמקורו כנראה מביטוי בוטה בלדינו, כאשר 'אותה' מתייחסת לאיבר המין הגברי. ומה מספר שמעיה אנג'ל בכתבה עיתונאית: "אחד אכל דקירה, אחד אכל חתך, אחד אכל השפלה". הסובל אוכל חרא או חצץ, מי שעובר חוויות קשות אוכל סרטים, ובעלי ריב אוכלים אחד את השני, ואת זה למדנו כבר בספר ירמיהו: "ואיש בשר רעהו יאכלו", ובעקבותיו במסכת אבות: "אלמלא מוראה [של מלכות] איש את רעהו חיים בָּלָעו".

'גמר' הוא פועל תמים, שאכל לא מעט סרטים בימי חלדו. הוא עבר לממלכת האורגזמות. לגמור מישהו פירושו לחסל, לגמור על מישהו – לנצח, ויש גם רמז לפועל האלים-מעודן של אפרים קישון: לגמוז.

פועל מוביל ורב שימושים, שהאלימות נעוצה כבר במשמעותו המקורית, הוא 'דפק'. במילון הסלנג המקיף מופיעים שישה שימושים כאלה. דופקים מישהו, כלומר, מרמים אותו וגורמים לו רעה, ובאסוציאציה אתנית: דופקים את השחורים; דפיקה היא פועל מוביל בסלנג המיני הסקסיסטי. 'לדפוק' הוא גם שם נרדף ל'להרוג', ולמחבל פצוע דופקים כדור בראש. באופן פרדוכסלי 'דפק' משמש גם במשמעות חיובית: מה שנעשה בדרך מוצלחת, בארגון מופתי, ובקיצור, דופק כמו שצריך. מי שמשתכר 'דופק את הראש', הסטלן 'דופק ראש', מי שמאחר 'דופק ברז', הפקח 'דופק דוח', העריק 'דופק נפקדות' והמפקד 'דופק תלונה'. ובל נשכח משפט בלתי נשכח מן הקולנוע הישראלי: "אני סמי בן טובים דפקתי הקופה".

נפילה היא עניין כואב, פיזית ומטאפורית, וכמוה הפועל 'הפיל'. הפיל מישהו פירושו – הכשיל אותו, ביטוי המקובל מאוד בשפת העבריינים. הביטוי 'הפיל אותו לקרשים' לקוח מתחום האגרוף, 'הפיל עליו תיק' מתחום המשפט.

בעוד 'דפק' תרגם את המשמעות האלימה של הפועל למשמעות מינית, הפועל 'זיין' עבר את המסלול ההפוך. ביסודו הוא מציין משגל מנקודת ראות סקסיסטית, וממנו צמחה המשמעות האלימה: פגיעה  מכוונת, פיזית או מטפורית, והעצמה: זיין לו את הצורה. באנגלית נרשם מעבר דומה לפועל הנפוץ fuck. ומה עושה מי שמדבר הרבה, ודברי הבל? מזיין את השכל. נו, שוין.

שלא במפתיע נכנס 'חטף' לחבורת הפעלים האלימים. חטף הוא ביסודו פועל יוצא: פלוני חוטף אלמוני, וכך זה בשלוש הופעות הפועל בתנ"ך. השימושים הסלנגיים אינם מתייחסים לפעולת החטיפה אלא למכה כלשהי הניחתת על אדם או קבוצה. אחד חוטף דלקת ריאות, שני חוטף מאגרוף בפרצוף, שלישי חוטף כדור ורביעי חוטף את שוק חייו. קבוצת הכדורגל חוטפת רביעייה מיריבתה העדיפה, המכור לסמים חוטף כאפות, העומד בחניה לא חוקית חוטף רפורט, ומי שעשה מעשה לא ראוי חוטף על הראש.

הפועל האלים הפורה ביותר בסלנג הישראלי הוא 'טחן'. במקורו הוא קשור לכתיתה וקיצוץ של מזון: חיטה, שומשום ובשר. הפעולה הקוצצת דבר מה עד דק מתאימה לייעודם של הפעלים האלימים. 'טחן' זוכה במילון הסלנג ללא פחות מתשעה שימושים, רובם אלימים: לאכול ברעבתנות, לעבוד קשה, להתעלל (בעיקר בצבא, כמו בביטוי 'לטחון צעירות' המוכר כמעט לכל חייל) או להיות קורבן להתעללות מפקדים (כנ"ל), לשגול, להרוג בשפת העבריינים, לשבת בבית הכלא, לדבר הרבה (טחן לו את המוח), או סתם לטחון מים. ומיהו עשיר: טָחוּן. למה? טחון בכסף, כאילו דה?

הפועל 'נתן' הוא דוגמה מובהקת לפועל ניטרלי, שאין במשמעותו רמז לאלימות, אבל החבורה האלימה העמידה אותו בחזית. 'נתן' יופיע במקרים אלה בצירוף הפעולה האלימה, כפי ששר אריק איינשטיין על הילדה היפה נורא: "לפני שעוד הבנתי היא הסתובבה/ וישר נתנה לי סטירה ובעיטה". ובשנות החמישים שרו ילדי ישראל כשצפו במאבק אלים בין שני ילדים "תן לו בשיניים". כשנוזפים במישהו 'נותנים לו על הראש', או ביתר עידון "נותנים לו מנה". הביטוי העדכני בכל אלה הוא 'לתת בראש', שיש לו משמעות חיובית: להתאמץ כדי להשיג מטרה, ומצד שני: להביס. ובעולם הסמים, חובב הפעלים האלימים, מספר לנו עיתון העיר המנוח כי  "כולם נותנים באף, בג'י, באפדרין, בספיד, בגת".

הפועל 'קרע' מכיל במקורו את המשמעות האלימה. קסיוס קליי אומר לחלפון בקרב אגרוף גששי: "תעמוד ישר, אקרע אותך בחיאת רבק". גרסה מועצמת: 'קרע לו את הצורה', המזכיר ביטויים דומים עם פעלים אחרים: הרס לו את הצורה, זיין לו את הצורה ועוד. בדרך כלל הוא נקשר לעבודה קשה. קרע את התחת, כלומר, עבד קשה, שאול משפות אירופה. ביידיש אומרים: צערײַסן זיך אויף שטיקער, קרע את עצמו לחתיכות. 'קרע' נדד לתחום הנהיגה הפרועה שבה "קורעים את הכביש", וגם הפך שם תואר לעניין מצחיק במיוחד: ראיתי אתמול את אדיר מילר בסטנד אפ. קורע. קיצור של "קורע מצחוק".

'שבר' הוא פועל אלים קלאסי. בכל אתר אליו תפנה שוברים משהו, כולל בחתונות יהודיות. אדם שבור הוא אדם מיואש, שבר את הלב הוא שאילה מאנגלית: break his heart. לפעמים הכוונה מילולית. קצינים בכירים בצה"ל איימו לא אחת לשבור ידיים ורגליים לפורעי סדר, דדו הבטיח ביום כיפור לשבור לאויב את העצמות, ויש כאלה ששוברים את הפרצוף של פלוני, ואת השיניים של אלמוני. לצד אלה מככבת המטאפורה. מי שמתאמץ לפתור בעיה 'שובר את הראש', מי שמגיע להישגים שובר שיאים, ומי שמפסיק תהליך באופן חד צדדי 'שובר את הכלים', בעקבות משחקי ילדים משנות החמישים. בצבא 'שוברים דיסטנס', כלומר, מקטינים את המרחק ההיררכי, מי שנמאס לו מן השירות בקבע שובר חתימה, ומי שמתבאס מפעילות הצבא בשטחים שובר שתיקה.

הפועל האחרון ברשימה מגיע היישר מקודשי היהדות. בתנ"ך תוקעים בשופר, אבל מכאן התגלגלה פעולת התקיעה לסוגיה, שהניעה פעולה אלימה למדי. כמו בפעלים אחרים גם כאן יש לפועל שימוש בתחום המיני, ובענייני חיים ומוות תוקעים כדור בראש. הבוגד תוקע סכין בגב, המשבש בזדון תוקע מקלות בגלגלים, הנודניק תוקע בדיחת קרש, החטטן תוקע את האף, מסי תוקע גול והמפקד תוקע תלונה. בעקבות השופר והחצוצרה, משמש הפועל לתקוע בתחום ההוצאה הבלתי רצונית של אוויר חם מנקבי הגוף. מי שלא מתקדם הוא תקוע, ואנחנו נתקענו עם סדרת פעלים המספרים לנו שהאלימות בשפה לא מתה, ויש לה אבות רבים.

עוד רשימות, מאמרים ותשובות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית,   http://www.ruvik.co.il

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: