Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘נחום תקום’

ברשומה הקודמת נכתב על נוכחות הרוסית במילון הישראלי ובסלנג. השפעת הרוסית ניכרת גם במה שקרוי "שאילת משמעות", אם כי כאן לגרמנית השפעה גורפת בהרבה. כך למשל נקראה בעבר עניבת הגבר "דג מלוח". המקור הוא ברוסית, גם ככינוי למזון הכבוש וגם ככינוי ללבוש. נתן אלתרמן כותב באחד מפזמוניו: "באנו הנה יחד ברכבת יום שישי, יש לי דג מלוח וקרחת ותסרוקת לראשי".

אחד המונחים שזכו למעמד מרכזי בשיח הפוליטי ציבורי בישראל הוא 'ממלכתי' כשם תואר ו'ממלכתיות' כמונח. לביטוי הזה אחראי דוד בן-גוריון, שהיה כאמור דווקא יוצא פולין. ב-28 באוקטובר 1928, בהרצאה במגדיאל, דיבר בן-גוריון על "המעבר מתנועה שאינה קובעת אלא דעות והשקפות, לתנועה … המטפלת בדאגות ממלכתיות, יישוביות, תרבותיות ומקצועיות". את המילה הזו ירש מן השפה הרוסית שבה 'ממלכתי' היא gosudarstveni. גוֹסוּדַר פירושה 'מלך', 'שליט', גוֹסוּדַרְסְטְבוֹ היא 'ממלכה', וכן 'מדינה' – גם אם אין בה מלך. מדינת ישראל נקראת ברוסית גוֹסוּדַרְסְטְבוֹ איזראיל, מילולית – ממלכת ישראל. וכך, בחשאי, נכנס רעיון המלוכה לשפת הדמוקרטיה הישראלית.

מדוע אנו אומרים למי שחוגג יום הולדת כי הוא "חוגג עשרים (או שמונים) אביבים", וזאת בלי קשר לעונה שבה נולד? נראה שיש כאן השפעה רוסית עקיפה. ברוסית נהוג לדבר על 'קיצים' ולספור את שנות חיי האדם בקיצים. נראה שהקיץ הרוסי הזכיר לעולים דווקא את האביב הישראלי.

ועוד דוגמה מפתיעה. מדוע נקראים האנשים מקרב ציבור הנבחרים להחליט בשאלות עובדתיות במשפט באנגליה ובארה"ב 'מושבעים'? השימוש במילה 'מושבעים' בהתייחסות למערכת המשפט מוקדם מאוד. הוא מקובל כבר בסוף המאה ה-19, ואפשר למצוא אותו בכתבי מנדלה מוכר ספרים ומקורו ברוסית, שם קרוי אדם שמונה לתפקיד על ידי המדינה פְּרֶיסְיַאזְ'נִי זָאסדָאטֶל – ציר או נבחר שהושבע. המילה 'מושבעים' עצמה, המתייחסת לאנשים שנשבעו לומר את האמת, מופיעה בספרות התורנית בימי הביניים, וגם בה אפשר למצוא עקבות לשימוש המשפטי המודרני. בספר חסידים מן המאה ה-12 נכתב: "מצינו מושבעים מהר סיני שלא מתו על השבועה שעברו".

שמה של בובת המשחק הנופלת וקמה "נַחוּם תָקוּם" התגלגל משם דומה מאוד ברוסית: vańka-vstan'ka, מילולית: ואנקה תקום! בירושלים קראו למשחק 'איש קם-חיש', ואילו אברהם שלונסקי בתרגומיו לסיפורי יצחק בבל טבע את 'קומה תנחומא'.

מקרה ייחודי של מפגש צליל ומשמעות בין הרוסית והעברית הוא בשמיכת הפוך המחממת אותנו בלילות החורף. השם העברי הקדום היה אמור להיות "שמיכת מוֹך". מוך הוא הנוצות העדינות בצוואר האווזים, המשמשות למילוי שמיכות משובחות. פוך, לעומת זשאת, מאז ימי המקרא, הוא איפור לעפעפיים. איך התרחש השינוי? פוּך, pux, היא מילה ברוסית, ומשמעותה דומה ל'מוך': פלומה המשמשת למילוי כרים ושמיכות, וממנה הגיעה גם אל היידיש, ומכאן, מזה למעלה ממאה שנה, לחדרי המיטות הישראליים. פוך עשויה להזכיר לוותיקי עולם התאטרון את הביטוי "נִיֶיה פּוּכָה נִיֶיה פֶּרָה". כך מאחלים שחקנים זה לזה לפני הצגה. מקור האיחול בברכה מקובלת בין ציידים, "שלא תצוד כלום, אפילו לא נוצה". מזכיר את "שתשבור רגל". ויש גם שיבוש ישראלי: "נִיֶיה פּוּכָה נִיֶיה מוּכָה".

גורל דומה מגולם בביטוי הצבאי "פילים בקנה", הלא הם גרגרי חול בקנה כלי ירייה המתגלים תמיד במסדר נשק. לאלה אין קשר לבעל החיים עב הבשר. ברוסית ובפולנית pyl' פירושה 'אבק', והדמיון בין המילה הסלאבית לעברית הוליד את הביטוי.

יש גם כמה מקרי דמיון או זהות בין מילה רוסית לעברית שהולידו בדיחות וחומר לסטיריקנים. המילה העברית תקווה מופיעה גם במילון הרוסי, אבל כאן פירושה 'דלעת'. ממש סיפור סינדרלה. דירה עברית היא ברוסית 'חור'. במילון סטירי רוסי נכתב בערך שכר דירה: "תשלום שכר עבור דירה (שהיא באמת חור)". למשפט תמים כמו "יש לי דירה בשבילך" יש באוזניים רוסיות משמעות נסתרת.

ונחתום בערוץ הראשי של מעבר בין לשונות, הלא הם תרגומי השאילה, מטבעות לשון העוברות באמצעות תרגום. הביטוי 'אחות רחמנייה' בא מרוסית: sestra miloserdiya, ועליו שרו בתנועות הנוער "אתה תהיה שם קומיסר אדום, ואני אהיה אחות רחמנייה". מקום מסודר ומוקפד נראה "כמו בית מרקחת". ברוסית: kak v apteke. אירוע מסעיר ודרמטי הוא "כמו בסרטים" – kak v kino. מצרך זול וגרוע בכמויות יש "כמו זבל"? רוסית: kak musor. מברכים אותך ב"ליל מנוחה"? המקור ברוסית: spokojnoj nochi. מאוד קר בחוץ? קור כלבים, sobachiy holod. למה כלבים? כל כך קר עד שאפילו הכלבים חייבים להיכנס הביתה.

לא מעט ביטויי שיחה יומיומית הם במקורם ברוסית. אין מילים? net slov. אי אפשר להכניס סיכה? igolku negde votknut'. לא רוצה, לא צריך? nie khotchesh, nie nado. תוך שנייה? v odnu sekundu. בקרבות אגרופים של פעם צעקו הילדים "תֵן לו בשיניים!" – זה ברוסית: daj yemu v zuby. חשבתם שהביטוי החביב 'פרצוף דורש מכה', בראשי תיבות: פד"ם, הוא ישראלי? אז חשבתם. רוסית: morda kirpicha prosit (הפרצוף מבקש לבֵנה).

'בת חווה' הוא ביטוי עברי מספרות ימי הביניים, אבל יש לו מקבילה רוסית: doch Yevy. וכאשר בת החווה מופיעה בעירום, כלומר, "בלבוש חווה אמנו", המקור רוסי למהדרין: v kostiume Yevy. הביטוי המביך 'הזדיין בסבלנות' ותיק יותר מהמשמעות המינית-סלנגית של 'הזדיין', ומקורו ברוסית: vooruzhitca terpeniyem. אחד העם נהג לשבץ אותו לא מעט במאמריו. גם הביטוי 'היגיון של ברזל' מגיע מהרוסית: zheleznaya logika, וכך גם 'סבלנות של ברזל'. מי שנזקק בחודשים הקרובים להזדיין בסבלנות של ברזל ולהצטייד בהיגיון של ברזל הוא היועץ המשפטי, ביטוי מתורגם למהדרין: yuriskonsult.

ולמתגייסים הטריים או להוריהם, בכל מקום שבו תשתקף הסיסמה "קָשה באימונים – קל בקרב", תאשימו את השפה הרוסית: tiazhelo v uchenii – lechko v boyu. אבל זו, כמו שאומרים ברוסית, כבר אופרה אחרת. eto uzhe iz drugoj opery.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: